פארק הירקון. הגיע הזמן לשנות את הגישה / צילום: Shutterstock
הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'
לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il
בישראל קיימים כיום מספר פארקים מטרופוליניים (פארק גדול שהכניסה אליו אינה בתשלום), והביקוש אליהם גבוה וגובר. בסקר שבוצע על ידי חברת צ’מנסקי בן שחר ושות’, הצהירו הנסקרים שהם מבקרים בפארקים כמעט פעמיים בחודש בממוצע, בעיקר עם המשפחה, נכונים לנסוע אליהם במשך 53 דקות בממוצע, ובמהלך הביקור יוציאו בהם עד 62 שקל.
כיום צפויים להיבנות מספר פארקים גדולים נוספים בישראל, ביניהם פארק נחל באר שבע, פארק נרקיסים בראשון לציון ובאור יהודה. על פי הגישה התכנונית הקיימת, מרבית הפארקים יישארו פתוחים, כמעין "מדבר ירוק", ללא שטחים מבונים, מלבד מעט מתקני ספורט, וללא שטחי בילוי, הסעדה ומסחר. מדובר בגישה שצריך לשנות - בדומה למוקדים רבים בעולם, הפארקים צריכים לכלול שטחי תרבות ופנאי, ושטחי מסחר שיכללו מוצרי הסעדה, בתי קפה, מזון בריא וגם חנויות ספורט שיעצימו את חוויית הביקור.
הטור שלהלן יתאר את המגמות והטרנדים, ההשפעות ומה נדרש ממתכנני הפארקים החדשים בישראל.
מחצית מהציבור פוקד את הפארקים לעיתים תכופות
במסגרת המחקר שנערך, נשאלו תחילה המשתתפים כמה פעמים הם ביקרו בפארק מטרופוליני בשלושת החודשים האחרונים. 47% השיבו שלא ביקרו בפארק כלל, כאשר ממוצע הביקורים עומד על כ-1.5 פעמים בחודש, וב"רף העליון" אף מגיע ל-1.8 פעמים.
בנוסף, מתוך הסקר עלה שרוב מוחלט של המשיבים (93%), לא ביקר בפארק מטרופוליני לבדו, כאשר 30% עם משפחה עם ילדים, 16% בזוגות ו-14% עם חברים.
מבחינת אורך הזמן שהציבור מוכן לנסוע אל הפארק המטרופוליני, 76% מהנסקרים ייסעו אם ימצא פארק במרחק של עד שעה נסיעה. מתוכם, מחצית מהנסקרים ייסעו אם ימצא פארק במרחק של עד חצי שעה נסיעה. הזמן הממוצע המשקולל, כפי שעולה מהסקר, עומד על כ-53 דקות נסיעה אל הפארק.
הנסקרים גם נשאלו כמה הם יוציאו על מוצרי מסחר, בילוי ופנאי במידה ויהיו קיימים בפארק. התוצאות מראות שרוב הציבור (77%) יבצע רכישה, כשבממוצע יוציא 62 שקל, כולל מע"מ.
נקודות דמיון בין הפארקים בישראל
בישראל קיימים מספר פארקים מטרופוליניים. המוכר מביניהם הוא פארק יהושע (או בשמו המוכר פארק הירקון) המתפרס על שטח של כ-3,800 דונם, ומצויים בו שטחי הסעדה בהיקף מוגבל מאוד, ו-12 עסקי מסחר קמעונאי המתפרסים על כ-2.8 אלפי מ"ר. בין השאר, פועלים בו מסעדת בנדיקט עם קונצפט חדשני ופוד טרקים, לצד פעילויות נוספות קיימות כמו עמותת "בית שניאור" - מרכז אתגרים, "המועצה לישראל היפה" עם שני אולמות להרצאות וכנסים, ומשרדי המועצה. בפארק קיימים גם אגם עם סירות, תיאטרון, "צפארי", פינות ליטוף, ספורטק, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים, קיר טיפוס, מתקני ספורט, פארק אקסטרים, יער בראשית, פארק המים, פארק הצפרות, אמפיתיאטרון ומתחם הופעות ענק.
בשורה תחתונה, פארק מטרופוליני במרכז תל אביב, עם 2.8 אלפי מ"ר של מסחר בלבד, מקצה 0.75 מ"ר של שטחי מסחר לדונם. כך, שלצד יתרונותיו, כמו מיקומו ומגוון פעילויות, לא קיימים בו כמעט שטחי מסחר.
מוקד נוסף הוא פארק רעננה. מדובר בפארק עירוני של כ-200 דונם עם שטחי מסחר הכוללים חמישה בתי עסק, המתפרסים על כ-600 מ"ר בלבד. פעילויות נוספות הקיימות בפארק הן אולם גלריה המתפרס על שטח של כ-400 מ"ר, ועמותה של רכיבת אופניים לאנשים עם צרכים מיוחדים. גם במקרה הזה, מדובר בפארק עירוני שמקצה 0.6 אלפי מ"ר עבור מסחר בלבד, כלומר 3 מ"ר לדונם.
פארק אזורי נוסף הוא בהרצליה. הוא מתפרס על שטח של כ-700 דונם, ממוקם ליד קניון שבעת הכוכבים, ספורטק הרצליה, אצטדיון עירוני ותחנת רכבת. שטחי המסחר בפארק הכוללים רק שני בתי עסק. על כן, פארק הרצליה מקצה 0.7 אלפי מ"ר של מסחר קמעונאי בלבד, קרי מ"ר בודד לדונם.
פארק אריאל שרון נמצא לאורך נחל איילון, בין נמל התעופה בן גוריון לנתיבי איילון. הוא מתפרס על שטח של כ-8 אלפי דונם. בין השאר, ניתן לטייל בו במסלולי הליכה, לרכוב על אופניים, לשהות בחיק הטבע, לבלות באמפי תיאטרון או במבנים משוחזרים של חוות שלם. בפארק קיימים גם אזורי משחק וספורט, מתחם קמפינג, פעילות חינוכית סביבתית, פעילות תרבותית, פעילות חקלאית ומרכז צפרות. בנוסף, מתוכנן להקים בו מתחם בתי קפה ומסעדות. הפארק נחשב למרכז אזורי וגדול, ושיכלול מגוון פעילויות רחב.
היעד: מקום מיוחד לקהלים שונים
כאמור, בימים אלו גם נבנים פארקים חדשים נוספים. באור יהודה למשל, יוקם פארק המתפרס על שטח של כ-600 דונם, ובראשון לציון מתוכנן להקים פארק נרקיסים על שטח של כאלף דונם, על בסיס בסיס צריפין. צ’מנסקי בן שחר ושות’ שותפה בתהליך תכנונו הכלכלי, ובפרט בקביעת הקונספט והתמהיל לשטחי המסחר במבנים לשימור בו.
יש להדגיש, לכל אחד מקהלי היעד המבקר בפארקים (משפחות עם וללא ילדים, בודדים, בני הגיל השלישי וכדומה), יש התנהגות צרכנית שונה. הפארקים מיועדים ונדרשים לספק למגוון צרכים, ביניהם: נופש, פנאי וגם שירותי מסחר והסעדה. לפיכך, נדרש לייצר בהם היצע מגוון של פעילויות פנאי ונופש, מתקני ספורט וגם שטחי מסחר רלוונטיים (ולא קניון), ובהיקף גדול ממה שמצוי כיום.
במילים אחרות, נדרש לייצר את המקום המיוחד עם שטחי הסעדה ובתי קפה לקהלי יעד שונים, שיגיעו לפארקים גם מרחוק. פארקים מטרופוליניים בישראל צריכים לכלול אזורי עם חנויות ספורט וחנויות מיוחדות לצד פוד טרקים, חנויות פופ-אפ, אזורי פיקניק, מקומות לביצוע הופעות קטנות, תערוכות ואירועי חברה, מתקני נינג’ה וסקטבורד גדולים (טרנד מהאולימפיאדה האחרונה), קיר טיפוס ומתקני ספורט וכושר, מגרשי קט-רגל להשכרה ועוד. כך, עבור פעילויות שיימצאו בפארק, קהלי היעד ישלמו בהתאם.