דב בהרב, קארין אלהרר, מאיר דפיגלר ואביגדור ליברמן / איור: גיל ג'יבלי
השעות שקדמו לכינוס הראשון של ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל ביום ראשון בערב היו מתוחות במיוחד. שעות ספורות קודם לכן עדיין לא היה ברור האם הישיבה תתקיים, ונראה כי נוצרו שני מחנות מנוגדים סביב הליך המינוי: מצד אחד שרת האנרגיה קארין אלהרר והיו"ר החדש שמינתה לחברת החשמל דב בהרב, שדרשו לדחות את הדיון עד שבהרב ייכנס לתפקידו ויעמוד בראש ועדת האיתור כמקובל; מצד שני שר האוצר אביגדור ליברמן וכמה מחברי הדירקטוריון, שהעדיפו שלא לחכות ליו"ר ולהתקדם בלעדיו.
התהליך כולו משקף את תרבות מינויי המקורבים בצמרת המדינה. גם ממשלת השינוי, שהבטיחה "פוליטיקה נקייה", עוסקת מיום הקמתה בשיבוץ בני ברית פוליטיים - לא דווקא בזיהוי מפלגתי ישיר - למשרות בכירות ועתירות כיבודים. גם חובת המכרזים והמינהל התקין אינה מונעת את התופעה הבעייתית. נהפוך הוא - הליך האיתור של חברת החשמל מדגים כיצד בעלי עניין מושכים בחוטים על מנת לעקוף את מגבלות החוק ולדאוג לאיוש של "אנשי שלומנו".
כך, ברגע האחרון הוחלט לכנס את ועדת האיתור למנכ"ל בלי בהרב ולאפשר לה לפתוח את מעטפות המועמדים. ביניהם, המנכ"ל היוצא של המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, ומספר סמנכ"לים בחברה כמו ממלא מקום המנכ"ל, איציק בלמס. עוד החלו הדירקטורים לעסוק בתבחינים לפיהם ינוקדו המועמדים בדיון הבא של הוועדה.
בהרב היה אמור כבר להיכנס לתפקידו כיו"ר ולהוביל את ועדת האיתור. אבל ליברמן מעכב את חתימתו הנדרשת לצורך המינוי. לא שיש לליברמן משהו אישי נגד בהרב. הוא אפילו כבר סיפק את החתימה הראשונית למינויו לפני כחודש ואף הצהיר שיכבד את הבחירה של אלהרר. אבל מנגד, ליברמן מצוי ביחסים טובים עם שפיגלר, בעוד שבהרב צפוי להעדיף מועמדים אחרים מחוץ לחברת החשמל. כלומר, ליברמן מעריך שככל שיתעכב עם השלמת מינויו של בהרב, כך יעלו הסיכויים למינוי של שפיגלר בחברה.
המכתב השנוי במחלוקת של אלהרר
אלהרר שיגרה בראשון מכתב בהול לחברי הדירקטוריון ולמנהלת הטרייה של רשות החברות, מיכל רוזנבוים, בו הודיעה מפורשות, כי "במקרה שיקודם הליך בחירת המנכ"ל ללא נוכחות מר בהרב בדיונים אין בכוונתי לחתום על אישור המועמד שיבחר על ידי ועדת האיתור". עוד טענה השרה במכתבה ש"הבחירה לאפשר לדירקטוריון החברה לקדם את הליך בחירת מנכ"ל לחברת החשמל בטרם אישור יו"ר דירקטוריון היא פגיעה חמורה במינהל התקין, שעלולה בעתיד לפגוע בתפקודה של חברת החשמל וקידומה. צעד זה חמור אף יותר לאור העובדה כי מינויו של בהרב נמצא בישורת האחרונה, ויושלם לאחר חתימתו של שר האוצר".
אלהרר למעשה נדחקה לפינה והוציאה לפועל במכתבה מדיניות שנויה במחלוקת, כתגובה למה שהיא רואה כניסיון מחטף. אלהרר ספגה לא מעט ביקורת על כך שקשרה במכתב רשמי בין מינוי היו"ר לבין מינוי המנכ"ל. גורמים בחברת החשמל אף הגדילו לומר שמדובר במכתב לא חוקי המשקף התערבות פסולה בפעילות הדירקטוריון בוועדת האיתור.
