עובדת של חברת אלרוסה ממיינת יהלומים / צילום: Reuters, Sergei Karpukhin
עסקי היהלומים הגלובליים ניצבים במרכזה של סערה ציבורית ופנימית בשבועות האחרונים. זאת בשל השלכות הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה, שהיא יצואנית יהלומים גולמיים מובילה, ולחץ דעת קהל גלובלית בדרישה לעצור את העסקים עמה.
כחלק מהסנקציות הבינלאומיות על רוסיה בשל פלישתה לאוקראינה, הודיעו בריטניה, ארה"ב והאיחוד האירופי בתיאום על איסור לרכוש יהלומים ממקור רוסי. רוסיה מייצרת בערך כשליש מתפוקת היהלומים העולמית בשנה, והרוב המכריע מופק על ידי החברה הסמי-ממשלתית "אלרוסה". ואולם, בשל העובדה כי היהלומים הגולמיים עוברים ברובם להודו, לעתים דרך אנטוורפן או מוקדי סחר אחרים, שם הם עוברים ליטוש - מקור היהלומים המעובדים יכול להיחשב כהודו, ולא כרוסיה.
תהליך זה איפשר באופן פורמלי לסוחרי יהלומים ולחברות תכשיטים גלובליות "לעקוף" את הסנקציות, ולטעון כי גם יהלומים שמקורם ברוסיה אינם כפופים לסנקציות, בשל הליכי הליטוש שהם עוברים. בשלב זה נכנסה לתמונה דעת הקהל העולמית, וקמפיין ציבורי החל להתרקם נגד חברות תכשיטים כמו Tiffany & Co ואחרות, בנימוק שהן מממנות את המלחמה נגד אוקראינה. בדינמיקה דומה לזו שנרשמה בתחומים אחרים, כמו סופרמרקטים שממשיכים לפעול ברוסיה או חברת השוקולד ריטר-ספורט שהודיעה כי תמשיך בעסקיה במדינה, הרשתות החברתיות התמלאו באחרונה בקריאות לחרם על חברות התכשיטים הגדולות שממשיכות לקנות יהלומים ממקור רוסי.
ביקורת על הגוף שאחראי לתחום הרכש בר-הקיימא בתעשייה
בימים האחרונים נכנעו חברות התכשיטים ללחץ, והודיעו אחת אחרי השנייה כי יפסיקו את כל הליכי הרכש של יהלומים מרוסיה, כולל יהלומים גולמיים לפני שהם עוברים עיבוד וליטוש במדינה אחרת. בין החברות שהודיעו על כך נמצאות Tiffany & Co, החברה השוויצרית Chopard, ענקית התכשיטים פנדורה וחברת Signet. החברות הללו לא רכשו את היהלומים ישירות דרך אלרוסה, אלא השתמשו במתווכים ובחברות סחר ביהלומים, שכעת צפויים להפחתה משמעותית של העסקים מול רוסיה. החברה הרוסית רשמה מכירות בשווי ארבעה מיליארד דולר בשנת 2021.
במקביל, בשל הלחצים בנוגע להשפעות הסנקציות על הפעילות המסחרית ביהלומים, עמד בימים האחרונים גוף האחראי לסטנדרטים בתחום הרכש בר-הקיימא בתעשייה - Responsible Jewellery Council (RJC) - במרכז ביקורת חריפה על שתיקה מתמשכת בנושא ומה שנתפס כעמדות פרו-רוסיות. ה-RJC נועד להתמודד עם האחריות של עסקי היהלומים לקונפליקטים, למאבק ב"יהלומי דמים" מאפריקה וליצור תרבות רכש "אחראית" שתתחשב גם בסביבה. חברת אלרוסה, שהייתה שותפה בהנהלתו, פרשה ממנה בעקבות הסנקציות, אך לפי דיווח ב"גרדיאן" ישנם מנהלים בכירים לשעבר רבים מהחברה בעמדות מפתח ב-RJC.
התוצאה של העימות הייתה עזיבה מסיבית מהמועצה בימים האחרונים, כביקורת על חוסר הפעילות בנוגע ליהלומים ממקור רוסי. חברות כמו קרטייה, פנדורה, Riechmont ואחרות הודיעו בימים האחרונים על עזיבה, ומנכל"לית המועצה הודיעה השבוע על התפטרותה.
"ריצ'מונט ובתי התכשיטים שלה אינם רוצים להיות חלק מארגון עסקי שכולל חברות המסייעות לממן קונפליקטים ומלחמות", מסרה החברה בהודעה לתקשורת. פנדורה מסרה כי החברה עוזבת את המועצה אחרי 12 שנים, בגלל ה"כישלון שלה... לעודד את חבריה להשעות את העסקים עם רוסיה". ה-RJC, מצדה, אמרה כי מדובר ב"מצב חסר תקדים", וכי אטיות התגובה שלה נובעת מהצורך לבחון את המציאות החדשה ולהגיב בהתאם.