גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם מימון המטרו עם הרשויות המקומיות גובש: ישלמו 4.5 מיליארד שקל מעלות הפרויקט

ההסכם פורסם במסגרת צו להערות הציבור, והוא קובע תשלום שנתי לכל עיר בהתאם למצבה הכלכלי ולמספר תחנות המטרו והרכבת הקלה שיוקמו בה וכן את משך הזמן שהן ישלמו ● שתיים מתוכניות המטרו צפויות לעלות לאישור הממשלה בחודש מאי

מטרו / צילום: Shutterstock, prochasson frederic
מטרו / צילום: Shutterstock, prochasson frederic

משרד האוצר פרסם הערב (א') את טיוטת צו רכבת תחתית (מטרו) התשפ"ב-2022, שיסדיר את השתתפות הרשויות המקומיות בסוגיית השיפוי והמימון של תוכנית המטרו. הרשויות המקומיות ישלמו בסך-הכול 4.5 מיליארד שקל מעלות הפרויקט, כאשר הסכומים ייקבעו בהתאם לכמות תחנות המטרו ברשות המקומית וכן איתנותה הכלכלית של הרשות המקומית.

טיוטת הצו היא הבשלה של משא-ומתן שהתקיים בין הרשויות המקומיות למשרד האוצר על מודל המימון של הפרויקט והשתתפותן, כמי שייהנו ממנו באמצעות מסי ההשבחה של הנכסים בקרבת התחנות. שתיים מתוך ארבע התוכניות של קווי המטרו כבר מוכנות לאישור הממשלה, אך האישור התעכב לנוכח הכוונה להגיע קודם לכן להסכם מול הרשויות כדי להימנע ממצב שבו ראשי רשויות מפעילים לחץ על שרים שלא לאשר את התוכניות. 

הערות הציבור יתקבלו על הצו עד ל-24 באפריל. לוחות הזמנים הללו מתכתבים עם הצהרתה של מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון, יעל סלומון, בוועידת הרכב של גלובס, ולפיה התוכניות המוכנות יובאו לאישור הממשלה בחודש מאי.

הסכומים כאמור ייקבעו בהתאם לעקרונות שעליהם החליטה הממשלה, בשים לב לשני עקרונות: תרומת מיזם המטרו לפיתוח שירות תחבורה ציבורית ברשות המקומית; ואיתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, בהתבסס, בין היתר, על הכנסותיה.

מדברי ההסבר לצו עולה כי גובה התשלום שתעביר הרשות המקומית לאוצר המדינה מושפע, בין היתר, ממספר התחנות להסעת המונים המצויות בשטחה, "מתוך תפיסה שמספר גדול יותר של תחנות יביא ערך רב יותר לרשות המקומית, ובכך מצדיק השתתפות בעלויות בהיקף גבוה יותר".

בנוסף, משך תקופת התשלום ייקבע גם הוא לפי מספר התחנות של רכבת קלה ומטרו שעוברות דרכה. כך למשל, לפתח תקווה 11 תחנות מטרו ורכבת קלה, ולכן היא תשלם במשך 14 שנים. לרעננה 4 תחנות, והיא תשלם 10 שנים. לתל אביב 46 תחנות, והיא תשלם 17 שנים.

כמו כן, ביחס לכל אחת מהרשויות המקומיות המצויות בשטח תוכנית המטרו מוצע לקבוע סכום שנתי שתשלם הרשות לאוצר המדינה. "הסכום המוצע נקבע בהתבסס על נתוני התקבולים של הרשות המקומית מהיטלי השבחה, חלף היטל השבחה, וכן ממכירת מקרקעין והחכרתו, בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, וכן על גובה מענק האיזון. סכומים אלה יוצמדו מדי שנה למדד המחירים לצרכן", מוצע בצו.

הרשויות המקומיות גם הן קטפו הישגים במשא-ומתן מול האוצר. במקרה שיהיו עיכובים או שינויים משמעותיים בפרויקט אשר יובילו לכך שלא יחלו עבודות כלל עבודות לביצוע מיזם המטר,ו או שלא יחלו עבודות לביצוע תחנה מסוימת, הרשות המקומית תעביר בשלב הראשוני את התשלומים לקרן עירונית, שהיא חשבון בנק נפרד של הרשות המקומית המיועד לתשלומים לטובת מיזם המטרו בלבד. בהמשך, ככל שלא יתחילו העבודות בהתאם ללוחות הזמנים המפורטים בצו, תעצור הרשות המקומית את העברת התשלומים.

