גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: נשללו הרישיונות של 7 סוכני פינברט שגייסו חוסכים לקרנות האדומות

הממונה על שוק ההון שלל את הרישיונות של 7 סוכני פינברט בתום חקירה שהצביעה על "תמונה חמורה מאוד המעידה על התנהלות שיטתית של הסוכנים שלא בהתאם להוראות הדין" ● פינברט היא אחד מששת המארגנים שגייסו כספי חוסכים לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל, מהן נעלמו 850 מיליון שקל ● בא-כוח הסוכנים: "ההחלטה יוצרת עיוות מוסרי"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

במשרד הבריאות הורו לקופות החולים להוציא מהשב"ן החזרים לנשים בלידה, כמו דולה, ייעוץ שינה לתינוק וכן עזרה לילדים עם קשיים התפתחותיים שנעזרים ברכיבה, שחייה או ספורט טיפולי ● בין ההתנגדויות: "הטיפולים המשלימים עוזרים יותר מהתרופות"

צ'רלי ג'ביס

כך שכר הטרחה המשפטי של צ'ארלי ג'ביס הגיע ל־74 מיליון דולר: החל מסוכריות גומי ועד עורכי הדין המפורסמים בעולם

צ'ארלי ג'ביס, היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן וניפחה את מספר המשתמשים בסטארט-אפ שלה "פרנק", נידונה ל-7 שנות מאסר ● כעת חשף ג'יי.פי מורגן את רשימת ההוצאות המשפטיות של עורכי דינה: 530 דולר על סוכריות גומי, מגדל פירות ים ואלפי דולרים על שדרוגי מלונות

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

מאטליז בשוק הכרמל לשווי של מיליארדים: ההנפקות הגדולות של 2025

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

מלון נורדוי בנחלת בנימין / צילום: גלית חתן

פתאל חנך מלון בן 22 חדרים בת"א: "כסף לא עושים פה. זה בשביל היופי והדאווין"

מלון נורדוי בתל אביב נפתח לאחר שנה של שיפוצים ושימור מחמיר, בהשקעה של כ–66.5 מיליון שקל שביצעה קבוצת פתאל ● שורד השבי שגיא דקל חן ייקח חלק במהלך של בנק מזרחי טפחות, לצד הפרזנטורים דביר בנדק וחן אמסלם, כך נודע לגלובס ● וגם: אליעזר (צ'ייני) מרום מונה ליו"ר סמארטי א.א.ר טכנולוגיות ● אירועים ומינויים

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס הישראלית ב-7.75 מיליארד דולר במזומן ● זוהי עסקת ההייטק הרביעית בגודלה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט־לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכול בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?

הממשלה קיבלה החלטה דרמטית לסגירה סופית של גלי צה"ל, וזאת בניגוד לחוות-הדעת של היועמ"שית ● שר הביטחון כ"ץ הורה על הפסקת המיונים לתחנה, שיבוץ מחדש של חייליה וסיום העסקת האזרחים עובדי צה"ל ● במקביל, שורה של גופים הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה את פניה

מהלך תכנוני רחב־היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

העתירות על סגירת גלי צה"ל ידונו בבג"ץ בסוף ינואר, לא הוצא צו להקפאת ההחלטה

השאלה המשפטית שתעלה בבג"ץ נוגעת לעצם ההליך עצמו: האם ישנה חובה לבצע את סגירת גלי צה"ל בחקיקה ראשית - או שמא מספיקה החלטת ממשלה ● עובדי גלי צה"ל: "החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, שנפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, היא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת"