משרד התחבורה הציע לדלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון את תפקיד ראש רשות המטרו, כך נודע לגלובס. משנת 2017 זילבר עומדת בראש הערכאה התכנונית הגבוהה ביותר והיא עתידה לסיים את תפקידה בחודש אוגוסט הקרוב.
רשות המטרו תוקם מכוח חוק המטרו שחלקו עבר במסגרת חוק ההסדרים וחלקו עוד צריך לעבור בחקיקה נפרדת במאי (בתנאי שהכנסת לא תפוזר עד אז). במקביל להליכי החקיקה ואישורי הממשלה לתוכניות, רשות המטרו כבר מתחילה לאייש תפקידים. הרשות צפויה להיות גוף חזק במיוחד שכן הוא ינהל את מיזם התשתית הגדול ביותר שבוצע בישראל אי פעם (בהיקף של 150 מיליארד שקל). בנוסף, מכוח חוק המטרו, ביצוע הפרויקט יגבר על חוקי עזר עירוניים והוא אף יזכה לתיעדוף בקרב החברות הממשלתיות וגופי התשתית השונים. רשות המטרו תהיה גוף עצמאי, והיא תקדם ותנהל את המיזם בעבור הממשלה, ותהיה אחראית על פעילות החברה או החברות הממשלתיות שיקימו את הפרויקט.
הניסיון בתכנון עשיר, אבל בביצוע פחות
אם ההצעה תבשיל לכדי מינוי, זילבר תגיע לרשות המטרו עם ניסיון תכנוני עשיר. ב-5 שנות כהונתה בראשות מנהל התכנון קודמו תוכניות תחבורה ותשתיות כמו תוכנית המתאר הארצית לתחבורה, תכנון קווי הרכבת הקלה ותכנון תוכניות קווי המטרו וכן הכנת תמ"א 70 לסביבת תחנות המטרו. זילבר הובילה החלטות לשינוי הצפיפות בערים ולסיום תמ"א 38. אבל את כהונתה היא מסיימת תחת חילוקי דעות קשים מול שרת הפנים איילת שקד, כשרק לפני שבוע הפסידה בהצבעה במועצה הארצית לתכנון ובניה שהאריכה את התוכנית השנויה במחלוקת בשנה והתיישרה עם עמדת השרה הממונה. זילבר גם נאלצה לקבל החלטת ממשלה על הקמת יישובים פרבריים חדשים שקידמה שקד בניגוד לעמדת המינהל וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה. הבחירה בזילבר מצד משרד התחבורה מעוררת עניין בהקשר הזה ומינויה טעון את אישור האוצר ואת אישור הממשלה.
במשרד התחבורה אמנם רואים בזילבר מינוי טבעי לתפקיד לאחר עיסוקה גם בתוכניות המטרו וגם בתוכניות תחבורה שונות. על מקצועיותה והישגיה של זילבר אין חולק בענף התשתיות וגם לא על עמוד השדרה המקצועי והעצמאי שלה. ואולם, יש גם גורמים בענף שהרימו גבה לנוכח הכוונה למנותה. עיקר התפקיד הוא בניית אסטרטגיית רכש, קידום מהלכי ביצוע והקמת הרשות וביסוסה. זילבר צמחה במנהל התכנון וחרף העובדה שעוד נותרו אתגרים תכנוניים, הם לא ליבת העשייה בתפקיד ואין ברשותה ניסיון מספק בביצועם של מיזמי תשתית ובנושאים נוספים שבליבת עבודת הרשות.
זילבר צברה הערכה בעולם התחבורה בעיקר לנוכח אמירותיה בתקופה האחרונה לפיהן צריך להיזהר מקידום כבישים חדשים, להגביל את מקומות החניה ולבסס את הבינוי על מערכות הסעת המונים והתחבורה הציבורית. גם עמדותיה ביחס לצפיפות, הליכתיות והגנה על משאבי הטבע רכשו לה אהדה. יחד עם זאת, היא ספגה ביקורת בענף לנוכח העובדה שחלק מהפרויקטים שמקודמים למעשה מרחיבים כבישים (מוסיפים נתיבים לרכב הפרטי לצידם של נתיבי ההעדפה לאוטובוסים), ועל העדר התניות לקידום תחבורה ציבורית בהקמתן של שכונות חדשות.
