גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוקראינה לא נפלה, הרובל לא קרס, הבנקים לא התמוטטו: מה הצעד הבא?

הציפיות העיקריות במשבר אוקראינה לא התממשו: המלחמה עדיין נמשכת, תוצאה של טעות רוסית עצומת ממדים ● אבל גם המערב טעה: הוא קיווה להפיל את כלכלת רוסיה על ברכיה. היא לא נפלה. הרובל התאושש, המזומנים לא אזלו, פוטין מוסיף לסחוט את אירופה וליועץ שלו יש רעיונות מפחידים

חייל מצלם את חברו ליד טנק רוסי הרוס בבוצ'ה, באזור קייב, שבת / צילום: Reuters, ZOHRA BENSEMRA
חייל מצלם את חברו ליד טנק רוסי הרוס בבוצ'ה, באזור קייב, שבת / צילום: Reuters, ZOHRA BENSEMRA

בשבוע השישי של מלחמת רוסיה באוקראינה ברור למדי שכל הצדדים המעורבים משלמים מחיר על מה שפסיכולוגים קוראים 'דיסוננס קוגנטיבי': ניסיון להתאים את המציאות לציפיותיהם, במקום להתאים את ציפיותיהם למציאות.

כולם טעו. כמובן, הרוסים טעו את הטעות הגדולה ביותר. היא הייתה רבת פנים. היא השפיעה על חישובים של מקום ושל זמן, על הקצאת יחידות, על תכניות קרב, על הכנות לוגיסטיות. גנרלים במערב מצביעים על טעויות כה בסיסיות בתהליך קבלת ההחלטות עד שמתעורר הרושם כי את הצבא הרוסי מנהלים דילטאנטים.

הרוסים גם טעו בהבנת הדמוקרטיות המערביות. שנים של ניסיון העניקו להם את הרושם, שהסכנה של מלחמה כללית באירופה תחדש את הדחף רב השנים לוותר לדיקטטורים. ולדימיר פוטין עשה כמיטב יכולתו להפחיד, כולל רמזים עבים על נכונותו להשתמש בנשק גרעיני ובטילים היפר־סוניים, אם "מישהו ינסה לעמוד בדרכנו".

אבל פוטין לא טעה בעניין חשוב אחד: חוסר יכולתה של אירופה להתגבר על תלותה בגז ובנפט מרוסיה. האירופים מדברים על הצורך לסיים את התלות, אבל אפילו פולין, הנמרצת ביותר בהתנגדותה לרוסיה, מעמידה את סוף השנה כתאריך היעד. גרמניה, שרוסיה ממלאת חצי מתצרוכת הגז שלה, הודיעה ש־2024 היא תאריך היעד. לשון אחר, האירופים יוסיפו לממן את מלחמת רוסיה באוקראינה עד סופה, המר או המתוק.

חיילים אוקראינים בפרברי קייב, שישי / צילום: Associated Press, Rodrigo Abd

לסחוט את המדינות ה"לא־ידידותיות"

בשבוע שעבר, נשיא צרפת והקנצלר של גרמניה התלוננו על "סחטנותו" של פוטין בעקבות דרישתו, שמעכשיו ואילך "הארצות הלא־ידידותיות" יפרעו את חשבונות הדלק שלהן ברובלים. הם אמרו שלא יקום ולא יהיה.

אם אמנם רובלים יהיו אמצעי התשלום, האירופים יצטרכו לשאת שקי מזומנים אל דלפק הקבלה של הבנק המרכזי במוסקבה, להפציר בשוער שירשה להם להיכנס, ואז לשאת ולתת על שער חליפין. זה יעזור לרוסים לשמור את ערך הרובל, לפחות לזמן מה, לפחות למראית־עין. קצת קשה להאמין שמשהו מעין זה יקרה. אבל אם פוטין יעמוד על דעתו, האירופים יצטרכו לקבל החלטות גורליות, או לעקר את הסנקציות.

נכונותו של פוטין לקבל עליו את הסיכונים הכרוכים בדחיקת יריביו אל הפינה היא עוצרת נשימה. היא מתחילה להפקיע ציפיות רציונליות מהתנהגותו, אלא באותה מידה שהוא הפך את הלא־רציונלי לקרדום לחפור בו. זאת אומרת, הוא לא ויתר על ההיגיון הצרוף, אבל הוא מוכן להקניט את יריביו במהלכים הנראים על פניהם לא־רציונליים. הדרישה להמרת אירו לרובל כדי לקנות גז היא אחת; הרמזים על "הסלמה" של מלחמת אוקראינה הם הבאים בתור.

"רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה 'להפסיד'"

בסוף השבוע התפרסם ראיון מעניין, מוזר ומצמרר עם איש המתואר מפעם לפעם כגורו אינטלקטואלי של פוטין, סרגיי קאראגאנוב. האיש הזה עומד בראש מכון מחקר לאומני במוסקבה, ולהשראתו מיוחסת 'דוקטרינת פוטין' על הסיוע לרוסים המתגוררים בחו"ל. כאן הכוונה, כנראה, אינה לאשקלון, אלא לאוקראינה, למדינות הבלטיות ולקזחסטן, ארצות שעצם קיומן העצמאי, לפחות בגבולותיהן הקיימים, הוא לצנינים בעיני רוסיה.

קאראגאנוב, שמראייניו מייחסים לו "הרבה מהרעיונות שהובילו למלחמת אוקראינה", אומר, "רוסיה אינה יכולה להרשות לעצמה 'להפסיד'... אם תהיה הרגשה שאנחנו מפסידים, או אז אני חושב שיש אפשרות ממשית של הסלמה... בשביל האליטה הרוסית המלחמה הזו היא קיומית".

הוא נשאל אם ב"הסלמה" הוא מתכוון להתנגשות ישירה בין רוסיה לנאט"ו. האלמנט המעניין ביותר בתשובתו אינו עצם ההנחה שהתנגשות כזאת תיתכן, אלא הנחה אחרת, מסוכנת להחריד. "בתור היסטוריון", הוא אומר, "אני יודע שלסעיף 5 באמנת נאט"ו אין כל ערך". סעיף 5 הוא זה המחייב את כל חברות נאט"ו לבוא זו להגנתה של זו והיה כי יותקפו. זו אבן הפינה של הברית. בלי סעיף 5 נאט"ו ריקה מתוכן.

"אז בואו נגיד ככה", אומר קאראגאנוב, "אם ארה"ב תתערב נגד ארץ גרעינית [רוסיה], אז הנשיא האמריקאי שיקבל החלטה כזאת הוא מטורף".

אם זה מה שחושב נשיא רוסיה, פירושו של דבר שהוא עלול לקבל עליו סיכונים שקשה אפילו להתחיל לכמת אותם. קאראגאנוב מודיע בעצם, כי אם רוסיה תרגיש שהיא מפסידה, היא תוותר על עכבות נוספות. עכבות קודמות הוסרו כאשר החליטה על עצם המלחמה. איזה קווים אדומים נוספים עלולים להיחצות? למשל, התקפה על שיירות אספקה לאוקראינה בשעה שהן יחצו את תחומי פולין, או רומניה, או סלובקיה; או התקפה ישירה על מטרות של נאט"ו.

האזהרה העיקרית הנובעת מדברי קאראגאנוב היא שהמערב מתחייב בנפשו, אם הוא מניח שיוכל להאריך את תוחלת החיים של התנגדות אוקראינה.

איפה הרובל ואיפה "החורבות"?

הגיונה של התגובה המערבית על פלישת רוסיה היה מלכתחילה כלכלי וצבאי־פוליטי. הוא נועד לחזק את האוקראינים - ולהחליש את הרוסים. הנשיא ג'ו ביידן היה מפורש לחלוטין בתחילת השבוע שעבר, כאשר תיאר את המחיר שהוא רוצה לגבות: "להזיק לכלכלת רוסיה", "למוטט את הרובל". הוא התפאר, שהרובל (ruble) "היה לחורבות" (rubble).

זה לא היה נכון אפילו כאשר המלים האלה בקעו מגרונו של הנשיא, או צויצו מחשבון הטוויטר שלו. זה נכון עוד פחות עכשיו. הרובל חזר אל שער החליפין שלו מלפני הסנקציות. זה קרה בזכות תושייתו של הבנק המרכזי, בזכות מניפולציה של השווקים, בזכות הגבלת הסחר במטבע חוץ. תהיה הסיבה אשר תהיה, הרובל לא התמוטט. אולי הוא עוד יתמוטט, אבל ברור שזה יצריך מאמץ ארוך ומרוכז, שיכלול סנקציות חדשות. מאז השבוע השני של המלחמה, הסנקציות המכאיבות התחילו להתמעט.

להשאיר ערוץ תשלום עבור גז

לא רק הרובל ניצל לפי שעה מפגיעתן הרעה של הסנקציות, אלא גם הבנקים ברוסיה. הם מסתדרים. אנשים חופשים למשוך מזומנים, אם גם לא לקנות ולמכור בשוקי המטבע. חנויות נסגרו, אבל רובן נשארו פתוחות, והחיים המסחריים נמשכים פחות או יותר. מה נשאר אפוא למערב לעשות? לסלק את כל הבנקים ברוסיה מ־SWIFT, מערכת הסליקה הבינלאומית. עד כה, רק שלושה בנקים סולקו. הסיבה העיקרית שלא כולם סולקו הייתה הצורך להשאיר ערוץ תשלום אירופי בשביל גז ונפט.

רוסיה גילתה את קווי התפר הרופפים של התגובה המערבית. היא יודעת מה "הארצות הלא־ידידותיות" אינן עומדות לעשות, בנסיבות הקיימות. זאת אומרת, היא יכולה להוסיף ולכתוש את ערי אוקראינה.

כרגע לא ברור איזה אקט רוסי יכול לזעזע את מצפון הדמוקרטיות המערביות במידה כזאת שהן יחליטו, כי הגיע הזמן להחמיר את הסנקציות מעבר להפקעת יאכטה של איזה אוליגרך. גילויים על פשעי מלחמה יכולים להניב תוצאה כזאת.

בעיר קטנה ליד קייב, בוצ'ה, שהאוקראינים חילצו בימים האחרונים מידי הצבא הרוסי הנסוג. התגלו 20 גוויות של אזרחים מתגוללות באחד הרחובות, עם ידי המתים קשורות מאחורי גוום. אולי הגילויים האלה ישנו את המשוואה. בהיעדר שינוי, נראה שהמערב מייסד את מדיניותו על הצלחתו להאריך את ייסוריה של רוסיה, גם אם פירושו של דבר שייסוריה של אוקראינה יהיו ארוכים ומכאיבים יותר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים