על רקע גל הטרור הנוכחי, נשאלה חברת הכנסת מירי רגב, במהלך ראיון בקשת 12, כיצד ממשלות קודמות בראשות בנימין נתניהו התמודדו עם גלים דומים בעבר. רגב טענה בין היתר כי "אצלנו כשהיו פיגועים פעלנו ביד חזקה… שללנו אזרחות למי שהיו לו שתי אזרחויות כי אי אפשר היה לשלול למי שיש לו רק אזרחות ישראלית, בית המשפט לא אישר".
סעיף 11 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע כי בישראל ניתן לשלול אזרחות, בתנאים מסוימים. בין היתר, שר הפנים רשאי למשל לשלול מאדם אזרחות על בסיס "הפרת אמונים". ב-2002, על סמך הסעיף הזה, שלל שר הפנים דאז אלי ישי את אזרחויותיהם של נהאד אבו קישאק וקייס חסאן כמאל עובייד בעקבות חברותם בחמאס וחיזבאללה, בהתאמה, ומעורבות בטרור ועבירות ביטחון. זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בסעיף הזה. כלומר, בניגוד לדבריה של רגב, כבר לפני שני עשורים נשללה אזרחות ממחבלים ללא קשר לשאלת האזרחות הכפולה.
יחד עם זאת, מאז תוקן החוק, מה שמשנה מעט את פני הדברים. התיקון אירע ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט, אז יזם חבר הכנסת גלעד ארדן שהיה באופוזיציה מהלך שנועד לפרוט את המונח "הפרת אמונים" למקרים ספציפיים. התיקון שהתקבל חידד את היכולת לשלול אזרחות ממי שביצע מעשי טרור, אך הוסיף גם שורה של בלמים ומגבלות והעביר את הסמכות מידיו של שר הפנים לבית משפט לעניינים מינהליים.
ב-2015 עשה לראשונה שר הפנים סילבן שלום שימוש בחוק המתוקן, והגיש בקשה לבית המשפט לשלול את אזרחותו של מוחמד מפארג'ה, שהטמין ב-2012 מטען נפץ באוטובוס וגרם לפציעתם של 24 בני אדם. ב-2016, שר הפנים הבא, אריה דרעי, הגיש בקשה דומה וביקש מבית המשפט לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד, שהורשע בפיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל ב-2015. על פי משרד הפנים, אלו הן הבקשות היחידות מאז תיקון החוק שהוגשו לבית המשפט לשלילת אזרחותם של אזרחים ישראלים. גם לזיוד וגם למפארג'ה יש אזרחות ישראלית בלבד, ולכן טענתה של רגב כי ממשלות ישראל שללו אזרחות רק מבעלי אזרחות כפולה אינה נכונה.
יחד עם זאת, רגב ציינה כי בית המשפט לא אישר את הבקשות וכאן הדברים יותר מורכבים. במקרה של זיוד, בית המשפט המחוזי בחיפה דווקא אישר ב-2017 לשלול את אזרחותו. במקרה של מפארג'ה, בקשת שר הפנים אכן נדחתה, אך לא מהסיבה שהוזכרה על ידי רגב.
בינתיים, על כל אחת משתי ההחלטות הללו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. במקרה של זיוד מטעמו, ובמקרה של מפארג'ה מטעם המדינה. הדיון האחרון התקיים ב-8 בפברואר, ועל פי תשובת המדינה לבית המשפט, ההסדר המסתמן הוא שאזרח שתישלל ממנו אזרחותו ויישאר עקב כך ללא אזרחות אחרת יקבל בישראל מעמד דומה לזה של תושב ארעי (א/5). מעמד זה מעניק לאדם זכויות סוציאליות מסוימות (חלקן הגדול נשללות ממילא עקב מעורבות בטרור ומאסר) ורשות להתגורר בישראל, אך שולל ממנו את הזכות לבחור או להיבחר ומונע ממנו להחזיק דרכון.
בשורה התחתונה: דבריה של רגב לא נכונים ברובם. בתקופת ממשלות נתניהו דווקא כן הוגשו בקשות לשלילת אזרחותם של שני מחבלים ישראלים שלא הייתה להם אזרחות כפולה. אחת מהן אושרה על ידי בית המשפט, והשנייה נדחה מסיבות שאינן קשורות ישירות לכך שאין לו אזרחות כפולה. בנוסף, ב-2002, לפני שינוי החוק, שללה ממשלת שרון אזרחות משני בני אדם על רקע מעורבות בטרור.
תחקיר: אורי כהן