שחר מי־און, בעלים ומייסד של My Ninja / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
מתחם MY NINJA במודיעין פתח את שעריו לפני כשלושה חודשים, לאחר שמגפת הקורונה סיפקה הרבה מהמורות בדרך והביאה לדחיות במועד הפתיחה המקורי. המתחם מתפרס על פני 500 מ"ר ובו מתקנים אתגריים מותאמים לאימון בקליסטניקס, פארקור וכושר עבור ילדים, נוער ומבוגרים. בעלי המתחם הם בני הזוג יוספה חליבה ושחר מי-און, חבר מועצת העיר מודיעין ואבא לילד בעל צרכים מיוחדים. מתוך היכרות אישית עם האתגרים איתם מתמודדת האוכלוסייה המדוברת, דאג מי-און שהמתחם יהיה נגיש ובמקביל יחזק את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות האישית של המתאמנים.
"השנתיים האחרונות עוררו בקרב הרבה תלמידים, מכל שכבות הגיל, מצוקות אישיות", מתאר מי-און. "האימון במתחם מאפשר להם להתנתק מהמסכים, לא להסתובב ברחובות ולחזק את עצמם בכל תחום. למעשה, אנחנו מביאים פתרון חינוכי בלתי פורמלי לאחר כאוס מוחלט שמגיפה יצרה. אחת השאיפות שלנו, היא שהמדינה תכיר בנו כמוסד כזה".
"חוסר הסנכרון בין משרדי הממשלה צורם מאוד", מסביר שחר. "משרד הפנים, האמון על רישוי העסקים, מקטלג את מתחמי הנינג'ה כאטרקציה או מתחם שעשועים. רק לאחרונה פרסם משרד החינוך הוראת שעה מטעם המפקח הארצי על החינוך הגופני, לפיו פעילות הנינג'ה מתאימה לילדים ולנוער להעצמה אישית, עם יכולת לשפר ולפתח את היכולת הגופנית, תחושת המסוגלות, היכולת להתגבר על מכשולים, יכולת הריכוז, ההישגיות והמצוינות. אם כך, מדוע לא משכיל משרד הפנים להכיר בנו כעסק מעשיר ותורם לחינוך הילדים? המתחם שלנו עומד בכל אחד מהקריטריונים, אך המדינה עדיין רואה בנו במעין ג'ימבורי. זה מביך, מביש ומונע מאתנו כבעלי המקום הזדמנויות. ציפיתי שיעודדו אותנו להתרומם ולא יכשילו אותנו".
"החלטנו לצאת לדרך בשיא המגפה, התמודדנו עם הרבה מכשולים בירוקרטיים", נזכר מי-און. "פנינו לבנק לקבלת הלוואה כשאנו מצוידים בתוכנית עסקית מפורטת אך מדודה. התגובה הכמעט מידית הייתה 'מצטערים, כרגע לא מאשרים פתיחת עסקים חדשים בשל המצב, בטח לא בענף הספורט'. לקינוח, הגדירו אותנו עסק בסיכון ומשכו את הטיפול בנו במשך זמן רב. הסתכלו עלינו בעיניים תוהות כאילו אנחנו לא שפויים, בגלל הרצון לפתוח עסק חדש בזמן קורונה. חשנו חוסר נעימות, אך לא וויתרנו. נאבקנו והתעקשנו ולבסוף, קיבלנו רק 40% מהסכום שביקשנו. בשלב הבא, פנינו להלוואת המדינה".
שחר אומר כי "הרגולציה בישראל היא כזאת שאתה מראש מרים ידיים ולא מגיש שום פנייה או בקשה. השקענו בעסק מיליוני שקלים, חלקם מההון האישי שלנו. שאלו אותי לא מעט: 'איך העזת לפתוח עסק בתקופה כזאת? בכזה ענף?'. אני עונה ומאמין כי כדי להגשים חלום, צריך להעז ומי שלא מהמר או חושש לקחת סיכון, לא מצליח. וכך היה. אזרנו אומץ, הימרנו והצלחנו אך לא בזכות המדינה והרשויות. למשל משרד האוצר, שידעו לקחת אחריות ולקבל החלטות בזילות יד, אך לא ידעו לקחת אחריות על המציאות ולא מצאו לנכון לאתר את הדרך לפצות את העצמאיים באופן מיטבי".
"קבענו את ספטמבר 2021 כתאריך יעד לפתיחת המתחם, קיווינו שהדרך סלולה. אלא שאז נתקלנו בעיכובים מצד הקבלנים והספקים", מספר שחר "המתקנים שהזמנו לא הגיעו ארצה, נוצר מחסור במוצרים בסיסיים כמו ברזלים או חיפויים עקב מגבלות וסגירת הגבולות. נאלצנו לדחות את מועד הפתיחה אבל בינתיים, המשכנו לשלם לרשויות מסים כמו ארנונה ורישוי, שכירות על המתחם ושכר לעובדים. גם בוצע רישום מקדים למתאמנים, שוריינו תאריכים לאירועים פרטיים ואת ההפסד הכלכלי על הדחייה, ספגנו לבד, ללא כל פיצוי או סיוע מהמדינה. יצאנו לדרך עם הפסדים כלכליים וגם כיום אנחנו עדיין מרגישים את המכות של המגיפה. המדינה קיבלה החלטות גורפות, ואנחנו שילמנו את המחיר".
"כבר כיום מתקבלות אצלנו פניות מעצמאיים שמעוניינים לפתוח סניפים של MY NINJA, על-פי מודל העבודה והעקרונות שלנו, זה אומנם רחוק אך בהחלט משהו לשאוף אליו", מסכם שחר ומוסיף כי "במקביל, אנחנו נמשיך להיאבק על הכרת משרדי הממשלה במתחם כעסק חיוני עבור המתאמנים, ונקווה להשלים במהירות את הפערים הכלכליים שיצרה המגפה".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il