גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסעים הולכים לעבר אוטובוס / צילום: Shutterstock

השינוי בתעריפי התחבורה הציבורית לא יעמיק את השתתפות המדינה בעלות כרטיסי הנסיעה, הוא פשוט יזיז את השמיכה - בחלק מהמקרים יתוקנו עיוותים היסטוריים, בחלק יתייקרו או יוזלו המחירים. כך, ההוצאה הממשלתית תישאר על כ-70% מעלות הנסיעה וההטבות שיינתנו ייעשו על חשבון התייקרויות אחרות שעליהן הן אמורות לפצות.

במסיבת העיתונאים שנערכה ביום ראשון בהשתתפות שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר האוצר אביגדור ליברמן הוצגה הרפורמה בתעריפים בתחבורה הציבורית. במקום 80 תעריפים יחולו מהקיץ (במשרדי הממשלה לא מסרו תאריך מדויק) חמישה תעריפים בלבד על פי מרחק בקילומטרים.

מבנה תעריפים אחיד

במסגרת הרפורמה, כרטיס חופשי חודשי ארצי יעלה 225 שקלים כשלילדים ולבני הגיל השלישי תנתן הנחה של 50%, הכרטיס יכלול נסיעות בכל אמצעי התחבורה הציבורית למעט רכבת ישראל. כרטיס חופשי חודשי למעט המטרופולינים חיפה, תל אביב וירושלים יעלה 99 ש"ח לנסיעות עד למרחק של 40 ק"מ. (ראו פירוט מלא בטבלה)

עלות נסיעה בודדת תעמוד על תעריף ארצי של 5.5 שקלים (לעומת 6 שקלים היום, ו-6.5 שקלים - המחיר שאמור היה להתייקר בחודש פברואר בעקבות העלייה בתשומות לרבות העלייה במחירי הדלק). המשמעות היא ייקור בערים פריפריאליות שונות בהן מחיר הנסיעה נמוך היום בעשרות אחוזים. כדי "לפצות" על העלייה בתעריפים, מחירי כרטיס חופשי חודשי באותם מקומות ירדו והנחות לאוכלוסיות שונות יישמרו ויוזילו עוד יותר. אזרחים מעל גיל 75 ייסעו בחינם בתחבורה הציבורית ושר האוצר הכריז על כוונתו להגדיל את הנסיעות החינמיות גם לבני 65 ומעלה החל מתקציב המדינה הבא.

התייקרות הנסיעות במטרופולינים

הרציונאל שהוביל את משרדי הממשלה היה לתגמל נוסעים תדירים בתחבורה הציבורית על חשבון ביטול הנחות והטבות לנוסעים מזדמנים. בעוד ששכיר שמשתמש בתחבורה הציבורית יהנה ככל הנראה מהרפורמה, מובטל יפסיד ממנה. הנחה משמעותית ששירתה נוסעים רבים והיא הטבת הערך הצבור תבוטל. מדובר בהטבה היסטורית שהייתה נהוגה עוד בתקופה שמשתמשי התחבורה הציבורית נסעו בכרטיסיות, אז על כל 10 נסיעות ניתנו שני ניקובים חינם. במסגרת הערך הצבור כל הטענה לכרטיס הרב קו זיכתה את המטעין ב-25% נוספים, כך אם הוטענו 100 שקלים הם היו שווים ל-125 שקלים. היום נסיעה בודדת עולה 6 שקלים כשהמחיר עם הנחת הערך צבור היה 4.50. לאחר הרפורמה המחיר יתעדכן ל-5.5 שקלים. מדובר בביטולה של הטבה משמעותית בשעה שמחיר כרטיסי החופשי חודשי יוזלו במקרים רבים.

בנוסף, הרפורמה צפויה לייקר את עלות הנסיעות במטרופולינים חיפה, תל אביב וירושלים שבהם ריכוז אוכלוסייה גבוה. לגבי תחולת הרפורמה על אזורים שונים לא ניתן פירוט וממילא הצווים שיכילו את הרפורמה עדיין לא נוסחו ופורסמו.

בדברי ההסבר להחלטה קודמת שניסו להעביר במשרדי הממשלה לביטול הנחת הערך הצבור נכתב, כי "שיעור הסבסוד של התחבורה הציבורית גבוה בהשוואה בינלאומית. בישראל הוא עומד על 70% בממוצע לעומת ממוצע של 50% סבסוד במדינות מפותחות אחרות", ההשוואה למדינות מפותחות אחרות מעט תמוהה שכן בהן שירות התחבורה הציבורית ברמה גבוהה בהרבה וההשקעות בתשתיות תחבורה ציבורית גבוהות עשרות מונים על ההשקעה הישראלית בתשתיות תחבורה שנמצאות בפיגור משמעותי.

המחיר הוא לא שיקול?

הנחה נוספת שנשמעה מטעם משרדי הממשלה היא שמחיר התחבורה הציבורית לא מהווה פקטור משמעותי בהחלטה האם לנסוע בה וכך אם הסבסוד יירד תתאפשר הגדלת השירות וטיובו - אלו משתנים חשובים הרבה יותר, לדידם, בהחלטה האם לנסוע באוטובוסים. ואולם, המציאות מורכבת יותר ובעבור שכבות שלמות באוכלוסייה ובוודאי מי שנסמך על התחבורה הציבורית - כל שינוי בתעריפים ובהנחות ישפיע מאוד על החלטותיו. כך למשל, במחקר שהציג ארגון תחבורה היום ומחר עלה שמאחר שההכנסה של נשים חרדיות נמוכה מהשכר הממוצע במשק הן יעדיפו אמצעי תחבורה זולים (ואיטיים יותר) כדוגמת אוטובוסים על פני רכבות למשל, ומעדיפות לבזבז זמן על פני כסף.

בסך הכל ביטול הערך הצבור יכניס לקופה עוד 200 מיליון שקל מדי שנה שיוסבו כאמור להנחות אחרות ותתבטל הנחה שהיוותה 25% מעלות הנסיעה. זאת, בשעה שהמדינה ממשיכה לסבסד שירות אחר של תחבורה גמישה בעלויות של 84 שקלים לנסיעה בירושלים ומעל 50 שקלים בחיפה. כך המטרה של קריטריונים ברורים לסבסוד תחבורה ציבורית לא תמיד מתגשמת, גם לאחר הרפורמה. בד בבד, בוועדת הכלכלה של הכנסת הסתבר לפני כשבועיים ש"מהפכת" התשלום באפליקציות של משרד התחבורה כשלה - כשרק 4% מהמשלמים שילמו באמצעות האפליקציות. ביטול הנחת הערך הצבור שהייתה ייחודית למשלמים באמצעות כרטיס הרב קו תוכל אולי "להציל" את ה"מהפכה" שהובטחה ולא התממשה, אבל חלק מהנוסעים המזדמנים ישלמו את המחיר.