גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רה''מ נפתלי בנט במתחם חיסוני קורונה בטייבה. שירותי הבריאות בישובים הערבים הם פחות מפותחים מאלה שבחברה היהודית / צילום: קובי גדעון-לע''מ

הכותבת היא חוקרת ומרצה במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחברה בצוותי המומחים של המשבר

האי השוויון בבריאות בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל הוא היסטורי ותוצר מדיניות של הזנחה רבת שנים. לא רק שהאי שוויון לא נבלם עם השנים, אלא הולך וגדל. מחקרים ודוחות שונים של משרד הבריאות מצביעים על כך שתוחלת החיים של הערבים נמוכה לפחות ב-4 שנים מזו של יהודים ותמותת התינוקות היא פי שניים או שלושה. יש עודף של תחלואה במחלות כרוניות, וקיימים הבדלים בין שתי האוכלוסיות בנוגע לגורמי סיכון רבים כמו עישון, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר. כמו כן, שירותי הבריאות בישובים הערבים הם פחות מפותחים מאלה שבחברה היהודית. מעבר לשירותי רפואה ראשונית, חסרים שירותי רפואה של מומחים, מעבדות, מכונים לבדיקות שונות כמו ממוגרפיה, התפתחות הילד, שירותי חירום ועוד. שירותי בריאות הנפש בישובים הערבים סובלים אף הם ממחסור גדול מאד בכוח אדם. בשנתיים האחרונות האי שוויון רק גדל, אפשר היה לראות בתחילת המגפה שמוקדי התחלואה התרכזו ביישובים ערבים וחרדים, ואת אחוזי ההתחסנות הנמוכים.

צמצום פערים בבריאות

במסגרת תוכנית החומש הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית 550 שנקראת תקאדום تقدم אותה אישרה הממשלה הנוכחית, הוקצו כ-650 מיליון שקלים לטובת צמצום הפערים בבריאות באוכלוסייה הערבית. אולם, התקציב חולק בין משרדי ממשלה שונים, שאמורים לטפל בבריאות של קבוצות שונות של האוכלוסייה הערבית. כך כל קבוצה (הבדווים, הדרוזים ואחרים) תזכה לתקציב נפרד אשר יטופל במשרד ממשלתי נפרד. התקציב של הבדווים בדרום ינוהל במשרד הרווחה תחת הרשות לפיתוח הבדווים, התקציב לדרוזים והצ'רקסים ינוהל במשרד ראש הממשלה, והשאר יישארו במשרד לשוויון חברתי. מצב זה של פרגמנטציה בניהול התקציבי, שהיא פוליטית ביסודה, כנראה שלא יוכל להביא לתוצאות הרצויות של שיפור כולל במצב הבריאות בחברה הערבית וצמצום הפערים. במקום לעשות מהפכה היסטורית, חוזרים על טעויות העבר.

כדי לשפר את מצב הבריאות ושירותי הבריאות בחברה הערבית צריכים לפעול במספר ערוצים: ברמה הרגולטורית חשוב לאפשר פעולות שמטרתן הגדלת התחרות בין הקופות על המבוטחים הערבים ושיפור איכות שירותי הבריאות כמו הכללת המוצא של המטופל, כך שתהיה אפשרות לגזור נתונים לפי מגזר ולאפשר מיפוי המצב הקיים מבחינה שירותי הבריאות בחברה הערבית, בדיקה של הוצאות פרטיות מול ציבוריות ותשלומים לביטוחים משלימים (שב"ן); תיקון נוסחת הקפיטציה כך שהיא תכיל את המוצא והמצב הכלכלי של המטופל. נוסחת הקפיטציה חשובה כי לפי נוסחה זו נקבעת חלוקת התקציבים למימון קופות החולים; יש לפעול להחלת סטנדרטיזציה של שירותי בריאות בין אזורים גיאוגרפים בישראל, כלומר שתהיה תקינה קבועה בחוק ולאחר מכן התאמה של תקינה זו לצרכיהן של אוכלוסיות בישראל.

כוחות השוק יכריעו

בכנס חיפה לפוליטיקה ולחברה הערבית שהתקיים לאחרונה, בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הקרן החדשה לישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, הצגתי כמה הצעות לפתרון: ברמת המדיניות של משרד הבריאות יש לפעול במספר כיוונים, כמו הוספת מבחני תמיכה לצמצום פערים בקופות חולים ולקבוע מדד לפיו קופות החולים צריכות להוכיח שהן פועלות לצמצום פערים בקרב מטופלים ערבים; לפעול לביטול חוזים מול קבלנים פרטיים של מתן שירותי בריאות בחברה הערבית ובכלל; השתתפות אנשי מקצוע ערבים במוקדי קבלת החלטות - כיום יש רק 1% של ערבים במטה של משרד הבריאות; יש לפעול להקמת יחידה מיוחדת בתוך המטה של משרד הבריאות שתטפל בשירותי בריאות לערבים.

תרחיש אחר שיכול להתקיים הוא שבסופו של דבר כוחות השוק יכריעו. כלומר, תקום קופת חולים ציבורית לאוכלוסייה הערבית, אשר תדאג לצרכי הבריאות של החברה הערבית. היא תדאג לקבל תקציבים ולפיתוח שירותי בריאות כמו כל הקופות האחרות. אני חושבת שהגיע הזמן לכל זה.