מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
אוניברסיטת בן גוריון בנגב היא המוסד האקדמי הראשון בישראל שמתחייב למשוך את השקעותיו מדלקי מאובנים בשל תרומתן למשבר האקלים, ולנהל אותן במכשירי השקעה הפועלים לפי עקרונות ה־ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) ־ לצד הגדלת ההשקעות באנרגיות מתחדשות. הוועד המנהל של האוניברסיטה נטל את ההחלטה בתום בחינה של תיק ההשקעות, בסך 3 מיליארד שקלים, שנמשכה כשנה וחצי בהתאם לדרישה גוברת של מדענים, הקוראים למוסדות אקדמיים לפעול באופן המשקף את הממצאים הנוגעים למשבר האקלים.
באוניברסיטה מבצעים כעת מיפוי של כלל ההשקעות, כדי לבדוק כמה כסף יידרש להסיט. בתחילה, יוסטו בהדרגה ההשקעות בחברות שעיקר הפעילות שלהן בתשתיות פחם ונפט. בהמשך, ייבחנו גם ההשקעות בגז.
"בשלב הזה העברנו הנחיה לוועדת ההשקעות, והיא צריכה לבוא עם תוכנית מפורטת ולהראות איך ובתוך כמה זמן, עם אבני דרך משמעותיות, משנים את תמהיל ההשקעות", מספר ירום אריאב, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר.
"בתוך כשלוש שנים אנחנו נראה שינוי משמעותי בתיק ההשקעות שלנו: נסיים את השקעותינו בדלקי מאובנים וננהל השקעות לפי מדיניות ESG. בשלב הראשון אנחנו נמנעים מחברות פחם ונפט, אבל נתקדם בהדרגה גם בכיוון של גז. ככלכלן שחושב על עתיד כדור הארץ, אני חושב שזה דבר נכון לעשות. יש מחקרים שמראים שמי שמאמץ מדיניות ESG לא נפגע בתשואות. זו אמירה כלכלית וערכית. הנושא של שינויי אקלים הוא השפעה חיצונית שמשפיעה עלינו, בלי שאנחנו מודעים לזה ביום־יום. בגלל זה צריך כאן צעד אקטיבי וזה מתיישב עם תפיסה כלכלית נכונה".
אוניברסיטאות אחרות עדיין נמנעות מהצעד
אוניברסיטאות אחרות בארץ, שמקבלות תרומות מתעשיות דלקי המאובנים ומחברות מזהמות, סירבו עד עתה לדרישות של סטודנטים וחוקרים בכירים לבחון מחדש את מדיניות ההשקעות בתחום. עם זאת, אוניברסיטאות בעולם החלו להתחייב בשנתיים האחרונות לשנות את תמהיל ההשקעות שלהן בהתאם לסיכונים האקלימיים הגוברים. כך, למשל, אוניברסיטת הרווארד (האוניברסיטה העשירה בעולם) הודיעה שלא תשקיע יותר בדלקי מאובנים, מפני ש"שינויי האקלים הם האיום המשמעותי ביותר הניצב מול האנושות". כך עשו גם אוקספורד, קיימברידג', בראון, קורנל ואוניברסיטאות נוספות.
ובישראל, אוניברסיטת בן גוריון הקימה במרץ אשתקד את בית ספר לקיימות ושינויי אקלים, שבו מתמקדים חוקריה בתחומי המדבור, האנרגיה והקיימות, ובוחנים את שינויי האקלים בפריזמה מדברית, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מהעולם. כצעד משלים לכך, נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ', מסביר כי ההחלטה הנוגעת להשקעות עומדת בהלימה לעקרונות שלה. "לא מספיק להקים בית ספר לשינויי אקלים. אם מקבלים החלטה, צריך לעמוד מאחוריה בכל המובנים", הוא מציין. "בן גוריון אמר שצריך לפעול בנחישות ובאומץ, וכך אנחנו עושים. ההתמודדות עם משבר האקלים הוא אתגר שמשפיע על כולנו. אנחנו חייבים להתוות את הדרך לשינוי. אי אפשר לומר ‘זה בלתי אפשרי'. אם החוקרים שלנו בוחנים כיצד שינויי האקלים משפיעים על בריאות הציבור ואיך משתנות מערכות כדור הארץ בשל הפעילות האנושית, ההתנהלות שלנו צריכה להיות בהתאם".
