פירצה בגדר ההפרדה / צילום: Associated Press, Nasser Nasser
שר הביטחון בני גנץ הביא בתחילת השבוע לאישור הקבינט, בקשה לתוספת תקציב למשרד הביטחון בהיקף 360 מיליון שקל. עיקר הכסף נועד לסגירת הפרצות בגדר ההפרדה, אף שלא ברור אם המחבלים מהפיגועים בבני ברק ובתל אביב חדרו דרך הפרצות הללו. רה"מ נפתלי בנט התייחס לנושא בפתח ישיבת הממשלה. "אנחנו שמים דגש מיוחד על מרחב קו התפר", טען. "זה לא סוד שכבר שנים הוא מחורר לגמרי. בטווח המיידי אנחנו מתגברים כוחות בפרצות. במקביל, שר הביטחון בני גנץ יציג בקבינט תוכנית מקיפה לטיפול יסודי בבעיה, כמו גם בסוגיית השב"חים".
מדינת ישראל הוציאה כמעט 9 מיליארד שקל על בנייה של כ־700 ק"מ של מכשול/גדר ההפרדה, שהחלה ב־2002 והסתיימה יותר מעשור אחר כך. המכשול, שברובו גדר ברמות איכות שונות, וחלקו חומה - כמו באזור שמצפון לירושלים - הפחית מאוד הן את מספר הפיגועים בישראל לאחר האינתיפאדה השנייה, והן את שיעור הפשע.
אלא שבעשור האחרון, על אף סעיף תקציבי של 140 מיליון שקל בשנה לתחזוקת הגדר וכבישי המערכת ולאבטחת יישובי קו התפר, קיימות בה עשרות פרצות. דרך אותן פרצות נכנסים לישראל מדי יום עשרות אלפי פלשתינים חסרי אישורי כניסה - שב"חים. כמה בדיוק? נתון מדויק אין, והוא משתנה עונתית. השמרנים מעריכים ב־10 עד 15 אלף איש בממוצע ליום, אחרים מדברים על בין 40 ל־50 אלף. חלק ניכר עובדים בחקלאות, שם הפיקוח על אישורי ההעסקה פחות מוקפד מבענף הבנייה. גם שירותי ההסעדה והניקיון הם מעסיק מרכזיים של השוהים הבלתי חוקיים.
שוק שבנוי על מאעכרים
מי שמעסיק את השוהים הלא חוקיים הם "מאעכרים" או קבלני תעסוקה, שבחלק גדול מהמקרים דואגים להסעתם ממקומות מפגש ליד הגדר בתוך ישראל למקומות עבודה. המאעכרים מקבלים את התשלום מהחקלאים, מהמסעדנים ומהאחרים, ומעבירים לפועלים חלק מהכסף. הסכום שמועבר תלוי במאעכר, ובניסיון הפועל. פועל בעל אישור מקבל בתחום הבנייה בין 5,500 ל־8,000 שקל בחודש, ואילו פועל בעל אישור בחקלאות יקבל בדרך כלל שכר מינימום. לצורך ההשוואה, פועל ללא אישור יקבל 3,000 שקל במקרים הטובים יותר, אך שכרו יכול להגיע גם ל־1,000 שקל בלבד במקרים הקשים יותר.
יש לציין כי שכר ממוצע ברשות הפלסטינית הוא כ־1,800 שקל בלבד. בד בבד, שיעורי האבטלה גבוהים וכ־15%־17% מהאוכלוסייה לא עובדים. בשל מגפת הקורונה גברה האבטלה בתוך הרשות הפלסטינית וישראל, המשוועת לעובדים מכל הסוגים, היא מקור תעסוקה מתבקש.
ישראל מנפיקה כ־100 אלף אישורי כניסה לפלסטינים מיו"ש, ועוד כ־40 אלף לעבודה באזורי התעשייה וההתנחלויות. בד בבד, 20 אלף אישורים ניתנים לפועלים מרצועת עזה, מספר שעלה לאחרונה מ־14 אלף. הגדר סביב הרצועה ומאובטחת מאוד, וכמעט כל מי שעובר נתפס תוך דקות. אך, כאמור, לא כך הסיפור ביו"ש.
א.מ.ל הוא מאעכר פועלים שסיפר על שגרת ההברחות לצד הגדר. "בחמש וחצי בבוקר אני מחכה עם הטרנזיט על כביש עפר, בערך 400 מטר מהגדר, איפה שהיא חתוכה. ה־15 (שב"חים - ד.ז) הראשונים שמגיעים עולים, ומי שמגיע אחרי חמש דקות כבר לא יעלה. מכאן אנחנו נוסעים למטעים באזור הדרום, בכבישים ראשיים, כי בצדדיים יש לפעמים משמר הגבול. הפועלים מתחילים לעבוד ב־06:00, עד בערך 17:00. וכשיש עומס לפעמים גם עד 19:00".
לטענת א.מ.ל, בעל המטעים כלל לא שואל האם הפועלים שמגיעים הם שוהים בלתי חוקיים. "הסיכום שלי איתו זה על מספר הפועלים ושכר לראש", סיפר. "הוא חושב שזה ערבים ישראלים מהצפון וככה הם גם אומרים כששואלים. לכל אחד יש סיפור מוכן מאיפה הוא בצפון".
א.מ.ל התייחס גם לשאלה האם חשב או חשד שהוא מסיע מחבל. "אני לא לוקח כאלה", אמר. "אני לוקח רק מי שאני מכיר או שיש לו המלצה ממישהו שם שאני סומך עליו, ונוסעים ישר לעבודה. אני לא מוריד אותם בשום מקום אחר, ויש לי בשטח מי שמשגיח עליהם שלא ילכו לאף מקום".
האם הותרת הפרצות בגדר היא מכוונת? לפי אחת מהגרסאות שהוצגה במקצת כלי התקשורת, אי תחזוק הפרצות מכוון, ונועד לשמש עוד מקור הכנסה לכלכלה הפלסטינית ולמשפחות הפלסטיניות, כשהתזה היא שכלכלה טובה יוצרת שקט.
הקונספציה הזו לא פועלת ממש כלפי פעילי הטרור עצמם שרובם לא סובלים ממחסור או מעוני - והסיבות לטרור הן לאומניות גרידא. הכוונה היא למניעת משיכת עוד אזרחים לטרור, לתמיכה בו, וגם להפגנות ולמהומות המוניות. בשלב הזה, התזה מוכיחה את עצמה, וההמונים לא יוצאים להתעמת עם חיילי צה"ל במחסומים ובשולי הערים.
"מי שנחוש יגיע לישראל"
מקור ביטחוני אמר לגלובס כי עם או בלי פרצות, מי שנחוש, ידע להגיע לתוככי ישראל, הסגירה לא יכולה להיות הרמטית. אבל האם במכוון לא מתקנים פרצות? לדבריו, לא, כי הרעיון הוא שהגדר תהיה יעילה בכל המובנים, כולל הפלילי וכמובן הלאומני. מדוע אם כן יש כל כך הרבה פרצות? כי זו לא סוגיה שעומדת במעלה סדר העדיפויות. אגב, בין העוברים בפרצות יש גם בעלי האישורים שמעדיפים לעבור שם, במקום דרך העומסים במעברים הרשמיים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקר בשבוע שעבר בפרצות גדר ההפרדה בשרון, ושם אמר: "גדר ההפרדה, שהוכרזה כמענה משמעותי ביותר כלפי אזרחי ישראל מפני מחבלים היא פרוצה ולא רלוונטית. חשוב מאוד להשקיע את המשאבים ולראות איך למנוע את הפרצות. למרות ההשקעה, אנחנו רואים כאן פרצות דרכן עוברים אלפי פלסטינים עם ובלי אישורים, ללא כל בקרה, כולל אפשרות של רכבים להיכנס. כך רואים איך מחבל יכול להגיע מג’נין לבני ברק בשעה בקלות רבה. אנחנו בוחנים בעבודת הביקורת את המענה המבצעי, האחזקתי והבקרה אחרי החלטות ממשלה".
אין תשובה ממשית לכשל
צה"ל תגבר כוחות סביב הגדר ובמקומות שבהן פרצות גדולות אף הוצבו יחידות שונות במעין עמדות זמניות. ההיערכות הזו תימשך ככל הנראה גם לאורך חג הפסח, אבל לא תוכל להימשך עוד הרבה אחר כך.
הפרצות בגדר היו ועודן ידועות לכל גורמי הביטחון, ואין תשובה ברורה מדוע הטיפול בהן כשל, על אף הסכומים הניכרים המוקדשים לכך. עצימת העין הזו, בין אם בשל סדר עדיפויות או מתוך כוונה עקיפה להיטיב עם הפועלים הפלסטינים, מסייעת גם לתופעות השליליות, פליליות בוודאי וככל הנראה גם לטרור. גם אם יתברר שהמחבלים מבני ברק ותל אביב לא נכנסו דרך פירצה אלא בדרך אחרת, הפרצות הללו קוראות לטרור.
ג'נין המנומנמת הפכה לבירת הטרור
"הפרדוקס של ג'נין". כך מכנים במערכת הביטחון את הסיטואציה בבירת הטרור של צפון השומרון. עיר שכלכלתה נחשבת מהיציבות ביותר ביהודה ושומרון, בירת אזור שפע חקלאי, מרכז מסחרי שגדל בקצב משמעותי בעשור האחרון, מספר גדל והולך של מפעלים המוכרים לישראל וליצוא, וגם עשרות אלפי פועלים שיוצאים מהאזור לעבודה ובישראל. ובכל זאת, העיר הפכה גם למוקד הטרור מספר אחד בגדה, לרבות הפיגועים בני ברק ותל אביב, וכזו שהרשות הפלסטינית לא יכולה, וכנראה גם לא כל כך רוצה להיאבק בה.