"ניסו לעשות מחטף ולשים יו"ר ב-50%"
"לא יכולים להשאיר חברה בלי מנכ"ל", אמר גורם בחברת החשמל לגלובס. לדבריו, "בדירקטוריון עבדנו עם רשות החברות הבנו שהחברה בהפרטה, שוק האנרגיה בתחרות, ואי-אפשר להשאיר את החברה הכי גדולה בלי מנכ"ל. למען הזהירות אמרנו ככל שימונה יו"ר הוא יעמוד בראש ועדת האיתור. הוועדה קבעה עם רשות החברות את כל הכללים ומה שיהיה בהליך ויצאו לדרך".
לדברי הגורם, "לפני חודשיים שמענו על מינוי דב והיה ברור שאם הוא היה נחתם הוא היה עומד בתור יו"ר הוועדה אלא שעד היום הוא לא נחתם. השבוע ניסו לעשות מחטף ולשים יו"ר חברה ב-50%. זו שערורייה בעיני כל חברי הדירקטוריון. 11 אלף עובדים ו-50 מיליארד שקל מאזן ימנו יו"ר בחצי משרה - זה מחטף. חיכינו למינוי של בהרב ודחינו ישיבת דירקטוריון משבוע שעבר ליום ראשון, שוב זה לא נחתם עד לצהריים והשרה כותבת לנו מכתב שאם אמסלם היה כותב היה נחקר ב-443 שבו היא מעכבת חתימה על מנכ"ל עד מינוי יו"ר דירקטוריון".
בנוסף, נציג הדירקטוריון, שלמה ארביב, השיב במכתב רשמי לשרה, כי "בהתאם להחלטת הדירקטוריון, ועדת האיתור תדון בשלב זה בנושאים מקדמיים בלבד, ולא תנקד את המועמדים. שלב הניקוד הקשיח יידחה ליום רביעי 6 באפריל, כדי לאפשר השלמת מינויים של דירקטורים נוספים עד למועד זה. הדירקטורים שימונו בהתאם, יצטרפו מיידית כחברים בוועדת האיתור בלי צורך בהחלטת דירקטוריון נוספת". עוד הוסיף ארביב כי ינסו להשלים את מינוי המנכ"ל עוד במהלך השבועיים הקרובים: "חברי ועדת האיתור וכל הגורמים המסייעים עשו מאמצים כבירים על מנת לייצר לוח זמנים שיאפשר סיום הליך האיתור ערב חג הפסח, והכל מתוך ההכרה בחשיבות הרבה של מינוי מנכ"ל לצורך המשך פעילותה התקינה של החברה".
האם בהרב יספיק לדיון המכריע ברביעי
כלומר, כבר ביום רביעי הקרוב צפוי להתקיים הדיון הבא והמכריע בוועדת האיתור, שתנקד את המועמדים ותכריע מי מהם יעלה לשלב הראיונות. אלא שממש לא בטוח שזה יספיק כדי לאפשר לבהרב להיכנס לתפקידו ולהשתתף בוועדה. אלהרר חוששת שיווצר מצב שבו המינוי ייעשה במחטף תוך דחיקת היו"ר החדש.
תחילה היה צפוי ליברמן לחתום על המינוי ביום חמישי, עם שובו ארצה מביקור עבודה באנגליה ובקפריסין. אלא שמאז נמצאה סיבה חדשה לעכב את החתימה על מינויו של בהרב, שתאפשר לדירקטוריון להתכנס ולבחור בו כיו"ר החברה. גורמים במשרד האוצר טוענים שלא ידעו מראש על כוונתו של בהרב לכהן כיו"ר ב-50% משרה. "מעולם לא היה יו"ר בחברת החשמל בחצי משרה. יו"ר בחצי משרה זה מעורר תהיות, הוא נדרש להיות ב-200% משרה, ולכן צריך לבחון את זה".
מנגד, בסביבת בהרב טוענים שמעולם לא הוסתרה הכוונה שבהרב יכהן בחצי משרה. לטענתם, אנשי האוצר ידעו זאת מראש, ואף תמכו ברעיון. מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, ששימש עד לאחרונה כממלא מקום מנהל רשות החברות, הוא אף זה שקבע את הנוהל לפיו יו"ר חברה ממשלתית יוכל לכהן ב-50% או ב-100% משרה בלבד.
מלשכת שרת האנרגיה נמסר: "כל בר-דעת הקורא את המכתב מבין כי הדרישה היחידה היא לקיומו של מינהל תקין בתהליך מינוי מנכ"ל לחברה".
הממשלה התחלפה, השיטה נשארה | שירית אביטן כהן, פרשנות
ככל שממשלת השינוי מאריכה את ימיה מי שביקשו לקשור בין מינויים לנטייה פוליטית מקבלים מדי שבוע הוכחה לטעותם. מפלגת תקווה חדשה רשמה שיא חדש בתחום, כשכמעט מי שלא נכנס לכנסת נמצא או נתפר תפקיד. מספר 11 ברשימה - דני דיין מונה ליו"ר הנהלת יד ושם. מקום 14 אבי גנון מונה למשנה מנכ"ל משרד החינוך, מקום 17 סאהר אסמאעיל ליועץ לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, עד שנרצח. מקום 44 גלעד סממה נבחר לתפקיד ראש הרשות להגנת הצרכן ועוד ועוד. בימים אלו משלים אלקין מינוי נוסף של מקורבו שילה אדלר לראש אגף חדש במשרד. שר התקשורת יועז הנדל מינה את חברי הרשות השנייה לאחרונה מרשימת אנשי שלומו.
גדעון סער ומפלגתו כמובן לא לבד. בימינה חוגגים בסדרת מינויים פוליטיים במועצות הדתיות. שר הדתות מתן כהנא פועל במהירות וביעילות כדי לשבץ בכל מועצה דתית חברי מפלגת הבית היהודי בעבר בהווה. כהנא לא לבד, בייעוץ שמגיע היישר מלשכת רה"מ ניתנה רשימת מינויים במטרה לתחזק מעין שטח סמוי לעת הצורך עבור בנט. מי שמיהרו לחגוג בכותרות על מינויים פוליטיים של ש"ס כשדרעי ואנשיו החזיקו בתפקיד, ממלאים פיהם מים נוכח אותה תופעה בשינוי הכיפה.
ומראש ממשלה אחד לחלופי - אפשר להזכיר ברשימה גם את גיסתו של שר החוץ יאיר לפיד שמונתה לדירקטורית בקק"ל והתפטרה רק בשל הביקורת הציבורית לאחר החשיפה ב"מקור ראשון". בשירות החוץ פורחים המינויים הפוליטיים ברחבי הגלובוס מהשרה לשעבר יעל גרמן בפריז, דרך השר לשעבר אסף זמיר שנחת בניו יורק ועד לג'ידא רינאוי זועבי, חברת הכנסת ממרצ שנדרש להרחיק מספסלי הקואליציה, בשל אי ציות בהצבעה על חוק הגיוס, ועד לשנגחאי.
את שיטת המינויים הפוליטיים לא ייסדו בליכוד ולא הגה בנימין נתניהו. פוליטיקאים נוהגים למנות את מקורביהם. בתפקידים שבהם זה נחשב פסול מרחיקים את הפוליטיקאי באמצעות ועדות איתור והליכי בירור, אלא שגם אז ניתן לרוב למצוא את טביעות היד הנעלמה שמכוונת את המינוי מאחורי הקלעים.
בשנים האחרונות הורגלנו שצמד המילים "מינוי פוליטי" מדיף ריח חריף של סיאוב ושחיתות. הסיבה כמובן פוליטית. אם המינוי לטעם המבקר - הוא מינוי ראוי וחשוב מאין כמוהו ואם המינוי אינו לטעמו - הרי שמדובר בפשיטת רגל ערכית ומוסרית. לצערם של כל מי שיושבים היום בממשלה, אפשר עוד לזכור שכאשר הם ישבו בספסלי האופוזיציה הם גינו את השיטה בזעם קדוש.
אם מדובר באנשים הראויים לתפקיד, אין סיבה ששיוך פוליטי-מפלגתי יהיה מחסום עבורם ובלבד שניפטר ממעטה הצביעות שעוטף כל דיון בתופעה. אי-אפשר שלא להתייחס להצלחה הפוליטית מאוד של השרה מרב מיכאלי להזיז השבוע ממשרדה את המינוי הפוליטי של קודמתה בתפקיד על אף שקיבל את האישור המקצועי של בית הדין לעבודה. אגב, די לפשפש בזיכרון הארגוני הציוני כדי להיזכר בפנקס האדום ובכלל שמדובר בשיטה שהנהיגה פה המפלגה שבנתה את המדינה (מפא"י) ולא זו שהצטרפה להנהגה במהפך 77'.