גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גרועה וגאונית: עם ההצלחה של תמ"א 38 אי אפשר להתווכח

תמ"א 38 היא תוכנית מכוערת, לא טובה תכנונית, פוגעת בכלכלה העירונית, אינה כוללת שטחי ציבור, לא מגיעה לפריפריה ובגרסה המקורית שלה כנראה שגם אינה יעילה מבחינה בטיחותית ● אבל החלופות הן נוסחאות שאולי משתמשות במילים "הנכונות" מבחינה תכנונית, אבל בפועל הן מסורבלות, לא מובנות, וייקח שנים עד שיוטמעו במערכת

תמ''א 38 היא תוכנית גאונית, שתפורה בדיוק לרשלנות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock, Protasov AN
תמ''א 38 היא תוכנית גאונית, שתפורה בדיוק לרשלנות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock, Protasov AN

לאחר דיון סוער בחלקו, אישרה המועצה הארצית ברוב קולות גדול, 22 תומכים מול מתנגדת אחת בלבד, את הארכת תוקפה של תוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) בשנה נוספת עד לאוקטובר 2023. זאת, על אף הבעת ההתנגדות מטעם מינהל התכנון, שיזם לפני 3 שנים החלטה על ביטול תמ"א 38 בחודש אוקטובר 2022. בסופו של דבר נותרה מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר כמתנגדת יחידה להחלטה ותמ"א 38 תוארך בשנה נוספת.

תמ"א 38 היא תוכנית מכוערת, לא טובה תכנונית, פוגעת בכלכלה העירונית, אינה כוללת שטחי ציבור, לא מגיעה לפריפריה ובגרסה המקורית שלה, של חיזוק מבנים ותוספת קומות מעליהם, כנראה שגם אינה יעילה מבחינה בטיחותית.

מצד שני תמ"א 38 היא תוכנית גאונית, שתפורה בדיוק לרשלנות הישראלית, לאנומליה התכנונית ולרמות המשילות של המדינה ושל השלטון המקומי. הדיונים על התוכנית הלאומית לחיזוק מבנים ועל החלופות שמנסים לייצר לה, רק מחזקים את היתרונות של התוכנית הזו, שאחד מהם הוא שהיא מציבה מראה לא מחמיאה כלפי מי שאמורים להנהיג את התכנון הישראלי.

החלופות מסורבלות ולא מובנות

אם נחזור 20 שנים לאחור, לימי קידום התוכנית שאושרה ב-2005, האנשים שכיהנו אז במינהל התכנון בראשות שמאי אסיף, לא היו פחות חכמים ממינהל התכנון של היום. רוב מוחלט של הביקורת שנשמעת ב-2022 - נשמעה כבר ב-2002, כולל עניין הפריפריה, הפגיעה בתכנון המקומי, לקיחת סמכויות מהוועדות המקומיות ועוד. אולם, לנגד מינהל התכנון של אז עמד יעד יותר חשוב: לעצב תוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שתיושם בשטח במהירות האפשרית.

ואכן, בניגוד למסלולים ולחלופות שונות שנותרו על הנייר, לרבות מסלול הפינוי-בינוי שנחשב למסלול המועדף על כולם, תמ"א 38 מביאה תוצאות: בשנה שעברה הונפקו 13.2 אלף היתרי בנייה מכוח התמ"א, לעומת כ-7 אלף שהונפקו מכוח כל תוכניות הפינוי-בינוי; מאז 2010 אוכלסו 49.8 אלף מבנים שחוזקו או הוקמו במסגרת התוכנית והונפקו היתרי בנייה ל-95.5 אלף דירות, כמעט פי 4 מהיתרים שהוצאו לפרויקטים של פינוי-בינוי בתקופה המקבילה. אם למינהל התכנון הנוכחי יש מסלול שיכול להציג נתונים טובים יותר - אדרבא - שיציג.

במהלך השנים האחרונות ראש מינהל התכנון הנוכחית דלית זילבר ואנשיה מציגים בעיקר זה ביקורת על התמ"א - חלקה אגב פתיר ומותנה בתיקצוב ממשלתי.

