שווה מיליארד שקל? דואר ישראל / צילום: Shutterstock
על רקע המו"מ המתקדם לתוכנית הבראה עם ועד העובדים, אישר דירקטוריון דואר ישראל את הדוחות הכספיים לשנת 2021, שמהם עולה כי החברה הפסידה 175 מיליון שקל, לאחר הפסד עצום של 643 מיליון שקל בשנת 2020, מתוכו 383 מיליון שקל שהופרשו להוצאות בגין פרישת עובדים.
דואר ישראל סיימה את 2021 עם הכנסות של 1.62 מיליארד שקל, עלייה של 2.5% לעומת ההכנסות ב-2020 וירידה של 11% לעומת ההכנסות ב-2019, טרם פרוץ משבר הקורונה. ההפסד התפעולי לפני הוצאות פרישת עובדים עמד על 179 מיליון שקל, לעומת הפסד של 228 מיליון שקל ב-2020 ורווח תפעולי של 46 מיליון שקל ב-2019, השנה האחרונה שבה הציג הדואר רווח נקי.
לדוחות הדואר, כך נודע לגלובס, צורפה הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, המהווה תמרור אזהרה דרמטי ומשקפת חשש לגבי יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה בטווח הקרוב. מכאן ברור שללא תוכנית הבראה אגרסיבית, שתכלול הזרמה של מאות מיליוני שקלים מצד המדינה לתוך החברה ופיטוריהם של אלפי עובדים, לא ניתן יהיה לקדם את תוכנית ההפרטה, אשר כוללת מכירה או הנפקה של 40% ממניות הדואר בבורסה.
בימים אלה מתקיים מו"מ בהשתתפות נציגיהם של משרדי התקשורת והאוצר, הנהלת הדואר בראשות היו"ר מישאל וקנין (שנכנס לתפקידו החודש) וועד העובדים של דואר ישראל, לגיבוש הסכם שיאפשר את תוכנית ההבראה, והמטרה היא להגיע להסכם עקרונות עוד לפני חג הפסח.
על פי הערכות בדואר, מספר העובדים שיפרשו במסגרת ההסכם המתגבש עומד על כשליש ממספרם כעת, כלומר 1,500-2,000 עובדים. מדובר במספר גבוה בצורה משמעותית ממה שהוערך בתחילה, אשר עמד על כ-1,000 עובדים בלבד.
עלות הסכם הפרישה תלויה כמובן במספר הסופי של הפורשים, אך ההערכה היא שהסכום יהיה גבוה ממיליארד שקל, עלות נוספת שבה תישא המדינה. לצד הדרישה לקיצוץ כוח האדם, הדואר יידרש לעבור שינויים ארגוניים מהותיים.
עוד עומדים על הפרק הפסקת משלוח הדואר היומי בפריפריה, ומעבר לחלוקה של פעם אחת במספר ימים במרוכז. נוסף על כך מתוכננת סגירתם של עשרות סניפים לא רווחיים ברחבי הארץ, תהליכי דיגיטציה וכניסה לתחום הביטוח. החברה תגבש מבנה תמחור חדש, בעקבות הכניסה לתוקף של התיקונים בחוק הדואר, שבמסגרתם צומצם הפיקוח על מחירי החברה.
חיסכון של עשרות מיליוני שקלים
לפני מספר שבועות נחשף בגלובס, כי דירקטוריון הדואר בראשות וקנין החליט להוציא לפועל תוכנית חירום שתכלול בין היתר צמצום של מספר הסמנכ"לים בדואר מ-14 לשמונה, ואיחוד מערכי מחשוב. נקודה נוספת שעליה הוחלט היא צמצום במבני הנהלת החברה - משני בניינים לאחד.
תוכנית החירום צפויה להשיג חיסכון מיידי של עשרות מיליוני שקלים, והיא אינה כרוכה בפתיחת ההסכם מול ועד העובדים, היות שאלו שיעזבו הם בעיקר עובדים שהועסקו במיקור-חוץ.
אחת הסיבות לצורך בתוכנית שכזו, כך נחשף, היא שצ'יינה פוסט, חברת הדואר הסינית, דורשת מדואר ישראל להשיב לה כ-40 מיליון שקל בגין מקדמות ששילמה לה, ואשר לא תאמו את היקפי הסחר בין החברות, בשל הקורונה. בחברה מודאגים מאוד מהאירוע, ובין היתר, זו הסיבה לתוכנית החירום שגובשה.
החלטת ממשלה על מתווה ההפרטה הסופי של הדואר צפויה להיות מובאת בקרוב לאישור. המדינה נחושה להפריט את החברה במלואה, בדרך של הנפקה ומכירה למשקיע אסטרטגי, והשאלה היא רק כיצד ובאיזו מהירות זה יקרה כאשר אישור תוכנית הבראה היא תנאי למהלך שכזה.
שר התקשורת יועז הנדל התייחס היום למשבר הפיננסי העמוק בדואר ישראל ומסר: "קיבלנו היום את הדוחות הכספיים של חברת הדואר לשנת 2021, שמראים בצורה ברורה, שכפי שצפינו, כי ללא תוכנית הבראה והתייעלות מיידית החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה והשירותים לציבור עלולים להיפגע משמעותית. אחרי שנים של הזנחה, אנחנו עושים טיפול שורש חיוני לדואר. אנחנו מקדמים את הפרטת מלוא החזקות המדינה בחברה ומשלימים תהליך של שיפור השירות, תחרות והבראת החברה באופן מיטבי. נבריא ונפריט את החברה ברגישות ובאחריות. זו חובתנו לציבור".