רם בן ברק, יש עתיד. פגוש את העיתונות, חדשות 12, 19.3.22 / צילום: איל יצהר
בין המלחמה באוקראינה למלחמה בקורונה, את הכותרות תפס השבוע נושא נוסף: הסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות בווינה. הצפי לחתימה מחודשת על ההסכם שבוטל בזמנו על ידי ממשל טראמפ הוביל למבול של התבטאויות, הדלפות, אזהרות והודעות לתקשורת, שהכילו גם לא מעט בלבול, קביעות לא מבוססות, וסתם נתונים סותרים שהותירו את צרכן התקשורת הממוצע מעט מבולבל. עשינו קצת סדר בכמה נושאים חשובים שעלו השבוע לדיון בסוגיה.
הנושא הראשון מתחיל למרבה ההפתעה מראיון שכלל אלמנטים הומוריסטיים מסוימים. בסוף השבוע שעבר חשף העיתונאי ברק רביד כי ארה"ב שוקלת להסיר את משמרות המהפכה של איראן מרשימת ארגוני הטרור שלה. הידיעה עוררה סערה, והובילה לגינוי פומבי חריג שפרסמו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד. אבל כשסגן שר החוץ, עידן רול, התבקש להסביר השבוע במהלך ראיון בכאן ב' מה בעצם כל כך חמור בצעד שכזה, הוא התקשה שוב ושוב.
שני המגישים, קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, נשמעו די משועשעים מהמארב שלתוכו קלעו את סגן השר שלבסוף השיב: "אני לא יודע, אין לזה עדיין טקסט בוק, צריך לראות איך זה מתגלגל. ברגע שמוציאים את הארגון מהרשימה תתאפשר הזרמה של כספים".
אחרי שגיחכנו, אפשר להודות שרול לא הסתבך במקרה. אמנם, באופן עקרוני, אם הארגון יוסר מרשימת הטרור של מחלקת המדינה אזרחים אמריקאים יוכלו להגיש לו סיוע כלכלי או אחר באופן חוקי, ואנשי הארגון אף יוכלו לשהות בארה"ב ללא חשש מגירוש או מסנקציות. אלא שבפועל "משמרות המהפכה" ממילא מככב בסדרה של רשימות טרור נפרדות של הממשל האמריקאי, ובפרט של משרד האוצר. שורה של החלטות נשיאותיות של נשיאים שונים, ב-2007, 2011 ו-2017, הביאו לכך שכמעט כל האיסורים שהוטלו על משמרות המהפכה כשטראמפ הוסיף אותם לרשימת משרד החוץ ב-2019 כבר היו בתוקף. הצעד הזה, כפי שהשתקף גם מהודעת הבית הלבן באותם ימים, היה בעיקר סמלי.
באותו אופן, לחזרה לאחור מהמהלך יהיו גם כן משמעויות בעיקר במישור הזה. זה לא אומר שאפשר לפטור אותו בלא כלום, אחרי הכל גם לצד ההסברתי יש חשיבות במאבק הזה, אבל כדאי לשמור על פרופורציות.
ארגון הטרור הגדול בעולם?
והנה עוד משהו על פרופורציות. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רם בן ברק, דווקא לא התקשה לספק בסוף השבוע שעבר פרטים לגבי אלמנט אחר שקשור למשמרות המהפכה. "מי שעומד סביב רוב אירועי הטרור בעולם בצורה כזו או אחרת זה משמרות המהפכה", הוא קבע בחדשות 12. על הטענה הזו, בווריאציה כזו או אחרת, חזרו השבוע שלל גורמים בממשלה. בנט עצמו הסביר בוועידת ידיעות אחרונות כי מדובר "בארגון הטרור הגדול בעולם".
האם זה נכון? את ההגדרה של בנט לא קשה במיוחד לקבל. לפי שלל הגדרות וקריטריונים, בהחלט ניתן לטעון שמשמרות המהפכה הוא הארגון החזק והמבוסס בעולם שמייצר טרור. מדובר גוף "נתמך מדינתי" כדברי בנט, כלומר כזה המופעל על ידי שלטונות איראן, וככזה הוא מתוקצב בצורה קבועה ומאסיבית, פועל ככוח צבאי מסודר, ומחזיק ביכולות נוספות שלא מאפיינות ארגוני טרור "קלאסיים". גם היקף הפעילות של הארגון רחב במיוחד - מעיראק ואפגניסטן, דרך בחריין ותימן, ועד סוריה, לבנון ורצועת עזה. בשנים עברו ביצעו שלוחותיה של איראן פעולות טרור רצחניות גם ביבשות מרוחקות כמו דרום אמריקה ומזרח אסיה.
אך האם כל זה מספיק כדי להוכיח שמשמרות המהפכה עומדים מאחורי "רוב אירועי הטרור בעולם", כפי שטוען בן ברק? נראה ששלל מחקרים, דוחות מודיעין ומכוני מחקר שוללים את הקביעה הזו. אינדקס הטרור הבינלאומי הידוע של המוסד לכלכלה ושלום (IEP), שאוסף נתונים מדוקדקים על אירועי טרור כבר עשרות שנים, מזכיר לנו שהכמות הגדולה ביותר של בני אדם שמשלמים בחייהם בשל פעולות טרור, נמצאת דווקא הרחק מעיניי המערב - ביבשת אפריקה.
על פי המדד, הארגונים שגבו הכי הרבה חיי אדם בשנת 2021 היו דאע"ש על גרורותיו השונות; אל-שבאב הפועל במזרח אפריקה ומסונף לאל קאעידה; הטליבאן; ג'מעת נוסראת אל-אסלאם ואל מוסלמין (JNIM), ארגון שפועל במגרב ומערב אפריקה והצהיר אף הוא אמונים לאל קאעידה ב-2017; ובוקו חראם, המשליט טרור באזור ניגריה וקמרון. כל אלה הם ארגוני טרור סוניים, שברוב המקרים אינם קשורים לאיראן השיעית, וב-2021 לבדה הם היו אחראים למותם של למעלה מ-3,500 בני אדם בפיגועי טרור.
בכלל, על פי רוב המחקרים, בעקבות הניצחון הכמעט מוחלט של הקואליציה על דאע"ש במזרח התיכון, הפכה יבשת אפריקה - בעיקר אזור הסהל שמדרום לסהרה - למרכז הטרור העולמי. 48% ממקרי המוות מפיגועי טרור בשנה האחרונה אירעו שם.
ומה לגבי איראן ומשמרות המהפכה? ראשית, גם הם פועלים באפריקה באופן עקיף באמצעות מליציות שיעיות. שנית, כפי שכבר הזכרנו, הם אכן אחראים במישרין ובעקיפין לפעולות אלימות רבות, אך לא כולן נכללות תחת ההגדרה של טרור. כך, למשל, בתימן, המשטר האיראני מספק גב כלכלי וחימוש למורדים החות'ים המנהלים מ-2014 מלחמת אזרחים, שעל פי האו"ם הפכה למשבר ההומניטארי החמור בעולם. כמעט 400 אלף הרוגים יש עד כה במאבק הזה שהפך לזירת התגוששות בין סעודיה לאיראן, שבה 70% מהקורבנות הם ילדים עד גיל 5. אלא שקשה להגדיר את המלחמה הזו, שמתנהלת בין כמה צבאות, כאירוע טרור (פיגועי המל"טים שמפעילים החות'ים נגד מטרות אזרחיות בתימן ובסעודיה כן נספרים כאירועי טרור בדוחות שהזכרנו).
בכלל, הדוחות הללו הם כמובן לא מדע מדויק. לא נספרים בהם אירועי טרור נתמכי מדינה - כלומר, הם לא כוללים פעולות שמיוחסות ישירות למשמרות המהפכה, אך כן נכללים בהם פעולות המיוחסות לארגונים הרבים שאיראן תומכת בהם - וגם עצם הקביעה מהו בדיוק מעשה טרור היא כמובן סובייקטיבית, ומכילה בתוכה הטיות פוליטיות ואידיאולוגיות. ובכל זאת, נדמה שהם כן מספקים פרספקטיבה חשובה ומעניינת.
3 שנים או 5 שנים?
אי אפשר לדבר על הנושא האיראני בלי להזכיר את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. הוא התראיין השבוע לפוקס ניוז, הזהיר שם מפני "ההסכם המחורר" שמתגבש, ואף קבע כי "עד 2027, בעוד חמש שנים, לאיראן תהיה קיבולת שתאפשר להעשיר מספיק אורניום לייצור ארסנל של נשק גרעיני". חברו למפלגה יובל שטייניץ נקב דווקא בתאריך אחר. "איראן מקבלת אישור (להפוך) תוך שלוש שנים מהיום למדינת סף גרעינית", הזהיר בערוץ 13.
מדוע ההבדל? למעשה, הסכם הגרעין המקורי שחתמו שש המעצמות (ארה"ב, סין, צרפת, בריטניה, רוסיה, גרמניה) עם איראן ב-2015 לא כולל תאריך תפוגה אחד. קיימים בו שורה של תאריכים שונים בהם יכולה איראן להתחיל להחזיר לשטחה פעילות גרעינית ואחרת (תחת מגבלות שונות ופיקוח).
אין לדעת בוודאות איך ייראה ההסכם שיחתם, אבל לפי הפרסומים הצדדים שואפים לשוב לנוסחה שדומה להסכם המקורי, שם נכתב כי כבר ב-2023 צפויות לפוג הסנקציות הראשונות שהטיל המערב. לאחר מכן, בכל כמה שנים, תזכה איראן בהקלות אחרות.
כך, למשל, במרץ 2024, היא תהיה רשאית להשמיש ולערוך ניסוים על 30 צנטריפוגות מתקדמות, ולייצר עוד 400 כאלו, אך ללא הרוטור החיוני להפעלתן הסופית. בסוף שנת 2025, עשר שנים לאחר חתימת ההסכם המקורי, פגות שורה של הגבלות כמו זאת על כמות הצנטריפוגות מדור IR-1 (הישן ביותר), ואיראן תוכל גם לבצע הכנות לקראת שימוש בצנטריפוגות מתקדמות יותר, מדור IR-8. ייתכן שזה המקור לסתירה בין שטייניץ ונתניהו: הראשון התייחס לרגע שבו יפוגו ההגבלות על הצנטריפוגות, והאחרון לזמן שייקח מרגע הפעלתן ועד לצבירת מספיק חומר בקיע לייצור פצצה.
ההקלות המשמעותיות באמת, אגב, יגיעו רק בסוף 2030, אז תוכל איראן לחצות את רף העשרת האורניום של 3.68% (הרף המינימלי לשימושים אזרחיים), לעשות שימוש במים כבדים הדרושים להעשרת אורניום, ורוב הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יוסר. בפועל, איראן מעשירה כבר כיום ברמה של 60% בעקבות יציאת ארה"ב מההסכם ב-2018.
לקריאה נוספת:
- אינדקס הטרור הבינ"ל של IEP
- רשימת הטרור של מחלקת המדינה האמריקאית
- הסכם הגרעין הקודם עם איראן