אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
משרד התקשורת אישר השבוע את העברת השליטה בחברת פרטנר לידי קבוצת משקיעים הכוללת את אבי גבאי, שלמה רודב, ארקין אחזקות, הפניקס, מנורה וכלל ביטוח. השלמת העסקה צפויה בתחילת השבוע הבא, ולאחר השלמתה קבוצת הרוכשים תחזיק בכ-27% ממניות פרטנר, שקודם לכן הוחזקו על-ידי נאמן מטעם חברת האצ'יסון מהונג קונג.
עבור גרעין השליטה בפרטנר תשלם קבוצת הרוכשים 960 מיליון שקל (החזר הלוואת מוכר של 300 מיליון דולר שהעמידה בעבר האצ'יסון לרוכשי השליטה בפרטנר) - מחיר שמשקף כבר היום רווח "על הנייר" של כ-350 מיליון שקל על ההשקעה. זאת בזכות עליית המחיר של מניית פרטנר בשנה האחרונה, המשקף שווי של כ-1.3 מיליארד שקל למניות ההנמכרות.
חלק מהעלייה במניה בתקופה האחרונה מיוחסת גם לעצם קיומה של העסקה, כאשר הקבוצה הרוכשת מביעה בכך למעשה אמון בשוק התקשורת הישראלי, שסבל בשנים האחרונות מתחרות קשה ומירידות שווי.
כן תרמו לעלייה במניה התוצאות העסקיות של פרטנר שהשתפרו מאוד, בין היתר על רקע החזרה לטיסות לחו"ל שהגדילו את הכנסות החברות בענף משירותי נדידה סלולריים. ההערכות כיום הן שמגמת הצמיחה בשוק תימשך, כאשר הביקושים לסיבים ולדור החמישי בסלולר אף צפויים להתגבר.
רוכשי השליטה בפרטנר, אגב, אינם היחידים שרושמים רווח נאה על השקעה בתחום התקשורת. מבדיקת גלובס בשבוע שעבר עלה כי קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט ואיש העסקים דוד פורר, שרכשו את השליטה בקבוצת בזק בדצמבר 2019 במסגרת הסדר חוב בחברת אינטרנט זהב, מורווחים כיום כחצי מיליארד שקל על השקעתם.
החוב המכביד וההפסד של סבן
בנובמבר שעבר הוגשה הצעת הקבוצה לרכישת השליטה בפרטנר. קודם לכן פרש אבי גבאי מתפקידו כמנכ"ל המתחרה סלקום, לצורך הרכישה. בעל השליטה הקודם בפרטנר, חיים סבן, ניסה להתנגד בטענה שאפשר היה להשיג עסקה טובה יותר, אך לבסוף לא הצליח למנוע אותה.
נזכיר, שסבן ויתר כבר שנתיים קודם לכן על השליטה בפרטנר. הסיבה לכך הייתה שמניות השליטה שבהן החזיק באמצעות חברת ס.ב. ישראל היו שוות באותה תקופה 737 מיליון שקל בלבד, כאשר אותן מניות שועבדו להבטחת החוב להאצ'יסון - שעמד אז (בהתאם לשער הדולר באותה עת) על 1.1 מיליארד שקל, ואמור היה להיפרע זמן קצר לאחר מכן.
העובדה ששווי המניות היה נמוך מהיקף ההלוואה הביאה את סבן להחלטה "להיפטר" מהמניות, ובכך לקבע הפסד של חצי מיליארד שקל בגין ההון העצמי שהשקיע במניות - מה שהופך אותו למפסיד הגדול בעסקה הנוכחית (שהגיעה מבחינתו לאחר סיבוב מוצלח מאוד מהשקעה במניות בזק).
החוב להאצ'יסון נולד שנים קודם לכן, כשהחברה מהונג קונג, אחת ממייסדי פרטנר ובעלת השליטה הראשונה בה, מכרה בשנת 2009 את השליטה בפרטנר לידי סקיילקס של אילן בן דב, והעניקה לסקיילקס הלוואת בעלים למימון חלק מהעסקה. על רקע קשיים כלכליים נאלץ בן דב למכור את השליטה בפרטנר ב-2012 (עסקה שהושלמה ב-2013) לסבן, והחוב להאצ'יסון עבר לסבן כחלק מהעסקה.
היום שאחרי: החילופים בצמרת והאתגרים בטלוויזיה
מה צפוי כעת בפרטנר לאחר העברת השליטה? על פי הערכות בשוק, גבאי צפוי לבקש לקצר את תקופת הצינון שלו מסלקום, שעומדת על שנה, ולסיים אותה בחודש מאי הקרוב, כחצי שנה בלבד לאחר פרישתו מתפקיד המנכ"ל. נכון להיום, גבאי מקפיד מאוד שלא להתבטא בנושא פרטנר ותפקידו העתידי בחברה, ושומר על תנאי הצינון.
בשלב זה לא ידוע אם קבוצת המשקיעים החדשה תבקש ליצור שינויים בהנהלת החברה. פרטנר מנוהלת מאז יוני 2021 על-ידי אבי צבי, ויו"ר הדירקטוריון מאז נובמבר 2019 (עזיבת סבן) היא אסנת רונן, דירקטורית ותיקה בפרטנר.
ההערכה הסבירה היא שלפחות אחד מהם יעזוב לאחר העברת השליטה, אם לא שניהם. עם זאת יש לציין ששניהם נחשבים למנהלים טובים, והחברה מנוהלת היטב. בכל מקרה צפויה בעלת השליטה החדשה להביא למינוי חברי דירקטוריון חדשים מטעמה, לצורך מימוש השליטה בחברה.
אפשר להעריך שמבחינת רודב, גבאי ושאר חברי הקבוצה, אין לחץ לבצע שינויים באופן מיידי: בסך הכול פרטנר נמצאת כיום במצב טוב, היא רווחית ויציבה ואינה במשבר הדורש מהם נקיטת פעולה מיידית כלשהי ושינוי אסטרטגיה. עניין אחד שכן ידרוש את תשומת הלב של בעלי השליטה הוא נושא הטלוויזיה, תחום שבו פרטנר הפסדית (גם אם מפסידה פחות מסלקום).
הם יצטרכו להתמודד אסטרטגית עם הפעילות בשוק הטלוויזיה, ומעניין לראות אילו ההחלטות יקבלו. נזכיר שלאחרונה פרטנר חתמה על עסקה עם FREETV - חברת הסטרימינג החדשה של קשת ו-RGE. במסגרת העסקה תציע FREETV את שירותי הסטרימינג שלה כחלק מחבילה משולבת (סיב-סטרימינג), על בסיס תשתית הסיבים האופטיים של פרטנר.
העסקה נחתמה מתוך הבנה שזה המודל שיתפוס בעולם הטלוויזיה - שילוב של סיב ואפליקציה. פרטנר תמשיך לפרוס את הסיבים האופטיים שלה, ומקווה להגיע לפריסה של כמיליון משקי בית עד סוף השנה.