גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

 

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

 

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

ז'אנג ג'יאנז'ונג / איור: גיל ג'יבלי

הוא עבד 14 שנה אצל ג'נסן הואנג ואז החליט להקים את "אנבידיה הסינית"

ז'אנג ג'יאנז'ונג ניהל חטיבה באנבידיה וב־2020 החליט שהוא מקים חברת שבבים משלו - מור ת'רדס ● בסוף השבוע היא הונפקה בשנגחאי וזינקה פי 5 ביום אחד ● אבל האנליסטים חשדנים

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות בת"א שזינקו ביותר מ-100% – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בבורסה בת"א מעריכים כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר למימוש רווחים ● הכלכלנית שממליצה להגדיל החזקות מעבר לים ● מבט על גוגל ואנבידיה מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● והאם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו?

כריסטיאן נולטינג עם דורון אברבוך, מנכ''ל דויטשה בנק ישראל / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות של דויטשה בנק ביקר בישראל. זה מה שהוא חושב

מנהל ההשקעות של דויטש בנק הציג בפני לקוחות מובילים את תחזית שוקי ההון של הבנק לשנת 2026 ● בנק מרכנתיל משיק כרטיס אשראי שמעניק 10% ברשתות מזון נבחרות ● מנהלי התעשיות הביטחוניות ויזמי טכנולוגיה נפגשו בכנס הגילדה השנתי ● וזה הצעד השיווקי החדש של פרטנר tv+ ● אירועים ומינויים

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר לאג"ח כהגנה מפני רעידות אדמה

בעקבות חשש מרעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות, חברת הביטוח "מגדל" ביצעה מהלך יוצא דופן כשהנפיקה בבורסת ברמודה בחו"ל אג"ח לא סחירות, כהגנה מפני מקרי קטסטרופה ● זהו הגיוס הראשון מסוגו על ידי חברת ביטוח ישראלית, שמוסיף שכבת הגנה נוספת מעבר לביטוחי המשנה המסורתיים

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים