גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

 

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

 

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

מנכל אנרג'יאן, מתיוס ריגאס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אנרג'יאן מכר מניות בכ-230 מיליון שקל

מתיוס ריגאס מכר 2.8% ממניות החברה למוסדיים באמצעות ברק קפיטל ובנק אוף אמריקה בהנחה של 5.6% על מחיר השוק ● בשנה האחרונה הניבה המנייה תשואה של כ-50%

רשות המסים בישראל / צילום: איל יצהר

רשות המסים תיקנה שווי של עסקה למרות התיישנות השומה

דיווח שגוי על פרטי עסקה וסוגיית ההתיישנות העלתה בפני ועדת ערר שאלה מהותית: האם עקרון גביית מס אמת גובר על עקרונות סופיות השומה

מעלית בבניין חדש / צילום: איריס יעקבי

כמה עולה סיוע להשיג טופס 4 למעלית? עו"ד תובע כרבע מיליון שקל

הלקוחה, בת 86, התחייבה לשלם לעו"ד 15% מעליית הערך של הדירה אם יצליח להשיג טופס 4 למעלית ● כעת העו"ד טוען כי ערך הדירה עלה ב־1.4 מיליון שקל

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1

האש שבוערת מתחת להתמוטטות הקריפטו

הקריסה של מטבעות קריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שאף פעם לא הסתיים בטוב בעולם המסורתי

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

לא רק פרנקל: אקירוב רכש מניות לאומי ב-100 מיליון שקל

אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב השתתפה בהנפקה ורכשה שוב מניות של הבנק, לאחר שבמהלך הרבעון הראשון של השנה מכרה את שארית החזקותיה • הרוכש הגדול בהנפקה היה המיליארדר אהרון פרנקל שרכש מניות לאומי בכמעט מיליארד שקל

ברוסקטה עם שכבת שומן בקר קצוץ ותמרים ב''תרצה'' / צילום: חיים יוסף

6 ברוסקטות משובחות עם כוס יין - בפחות מ-100 שקל

הברוסקטה, הדבר הכי נכון לעונה ולתקופה: לחם קלוי עם ירקות וגבינות, עם מוח מתובל בעמבה, עם שרימפס בחמאה, וגם קיגל בנוסח בני ברק ● ואפילו במחיר סביר, שלא כמקובל במקומותינו

אוסטין.  הבתים רחבי ידיים, אבל התחבורה הציבורית  לא טובה / צילום: Shutterstock

עליה של 15% במחיר בית ממוצע בארה"ב: מכירות בתים קיימים הגיעו במאי לשיא של 407,600 דולר

מכירות הבתים יורדות ב-3.4% משום שהריבית על המשכנתה מטפסת

הבנק המרכזי ביפן / צילום: Shutterstock

הבנק היפני לא רואה אינפלציה והספקולנטים הפסידו בענק

למרות היחלשות מטבע הין היפני לשפל של 24 שנה, הבנק היפני לא רואה את סיכוני האינפלציה מספקים כדי לשנות מדינות ● במשך שנים קראו לפוזיציה של הימור נגד מדיניות בנק מרכזי "יצרן האלמנות", והספקולנטים שהימרו נגד הבנק היפני נכנסו גם הפעם לסטטיסטיקה

מלון ליר סנס בגדרה / צילום: סימפלקס 360

הכניסה למושבה לא מסגירה שבמרכזה מסתתרות כמה פנינים של ממש

מסע דילוגים בין בילויים לביל"ויים: בראנץ' נפלא ומלון בוטיק בטעם טוב ומדויק, שלל עיסויים ופינוקים, מבנים היסטוריים וגן פסלים

שלומציון 13, ת''א. האם לתאגיד המים יש זכות לדרוש זיקת הנאה? / צילום: איל יצהר

תאגיד המים של ת"א דורש זכות בקרקע כתנאי לאישור פרויקט תמ"א 38

כתנאי להיתר בנייה לפרויקט ברחוב שלומציון בתל אביב, הודיע תאגיד מי אביבים כי הוא דורש להשאיר רצועה של 3 מטר לאורך צינור תיעול שעובר בחצר ● עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל: "זה לא חוקי לדרוש זכות קניינית בקרקע פרטית, לצמיתות"

מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום / צילום: Shutterstock

החוקר שיצא לבדוק מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום

זינוק דרמטי באבטלה? פיטורים המוניים? זה דווקא לא מה שקורה כשמעלים את שכר המינימום ● הכלכלן פרופ' אטילה לינדנר יצא לבדוק איך העלאת שכר המינימום באמת משפיעה על הכלכלה, וחזר עם מסקנות חשובות ומפתיעות ● ראיון בלעדי על שורת מחקרים רותחים מהשטח

זיו פופלבסקי ואבי רומנו, חברת ray tlv / צילום: איל יצהר

זכויות בנייה ל־250 אלף מ"ר: היזמים שמייצרים קרקעות לבנייה בתל אביב

אבי רומנו וזיו פופלבסקי, בעלי RAY TLV, מוצאים קרקעות בתל אביב עם פוטנציאל השבחה גבוה, ומכינים אותן לייזום פרויקטים, לאחר שהם רוכשים את חלקם של בעלי הנכסים • קשיים בהייטק? הם בטוחים שהביקוש למשרדים בתל אביב לא ייעלם

פועלים בניין בונים  בתים, שבינתיים כבר נמכרו, ביוסטון טקסס, 2020 / צילום: Associated Press, David J Phillip

הביקוש ועונשו של ענף הנדל"ן: מה אפשר ללמוד משוק המשכנתאות בארה"ב?

