גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היצוא הביטחוני של ישראל זינק ב-2021 ב-30%

על רקע הסכמי אברהם והפלישה הרוסית לאוקראינה חצה היצוא הביטחוני של ישראל את רף 10 מיליארד הדולר ועמד על 11.3 מיליארד דולר ב-2021 ● בראש מוצרי היצוא עומדים טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית ולאחר מכן שירותי אימון והדרכה ● היעדים העיקריים: אירופה ואסיה פסיפיק

מערכת רקטות אקסטרא אלביט מערכות / צילום: משרד הביטחון
מערכת רקטות אקסטרא אלביט מערכות / צילום: משרד הביטחון

היקף היצוא הביטחוני של מדינת ישראל בשנת 2021 עמד 11.3 מיליארד דולר (כ-36 מיליארד שקל) זינוק של 30% לעומת שנת 2020 שבה עמד היצוא הביטחוני על 8.55 מיליארד דולר.

לפי הדוח המסכם של אגף "סיבט" ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת "סיבט" ומשרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר. ישראל שניצבה במקום השמיני בעולם ביצוא מערכות ביטחוניות, תעלה כנראה שניים-שלושה מקומות בדירוג בשל העלייה החדה ביצוא ב-2021.

בהודעת משרד הביטחון נאמר כי בשנה וחצי האחרונות הורחב היצוא הביטחוני לשווקים חדשים, צומצמה רגולציה, הוסרו חסמים בירוקרטים, ובוצע מאמץ שיווק אינטנסיבי בעולם, תוך התמקדות בהסכמי יצוא בין מדינות. שיתוף הפעולה בין המשרד לתעשיות הביטחוניות מתבטא בעלייה חדה בהיקפי חתימת חוזים חדשים, זו השנה השנייה ברציפות. כל זאת תחת כללי אגף פיקוח על היצוא (אפ"י) והאמנות הבינלאומיות.

בראש החלוקה הפנימית של הנדבכים המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2021 עומדים טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (20%), ולאחר מכן שירותי אימון והדרכה (15%), מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ול"א (9%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תצפית ואופטרוניקה (5%), אמצעי ירי ושיגור (7%), כלי רכב ורק"מ (7%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (2%), שירות לקוחות ושונות (2%).

מפילוח גיאוגרפי של יעדי היצוא ניתן לראות כי היעד הגדול ביותר הוא אירופה (41%)  ולאחר מכן אסיה פסיפיק (34%), צפון אמריקה (12%) מדינות הסכמי אברהם (7%), אפריקה (3%) ואמריקה הלטינית (3%).

גם כאן ניכרת ההשפעה האסטרטגית של הסכמי אברהם. מדינות הסכמי אברהם קרי האמירויות בחריין ומרוקו הכפילו פי כמה את המכירות מ-2020 וחתמו עם התעשיות הישראליות על כמה וכמה הסכמי רכש, ועל הפרק נמצא גם משא ומתן נוסף על הסכמים שיגדילו עוד יותר את המכירות למדינות אלה. מרוקו בשל הסכסוך שלה עם אלג'יריה, האמירויות ובחריין על רקע האפשרות כי איראן תחזור להסכם הגרעין, והאווירה במזרח התיכון תתחמם.

מדינות אירופה מחפשות לרכוש נשק

המלחמה באירופה ובעקבותיה ההגדלה המשמעותית של תקציבי הביטחון וההצטיידות של מדינות רבות ביבשת, מביאה לצפי של עלייה נוספת ביצוא הביטחוני שמתבטאת כעת בהתעניינות רבה במוצרים ביטחוניים על סמך הלקחים מהמלחמה. ועוד לפני המלחמה ב2021 נרשמה עלייה של יותר מ-40% ביצוא לאירופה לעומת 2020.

שיעור חוזי היצוא בין מדינות (GTG), זינק ביותר מפי שלושה, ועמד על 3.365 מיליארד דולר בשנת 2021 לעומת 911 מיליון דולר בשנת 2020. היקף הייצור הביטחוני המופנה ליצוא עומד על יותר מ-70%.