תמ"א 38 היא תוכנית סופגת ביקורת, אבל החלופות - זו שעיצב מינהל התכנון וזו של שרת הפנים איילת שקד - הן נוסחאות שאולי משתמשות במילים "הנכונות" מבחינה תכנונית, אבל בפועל הן מסורבלות, לא מובנות, וייקח שנים עד שיוטמעו במערכת, ללא שום בטחון במידת ההצלחה.

אין שום בעיה לראות את הצלחת התמ"א - להסתובב ברובעים של תל אביב, על הכרמל בחיפה ובשכונות ותיקות ברעננה והרצליה. אין שום כלי תכנוני שיכול היה לשנות את השכונות הללו בתוך פחות מ-15 שנה, למעט תמ"א 38.

ויש גם את העניין הבטיחותי. בדיון שהתקיים ביום שלישי במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שב המהנדס ישראל דוד על הביקורת הלא חדשה שלו על תמ"א 38/1 והזהיר כי המבנים שהוקמו בשנות ה-50 מרקיבים, ואין שום דרך לחזק אותם. הנקודה, שגם כאן אין בנמצא שום מסלול קיים של התחדשות עירונית שיכול לענות כמעט באופן מיידי על מתן מענה למבנים כאלה, מלבד תמ"א 38/2 של הריסה ובנייה מחדש.

תמ"א 38 מבוססת על אינטרסים

זילבר טענה והאשימה בדיון, שמי שמעוניין בהמשך תמ"א 38 הם אינטרסנטים ויזמים, וזה נכון. זה בדיוק המנוע עליו מבוססת התוכנית הזו, וזה מה שהופך אותה לכל כך יעילה.
מצד שני, וגם את זה קשה להכחיש: התוכנית הזו היא התגלמות פרטאץ’. בנייה נקודתית ללא התחשבות בסביבה, בשכונה ובעיר. אבל את זה, כאמור, ידעו כבר לפני 20 שנה.

עוד כתבות

הדמיה של מתקן ההשבה המתוכנן / צילום: ג'ני ויינשטיין, אדריכלית נוף

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת

מתקן חדש להשבת אנרגיה מפסולת בגליל המערבי צפוי לקום תוך שלוש שנים ולאתגר את תחנות הכוח ● תמלוגי המוזיקאים זינקו בעשרות אחוזים השנה ל־13.6 מיליון שקל ● רשת סאלח דבאח משיקה סניף ענק מחודש בהשקעה של כ־7 מיליון שקל ● 200 נשים בכירות התכנסו במוזיאון ת"א לכבוד התערוכה "לו נשים היו שולטות בעולם" ● וגם: מינויים חדשים בענפי האנרגיה, הפינטק והבריאות ● אירועים ומינויים

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת - מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

נתניהו העניק את האישור: עסקת הגז הגדולה עם מצרים יוצאת לדרך

האישור של נתניהו מגיע לאחר הסדרת התנאים בין משרד האנרגיה לחברות הגז, לקראת הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והיצוא למצרים ● התמורה בעסקה: 35 מיליארד דולר

אלון שטאובר / צילום: אפרת קופר

"יש תחושה של הזדמנויות בשוק": המנכ"ל שקנה חברת נדל"ן ותיקה בראיון

אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, נכנס לאחרונה גם לתפקיד מנכ"ל משותף בחברת אמריקה ישראל לאחר השלמה של מיזוג בין החברות, וכעת נערך להנפקה בשנתיים הקרובות ● מסד עוז מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של 40 מיליארד שקל, ומה שחסר לה זה רק מהנדסים

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

שירותי האינטרנט של לקוחות סלקום חזרו לפעילות: "מתחקרים את האירוע"

לקוחות חברת סלקום דיווחו על תקלות בשימוש באינטרנט ● בסלקום מעדכנים: "השירות חזר לפעילות. אנחנו מתחקרים את האירוע ומתנצלים על אי-הנוחות"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"