שוק הנדל"ן בארה"ב הוא קודם כל הסיפור של שוק המשכנתאות ● 90% אחוז מהנדל"ן למגורים באמריקה משולם במשכנתאות וכ־90% מההלוואות הללו מגיעות בצורה כזו או אחרת מהמדינה ● לכן שיעור הריבית על המשכנתאות הוא במובנים רבים ה"מפתח" להבנת הכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, וגם בפני מה אנחנו עומדים בהמשך ● כתבה שנייה בסדרה

מימין: הראל, טלי, חן, לשכת שר האוצר / צילום: איל יצהר

"זאת עבודה כזאת שכולם צועקים עליך, ולמחרת זה בעיתון": ביקור במשרד האוצר

רכז התחבורה שמנסה להימלט בעצמו מהפקקים, הפקידה שנמצאת בלב המו"מ עם המורים והתסכול מתקופה נוספת של אלתור תקציבים ● ביקור במשרד האוצר

בניין הנאסד''ק בניו יורק / צילום: תמר מצפי

בורסות וול סטריט ננעלו בעליות; הנאסד"ק קפץ ב-3.3%

המהלכים של הבנקים המרכזיים לעצירת האינפלציה הובילו לעליות בבורסות אירופה ● בורסות אסיה ננעלו בעליות ● הנפט עלה בכ-3%

חצי שעה של השראה. עם עו''ד דני גבע / צילום: איל יצהר, מנחם רייס

עורך הדין שמנהל 150 שותפים: ״מגדירים עקרונות ברזל - וביתר מתגמשים״

עו"ד דני גבע הוא השותף הבכיר במיתר, משרד עורכי הדין הגדול בישראל, עם 700 עובדים, מתוכם 150 שותפים ● איך מקבלים החלטות עם כל כך הרבה פרטנרים, איך מטפלים בהתנגדויות מבפנים ואיך מנהלים משא ומתן בסביבה מלאת אגו

חולוד אבו חרפה / צילום: ענת קאזולה לחברת Q Elite Beauty

גידלו אותה להיות מורה, אבל היא הפכה לספקית האינטרנט של המגזר הערבי

חולוד אבו חרפה גדלה במשפחה בת 9 נפשות במעלות תרשיחא, וכבר בתיכון חלמה להקים חברה משלה. את העסק הראשון פתחה לבדה בחדר של 3X4 מטרים, עד שצמחה להיות ספקית האינטרנט המרכזית של המגזר הערבי. עכשיו היא פועלת להעניק כלים עסקיים לנשים נוספות ● "יש חסמים רבים לאישה ערבייה", היא אומרת, "אבל מי שיבוא אליי לחברה יראה ישיבות הנהלה שבהן כולן נשים"

חברות השיווק מחפשות דרכים להכניס כסף מהמטאוורס / צילום: Shutterstock

המטאוורס מושך מותגים כמו נייקי וגאפ עם דרכים חדשות לשווק ולעשות כסף

הרבה מהפעילות ממוקדת ביצירת מכירות בעולם האמיתי

לחם. למרות הפיקוח, בהשוואה עולמית מחיר הלחם בישראל גבוה / צילום: תמר מצפי

האם עליית מחירי החיטה תביא למחסור בלחם בישראל?

מחיר הלחם בארץ מפוקח והמאפיות מוגבלות מאוד ביכולת שלהן להעלות מחיר ● הזינוק במחירי החיטה בעולם בעקבות המשבר בשרשרת האספקה והמלחמה באוקראינה, מוביל "לפתרונות יצירתיים" לבעיה ● אלא שלא בטוח שהפתרונות האלו יחזיקו לאורך זמן ובסופו של דבר חוסר הרצון של פוליטיקאים להתמודד עם הנושא יכול להביא למחסור במדפים - כפי שהיה עם החמאה

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

כלל קיבלה זמן בעסקת מקס: חצי מהסכום שנותר לגיוס נדחה ל-2024

ורבוג פינקוס, המחזיקה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי, האריכה עבור כלל את הסכם הבלעדיות שהיה אמור לפוג בימים הקרובים ● הדחייה תאפשר לכלל לגייס את מאות המיליונים הדרושים להשלמת העסקה לאחר שהטלטלה בשוקי ההון תירגע