גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תמ"א 38 זו תוכנית רעה, בכייה לדורות": דלית זילבר מתקרבת לסוף הכהונה ועולה למתקפה

בקיץ הקרוב תסיים דלית זילבר את תפקידה כמנכ"לית מינהל התכנון ● בראיון לגלובס היא אומרת שאינה מוטרדת מהדחייה באישור של החלופה לתמ"א 38 ("גם אם יידחפו עוד כמה פרויקטים בצנרת, זה לא ישנה את התמונה"), ולא מתרגשת מהקמה של כמה יישובים חדשים קטנים

דלית זילבר / צילום: איליה מלינקוב
דלית זילבר / צילום: איליה מלינקוב

בקיץ הקרוב תסיים דלית זילבר את תפקידה כמנכ"לית מינהל התכנון, ערכאת התכנון הגבוהה של ישראל. בשנים האחרונות החלו גופי התכנון לדבר אחרת על תכנון - ציפוף, תחבורה ציבורית, הליכתיות וכדומה, אבל נדמה שהתוכניות בשטח לא השתנו הרבה. ואולי אין כמו תמ"א 38 כדי להוכיח. במינהל התכנון הכריזו כבר לפני 3 שנים על מותה של התמ"א באפריל 2020, לאחר מכן הם נאלצו להתפשר על אוקטובר 2022, אבל ממש לאחרונה הודיעה השרה הממונה איילת שקד שהיא תוארך גם אחריה - למגינת ליבם של אנשי מינהל התכנון.

השבוע הגיעה זילבר לדבר על האתגרים הגדולים ועל מצב התכנון בפודקאסט של גלובס.

התכנון עבר לכאורה כברת דרך, כולל מצד האנשים שנמצאים בראש המערכת, אבל הפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים. זה יכולה להיות שרת פנים שמחליטה שצריך להקים עוד ועוד יישובים, או ראשי הערים שמחליטים שצריכים לתכנן עוד ועוד מתחמי תעסוקה מיותרים ומניבי ארנונה בשולי הערים.

 

"אני לא חושבת ככה. ברור לנו שהעתיד הוא אך ורק באזור העירוני, באינטנסיביות עירונית, וברור שהחיים הופכים להיות הרבה יותר מורכבים. אנחנו מדברים על עוד תשתיות של חשמל, מים, ביוב וניקוז, וכמובן תחבורה, שזו אחת הדרמות הגדולות של המדינה. העמדה של המועצה הארצית בחמש השנים האחרונות רק הלכה והתחזקה, עם העדפה ברורה לערים וחיזוק של העירוניות.

"נכון שיש ממשלה שיש לה עוד אג’נדות, ולנו ברור למשל שהקמת יישובים חדשים בנגב תחליש את באר שבע והאוכלוסייה החזקה יותר תברח משם. אבל האמת היא שזה עושה המון רעש, כשבסוף אנחנו מדברים על עוד 500 איש שיגורו באיזה יישוב אולי בעוד עשר או חמש שנים. עיקר המאסה, האינטנסיביות והאקשן מבחינה אורבנית ותכנונית הוא בסוף בערים עצמן".

אז את מפסידה קרבות קטנים ומנצחת במלחמה?
"לגמרי. כבר אין לנו תוחלת אחרת. כולנו עומדים בפקקים שעות וברור לנו שמוכרחה להיות תחבורה ציבורית יעילה, וברור שהיא לא תהיה ליישובים פרבריים האלה, שלא קשורים לכלום. רק שיהיה לנו מספיק צפוף ומספיק אינטנסיבי, כך שנוכל להביא את סף הכניסה של התחבורה הציבורית לכל האזורים העירוניים, כולל מועצות מקומיות קטנות שהולכות וגדלות. הנושא של הצפיפות מתחיל להתקבל במובן הטוב של המילה. הוא בעצם מאפשר לנו להכיל הרבה יותר אנשים, להכיל סוגים אחרים של אוכלוסיות שפעם הדרנו. כולם מבינים את היתרון: ככל שזה יותר הטרוגני, זה יותר מעניין, יותר אינטנסיבי. אנחנו לא רוצים להיות רק עם עוד אנשים שדומים לנו, כי ברור לנו שאנחנו מפסידים מזה הרבה. אלה החיים הצפויים לכולנו, כי אנחנו מוכרחים להכפיל את המדינה".

בתיאוריה זה נשמע נפלא, אולם אם נתאמץ נראה שתל אביב מתחילה ללכת לכיוון, ועדיין כשאני יוצא לראש העין, לנתניה, לאור עקיבא, נדמה ששום דבר לא באמת השתנה. כל הבניינים והשכונות מתוכננים כמעט אותו דבר, עם אוכלוסייה יחסית מאוד הומוגנית ומאוד מעט עירוב שימושים.
"צריך לזכור שמה שנבנה היום זה לא משהו שאושר בשנים האחרונות, ובעתיד כבר לא תראה תוכניות כאלה. היום התוכניות החדשות כולן עם עירוב שימושים, ויש ועדה מיוחדת שגם אמורה לשנות אזורי תעסוקה לאזורים מעורבים, כי כולם מבינים שיש פה עודפים גדולים של אזורי תעסוקה. אישרנו יותר מדי אזורי תעסוקה לאורך 50 השנה האחרונות, כל 5,000 יחידות דיור ביקשו עוד מיליון מ"ר תעסוקה, ונתנו להם. איבדנו שטח פעמיים - גם השטח תפוס וגם התעסוקה לא באמת הגיעה.

"היום אנחנו מחפשים את המקומות שיש להם יתרון יחסי, מוטי תחבורה ציבורית. אנחנו לא יכולים לחיות בלי זה. ועדיין צריך לזכור שבסיס הארנונה שלנו היום הוא לא טוב, ולכן כל רשות רוצה את הארנונה שלה מתעסוקה".

זה מאוד טבעי ומתבקש - ארנונה לתעסוקה היא פי 4 ו־5 מארנונה למגורים, והיא דורשת מאוד מעט הוצאות של הרשות המקומית.
"העניין הוא שזה לא קורה. השטח שהשארנו נשאר תיאורטי. התפקיד של כולנו, של כל המנהיגים כולל המנהיגות המקומית, הוא לא להסתכל רק על התושב שנמצא פה היום אלא גם על כל אלה שיבואו אחריו. אני רוצה גם לתת דגש על הדור הבא, על החבר’ה הצעירים של היום. הם רואים את החיים האלה של מרחק הקורקינט, ואת היתרונות הגדולים שיש לחיות בעיר צפופה עם תחבורה ציבורית יעילה ועם אפשרות לנוע ממקום למקום באופניים או בקורקינט או ללכת ברגל. זה משהו שלאנשים בגילי יותר קשה להפנים".

"הכול חייב להיות מוטה תחבורה ציבורית"

זילבר: "החבר’ה הצעירים מבינים שלשם העולם הולך ולשם המדינה הולכת. אין לה אפשרות להמשיך לתפקד באופן נורמלי בלי שנעבור לתחבורה ציבורית. הכול חייב להיות מוטה תחבורה ציבורית ולא עוד נהרות של כבישים ומחלפים".

הדור הצעיר מבין את זה. אנשי המקצוע מבינים את זה, אבל בכל זאת זה נתקע שם למעלה.
"הכול קורה לאט, זה נכון. מבחינה תכנונית כל הזמן יש הפער הזה. התפקיד שלי הוא קודם כול גם להסתכל על כאן ועכשיו - ואישרנו בחמש שנים האחרונות יותר מ-600 אלף יחידות דיור ואישרנו רכבות קלות בירושלים ובכל מטרופולין מרכז והנושא של המטרו, זה לוקח זמן. חוץ מזה הוצאנו המון תוכניות לתכנון מוטה תחבורה ציבורית. היום אתה לא יכול להגיש תוכנית אם אתה לא עובר בדיקה איכותית שאתה נותן מענה לתחבורה ציבורית.

"אבל בסוף זה לא רק תכנון, וזה גם נושא של התפעול. אנחנו מסייעים גם בתחנות מנוחה לנהגים למשל. ובסוף זה גם הניהול, והנושא של ניהול התנועה הוא אחת הדרמות הגדולות. חייבים לעבור לניהול תנועה חכמה - באגרות הגודש, בנתיבים שמתחלפים לפי הצרכים, ובהפיכה של נתיבים לנתיבי תחבורה ציבורית. יש עוד הרבה דברים שהם החלטות נלוות ולא הכול הוא רק בתכנון.

"אני חושבת שהמדינה שלנו צריכה לעבור לניהול של החיים שלנו. כשאני הולכת לחוף הים אני רואה איתי 16 מיליון איש באים איתי לחוף, ואם זה לא ינוהל הכול יקרוס. חייבים לעשות ניהול נכון של האזורים הפתוחים והבנויים, כי הכול נורא צפוף ומתפתח. וכמובן שמוכרחים להתארגן על נושא התשתיות".

כמה התחזית מבהילה?
"עשינו עבודה על כל מטרופולין תל אביב וראינו שבשנת 2040 אנחנו בחוסר גדול בכל תחום התשתיות. גם בנושא של המים ברמה מטרופולינית אנחנו בבעיה. אנחנו חייבים גם שדות תעופה, וכבר לפני הקורונה היינו כמעט בקריסה של נתב"ג. אני מאמינה שבסוף יהיה הכול, כי אי אפשר שלא יהיה, אבל ברור שהכול קשה והכל נתקל בהתנגדויות של נימב"י (לא בחצר האחורית שלי).

שרת הפנים איילת שקד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"מדברים על אנרגיה מתחדשת - אבל היא חייבת קווי הולכה שיעברו היכן שהוא. מוסדות התכנון רגילים לעבוד בתוך קונפליקטים ולכן הבסיס המקצועי זה הדבר הכי חשוב. אנחנו מביאים את הדברים ברמה המקצועית הכי גבוהה והכי אובייקטיבית ובסופו של דבר אנחנו צריכים להכריע. זה לא תמיד נעים, אבל זה התפקיד שלנו. האינטרס הציבורי צריך להיות לנו מול העיניים והדורות הבאים צריכים להיות לנו מול העיניים.

"אני לא יכולה למלא את כל השטחים הפתוחים בבנייה. אני צריכה להשאיר מסדרונות אקולוגיים. המגפות ושינויי האקלים אלה קונפליקטים שכבר היום כולם חווים. בסופו של דבר אנחנו מצליחים ומקבלים עשרות החלטות. הצרכים רק הולכים וגדלים והם לא הולכים וקטנים. זה בסדר שיש בחינה נוספת על ידי הממשלה, אבל בסופו של דבר צריך לקבל החלטות. אף אחד לא רוצה מט"ש לידו, או דיפו של הרכבת לידו, אבל אנחנו חייבים לקבל את ההחלטות האלה. אישרנו הרבה מאוד תשתיות בשנים האחרונות, גם במועצה הארצית וגם בוועדות המחוזיות. ההחלטות הן קשות, אבל ברגע שאתה מתבסס על נתונים מקצועיים הרבה יותר קל לך".

"תמ"א 38 זו בכייה לדורות, תוכנית רעה"

את מדברת על החלטות מקצועיות, אבל אפילו את תמ"א 38 אתם לא מצליחים לבטל - והיא מוארכת כל פעם מחדש.

"אתה מדבר את המילים שאני אמרתי לפני חמש שנים, זה כבר הצלחה. תמ"א 38 זו בכייה לדורות וזו תוכנית רעה. אין פרוגרמה לצורכי ציבור והיא נותנת מענה מאוד נקודתי. אבל היא עוד יותר גרועה, כי אני צריכה להכפיל פה את האוכלוסייה ואין לי בתמ"א 38 תוחלת להכפיל את האוכלוסייה. תמ"א 38 אולי טובה לקבלנים, אבל רעה לכל השאר".
ובכל זאת היא עדיין חיה ובועטת.

"היא גוססת מזמן. ראשי הרשויות המקומיות הבינו מה היא עשתה להם. לרמת גן קראו ‘עיר התמ"א’, והיא עשתה פליק פלאק לאחור והבינה שזה רעה חולה לעיר ולכל היעדים ברמה האסטרטגית.

"הבאנו חלופה שמנסה לרפא את החוליים, בעיקר בהיבט של צורכי ציבור והראייה המתחמית. התוכנית החדשה מכוונת לזה שכל רשות בעיקר תיתן את הכללים של עצמה. כן, יש בינתיים קשיים פוליטיים ואחרים, אבל אני מאמינה שהתמ"א סיימה את דרכה. אם יצלחו לזנב בה ולהביא דרכה עוד כמה פרויקטים, זה לא ישנה את העובדה שהיא בסוף דרכה.

"גם הקבלנים היום מבינים שעוצמות הבנייה שאנחנו רוצים לתת לאורך התוואי של תחבורה ציבורית ובמרכזי הערים הן גדולות הרבה מעבר למה שהתמ"א מאשרת. אם קבלן מסתכל על העתיד, הוא צריך לחכות ולא לעשות תמ"א 38".

הרשויות המקומיות הפכו לשותף והן כבר לא מכשול ?
"כשהייתי בירושלים והיו מאבקים נגד הרכבת אמרתי שברגע שייסע הקו אף אחד לא יבין למה יש רק קו אחד ולא רשת שלמה. גם המטרו יתחיל בגזע המרכזי שלו, וכשהוא יהיה כולם יבינו שהם רוצים להצטרף. זה אירוע שובר שוויון מבחינה תחבורתית. לאנשים קשה כשקצת מזיזים להם את הגבינה. כבר לא יהיה מקום פסטורלי של צמודי קרקע. אנחנו חייבים לעבור שנות דור קדימה, אבל גם לא נהפוך להיות סין ונבטל לגמרי את זכות הציבור להביע דעתו. עדיין יהיו פה שיתוף ציבור ושקיפות".

כמה כל זה נשען על כוח אדם איכותי ומספיק? בביצוע, בתכנון.
"לפני הכול, אנחנו בחוסר גדול של אנשי מקצוע, מהנדסים. כשעשו את כביש 6 היו מהנדסים שזה היה הפרויקט היחיד שלהם, היום לכל מהנדס יש כמה פרויקטים גדולים וזה לא עובד. חייבים להתחזק שם וגם להביא מחו"ל. זאת מדינה על סטרואידים וצריך גם לחזק את הוועדות המקומיות.

"האינטרס הציבורי והראייה שלנו מתכנני הערים היא אופטימית, אבל התשתיות ותת-הקרקע והמבנים הגבוהים והצפיפות והאינטנסיביות - אלה לא נושאים פשוטים. המדינה עוברת תהליך מאוד משמעותי שחייב להיעשות באופן מושכל, ובתקווה שאת הטעויות שנעשה אפשר יהיה לתקן בהמשך, לאור הנתונים שיהיו בעתיד".

ועם החשיבה והידע ארוכת טווח, אז אולי חמש שנים בראש מינהל התכנון זה פשוט מעט מדי?
"יכול להיות שצריך יותר זמן, אבל גם רמטכ"ל עושה פרק זמן ומגיע מישהו טוב אחריו. האג’נדה לא רק שלי והיא מקובעת במוסדות התכנון. אנשי המפתח הם אנשים מקצועיים. אני מאמינה שהבסיס מאוד מקצועי. עברנו הרבה שרים והאג’נדות שלנו נשארו אותן אג’נדות. יש דברים שעושים הרבה כותרות, אבל המון תוכניות ממשיכות לעבור בצנרת ולהתקדם. גם אם יש רעש סביב יישוב חדש כזה או אחר, למאסות הגדולות של העשייה כולם מתחברים והן משותפות לכל ממשלות ישראל".

דלית זילבר
אישי: בזוגיות + 2 בנים ● מתגוררת במבשרת ציון (את מדברת על יתרונות העיר והציפוף וגרה ביישוב כל כך פרברי? "אני גרה שם בערך 20 שנה, עוד מהימים שלמדתי בטכניון") ● מקצועי: מתכננת ערים במקצועה, ראש מינהל התכנון. מסיימת בקיץ הקרוב ● עוד משהו: "אני עושה את התפקיד הכי מעניין שיש במדינת ישראל. חשוב, משפיע, עם הרבה מאוד אחריות. ואני נהנית מכל רגע"

עוד כתבות

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

סמל יאיר אליהו ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יאיר אליהו נפל בקרב בצפון רצועת עזה

יאיר ז"ל נפל בתאונה מבצעית. מפרטים ראשונים של האירוע עולה כי שני כלים הנדסיים, באגר ו-D-9, התנגשו זה בזה במהלך פעילות מבצעית ● מקור בארגוני הטרור הפלסטינים לערוץ אל-חדת' הסעודי: חמאס עדכן שהוא ימסור הערב למתווכות את תשובתו להצעה ● דיווח באל-מיאדין הלבנוני: כוחות מיוחדים של צה"ל פעלו קרקעית באזור דמשק ● 50 חטופים - 637 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

בשוק ללא חסמי כניסה, חלומות הרווח של היזמים כנראה מוגזמים

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"