פליק־פלאק של תנועת הפתח
מצד אחד, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מגנה את הפיגועים, ואילו מהצד השני הוא תוקף את ישראל על הכניסות לערי הגדה והעימותים עם ארגוני הטרור. וכמובן, אי אפשר שלא לציין את המשך מדיניות המשכורות למחבלים ולמשפחותיהם.
מושל ג'נין מטעם הרשות הפלסטינית, אכרם רג'וב, היטיב לבטא את הכפילות הזו בפליק־פלאק מילולי. בראיון לרשת ב' אמר כי הוא לא רואה במחבל מדיזינגוף, שבסוכת האבלים שלו ביקר ונאם, טרוריסט ותלה את הפיגועים במה שכינה "הפשעים שעושים כוחות צה"ל". סיבה מרכזית לכך היא היות המחבל בתל אביב, ראאד חזאם, משויך לתנועת הפתח, שמנהלת את הרשות הפלסטינית ועמה חתמה ישראל על הסכמי אוסלו. אין זו הפעם הראשונה שמחבלי הפתח מבצעים פיגועים, ולרוב זה מעיד הן על הסלמה לאומנית בארגון והן על חולשת המנהיג.
חולשת אבו מאזן והרשות הפלסטינית בולטת בג'נין. גדודי חללי אל־אקצא של הפתח וחוליות הג'יהאד האיסלמי פועלות יחד ומייצרות פיגועים נגד חיילי צה"ל ואזרחים. הבריחה מכלא גלבוע בסתיו, שכל השותפים לה היו מאזור ג'נין, הייתה גורם מאיץ לכך יחד עם תעמולה גוברת של הג'יהאד האסלאמי והחמאס נגד הרשות הפלסטינית שלא פועלת נגד ישראל בסוגיית מסגדי הר הבית, העילה לפרוץ מבצע שומר החומות. התחממות היחסים עם ישראל של ממשלת לפיד־בנט־גנץ־מרצ, דווקא תרמה לביקורת הזו.
ובחזרה לכלכלה ולפרדוקס. ג'נין הרוויחה רבות ממתן אפשרות הכניסה של ערביי ישראל אליה. היתר שניתן ב־2009, בעוד שליהודים ישראלים עדיין אסור להיכנס לכל שטחי A שבשליטת הרשות הפלסטינית. ההיתר לערביי ישראל הביא לשגשוג בעיר החקלאית המנומנמת.
אם בראשית העשור הקודם נרשמו בלשכת המסחר המחוזית של ג'נין פחות מ־1,000 בתי עסק, ב־2017 המספר הגיע ל־3,000 וב־2019 כבר ליותר מ־4,000. מרכז מסחרי גדול אחד היה בעיר בתחילת העשור הקודם, והמספר צמח ל־13 קניונים מודרניים בסיומו. ב־2016 נכנסו לג'נין 860 אלף כלי רכב מישראל, וב־2019 המספר חצה את המיליון. העיר הפכה לשוק ולקניון של ערביי ישראל שלפי הערכות מוציאים בה מדי שנה מאות מיליוני שקלים. לפי מוחמד כמייל, ראש לשכת המסחר בעיר, מדובר ביותר ממיליארד שקלים בשנה. הסחורות זולות מישראל. נעלי נייקי, למשל, שבישראל יעלו כ־800 שקלים, יימכרו בג'נין ב־500, ומחירי המזון נמוכים משמעותית. חודש הרמדאן הוא המשמעותי מכל לכניסת ערביי ישראל, והמספרים בחודש זה כפולים מבחודש רגיל.
אובדן עשרות מיליוני שקלים
על כן, הצעד שעליו הכריז מתאם הפעולות בשטחים אלוף רסאן עליאן לסגירת המעברים גם לערבים ישראלים מהווה מכה קשה לכלכלה של העיר בפרט וצפון השומרון בכלל. מדובר באובדן הכנסה של עשרות מיליוני שקלים בשבוע לבתי העסק. בנוסף, טרם ברור מה יהיה גורל הסטודנטים הערבים ישראלים שלומדים באוניברסיטה הערבית־אמריקאית. מדובר באלפים, ואלה היוו בעצמם מקור הכנסה לעיר, דרך השכרת דירות וכמובן בקניות השוטפות של מזון וביגוד.
גם היתרי הכניסה לישראל לאנשי עסקים ומסחר תושבי האזור הושהו. לעומתם, הפועלים מהאזור יוכלו להמשיך ולהיכנס, כדי למנוע פגיעה במקומות התעסוקה בישראל בענפי החקלאות והבנייה. המטרה היא הפעלת לחץ כלכלי שיגרום לרשות הפלסטינית לפעול נגד ארגוני הטרור כפי שהיא עושה בערים אחרות, ולהפסיק לתת להם רוח גבית כפי שהתבטאה בדברי המושל אכרם רג'וב.