חוק המטרו הוא מורכב, קשה ליישום ורצוף קשיים, אבל בלעדיו אי אפשר / צילום: Shutterstock
הכותב הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) לשעבר
לא חלפו 24 שעות מאז הדיון הסוער במועצה הארצית על הארכת תוקפה של תמ"א 38, וכל החישובים והתוכניות העתידיות של גורמי הממשלה מזה והיזמים מזה הפכו לבלתי רלוונטיים.
הארכת התמ"א נשזרה בד בבד עם הבטחות השרה וראש מטה התכנון לפעול לחקיקת חלופת שקד מיד בפתח מושב הקיץ. עם אישור החקיקה והשלמתה, כל אחד יוכל לבחור, לפחות לזמן מסוים, את המסלול הטוב בעיניו. רוב הגורמים, ובכללם התאחדות בוני הארץ, הודו שבחלופת שקד יש תופינים רבים שכדאי לאמץ, לרבות הרחבה משמעותית של הסמכות המקומית להקניית זכויות בניה, ורק נדרשת תקופת הטמעה סבירה. אלא שמעת שהוטלה הפצצה הפוליטית, חזר חוסר הוודאות למשול בכיפה. שהרי כיצד תוכל ממשלת 60 להעביר חקיקה בכנסת? ומדוע שהאופוזיציה תוותר על המבוכה הצפויה לקואליציה עת יחזה העם בנפילת חלופת שקד?
וזה בדיוק מה שאמור להדיר שינה מעיניהם של גורמי הדרג הפוליטי והמקצועי כאחד, אשר מביטים כעת בחשש לגורלו של חוק אחר דרמטי לא פחות, שלא זכה לתשומת הלב הציבורית הראויה.
משבר התשתיות במרכז
חוק הרכבת התחתית (מטרו) מחוקק כעת חיה בכנסת ישראל פרקים פרקים. חלק אחד כבר חוקק בחוק ההסדרים האחרון וחלק אחר משמעותי יותר מוכן לקריאה שניה ושלישית, ואמור גם הוא לעמוד להצבעה עם פתיחת המושב. בהיבט הנדל"ני יש בחוק מהפכות של ממש. כידוע, מינהל התכנון, המתריע בכל דרך על משבר התשתיות במרכז הארץ, שוקד בשנים האחרונות על קידום התכנון של קווי המטרו, של התחנות השזורות לאורכם ושל סביבת התחנות הצפויות. בעיניהם של מתכנני הארץ המצטופפת, ומנכל"ית מנהל התכנון בראשם, זו העת לממש את הביטוי השגור במקומותינו "ולפוצץ זכויות", היינו להעצים את זכויות הבניה בסביבת התחנות באופן רבולוציוני, תוך הישענות על תחבורה ציבורית אמיתית, קידום של תכנון מוטה שימושים מעורבים, ועידוד הלחימה במשבר הדיור על דרך הוספת יח"ד רבות בלב אזור הביקוש.
גם מבחינת אנשי האוצר רק ברכה יש בדבר: נוכח העושר הצפוי לבעלים, מוצדק כי ישלמו תוספת של עוד 25% היטל השבחה על זה הקיים, אשר חלקו יעבור למדינה למימון העלויות האדירות של המפלצת האורבנית הזו. אגב כך הבעלים במתחמי התחנות יחוו דרישה ייחודית וחדשנית. הממשלה הוסמכה להחליט, שבמקום כסף כמס היא רוצה קרקע ולכן תוכל להמיר את הדרישה למיסוי גבוה בשווה ערך של קרקע שתוקנה לה לצרכי פיתוח. מנגנון הענקה זה המורכב להחריד, מחייב בדיקה האם הנטילה הקניינית הכרחית ובאיזה שיעור, וזו הפעם הראשונה שיעשו בו שימוש חלף מיסוי. אין חולק כי יש הצדקות לדבר, אגב הצורך לקדם פיתוח בסביבת התחנות, אבל אין גם חולק שמדובר בדרמה קניינית-משפטית לא פחות. וזה עוד כלום לעומת הדרמה שתגיע למוסכי הרכבות (דיפו), שם תחזור מדינת ישראל 50 שנים לאחור ותקנה לרשות סמכויות להפקיע קרקע לצרכים מסחריים גרידא. מהפכות כבר אמרנו?
דיון יעיל וקצר
אפשר היה לחשוב שתיקונים שכאלה יעוררו דיון ציבורי רחב וקשוח, אלא שהדיון בוועדה בכנסת שעסקה בחוק היה יעיל וקצר. יתכן שחברי הכנסת העדיפו את הדיונים בחלופת שקד שנעשו בוועדה אחרת בכנסת. אמנם אחוזי הבניה בטלים בששים בהשוואה לזכויות הבניה בסביבת תחנות המטרו, אבל ברייטינג האחוזים משחקים במגרש אחר, שנכבש לחלוטין ע"י חלופת שקד. יתכן גם שחברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד חזו בגודל השעה ואפשרו לחקיקת המטרו לעבור ללא קרב. ואכן שעה גדולה היא זו - חוק המטרו הוא מורכב, קשה ליישום ורצוף קשיים, אבל בלעדיו אי אפשר, ואם לא יחוקק, הפרויקט האדיר שישראל כה זקוקה לו לא יוכל להתקדם, ויהפוך ממטרו למת-רו.
אפשר היה לצפות שההסכמה מקיר לקיר לחלופת שקד ולחוק המטרו יתבטאו גם בהצבעות בקריאה השנייה והשלישית, אבל ניסיון העבר ביחסי אופוזיציה-קואליציה, אגב ללא קשר להשתייכות פוליטית, אינו מבשר טובות. סביר יותר שכולנו נתקע עם תמ"א מיושנת, תחת חלופת שקד המתקדמת, ועם תכנון למטרו שלא ניתן למימוש. שתמתין החקיקה ליציבות פוליטית. עכשיו נשאר רק לבקש מהגרפים של גידול האוכלוסין בישראל למתן את העליות. קל.