גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנדל"ניסט שלוטש עיניים לכלל ביטוח: מי הוא שלום שי, בעלי חברת הבנייה דונה

חברת הבנייה דונה של שלום שי כבר מחזיקה 5% ממניות כלל, שעליהן היא מורווחת כמעט 200 מיליון שקל ● ההיתר שקיבל שי להגדיל את החזקותיו עשוי לאותת לאלפרד אקירוב, בעלי אלרוב, כי קבלת היתר השליטה בכלל מתרחק ממנו

שלום שי, מנכ''ל חברת דונה / צילום: ליאור מזרחי
שלום שי, מנכ''ל חברת דונה / צילום: ליאור מזרחי

האם הממונה על שוק ההון, משה ברקת, שולח איתות נוסף שנועד להרחיק את אלפרד אקירוב מכוונתו להשתלט על כלל ביטוח ? כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז הגישה אלרוב נדל"ן, שבשליטת אקירוב, בקשה לקבלת היתר שליטה בכלל ביטוח, ונראה שמאז הגשתה הולכים ונערמים הקשיים על קבלת ההיתר.

לאחר שלפני כשבועיים הודיע ברקת לאלרוב כי אינו מקבל את המתווה שהציעה החברה לרכישת מניות נוספות מעבר ל-15% שבהן היא מחזיקה כיום, והפקדתן בידי נאמן, כעת הוא מתיר לבעל מניות אחר בכלל ביטוח, אף הוא מתחום הנדל"ן, להגדיל את החזקתו בחברה.

 

מדובר בבעלי חברת הנדל"ן הפרטית דונה, שלום ונטלה שי, שקיבלו השבוע היתר להגדיל את החזקות דונה בכלל ביטוח ל-10%. דונה מחזיקה כיום ב-5% כמעט ממניות כלל (הרף הגבוה ביותר המותר ללא קבלת היתר מרשות שוק ההון וללא הפיכה לבעלת עניין), מניות שאותן רכשה עוד בשנת 2020 בתמורה לכ-101 מיליון שקל.

דונה רכשה את המניות מידי בעלת השליטה האחרונה שהייתה בכלל ביטוח, אי.די.בי, במחיר של 30 שקל למניה, ומאז רשמה תשואה של יותר מ-180% על השקעתה, והחזקותיה בכלל שוות היום 286 מיליון שקל - קרי רווח על הנייר של כ-186 מיליון שקל.

בדיווח של כלל לבורסה בנושא, נכתב כי בין תנאי ההיתר שנתן ברקת לבעלי דונה נקבע כי בעלי חברת הנדל"ן לא יערכו הסדר או הסכם עם צד שלישי בכל הנוגע להחזקת אמצעי שליטה בכלל ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב של ברקת עצמו.

כמו כן, בעלי ההיתר התחייבו בפני ברקת שלא לפעול באופן עצמאי או יחד עם אחרים כדי לייצר עבורם שליטה בכלל ביטוח, וכן התחייבו שלא לפעול בשיתוף פעולה עם מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה בכל הקשור להצבעה על מינוי דירקטור או הפסקת כהונתו של דירקטור, או לכל עניין אחר שיובא להכרעת האסיפה הכללית.

דונה מכרה דירות ב-2.5 מיליארד שקל ב-2021

דונה חברה להנדסה ובניין היא חברה פרטית, העוסקת בייזום, הקמה ושיווק מיזמי בנייה למגורים, למסחר ולתעשייה בכל רחבי הארץ. החברה נוסדה בשנת 1991 על ידי הקבלן והיזם שלום שי, המשמש כיום כיו"ר החברה. מנכ"ל החברה הוא אלוף (מיל') אמיר אבולעפיה.

החברה דיווחה לאחרונה כי רשמה בשנת 2021 שיא במכירות, לאחר שבמהלך השנה מכרה 1,565 יח"ד למגורים בהיקף של 2.5 מיליארד שקל. על פי נתונים שמסרה החברה לגלובס, היא מבצעת פרויקטים באשקלון, בחריש, בראש העין, בכרמי גת ובעפולה.

פרויקט הדגל של דונה מוקם בשכונת מורשת בעיר מודיעין. לאחר שבנתה החברה עד היום בעיר כבר אלפי יח"ד, נדל"ן מסחרי ומשרדים, שוקדת החברה כעת על פרויקט דונה CROWN, עם כ-2,170 יח"ד בשכונה החדשה, מה שמהווה בפועל בנייה של רוב השכונה. כבר בשנת 2022 צפויה דונה להתחיל במסירת דירות בשכונה זו. במהלך השנה האחרונה הקימה דונה מחלקה חדשה, המתמחה בהתחדשות עירונית.

יתרון במרוץ מול אלרוב

ההיתר שנתן ברקת לבעלי דונה נדל"ן מעניק להם יתרון במרוץ לרכישת מניות נוספות של כלל ביטוח על פני אלרוב, שעדיין מחכה לקבלת היתר שליטה בחברת הביטוח. בימים האחרונים עלו הערכות כי לאחר שנאסר על אלרוב לקנות מניות נוספות של כלל, ינסה אקירוב לרכוש מניות כלל באופן פרטי.

אלפרד אקירוב / צילום: איל יצהר

כדי לקבל את היתר השליטה תצטרך אלרוב להתגבר על כמה מכשולים גבוהים. נכון להיום אין בחוק הריכוזיות התייחסות להחזקה של חברה ריאלית שאינה גוף משמעותי בגוף פיננסי משמעותי, הגדרה אליה משתייכת כלל ביטוח. על פי החוק, נאסר על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק בשליטה בתאגיד פיננסי משמעותי, ולהיפך, והחוק מגדיר תאגיד ריאלי משמעותי כמי שהחוב שלו או מחזור הכנסותיו גדול מ-6 מיליארד שקל.

אלרוב, למרות גודלה, לא מוגדרת כיום כתאגיד ריאלי משמעותי, כיוון שעיקר פעילותה בתחום הנדל"ן מתבצעת באירופה, ולפיכך גם מרבית החוב שלה הוא כלפי בנקים בחו"ל. אך ברקת רוצה כי גם חוב זה ייחשב בעת בחינת עמידתה במגבלת הריכוזיות. הוא אף פנה לוועדת הריכוזיות לתיקון החוק בהתאם.

גורמים יודעי דבר אמרו לגלובס כי כמדיניות, הרשות בחנה האם להגביל ברף מסוים גם החזקות של תאגידים ריאליים לא משמעותיים בגופים פיננסיים. "בפרט, בקשר עם אלרוב, ייתכן שהרשות בכל מקרה לא הייתה מאפשרת החזקה של מעל 15% על ידי אלרוב", הם ציינו.

מכשול זה מצטרף למכשול העיקרי שיהיה על אקירוב ואלרוב לצלוח בדרך לקבלת היתר שליטה בכלל. מדובר במכשול שהציבה רשות ני"ע. נכון להיום, אם הרכישה תתבצע באמצעות אלרוב, תיווצר פירמידה של שלוש חברות שכבה - אלרוב, מתחתיה כלל החזקות הבורסאית המחזיקה בכלל ביטוח שאינה חברת שכבה, אך מחזיקה בכללביט מימון, שהינה חברה מדווחת המנפיקה אג"ח ומהווה חברת שכבה שלישית, בעוד שחוק הריכוזיות מתיר רק שתי חברות כאלה.

כלל: זינוק ברווח השנתי לכ-1.4 מיליארד שקל

ברקע המאבק על השליטה בכלל דיווחה החברה על רווח כולל של כ-1.4 מיליארד שקל בשנת 2021. מדובר בזינוק של 133% ברווח לעומת שנת 2020, שהופך את השנה החולפת לשנת שיא מבחינת רווחי החברה.

היקף הנכסים המנוהלים של החברה הגיע בסוף שנת 2021 לכ-286 מיליארד שקל, גידול של 21%. התשואה להון עמדה על שיעור של כ-22.3%, יותר מכפולה מאשר בשנה שקדמה לה, וההון המיוחס לבעלי המניות נאמד בכ-7.7 מיליארד שקל, זינוק של כ-23%.

מבחינת מגזרי הפעילות, החברה רשמה את עיקר הרווח בענף החיסכון ארוך-הטווח, וזה עמד על 1.1 מיליארד שקל (לפני מס). מדובר ברווח גבוה פי שלושה מאשר זה שנרשם בשנה שלפניה. בתחום הביטוח הכללי עמד הרווח על 112 מיליון שקל (גידול של כ-130%) ובביטוחי הבריאות על 193 מיליון שקל (גידול של 10%). הרווחים מתחומים אחרים שאינם מפעילות הביטוח, כלומר בעיקר מהשקעות, עמדו על 620 מיליון שקל, זינוק של כ-60% לעומת 2020.

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?