גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

 

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

 

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

הפועלים נגד המגמה: מגדיל את ההפרשות ומחלק פחות - הרווח הנקי 2.8 מיליארד שקל

הרווח דומה לתחזיות האנליסטים והושפע לחיוב מהכנסות מס חד-פעמיות ● בניגוד לבנק לאומי שחילק דיבידנד בשיעור של 75% מהרווח הנקי, בחר הפועלים לחלק נתח צנוע יותר מרווחיו – 50% ● הבנק הודיע הבוקר כי יחלק 1.1 מיליארד שקל במזומן לבעלי המניות ויבצע רכישה עצמית של מניותיו בהיקף 276 מיליון שקל

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית

השופטים הוציאו צו על תנאי המורה לרה"מ נתניהו ולשר המשפטים לוין לנמק עד 4 בינואר מדוע הממשלה אינה מקימה ועדה ממלכתית ● השבוע החליטה הממשלה להקים ועדה שאינה ממלכתית, ומינתה צוות שרים בראשות לוין לקביעת סמכויותיה

משרד קופ''ח כללית / צילום: Shutterstock

מסתמן פתרון למשבר הביטוח הסיעודי שטלטל את קופות החולים

קופת החולים כללית נקלעה לפני שנה למשבר סביב הביטוח הסיעודי ומצאה עצמה תחת איום להיוותר ללא חברה מבטחת ● במשרד הבריאות אף הודיעו כי כלל הקופות לא יוכלו לקלוט מבוטחים חדשים החל מינואר 2026 ● לגלובס נודע כי מסתמן פתרון וכי בכללית נערכים לצאת למכרז חדש שצפוי למשוך לפחות חברת ביטוח אחת

הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

בג"ץ למדינה: גבשו תוך 45 יום מדיניות אפקטיבית לגיוס חרדים

הרכב של חמישה שופטי בג"ץ קבע כי על המדינה לגבש מדיניות שתביא לגיוס אמיתי של חרדים • בג"ץ: "אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס" • השופטים ביקרו בחריפות את המדינה על כמעט "התנערות" מוחלטת מהחוק, והוציאו צו מוחלט לפיו יש להתחיל בהליכים פליליים נגד משתמטים חרדים

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

שלמה קרמר משיק קרן תמיכה באמנים: "רציתי לעשות תיקון"

שלמה קרמר ופרופ' נעמה פרידמן משיקים מיזם פילנתרופי לתמיכה באמנים ותיקים ללא ביטחון כלכלי ● קבוצת מסעדנים, בהם עדן בן זקן ובעלה שוקי ביטון, פותחים מסעדה איטלקית כשרה בראשון לציון בהשקעה של 10 מיליון שקל ● ובתחום המינויים: תפקידי הנהלה חדשים בזפרן, בקורנית דיגיטל ובעמיתים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

חברת גלבוע הכינה עבור גלובס את טבלת התשואות למשקיעים בקרנות הגידור בנאמנות דרך הבורסה בת"א ● מדובר בנתונים שמציגים את התשואה נטו - כלומר לאחר מרכיב הפרשה לתשלום דמי ההצלחה המגיעים למנהל הקרן בהתאם לתשקיף ● מי השיאנית?

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

אודיטי טק העלתה את התחזית, והמניה קפצה במסחר המאוחר

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-806-809 מיליון דולר מ-799-804 מיליון דולר, עם רווחיות גולמית של 72.5% בהשוואה לתחזית קודמת ל-71% ● מנכ"ל אודיטי טקף אורן הולצמן: "אנחנו ממוצבים היטב לקראת סיום חזק של שנת 2025"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

עם תמיכה מוורן באפט: הענקית שהפכה למניה הלוהטת בוול סטריט

השבוע השיקה גוגל את הגרסה החדשה של מודל ה־AI שלה ג'מיני 3, והבטיחה ביצועים משופרים ● ההשקה מצטרפת לצמיחת יחידת הענן, דוחות חיוביים והתפזרות העננה הרגולטורית שריחפה מעליה ● המניה במגמת עלייה ונראה שאחרי המשבר, החברה חוזרת למרכז העניינים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

הורדת הריבית הצפויה מעוררת תקוות בענף הנדל"ן, אך מומחים מזהירים שהציפיות מוגזמות: גם ריבית נמוכה יותר לא תפתור את משבר המחירים וההיצע ● וגם: מתי נתחיל לראות הקלה משמעותית יותר במשכנתא?

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המניות הטורקיות שיאפשרו ללוזון להרחיב את תחנת הכוח שבמחלוקת

המחלוקת המשפטית בין תחנת הכוח דוראד לשותפות שלה, הקשה עד כה על הרחבתה ● כעת, לאחר שאדלטק בשליטת אורי אדלסבורג, נסוגה מהתביעה שהגישה נגד מכירת המניות של חברת זורלו הטורקית שיצאה מתחנת דוראד באפריל האחרון, הוסר חסם משמעותי להקמתה

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

בעקבות התכתבויות עם ג’פרי אפשטיין: הבכיר האמריקאי שהתפטר מדירקטוריון OpenAI

שר האוצר האמריקאי לשעבר, הודיע על התפטרותו מדירקטוריון OpenAI בעקבות פרסום התכתבויות שניהל עם ג’פרי אפשטיין ● אלו הם חילופי ההנהלה בצמרת של מספר סטארט-אפים ישראליים ● ג'ף בזוס מקים סטארט-אפ AI חדש, ויחזור לנהל חברה לראשונה מאז עזב את אמזון ● וגם: שלושה גיוסי הון בתחומי הנדל"ן המניב, הפינטק והבינה המלאכותית בלטו השבוע בקרב חברות טכנולוגיה ישראליות ● חדשות ההייטק

מטה בזק בחולון / צילום: חן כליפה לוי צילומי אוויר

אחרי הפרידה מבזק: מה יעשו יבואן תרופות וקרן זרה עם מניות בשווי 2 מיליארד שקל

סיבוב רווחי במיוחד הסתיים במימוש יתרת מניות השליטה בקבוצת התקשורת שהחזיקו קרן סרצ'לייט ודוד פורר, תמורת כ־2.7 מיליארד שקל ● עם קופת מזומנים תפוחה יידרשו כעת בעלי ביקום לבחור בין דיבידנד, מכירת החברה או רכישה חדשה ● ומה יקרה לבזק שנותרה ללא שליטה

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנועד לשפר את ביטחון המידע בארגונים, נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, והטיל חובות נרחבים כמעט על כל ארגון במשק ● בינתיים לא ננקטו עיצומים כספיים נגד אלו שלא הטמיעו אותו, אך ברשות להגנת הפרטיות מעריכים: זה יקרה ממש בקרוב ● איך להיערך?

משרדי רשות ניירות ערך בגבעת שאול בירושלים / צילום: ויקיפדיה

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"

חקירת הנאמנים העלתה כי עו"ד יאיר פנחסי, היזם של קבוצת אוורסט שממנה צמחה פרסונל, מכר את החברות לבעלי השליטה הנוכחיים אלון מורן ואלישי להב כאשר הן בחדלות פירעון ובגירעונות כבדים ● קבוצת ההתחדשות העירונית מצויה תחת חקירה וחייבת 500 מיליון שקל למשקיעים. עוה"ד של פנחסי: הוא מכר את החזקותיו שנים לפני הקריסה"

סופרמרקט בתל אביב / צילום: גלית חתן

מאייפונים, דרך יוקר המחיה ועד עובדים זרים: זה מה שמעסיק את קמעונאי המזון

בכירי ענף קמעונאות המזון סבורים כי בישראל קיים עודף רגולציות ובירוקרטיה, אך מנכ"ל קינג סטור טוען כי הבעיה היא דווקא הריכוזיות במשק ● בעוד מנכ"ל קרפור מהלל את המותג הפרטי, נרשמות גם דעות אחרות, ורמי לוי מציע לחכות ש"הדולר יירד ל־3.20 שקלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם יורש העצר הסעודי בן סלמאן / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נתן אור ירוק לגרעין אזרחי בסעודיה. האם הוא כולל העשרת אורניום?

בפגישה ההיסטורית בין נשיא ארה"ב ליורש העצר הסעודי, סוכם על שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי ● עפ"י הבית הלבן, השיתוף כולל הקמת כורים, שירותי דלק גרעיני והמערכת הרגולטורית ● החשש: סעודיה מתקדמת בתחום הגרעין האזרחי, בזמן שישראל נותרת בחוץ ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מציגים רווחי שיא ומגדילים דיבידנדים, אז למה המניות שלהם יורדות?

למרות התוצאות החזקות של הבנקים והדיבידנדים העצומים עליהם הכריזו תודות להקלת מגבלות הפיקוח, המשקיעים בבורסה שלחו את מניותיהם ליומיים של ירידות ● נראה כי התחזית להפחתת ריבית בקרוב, לצד התקררות באינפלציה, מעוררות חששות לגבי התוצאות קדימה

מגדל עלית ביוני 2025 / צילום: Reuters, Anadolu

חצי שנה אחרי מבצע עם כלביא: השיפוצים במגדל עלית ברמת גן טרם החלו

הדיירים, שקיבלו דיור חלופי לשנה מהיום שבו התפנו מהמלונות, עוד מחכים שיסוכמו כל הפרטים הנדרשים לתחילת העבודות ● בעירייה מדגישים כי הנושא לא באחריותם, ומנסים לעזור, וברשות המסים אומרים: "בקרוב תתקבל החלטה"

הקנצלר לשעבר אולף שולץ סוקר מל''ט הרון TP בתערוכה בברלין / צילום: Reuters, IMAGO/Björn Trotzki

התעשייה האווירית במגעים עם גרמניה על עסקאות ענק. על הפרק: מל"טים ומיירטים

ברלין מתכוננת לרכוש מיירטי חץ 3 נוספים ולהאריך את הסכם המל"טים מדגם הרון TP   ● התעשייה האווירית צפויה להרוויח מעל למיליארד דולר מההתחמשות ● ברקע: מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית, והחששות של פולין מהתרחבות התוקפנות של פוטין

תקיפות צה''ל ברצועת עזה / אילוסטרציה: ap, Leo Correa

חמאס הפר את ההסכם, צה"ל תקף בכירים בזרוע הצבאית בתגובה

בצבא שיגרו איום לחמאס: "הפרה של הפסקת האש" ● בכיר בבית הלבן: "נשמור על היתרון האיכותי של צה"ל במזרח התיכון" ● טראמפ: "יורש העצר ואני ניצור ברית חזקה ועוצמתית יותר מאי פעם ● צה"ל תקף תשתיות של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● התקיפה החריגה אמש בלבנון: סיכול ניסיון של חמאס להוציא פיגועים בגבול ● שר הביטחון והרמטכ"ל סיירו היום בדרום סוריה ● עדכונים שוטפים