מהתפלגות חתימת החוזים לפי היקף כספי ניתן לראות כי עסקאות גדולות, ביותר מ-100 מיליון דולר היוו 38% מהעסקאות, עסקאות בין 50-100 מיליון דולר היוו 18% מהעסקאות, עסקאות 10-50 מיליון דולר היוו 22% מהעסקאות ועסקאות עד 10 מיליון דולר היוו 22% מהעסקאות.

גנץ: ביטחון הוא צורך לאומי ולא מותרות

ראש "סיבט" במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס אמר כי היצוא הביטחוני הישראלי חוצה לראשונה את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי (יותר מעשרה מיליארד דולר) ומשלים זינוק של 55% בתוך שנתיים,  זאת על אף התחרות העזה והחששות מהשלכות משבר הקורונה על תקציבי הביטחון בעולם.

לדבריו, הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין מדינות (GTG). הנתון הזה מעיד על המשקל הגדל והולך של משרד הביטחון ביצוא הביטחוני ובתיווך שלו אל ממשלות זרות.

קולס הוסיף כי במבט קדימה, המלחמה באוקראינה, לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות שהן בקצה הטכנולוגיה אבל משלבות גם את פשטות ההפעלה. השילוב הזה לדבריו מייחד את המערכות הישראליות בעולם. והוא מציג עוד לקח מעניין מהמלחמה באוקראינה: "אני חושב שגם התחדדה התובנה, והשר התייחס לזה, לסיפור שכל מדינה מבינה שהיא צריכה להתמודד בעצמה עם הבעיות הביטחוניות שיש לה, בלי לסמוך על איזושהי מעצמה או מדינה אחרת שתגן עלייה".

שר הביטחון, בני גנץ אמר כי התעשיות הביטחוניות הישראליות מספקות לישראל עוצמה ביטחונית ועליונות טכנולוגית, וגם רווח כלכלי והגשמה ציונית כשהן מקימות מפעלים ושלוחות בכל חלקי הארץ.

הוא ציין כי בשנתיים האחרונות, משרד הביטחון פעל ברחבי העולם בכדי להגדיל את השוק באופן אחראי ומושכל - בין השאר באמצעות חיזוק קשרים עם מדינות האזור ומדינות שבעבר לא היו לנו יחסים איתן בעולם כולו.

גנץ הוסיף כי הקשרים ביטחוניים - הם חלק ממארג היחסים המדיניים של מדינת ישראל, הפועלת בכל הזירות לחיזוקם וליצירת בריתות חדשות. עוד אמר גנץ כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מוכיחה שוב לעולם את מה שלנו תמיד היה ברור - שביטחון הוא בבחינת צורך לאומי לכל מדינה ולא בבחינת מותרות.

בסוגיית המצב הביטחוני אמר גנץ כי במאבק בטרור אנחנו מתמקדים קודם כל במענה המודיעיני, "אנחנו מנצלים את המודיעין הזה גם לצרכים התקפיים כמעצרים, בין שהם סיכולים של אירועים שעומדים לקרות, או בין שהם נעשים כתוצאה מהחקירות שמתפתחות כתוצאה מהמעצרים השונים. אנחנו משתדלים לבדל בין האוכלוסייה לבין מבצעי הטרור ובין הסביבות הגיאוגרפיות השונות. אנחנו יודעים שבאזור ג'נין יש הרבה פעילות טרור ולכן האזור הזה הוא תחת פעילות מקיפה כולל פגיעה כלכלית. ביתר האזורים אנחנו מאפשרים את המשך החיים, המשך הפולחן, המשך שגרת החג.

"הרעיון המסדר הוא לבדל בין האוכלוסייה לבין מבצעי הטרור, ובין האזורים, וננסה להמשיך ולפעול כך. אני מסכם ואומר שמבחינתנו אין שום מגבלות על הפעלת הכוח, הדבר היחיד שמכתיב את הפעלת הכוחות זה הצורך המבצעי וזה מה שיקרה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; אורמת עולה ב-2.5%, מימון ישיר יורדת בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?