גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל נראית פגיעה וחלשה: לכאורה אין קשר בין הפיגועים השונים, רק לכאורה

13 ישראלים נרצחו בגל הטרור בשבועיים האחרונים, עשרות נפצעו, ובמערכת הביטחון משוכנעים שעוד ניסיונות לפיגועים צפויים בימים הקרובים ● נראה שאין קשר ישיר בין המחבלים, אף ארגון לא נטל על עצמו אחריות, הממשלה מקדמת הקלות ונראה שיש התקדמות כלפי הפלסטינים, אז נותר לשאול: למה דווקא עכשיו?

המוטיבציה לפגוע בישראל קיימת כל העת / צילום: שלומי יוסף
המוטיבציה לפגוע בישראל קיימת כל העת / צילום: שלומי יוסף

זו כבר תבנית של פיגועים. בתוך שבועיים ארבעה פיגועים שנועדו לפגוע באזרחים בלב ערי ישראל, לזרוע פחד ולרסק את תחושת הביטחון היחסית שבה אנו חיים - קוראים לזה טרור. כן, גם אם אין קשר ישיר בין הפיגועים והמחבלים - אחד בדואי מהנגב, שני ערבים ישראלים מאום אל פאחם תומכי דאע"ש, שני פלסטינים ללא שיוך ארגוני מובהק.

בכל המקרים עד כה שום ארגון לא נטל על עצמו אחריות לפיגוע, בין אם מחשש לתגובה ישראלית או כדי לשמור על עמימות מבצעית. חמאס והג'יהאד האסלאמי פרסמו שניהם הודעות תמיכה וברכה לפיגועים עם רמזים עמומים על מעורבותם, אך ללא נטילת אחריות ממשית. חברתי נורית יוחנן מתאגיד כאן דיווחה כי גם דובר הפת"ח מוניר אל-ג'ארוב הזהיר כי "על העולם לדעת שהמשך הכיבוש וההתנחלויות יוביל לעוד אלימות והרג".

מהחקירות עולה כי בשלושת הפיגועים הראשונים לא הייתה תשתית ארגונית ממשית כמו של חוליות חמאס או הג'יהאד האיסלמי המוכרות. מישהו הגדיר את זה אתמול "מפגע ארגוני שפועל לבד". כלומר, מחבלים שדוגלים באידאולוגיה של אחד מהארגונים, או שאפילו היו חברים בו אבל פועלים לבד או בזוגות לרבות ההכנה ורכישת הנשק. הגל הזה גרם עד כה לשלושה עשר נרצחים ועוד כשלושים פצועים, הצלחה המהווה השראה.

המפגעים רואים בטרור נשק חשב ולגיטימי

כתבנו אחרי הפיגוע השלישי כי ההצלחה הזו, של פיגועים בלב ערי ישראל, כשברשתות רצים סרטונים של המחבלים יורים, של אזרחים ולעיתים גם חיילים בורחים, של כוחות צבא ומשטרה מסתובבים ברחובות מרכזיים, כל אלה הם גורם מדרבן במיוחד לאלה שנמצאים על הקצה ורק רוצים להיות השאהיד הבא.

מילה על כך: המחבל מתל אביב נורה ונהרג ביפו לשם ברח, כלומר לא הגיע בהכרח לפיגוע התאבדות וכנראה שארגן לעצמו דרך מילוט. המחבל, ראאד חאזם בן 28 מג'נין, ללא עבר בטחוני או שיוך ארגוני מובהק, נכנס לישראל ללא היתר, ולכן הפיגוע לא ישנה כנראה את מדיניות ההיתרים. אביו הוא קצין במנגנון הביטחון הפלסטיני, כלומר מזוהה עם הרשות. ג'נין והאזור נחשבים כמוקד של מרי נגד הרשות שכמעט ואיבדה שם שליטה. הג'יהאד האסלאמי, חמאס וגם הסוררים מהפתח, שממשיכים לדגול בטרור, פעילים שם, ובמיוחד באזור מחנה הפליטים של ג'נין.

הפיגוע הזה, בשל מיקומו בלב ליבה של תל אביב סמל הישראליות, ביום חמישי ההומה אדם במסעדות ובמקומות הבילוי, השיג את מטרת הטלת האימה בהצלחה גדולה, התמונות והסרטונים מדיזנגוף מככבים הן בערוצי התקשורת הרגילים ובעיקר ברשתות החברתיות הפלסטיניות והערביות בכלל. במקומות רבים ביהודה ושומרון ברצועת עזה, וגם במחנות פלסטיניים בלבנון, מחלקים ממתקים ברחובות, להראות את השמחה על הפיגוע והרג הישראלים.

אחת מזירות הפגיע בדיזנגוף תל אביב, אמש / צילום: דוברות איחוד הצלה

במקרה הזה, נעשה שימוש רב גם בכוחות צה"ל שנכנסו לתל אביב להשתתף בחיפושים. יחידות של סיירת מטכ"ל, שלדג, עוקץ ויחידות מיוחדות אחרות, הוקפצו, ואחריהן רצו צוותי הטלוויזיה. שר הביטחון בני גנץ שלא רצה להשתמש בחיילים בקורונה ובעת מבצע שומר חומות, מכניס אותם כעת ללב ליבה של האזרחות הישראלית, למרכז תל אביב.

ומה בכל זאת הקשר בין הפיגועים השונים? קשר הדוק וישיר של אווירה, של עידוד והסתה בלתי פוסקים מצד ארגוני הטרור ומנהיגים פוליטיים וגם של בשלות כמה תנאים. את הפיגועים לא עושים פלסטינים או ערבים ישראלים הסובלים ממצב כלכלי קשה או מסיבות משפחתיות. מדובר בערבים ופלסטינים שרואים במאבק המזויין קרי הטרור, נשק חשוב ולגיטימי נגד ישראל והיהודים שהם שוללים את קיומם באזור. הם נמצאים על הספקטרום בין הלאומנות לפנטיות הדתית ולא מושפעים משיפור תנאי חייהם, או מאווירה של התמתנות והידברות. השאלה לדידם היא לא אם לעשות פיגוע אלא מתי, והמתי הזה הגיע כעת כשאחד מזין את השני ומדרבן את השלישי.

ישראל נראית פגיעה וחלשה, ואחד מגורמי ההערכה של מערכת הביטחון הגדיר את זה בדיון פנימי, "הם מריחים את הדם, פתאום ישראל החזקה חוטפת והמפגעים מצליחים לעקוץ להכאיב ובעיקר לתת את האפקט של הניצחון באמצעות סרטוני הפיגועים ברשתות החברתיות שהופכים ויראליים במהירות רבה". ההשפעה של הסרטונים והתשבוחות והשמחה המובעים בהן ל"גיבורים" הם גורם עידוד חזק במיוחד.

כוחות הביטחון מסיירים בתל אביב לאחר הפיגוע אמש / צילום: Reuters, Corinna Kern

ימים מתוחים לפנינו

במערכת הביטחון משוכנעים כי בימים הקרובים בואכה חג הפסח יהיו עוד ועוד נסיונות פיגוע, בין אם כאלה המחקים את הפיגועים עד כה במרכזי הערים, או פיגועים מסוגים אחרים, בדרכים, באירועים המוניים או בכל דרך אחרת. גופי המודיעין ובראשם השב"כ פועלים עד קצה גבול יכולתם והם מגייסים כוחות נוספים לסיוע כדי לנסות ולתפוס את המחבל הבא. הצלחה גדולה אחת הייתה בשבוע שעבר כאשר חוסלו שלושה מחבלים בדרך לפיגוע בשומרון, והרמטכ"ל סיפר על עשרה נסיונות פיגוע שסוכלו, אבל ארבעה כשלונות כואבים נרשמו, והם בלב ליבן של ערי ישראל.

ההערכות כעת הן כי הציבור הפלסטיני לא ייגרר, ואחת מהסיבות להסכמה למתן הקלות של כניסת פלסטינים לתפילה במסגדי הר הבית, היא להרגיע באמצעות ההקלות. גם האפקט הממתן של כלכלה הנמצאת במצב סביר ומתפתחת, משפיע ומונע את ההתקוממות העממית דוגמת האינתיפאדות.

למה דווקא עכשיו? מדוע כעת כשנראה לכאורה כי יש התקדמות כלפי הפלסטינים, ממשלה שמקדמת הקלות, וגם מכילה בתוכה מפלגה ערבית ישראלית, ואפילו אסלאמיסטית? אולי דווקא בגלל זה. הסכמי אברהם עוררו בקרב הפלסטינים וגם אצל קבוצות קיצוניות בקרב ערביי ישראל התנגדות עזה.

פגיעת רקטה בבניין באשקלון במבצע שומור החומות אשתקד / צילום: מירב כהן, וואלה

מוטיבציה לפגיעה בישראל קיימת כאמור כל העת, ויש קואליציה של גורמים שונים לכך. מעודדים וגם מממנים אותה גורמים מן החוץ - מאיראן, חיזבאללה ודאעש ועד חמאס והג'יהאד האסלאמי. המוטיבציה קיימת בקרב ארגוני הטרור בשטחים, ובקרב חוגים לא קטנים בחברה הערבית הישראלית. את הביטוי לכך ראינו במבצע שומר החומות שבו נשמעה צפירת אזעקה חזקה אבל זו בקושי הגיעה לאזנינו בגלל התגבשות הממשלה החדשה, ומה שנראה כשינויים שהיא מובילה.

אלא שהשינויים הללו לא משפיעים על הגרעין הקשה והקיצוני. המסע המוצלח על פניו של המשטרה נגד ארגוני הפשע ובכלל זה תפיסת כלי נשק רבים, הוא טיפה בים במובן של כלי הנשק הזמינים לכל דורש בחברה הערבית, ולכל היותר מחירם עלה. השילוב של מוטיבציה לאומנית חזקה שאינה נובעת מעוני (המחבלים מאום אל פאחם באו ממשפחה מבוססת) או מרגשות קיפוח, יחד עם זמינות הנשק והנגישות לערים בישראל, הם פצצה מתקתקת תמידית. כל שצריך הוא תזמון מבצעי מתאים, וגם, וזה חשוב, תיזמון דתי או לאומני.

חודש רמדאן שהחל לפני כשבוע בנוסף לזרם ההסתה הבלתי פוסק בסוגיות אל אקצא, מזרח ירושלים, או התנגשויות בשטחים והרג פלסטינים, מחבלים או אזרחים, היוו את הזרז הנדרש. ישנה גם האפשרות שחמאס או הג'יהאד האסלאמי כן עומדים ולו באופן חלקי מאחורי הפיגועים, אלא שבניגוד לעבר ומחשש לתגובה ישראלית הם נמנעים מנטילת האחריות. חמאס בעיקר לא מעוניין בהסלמה שתגרור את רצועת עזה, ולפי פרסומים שונים מנע ירי רקטות של הג'יהאד לעבר ישראל לאחר חיסולם של שלושת המחבלים אנשי הג'יהאד בשומרון.

המשבר הפוליטי מקטין את היכולת של בנט להתמודד עם הטרור

לסדרת הפיגועים אין ככל הנראה קשר ישיר למצב הפוליטי בישראל ולא כל שכן למשבר שנוצר כעת עם פרישתה של עידית סילמן מהקואליציה. אבל צעדי הנגד הנדרשים ו/או מניעה של הקלות קשורים לגמרי בהרכב הקואליציה, שבו מפלגות מהשמאל המצדדות בהקלות ובהידברות עם הפלסטינים, וגם רע"מ אף שזו מנסה להתרחק מאוד מהזרקורים בימים אלה. ועם זה המשבר מקטין במידת מה את היכולות של ראש המשלה נפתלי בנט, לצעדי התמודדות ממשיים מול הטרור.

בשלב זה נראה כי אין כוונה לצמצם משמעותית את ההקלות ובראשן כניסת המתפללים המוסלמים למסגדי הר הבית, למרות היותו של המחבל מתל אביב פלסטיני, אבל היקף הכוחות הנדרש לאבטח את הכניסה הזו עצום. האופוזיציה כבר מוחה על ההקלות הללו, אבל היותם של המחבלים לא משוייכים מקלה על ההחלטה.

עוד כתבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?