משמעות הצעד של אוניברסיטת בן גוריון היא הסטה של מיליוני שקלים, לאחר הרעיון שהועלה על ידי נשיא האוניברסיטה וחברי סגל מצוות אקלים ב"קמפוס ירוק". "ועדות ההשקעות הן מאוד שמרניות מטבען. בהתחלה הייתה סקפטיות", מסביר פרופ' חיימוביץ'. "הראנו להם מה קורה בעולם, הראנו שאין סתירה בין רווח ושינוי מדיניות ההשקעות. צריך לומר: גם אם נפסיד פרומיל, לא הכל זה כסף. הכסף הוא אמצעי, לא מטרה. ירום אריאב דיבר איתם, הבאנו אנשי השקעות ובחנו את הדברים היטב. אנחנו יודעים שעידן דלקי המאובנים לא יסתיים מחר, אבל אנחנו נאמנים לערכים שלנו".
"רוצים שהאוניברסיטה תשמש דוגמה"
פרופ' חיימוביץ' מדגיש כי מדובר במהלך משלים לחזון האוניברסיטה. "אנחנו פועלים כדי להפוך את האוניברסיטה למקום שמשמש דוגמה. הצבנו יעדי אפס פסולת לסוף העשור, אנחנו נתקין פאנלים סולריים היכן שאפשר כך ש־30% מהחשמל שלנו ייוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת. מהלכים אלו טובים לסביבה ולכלכלה, כי הם הולכים לשלם את עצמם. יש לנו באוניברסיטה חברות מעוררות השראה שגורמות להפחתת פחמן והולכות לשנות את העולם עם המצאות מדהימות. בבן גוריון אנחנו רוצים להיות חלוצים".
מדעני הפורום הבינלאומי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), הזהירו בדוח שפורסם בשבוע שעבר כי בניגוד להצהרות פוליטיקאים ברחבי העולם, האנושות נמצאת בדרך לכישלון בהתמודדות עם פליטות גזי החממה. כדי לעמוד ביעד התחממות של מעלה וחצי, סף הנחשב לבטוח עבור האנושות ־ יש להוריד את הפליטות במחצית עד סוף העשור ולאפסן עד סוף המאה. אולם, בפועל, לפי ההתחייבויות הנוכחיות, הפליטות יעלו ב־14% עד סוף העשור, והטמפרטורה תזנק ב־3.2 מעלות לסף מסוכן במיוחד, עד סוף המאה.
השלכות השימוש בדלקי מאובנים הן רחבות: לא רק זיהום אוויר האחראי למותם של מליונים מדי שנה, אלא נזקים כבדים למערכות אקולוגיות ואקלימיות. בזמן שהטמפרטורה הממוצעת עלתה ב־1.1 מעלות מאז התקופה הטרום תעשייתית בשל הפעילות האנושית, הפחם לבדו אחראי ל־0.5 מעלות צלזיוס מאותה התחממות, המונעת בעיקר בשל השימוש בדלקי המאובנים.
מדינות העולם מסבסדות את הדלקים המזהמים
המדענים מזהירים כי האנושות צריכה להפחית משמעותית את השימוש בפחם, נפט וגז, שמהווים 78% מפליטות גזי החממה. כך הזהירה גם סוכנות האנרגיה הבינלאומית שהבהירה כי כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, אסור להקים תשתיות חדשות של דלקי מאובנים כבר השנה ולהשקיע 4 טריליון דולר בעשור הקרוב במעבר לאנרגיה מתחדשת. עם זאת, לפי קרן המטבע הבינלאומית, מדינות העולם מעניקות סבסוד של 11 מיליון דולר לתעשיית הדלקים המזהמים בכל דקה.
לכן, לארגוני הסביבה הצטרף לאחרונה גם האו"ם, הקורא למדינות, בנקים וגופים פרטיים להסיט השקעות מדלקי מאובנים, כדרך האפקטיבית ביותר להילחם במשבר האקלים, שכן גם אם מדובר ברווחים לטווח קצר ־ השקעה בהם תוביל להפסדים כלכליים ומצב חירום אקלימי בעתיד.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר לאחרונה כי "השקעות בדלקי מאובנים הן טירוף מוסרי וכלכלי". מתוקף כך, גובר הלחץ על האוניברסיטאות בעולם להסטת השקעות, בזמן שבמחקרים שלהן משתקף מצב החירום האקלימי. סטודנטים מאוניברסיטאות ייל, MIT, פרינסטון וסטנפורד הגישו תביעה משפטית במטרה לחייב את האוניברסיטאות לסיים את הקשרים הפיננסיים עם תעשיית הדלקים, המממנת מצידה גם מחקרים באוניברסיטאות, באופן המונע מחקר נטול קונפליקטים.
חברי צוות אקלים בקמפוס ירוק בבן גוריון, בירכו על החלטת הוועד המנהל. ד"ר אבנר גרוס, ראש צוות אקלים וחבר בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, אומר כי "אם לא נפסיק לחלוטין את השימוש בדלקי מאובנים כבר בעשורים הקרובים, כדור הארץ יתחמם במעל 3 מעלות. התחממות קטסטרופלית שלא נראתה בתקופה שבה חיו בני אדם על הפלנטה. כדי למנוע התחממות קטסטרופלית, 88% מצריכת האנרגיה שלנו צריכה עד סוף המאה להיות ממקורות שאינם מאובנים: השימוש בפחם צריך להיחתך ב־95%, נפט ב־60% וגז ב־45% עד 2050. לכן, הסטת השקעות מדלקי מאובנים והשקעת כספים בפתרונות אקלימיים, הן צעד בעל חשיבות גדולה לפתרון משבר האקלים".
ד"ר ניר ברק, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל חוקר פוליטיקה סביבתית בערים, מוסיף כי הפוליטיקאים לא מימשו את התחייבויותיהם עד כה, ולכן לאוניברסיטאות ולגופים המנהלים השקעות ישנה חשיבות גדולה. "כבר יותר מדי שנים אנחנו עדים לאוזלת היד של מדינות בקידום מדיניות אפקטיבית במיטיגציה ואדפטציה לשינוי אקלים", הוא מסביר. "אך במחקר שלי אני רואה שערים שונות ברחבי העולם נוקטות יוזמה, מייצרות ערוצים חלופיים לפעולה, ומקדמות בעצמן מדיניות אקלימית אפקטיבית בערים. יותר ויותר ערים מסיטות השקעות מדלקים מחצביים: ניו יורק, פריז, לונדון, ברלין, קופנהגן, ריו דה ז'נרו, קייפ טאון ועוד. ערים ואוניברסיטאות לא יכולות להחליף את המדינה, אך גופים כאלה כן יכולים לסמן את סוג השינוי הנדרש".
בפורום כסף נקי קוראים לאוניברסיטת בן גוריון להוסיף יעדים ברורים להסטת השקעות מגז. הרכבו העיקרי של הגז הוא מתאן, גז חממה עוצמתי פי 84 מפחמן דו חמצני, האחראי לכשליש מההתחממות גלובלית. לדברי הפורום, "אנחנו מברכים על ההחלטה של אוניברסיטת בן גוריון להסיט השקעות מדלקים מאובנים ולהוביל את התחום בישראל. עם זאת, מאכזב שהאוניברסיטה בחרה להפריד בין גז לדלקים מאובנים אחרים. אנחנו קוראים לאוניברסיטאות בישראל להרים את הכפפה ולהצטרף ל-178 אוניברסיטאות מובילות בעולם ולהסיט השקעות באופן מלא מפחם, נפט וגז".