תל אביב תשלם כ-1.9 מיליארד שקל בסך-הכול, לוד כ-2.5 מיליון

מחישוב שעשה יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית של בילד אסטרטגיה אורבנית, עולים הסכומים שהרשויות ישלמו. בסך-הכול במשך שנות הפרויקט לוד תשלם 2.51 מיליון שקל, שדות דן 6.6 מיליון שקל, רמלה תשלם 10 מיליון שקל, אזור תשלם 16.6 מיליון שקל, בת ים תשלם 17.5 מיליון שקל, בני ברק תשלם 23.1 מיליון שקל, דרום השרון 24.3 מיליון שקל, אור יהודה 27.6 מיליון שקל, קריית אונו 28.2 מיליון שקל, נס ציונה 44.2 מיליון שקל, גבעתיים 57.1 מיליון שקל, גבעת שמואל 58.6 מיליון שקל, באר יעקב 63.7 מיליון שקל, הוד השרון 92.9 מיליון שקל, רמת השרון 102.2 מיליון שקל, כפר סבא 113 מיליון שקל, רחובות 132 מיליון שקל, רעננה 210.8 מיליון שקל, חולון 243.9 מיליון שקל, רמת גן 280.8 מיליון שקל, הרצליה 327 מיליון שקל, ראשון לציון 357.8 מיליון שקל, פתח תקווה 387.5 מיליון שקל, ותל אביב תשלם 1.876 מיליארד שקל. בסך-הכול יתקבלו 4.505 מיליארד שקל. 

תשלומי הרשויות המקומיות הן חלק ממודל המימון של הפרויקט., לפיו 50% מהפרויקט המוערך ב-150 מיליארד שקל יגיע מאוצר המדינה, 25% נוספים מחבילת מימון מטרופוליני שמורכב מחלק מהכנסות אגרות הגודש, מהשתתפות הרשויות שפורטה לעיל, ממקורות משרד התחבורה וממיסוי עליית שווי נכסים. 25% נוספים אמורים להגיע מלכידת ערך שכוללת מס השבחת המטרו, הכנסות משיווק קרקעות מדינה בסביבת התחנות ובינוי מעל התחנות והדפואים (מוסכי רכבות).

הסכומים השנתיים שהרשויות המקומיות ישלמו

אור יהודה - 2.513 מיליון שקל (למשך 11 שנים)
אזור - 2.385 מיליון שקל (למשך 7 שנים)
באר יעקב - 6.377 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
בני ברק - 2.568 מיליון שקל (למשך 9 שנים)
בת ים - 1.946 מיליון שקל (למשך 9 שנים)
גבעתיים - 6.353 מיליון שקל (למשך 9 שנים)
גבעת שמואל - 6.512 מיליון שקל (למשך 9 שנים) 
דרום השרון - 3.473 מיליון שקל (למשך 7 שנים)
הוד השרון - 9.292 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
הרצליה - 27.250 מיליון שקל (למשך 12 שנים)
חולון - 16.264 מיליון שקל (למשך 15 שנים)
כפר סבא - 10.286 מיליון שקל (למשך 11 שנים)
לוד - 229 אלף שקל (למשך 11 שנים)
נס ציונה - 4.426 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
פתח תקווה - 27.685 מיליון שקל (למשך 14 שנים)
קריית אונו - 2.826 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
ראשון לציון - 27,527 מיליון שקל (למשך 13 שנים)
רחובות - 13.219 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
רמלה - 1.003 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
רמת גן - 23.400 מיליון שקל (למשך 12 שנים)
רמת השרון - 9.296 מיליון שקל (למשך 11 שנים)
רעננה - 21.084 מיליון שקל (למשך 10 שנים)
שדות דן - 947 אלף שקל (למשך 7 שנים)
תל אביב -יפו - 110.388 מיליון שקל (למשך 17 שנים)

עוד כתבות

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים