מיכל רז-חיימוביץ' מתלווה לצוות הניקיון של מטוס אל על
שעה ו-20 דקות. זה פרק הזמן שהוקצה לנו בכדי להכין את מטוס הדרימליינר של אל על שנחת מניו יורק, לפני שיתחילו לעלות הנוסעים למטוס בטיסה שתמריא ללונדון.
אל על נענו לבקשתי להצטרף לצוות מפ"ה - מראה פנים המטוס - של החברה בכדי לקחת חלק בניקיון ובהכנת מטוס להמראה ולהיחשף לעוד זווית בעולם התעופה המרתק.
מבחינת חברות התעופה, סבב של מטוס צריך להיות קצר ככל האפשר. נקודת המוצא היא שמטוס שעומד על הקרקע הוא מטוס מפסיד. חברות הלואו קוסט העמיקו את אתגר הזמן להכנת מטוס שזה עתה נחת ולפני שימריא מחדש - אלא שהקורונה והדרישה לחיטוי שינוי את חוקי המשחק, לפחות באופן זמני.
כ-150 איש ואישה עובדים במחלקת מפ"ה של אל על. בשונה מחברות תעופה אחרות הפועלות מנתב"ג, אל על מפעילה מערך ניקיון ותחזוקה למטוסים משל עצמה. רוב החברות נעזרות בשירותי מיקור חוץ. גם בדלפקי הצ'ק-אין, אל על מתנהלת באופן שונה ביחס לשאר החברות, כשנוסעי אל על יפגשו בדלפקים בעובדי החברה ולא בעובדים של חברות שמספקות את שירותי הקרקע.
את המשמרת התחלתי במחסני ההלבשה של צוותי אל על. מכנסי דגמ"ח, חולצה עם לוגו וקפוצ'ון תואם של המחלקה שאליה אשתייך היום חיכו לי. גם כובע, וסט זוהר ונעליים בטיחותיות ומסיביות לכל צרה שלא תבוא - היו חלק מהאאוטפיט.
במחסן גם חיכה לי סמנכ"ל השירות של אל על, אורן כהן-בוטנסקי שמאז שנכנס לתפקיד לפני כשנה, הספיק לחוות את חברת התעופה מכל מיני זוויות, כדייל למשל וגם כמי שמכין את המטוס להמראה. הבוס של אורן ושלי ליום הזה הוא ניר סרבי, מנהל תפעול שירות בטיסה שעובד באל על מזה 24 שנים, הוא אדיב ונעים והוא רק בא לוודא ששני העובדים החדשים והמאוד זמניים שלו ממלאים אחר משימתם.
יצאנו לשטח האווירי. מטוס הדרימליינר "חיפה" בטיסה 026 מניו יורק נחת בשעת צהריים. זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול ממריא, שר מאיר אריאל, אבל גם עושה טוב לראות מטוס נוחת. ובכלל לראות מטוס בתנועה.
המטוס התחבר לשרוול ו-200 הנוסעים שהיו על סיפונו ירדו, אחריה גם אנשי צוות האוויר כולל עמוס הטייס האגדי ואלעד הדייל הראשי של אל על.
אין דקה של מנוחה
ביחד עם כ-20 אנשי הצוות הסתערנו אורן ואני על הדרימליינר. מצוידים בחומרי ניקוי וחיטוי, סמרטוטים, שואבי אבק, שקיות אשפה וכל מה שצריך בכדי להשמיש את המטוס בחזרה. וכמה שיותר מהר, ונקי. עוברים ממחלקת תיירים, לפרימיום ולעסקים. מושב-מושב מקבל טיפול ויחס, וגם המעברים, המטבח והשירותים.
למרות שהדרימליינר היה באוויר כ-12 שעות, פנים המטוס היה במצב פחות נורא מזה שדמיינתי. פסולת אמנם הייתה פזורה פה ושם כמו טישו משומש או אריזות של חטיפים, פה ושם גם נשפך קפה על מגש האוכל שקיבל מרקם דביק. מושב אחד היה רטוב והוחלף. גם הצוות שאליו הצטרפתי הודה ש"המצב בטיסה הזו לא כזה נורא". אולי משום שרוב הנוסעים היו תיירים שהגיעו לסיור מאורגן בישראל.
"תודה שאת מביאה את הפנים שלנו, העובדים השקופים" אמר לי קולגה זמני שלא הסכים לטענתי מנגד שהם ממש לא עובדים שקופים: "ברור שכן, אותנו לא רואים ועלינו לא שומעים". כך סיכם.
את כל השיח אנחנו מנהלים תוך כדי עבודה. אין דקה מנוחה, הזמן קצר וחם במטוס. אין מיזוג. עמוס, שכבר 28 שנים באל על מפקח על העבודה ודוחק בנו, "היא מנקה טוב?" הוא שואל את האחראי עליי, "מי מטפל בכריות", "מי שואב פה?" תלמדו אותה לשאוב", "מה עם המטבח?". הצוות שיעבור בכ-10 מטוסים בכל משמרת מתקתק את העניינים.
את המגשים והמסך אנחנו מנקים בסמרטוט הספוג בחומר ניקוי ומעבירים ניגוב בסמרטוט יבש. מחכים שיתייבש לפני הקיפול מחדש: "שימי לב גם לידיות ולצדדים, מנקים פה הכול", אומר לי עמוס ומצוות אותי לעמנואל שעובד מזה שבע שנים בצוות מפ"ה. עמנואל מאוד אוהב לטוס בעצמו, אבל עושה את זה פחות מאז שבוטלה הטבת 50% הנחה לעובדים. מצד שני הוא שמח שהפעילות חזרה ושהחל"ת נגמר. עמנואל ואני קיבלנו משימה להוריד את הציפיות מהכריות שליוו את הנוסעים מניו יורק. הכריות נערמות, נארזות ומוצאות מהמטוס. לטיסה ללונדון יקבלו כריות רק הנוסעים במחלקות העסקים והפרימיום.
ממשקפיים ועד כסף: כמעט בכל טיסה יישכח משהו במטוס
כמעט בכל טיסה נוסע או נוסעת ישכחו משהו במטוס. הפריטים השכיחים הם משקפיים, ספרים, טאבלטים, טלפון סלולרי ואפילו פאוצ'ים עם כסף מזומן. הפעם זה היה מעיל שנשאר ונאסף לאבידות ומציאות.
שואבים אבק ומתקדמים שורה-שורה, מושב-מושב. את הפירורים שיש על המושב מנקים עם הידיים שמכוסות בכפפות, עוברים שוב לראות שהכול נקי. את החוברות שבמושב שלפנים מסדרים, בודקים שלא נשארה עוד אריזת ניילון שנדחסה שם או בקבוק מים. הכול הולך לפח. השקיות מתמלאות אשפה.
לפתע התגודדות סביב תא השירותים. הסמנכ"ל אורן מפשיל שרוולים ומנקה את האסלה. "למה אתה עושה את זה? תוהים העובדים שחלקם ממלמלים לעצמם ש"זו לא עבודה לגבר". אורן בשלו. השירותים מבריקים.
ניר, הבוס הזמני שלי, עובר ובודק שהכול מתקתק, בינתיים מורידים את שאריות המזון ומעמיסים עגלות מזון ושתייה חדשות. צינור הדלק מזרים למטוס אספקה חדשה וכל רגע מסתכלים על השעון. עמוס מבסוט, ניר שבע-רצון, ואורן ואני, שרק טעמנו טעימה קלה ממה שמתרחש לכאורה מאחורי הקלעים, נרגשים שעמדנו במשימה. הברקנו את המטוס בזמן שהנוסעים כבר מסיימים את הקניות בדיוטי פרי ועושים דרכם להליך העלייה למטוס. כשזה יקרה, אנחנו כבר לא נהיה שם. הקולגות שלי מהיום הזה כבר עברו למטוס הבא.