גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בגלל ניכוי מס במקור: לשכת רואי החשבון פתחה חזית מול רשות המסים

לטענת לשכת רואי החשבון, באישורים המונפקים ע"י הבנקים, חברות ביטוח וחברי הבורסה לשנת המס 2021 בוצע שינוי מהותי בטופס המופק לחברות, והוא אינו כולל עוד את שורת הרווח/הפסד של ביצוע העסקאות ● יו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון: "הכבדה נוספת על הנטל הדיווחי לצורכי מס שיוטל על החברות"

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי
נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

לשכת רואי החשבון פתחה זירה מול רשות המסים, איגוד הבנקים, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים ומנהל התאחדות החברות לביטוח חיים: טוענת כי שינויי שלא כדין שנערך בטופס אישור על ניכוי מס במקור המופק לחברות, מעמיס על רואי החשבון נטל עבודה בלתי סביר, שמהווה פתח לטעויות קשות בדוחות המס של החברות הללו.

במכתב ששיגרו יושבי ראש ועדת המסים בלשכה, רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה ורו"ח אבי נוימן, לרשות המסים, טוענים השניים כי הבנקים, חברות ביטוח וחברי הבורסה, בגיבוי רשות המסים, הורידו מטופס אישור על מס שנוכה במקור (טופס 867) המופק לחברות, את שורת הרווח/הפסד על רווח הון מניירות ערך סחירים בבורסה וממכשירים פיננסים לא נסחרים. התוצאה לטענתם: הכבדה על הדיווחים וטעויות צפויות בדוחות המס של אותן חברות.

הכבדה על רואי החשבון

טופס 867 מפרט את הרווחים וההפסדים מפיקדונות, ניירות ערך, דיבידנדים וריבית מניירות ערך, ואת המס שנוכה ללקוחות של אותו מוסד פיננסי המנהל את התיק שלהם מהחשבון באותה שנה. לצורכי מס נלקחים בחשבון רווחים והפסדים בגין נכסים שמומשו בשנת המס. את הטופס מנפיקים הבנקים, חברי הבורסה שמנהלים את החשבון עבור הלקוח. במכתב מלשכת רואי החשבון, ששוגר לורד בכר, מנהלת תחום בכיר (שומה - ניכויים מס הכנסה), מציינים בלנגה ונוימן, כי ללשכת רואי החשבון הגיעו פניות רבות ממייצגים על כך שבאישורים המונפקים על ידי הבנקים, חברות ביטוח וחברי הבורסה לשנת המס 2021 בוצע שינוי מהותי בטופס 867 המופק לחברות וכי "החל משנה זו הטופס אינו כולל עוד את שורת הרווח/הפסד של ביצוע העסקאות, מידע אשר נכלל בטפסי 867 בשנים קודמות".

לדברי רו"ח אבי נוימן, יו"ר משותף של ועדת מסים של הלשכה ושותף מסים ב-PWC ישראל, "המשמעות של החסרת המידע על הרווח/הפסד הנובע מתיק ניירות הערך המנוהל אצל הגוף המוסדי היא הכבדה נוספת על הנטל הדיווחי לצורכי מס שיוטל על החברות, נטל בירוקרטי שכבר כיום קיים ומקשה מאוד על החברות. החסרת המידע האמור לא יאפשר בקרה נאותה של אותן חברות על שלמות ונאותות הנתונים הנובעים מפעילות בשוק ההון אצל אותו גוף מוסדי. מיותר לציין כי רישום ביצוע הפעולות (קניות/מכירות) בספרי החברות לצד אופן חישוב הרווח והקיזוזים על פי כללי המס השונים עשויה לגרום לכאוס במערך הדיווחי ולטעויות באופן החישוב וזאת ללא אפשרות להיזון חוזר ובקרה על אופן החישוב מהגוף המוסדי".

בלנגה ונוימן כותבים במכתב לרשות המסים כי "לשכת רואי החשבון רואה בחומרה רבה את המהלך החד-צדדי שבוצע על ידי רשות המסים, איגוד הבנקים, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים ומנהל התאחדות חברות לביטוח חיים, וזאת ללא התייעצות מוקדמת ותיאום עם הלשכה".

לטענת לשכת רואי החשבון, המהלך של החסרת נתון הרווח/הפסד מניירות ערך הינו נעשה בניגוד לתקנה 14 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת ניירות ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), לפיה "חייב שניכה מס כאמור בתקנות אלה, ייתן למוכר על פי בקשתו, בסוף שנת המס ולא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה, אישור לגבי שנת המס הקודמת לפי טופס 0867 על רווח ההון ועל המס שנוכה ויפרט את הפרטים כאמור בתקנה 13 וכן כל פרט אחר שברשותו ידרוש המנהל". לאור זאת, נטען במכתב, הבנקים, חברות הביטוח וחברי הבורסה מחוייבים בהמצאת נתון הרווחים/הפסדים מניירות ערך לבקשתו של הלקוח; ואם הם מעוניינים לבצע שינוי באופן הדיווח - נדרש תיקון חקיקתי של התקנות.

נשיא לשכת רואי החשבון: שינוי לא חוקי

עוד נטען במכתב כי "שינוי חד-צדדי של טופס 867 בעבור שנת המס הקודמת, קרי שנת 2021 הינו מהלך רטרואקטיבי, שכן הוא מחייב את החברות לבצע קליטה של כל תנועה בניירות ערך (קניה/מכירה) וכן ביצוע הצמדה למדד. לשם כך הבנקים, חברות הביטוח וחברי הבורסה, על פי הנוהג הקיים, נדרשים להמציא את כל הנתונים הנדרשים של תאריכי קניה ומכירה של כל נייר ערך שמנוהל על ידם בחשבון ניירות הערך של הלקוח. צירוף נתונים אלו צריך להתבצע במקביל למסירת טופס 867 בדומה לנתונים הנמסרים ללקוח על ידי בנקים זרים על חשבונות ניירות ערך המתנהלים בחשבון בנק זר. למיטב ידיעתנו פירוט כאמור לא צורף לטפסי 867 החדשים שהופקו לחברות לשנת המס 2021".

על רקע האמור, דורשת לשכת רואי החשבון מרשות המסים לשנות, "באופן מיידי", את כל טפסי 867 שהונפקו עד כה לחברות בגין שנת המס 2021, ולכלול בהם את כימות הרווח/הפסד מפעילות בניירות ערך.

לדברי נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, "כל שינוי בדיווח לרשויות המס חייב להתקבל רק אחרי התייעצות עם לשכת רואי חשבון, קל וחומר כשמדובר בשינוי שאינו חוקי. הלשכה מייצגת את כלל רואי החשבון, אבל גם את הלקוחות שלהם. הגופים המוסדיים ורשות המסים צריכים לבטל את השינוי הנ"ל ולעבוד בתיאום מלא אתנו, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר לבעיות שבגינן השתנה מהותית טופס 867".

מרשות המסים נמסר: הנושא נמצא בבדיקה.

עוד כתבות

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

רגע לפני העסקה: הסטות הכספים הגדולות מאלטשולר שחם נמשכו

אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים למתחרים • כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, בעוד מיטב ירד למקום השני ● איילון מופיעה לראשונה בטבלאות, ומגדל בדרך לעקוף את מנורה מבטחים בהיקף הנכסים המנוהלים • וברקע, עסקת ווישור מציבה סימן שאלה כפול: כיצד ייראה שיתוף הפעולה העתידי בפעילות הגמל של איילון ואלטשולר שחם החדשה?

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

רפאל מאשרת את חשיפת גלובס: בדרך לעסקת ענק בצ׳כיה

רפאל אישרה את חשיפת גלובס על המגעים להרחבת עסקת מערכת ההגנה האווירית ספיידר בצ׳כיה, שנחתמה במקור עבור ארבע סוללות ● התוכנית צפויה להתפתח למערך הגנה לאומי משולב, עם יכולות נגד טילים בליסטיים וכטב”מים ומערכות מבוססות לייזר ● שתי הסוללות הראשונות מהעסקה המקורית כבר נמצאות בצ׳כיה

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: AP - Sunday Alamba

המדינה ששברה שיא במספר האנשים שהגיעו לגיל מאה

עיירה בקליפורניה מוצעת למכירה, לאחר שכבר נמכרה בעבר ● ממשלת איטליה מבטלת אגרת רכב לקראת הבחירות. המחיר לקופת המדינה: כ־2 מיליארד דולר ● ויפן חוצה שיא עולמי של בני 100 על רקע משבר דמוגרפי חריף ● זום גלובלי

הפגנה נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, לאחר הניצחון בסקסוניה־אנהלט / צילום: Reuters, Christian Mang

7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

בלב הפוליטיקה האירופאית עומדת שורה של נושאים חדשים, הכוללת הגירה, זהות לאומית ואקלים ● בזמן שבמפלגות הקיצון הפופוליסטיות מטיבים למנף את הנושאים הבוערים, וכך זכו בבחירות הכלליות בשבדיה השבוע ובבחירות למדינת המחוז בסקסוניה־אנהלט בגרמניה, מפלגות המרכז הותיקות נותרות מאחור ● והחשש הגדול: תנועת המטוטלת הפוליטית עשויה להפוך למהירה ולחדה הרבה יותר

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

חשד כי יו"ר נתיבי איילון ניפח קו"ח כדי לקבל את התפקיד: המשטרה פתחה בחקירה

תלונת רשות החברות הוגשה בעקבות פרסום תחקיר ערוץ 12 ממנו עלו חשדות כי עידן דוד, יו"ר חברת "נתיבי איילון" ניפח לכאורה קורות החיים שלו באופן שיטתי כדי לעמוד בתנאי הסף למשרה ● נדרש להשיב לטענות עד ה-22 בספטמבר

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

תחנת כוח פחמית בארה''ב. היתרון האנרגטי של סין נובע מכורים גרעיניים ומפאנלים סולאריים / צילום: ap, J. David Ake

בתוך העולם הדיסטופי המזוהם של מרכזי הנתונים

חוות השרתים הענקיות שמשמשות את מודלי ה-AI צורכות יותר אנרגיה מערים שלמות ● בדרך הן פולטות גזי חממה בקצב מסחרר, שצפוי להכפיל את עצמו עד 2030 ● הפתרון: כורים גרעיניים שקמים לתחייה בזה אחר זה ● כך המרוץ להנעת הבינה המלאכותית מעצב את העולם

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

על סף חתימה: עסקת הענק של רפאל בצ'כיה

לגלובס נודע כי רפאל נמצאת על סף חתימה עם צ'כיה למכירת מערכות הגנה אווירית מדגם ספיידר, ומערכות שליטה ובקרה ● העסקה, שצפויה להניב לחברה הישראלית מיליארדים נוספים, תתווסף למכירת ספיידר לרומניה תמורת כשני מיליארד אירו, שנסגרה לפני כשלושה חודשים ● בניגוד לרומניה, לצ'כיה כבר יש ארבע מערכות ספיידר

ג'מיני / צילום: Shutterstock

מודל בינה מלאכותית נוסף פרץ לחברות במהלך תרגיל סייבר

המודל של גוגל הצליח לחדור למערכות של חברות אמיתיות במהלך ניסוי שנערך על ידי הסטארט־אפ הישראלי אירגיולר, אף שהיה אמור לפעול בסביבה סגורה וללא גישה לאינטרנט • האירוע מצטרף למקרים דומים שנחשפו בחודשים האחרונים במודלים של OpenAI, אנתרופיק ומטא

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קרני בירך את הצעת האיחוד האירופי ורמז לטראמפ: "המכסים הפכו לנשק"

בנאום שנשא אמש בשטרסבורג ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הוא בירך על הצעת האיחוד האירופי להפוך את קנדה לחברה בגוש בן 27 המדינות כ"חברה נילוות" ● בתגובה להצעה האירופית, טראמפ איים כי ארה"ב עשויה "להפסיק לסחור עם אירופה בדברים רבים" אם האיחוד יקדם את תוכניתו

מבקרים בקניון / צילום: טל איז'ק

קנייה ממוצעת ב-1,375 שקל: הענף שרשם את הזינוק המשמעותי בחג

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במכירות מוצרי החשמל בהשוואה לשנים קודמות, הנובעת מהסמיכות בין ראש השנה לחופש הגדול ● במקביל נרשמה עלייה של כ-70% במחזור ענף התכשיטים

קופרה טראמר / צילום: יח''צ

החל מ-226 אלף שקל: הקרוס אובר שמגיע עם מראה קרבי וביצועים משופרים

הרכב מבית פולקסווגן צובר הרבה נקודות זכות על עיצוב אגרסיבי שפונה לקהל צעיר, ותא נוסעים איכותי ומאובזר ● התנהגות הכביש מלוטשת אבל לגרסת הבסיס לא היו מזיקים עוד כמה עשרות כוחות סוס

צילום: Shutterstock

הילדים משתוללים? אל תאשימו את הסוכר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש סיבות טובות להגביל את הסוכר אצל ילדים. היפראקטיביות היא לא אחת מהן

שכונת צמודי קרקע אמריקאית / צילום: Shutterstock

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי

דמוגרפיה קובעת כמה אנשים רוצים בית, וההיצע מעיד כמה בתים עומדים לרשותם, אך האשראי קובע כמה הם מסוגלים לשלם ● כשמשקי הבית מקבלים גישה רחבה למימון משכנתאות, זמינות הכסף לדיור עולה, וגם המחירים ● איך זה עובד בארה"ב, ומה ניתן ללמוד מהשוואה לישראל? ● כתבה ראשונה בסדרה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

תושב החוץ מכר, המשפחה מירושלים קנתה: בכמה נמכר בית פרטי בשדרות?

בשכונת נאות הנביאים בשדרות, נמכר בית בן 4 חדרים בשטח בנוי של 106 מ"ר עם חצר בשטח של 110 מ"ר, תמורת 1.5 מיליון שקל ● "שדרות הפכה לעיר מאוד מבוקשת, גם למגורים וגם על ידי משקיעים. יש הרבה עסקאות ומגיעים אליה אנשים מכל הארץ" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון