מהנדס בהייטק / צילום: Shutterstock
שירות התעסוקה מציע ליצור מנגנון הכשרה בשוק העבודה שיספק הכשרה לבעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות כדי לפתור את האנומליה שנוצרה בשוק העבודה. הפתרון של שירות התעסוקה, שמנוסח בנייר עמדה שהוא מפרסם היום (ב') הוא "להפוך הנדסאי למהנדס", כך שיוכל להשתלב במשרות שחסרות בהייטק, ולפנות עבור בעלי המיומנויות הנמוכות את משרות הביניים, שיוכשרו לעבוד בהן.
את האנומליה שנוצרה בשוק העבודה מכנה שירות התעסוקה "הפרדוקס המשקי", שבמסגרתו יש ירידה עקבית במספר דורשי העבודה לצד עלייה היסטורית במספר המשרות הפנויות. מספר גורשי העבודה הגיע בסוף פברואר 2022 למספרים של שלפני המגפה - 164 אלף דורשי עבודה בלבד, ואילו המשרות הפנויות הגיעו לפי הלמ"ס למספר שיא של 150 אלף, לעומת 95 אלף בלבד לפני המשבר.
לפי נייר העמדה של שירות התעסוקה, בשלוש שנים שקדמו למשבר, נשמר יחס חיובי קבוע של 1.6 בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, כלומר על כל משרה פנויה התמודדו 1.6 דורשי עבודה, ובסוף פברואר 2022 היחס עמד על 1.1, כלומר 1.1 עובדים התמודד על כל משרה - היחס החיובי ביותר מאז 2009.
המספר הגבוה של המשרות הפנויות היה הגיוני כל עוד הייתה זכאות לאבטלה למספר רב של אנשים, אבל עם הירידה במספר דורשי העבודה, מספר המשרות הפנויות לא הצטמצם, אלא רק הולך ועולה.
"גם בלא התערבות של הממשלה התהליך יקרה מעצמו"
לפי נייר העמדה, תנועת הגידול במשרות הפנויות היא כאמור מצד אחד במשלחי היד הדיגיטליים והטכנולוגיים הדורשים מיומנויות גבוהות ומצד שני במשלחי היד הכללים והבלתי מקצועיים, בעלי השכר הנמוך. "מדובר שתי מגמות הפוכות, בצד הביקוש היו אלו שינויים של דיגיטציה ומודרניזציה מהירים שהובילו מעסיקים לתור אחר עובדים בעלי סט מיומנויות דיגיטלי יותר, כמותי יותר ויצירתי יותר, כזה שבפילוח התפלגות דורשי העבודה לפי מיומנויות עולה כי שיעורם במצבת דורשי העבודה נמוך; ואילו בצד ההיצע, מעבר לאי ההלימה בין ביקושי המשק להיצעי מחפשי העבודה, האחרונים גם חוו שינוי משמעותי בטעמיהם דבר שחולל מחסור בידיים עובדות ועלייה במשרות הפנויות גם במשרות נמוכות ולא דיגיטליות.
למעשה, מה ששירות התעסוקה אומר שכישוריהם של העובדים רבים אינם מספיקים להשתלב במשרות ההייטק אך מצד שני הם אינם מוכנים עוד להשתלב במשרות הפנויות שהולמות את כישוריהם.
מחברי הנייר מכנים את המנגנון שהם מציעים לממשלה לאמץ "שוק של תקווה". בשירות התעסוקה מאמינים כי על ידי חיזוק המיומנויות הן בקרב בעלי המיומנויות הבינוניות והן בקרב בעלי המיומנויות הנמוכות - יתפתח מנגנון של מוביליות תעסוקתית שיאפשר מחד את צמצום הפער שבין ההיצע והביקוש במשרות הגבוהות ומאידך יאפשר גם לבעלי המיומנויות הנמוכות לשוב ולאייש את המשרות הנמוכות חרף השינוי בטעמים, וזאת משום שהם יודעים שהכלכלה בישראל מאפשרת ומעודדת מוביליות.
"מדיניות זו", מבהירים בשירות, "מוכרחה להתבסס על "Lifelong learning" - עקרון ה'למידה לאורך החיים' ככורח אינטגרלי בשוק העבודה המשתנה", ומדגישים כי "הממשלה, המעסיקים והאזרחים מוכרחים לפעול להתאמת כישורי כוח העבודה, כל אחד בתחומו, לשינויי שוק העבודה".
כותבי נייר העמדה קובעים כי נדרש שיתוף פעולה עם המעסיקים, שיאפשרו לעובדיהם זמן פנוי להשקיע בהון האנושי שלהם וגם יסייעו לקיצור משך ההכשרה, "שהוא תנאי הכרחי למקסום המשאבים הציבוריים, מיצוי פוטנציאל ההשתכרות של העובדים ושיפור הרציפות העסקית והכלכלית של העסקים".
לדברי המחברים, "גם בלא התערבות של הממשלה התהליך יקרה מעצמו, אלא שזה ייקח זמן רב שמחיריו יפגעו בצמיחת הכלכלה, בדרישה גוברת לייבוא עובדים זרים או בייצוא הייצור והמו"פ הגבוה למדינות אחרות בהן יש כוח עבודה זמין המיומן לכך וכפועל יוצא - עלייה גבוהה באי השוויון".