ההשקעות בסטארט-אפים נותרו גבוהות
אחרי שנת שיא חסרת תקדים ב-2021 מבחינת גיוסי מימון על ידי סטארט-אפים ישראלים, 2022 מתחילה עם מספרים מעט יותר נמוכים אף כי עדיין חזקים למדי. ברבעון הראשון של 2022 גייסו סטארט-אפים ישראלים פרטיים 5.6 מיליארד דולר , נמוך ב-14% מהממוצע לרבעון בשנה שעברה, אך עדיין גבוה בהרבה מאשר כל רבעון בשנים שלפני 2021. כך לפי דוח ההייטק של חברת המחקר IVC ולאומיטק שמתפרסם היום (ד').
השיא של כל הזמנים נקבע ברבעון הרביעי של 2021, במהלכו גייסו סטארט-אפים ישראלים סכום חסר תקדים של 8.2 מיליארד דולר בתוך שלושה חודשים. כשמשווים את התוצאות של הרבעון הנוכחי לשיא מהרבעון הקודם, רואים כמובן ירידה משמעותית בהיקף הגיוסים. אולם בהתחשב בשלל האיומים על שוק הסטארט-אפים על רקע עליית הריבית, האינפלציה הגואה, המלחמה באוקראינה וכמובן התרסקות מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, עדיין היקף הגיוסים נותר גבוה יחסית.
למעשה אפשר לומר שהתיקון המסיבי שהתרחש בשוויין של חברות טכנולוגיה בוול סטריט, כשמניות אלו איבדו בתוך חודשים עשרות אחוזים משוויין, עדיין לא חלחל משמעותית לשוק הפרטי של השקעות בסטארט-אפים ישראליים. בראיה היסטורית הרבעון החולף עדיין היה כאמור חזק מאוד. לשם השוואה ברבעון השלישי של 2021 גייסו סטארט-אפים ישראלים סכום דומה של 5.6 מיליארד דולר וברבעון הראשון 5.4 מיליארד דולר. לפני 2021 לא גייסו סטארט-אפים ישראלים מעולם יותר מ-3 מיליארד דולר ברבעון.
הקרנות עמוסות בכסף להשקעה
אחת הסיבות לכך שההשקעות בסטארט-אפים נותרו גבוהות היא כסף רב שגייסו גופי השקעה כמו קרנות הון סיכון בשנתיים האחרונות, ימי הריבית האפסית והאופוריה ביחס לטרנפורמציה הטכנולוגית שתחולל הקורונה. כסף זה מאפשר ואפילו מחייב את הקרנות להמשיך להשקיע ולא להוריד את הרגל מהגז באופן משמעותי. למעשה נתון מפתיע הוא כי בחודש מרץ נרשמה עלייה בהשקעות בסטארט-אפים לאחר חמישה חודשים של ירידות. במרץ גייסו סטארט-אפים ישראלים 2.1 מיליארד דולר, לעומת 1.3 מיליארד בפברואר, חודש השפל.
כאשר מסתכלים על מספר עסקאות ההשקעה ברבעון החולף, שעמדו על 212, לא רואים ירידה משמעותית אפילו בהשוואה לרבעון השיא הרביעי אשתקד, אז היו 214 עסקאות. אלא שהגודל הממוצע של עסקת השקעה בסטארט-אפ ישראלי ירד ל-26 מיליון דולר ברבעון הראשון, לעומת 38 מיליון ברבעון רביעי. גם מספר המגה עסקאות, גיוסים של מעל 100 מיליון דולר לסטארט-אפים, ירדו ל-14 ברבעון הראשון, בהשוואה ל-25 ברבעון הרביעי אשתקד.
נתונים אלו מבטאים בין השאר תנועה של משקיעים לכיוון השקעת סכומים קטנים יותר של כסף בסטארט-אפים בסבבים מוקדמים יותר, כדי להתמודד עם השווי הגבוה הנדרש בהשקעה בסטארט-אפים בשלהי צמיחה מתקדמים. בעוד היקף ההשקעות של משקיעים ישראלים נותר יציב ברבעון החולף, בהשקעות הזרות נרשמה ירידה של 16% בהשוואה לממוצע הרבעוני של 2021. משקיעים זרים השקיעו 4 מיליארד דולר ברבעון נוכחי.
ההנפקות נעצרו כמעט לגמרי
הרבעון הנוכחי היה דל בעסקאות מיזוג ורכישה עם 31 כאלו בלבד, בהשוואה לממוצע של 43 רכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות ברבעון בממוצע ב-2021. ירידה זאת מבטאת את השוויים גבוהים בשוק וככל הנראה רוכשים פוטנציאליים מחכים לירידה במחיר שיצטרכו לשלם בהמשך הדרך על קניית חברות. שתי העסקאות הגדולות לרכישת חברות טכנולוגיה ישראליות ברבעון החולף היו שייכות שתיהן לאינטל, שקונה את חברת השבבים טאואר ב-5.8 מיליארד ואת הסטארט-אפ גרנולייט ב-650 מיליון דולר.
באופן טבעי, על רקע החולשה במניות הטכנולוגיה בבורסות, כמות ההנפקות הראשוניות הצטמצמה דרמטית ברבעון. בסך הכל היו ברבעון הראשון רק שבע הנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסות בעולם ואלו גייסו בסך הכל 130 מיליון דולר, הרחק מרמות הפעילות אשתקד. ב-2021 לשם השוואה היו 75 הנפקות טכנולוגיה ישראליות..
תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק, מסרה כי "לאחר שנת שיא להייטק הישראלי, שנת 2022 נפתחה באיפוק. נראה כי המשקיעים מאטים את הקצב ומחכים לתיקון בשווי של החברות הפרטיות כפי שקרה בשוק הציבורי. מנהלי קרנות ההון סיכון צריכים להגיב לתיקון בשווקים כדי לוודא המשך ביצועים טובים של הקרנות שלהם. ביצועים אלו תלויים ביכולת למכור או להנפיק את חברות הפורטפוליו בעליית שווי משמעותית לעומת נקודת ההשקעה. כרגע, עדיין לא ברור אם ההכרה הזו חלחלה בכל האקוסיסטם. ולראייה מקרים רבים בהם יש פער גדול בין ה-bid ל- Ask בעסקאות השקעה ורכישה הגורמים להאטה בקצב סגירת עסקאות ולעלייה בביקוש לגיוס חוב".
לדברי ארבל-סדרס, "אנחנו רואים ירידה במספר ההנפקות ומצפים לראות את עסקאות המיזוגים והרכישות חוזרות להיות דומיננטיות - הן מיזוגים ורכישות של סטארטאפים בוגרים כחלופה להנפקה והן רכישות של סטארט-אפים בתחילת הדרך על ידי חברות בוגרות כמנועי צמיחה בשווים אטרקטיביים".