גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מענק מפקדים ואיך יחושב שובר החופשה: חבילת התגמול המעודכנת למילואים

הממשלה אישרה חבילת תגמול מעודכנת לחיילי המילואים בהיקף של 6.2 מיליארד שקל ● אף שהמסגרת הכללית נותרה דומה לזו המוכרת מתחילת המלחמה, בוצעו בה התאמות משמעותיות ● מהן ההטבות המרכזיות?

סניף אמריקן דולצ'ה ברעננה / צילום: גדי יוסף

תחום המסעדות לוהט: רשת ההמבורגרים הגדולה רוכשת פיצרייה ברעננה

לגלובס נודע כי קבוצת ההמבורגריות BBB רכשה את מותג הפיצה אמריקן דולצ'ה - הכולל סניף אחד של פיצרייה ברעננה ומסעדה איטלקית נוספת בעיר - תמורת כמיליון שקל ● בכוונת BBB לפתוח בשנים הקרובות כ-25 סניפים של הפיצרייה בפריסה ארצית, שיופעלו במודל זכיינות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים שזרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

רכבי BYD לקראת יצוא מסין / צילום: Reuters, CFOTO

הרכבים הנחשקים שנעלמו מאולמות התצוגה

שנת 2026 נפתחת במחסור בהיצע של דגמי כלי רכב חשמליים חדשים ● בין הסיבות: עליית מס הקנייה, הצטברות רכבי "אפס ק"מ" ומלחמת מחירים ● לפי חלק מהיבואנים, מדובר בהקפאת יבוא זמנית ● הצפי הוא שהדבר יוביל לירידה בנתח השוק של כלי הרכב החשמליים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; מטא ואפל קפצו לקראת הדוחות, מחירי המתכות היקרות זינקו לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עלה בכ-0.5% ● קורוויב קפצה במעל 5%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, הין היפני התחזק במעל 1%

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה

מתחילת השנה דיווחו חברות תעשייה ביטחונית בבורסה, ובראשן אלביט מערכות ונקסט ויז'ן, על 14 עסקאות שונות ● במקביל, מדד ת"א־ביטחוניות, שהושק רק בנובמבר, זינק ב־28% בפחות מחודש ● מה עומד מאחורי הביקוש הגובר למוצרים שמספקות התעשיות הביטחוניות מישראל?

המשחק של מון אקטיב -  Coin Master / צילום: יחצ

גל פיטורים שני במון אקטיב: 110 יפוטרו, גם בישראל

חברת המשחקים, שצמחה בזכות המשחק הפופולרי Coin Master, יוצאת לסבב פיטורים המקיף 110 איש ברחבי העולם, מהם 30 בישראל ועוד 80 בעולם ● סבב הפיטורים נערך כחלק משינוי ארגוני באחת החברות הפרטיות הרווחיות ביותר בישראל

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

המחיר נחשף: הפרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משמעותית משל מטא וגוגל

OpenAI תגבה כ־60 דולר לאלף חשיפות, לעומת פחות מ־20 דולר במטא ובגוגל ● יחד עם זאת, בשלב הראשון היא תספק למפרסמים רק נתונים בסיסיים על מספר חשיפות וקליקים

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

קמפיין קופת חולים מכבי שיצר מקאן תל אביב / צילום: צילום מסך מיוטיוב

באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מגיע לבג"ץ

משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עתר לבג"ץ נגד משרד הבריאות, שר הבריאות, משרד האוצר, שר האוצר ומקאן ת"א ● הטענה העיקרית: "המתחרה במכרז הפרסום של מכבי היה שותף לעריכת מסמכי המכרז - מדובר בהתנהלות הגובלת בפלילים ממש" ● בדצמבר פרסם גלובס לראשונה את הטענות בענף נגד המכרז, ולאחר מכן את ההחלטה לצאת במכרז חדש - זה שהגיע כעת לבג"ץ ● מקאן: "מדובר בכזבים"

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

הטנק הפופולרי ביותר בעולם. טנק לאופרד הגרמני / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

להתנתק מהתלות בארה"ב: האם אירופה תצליח להקים תעשיית נשק עצמאית

על רקע התוקפנות הרוסית והחשש מנסיגה אמריקאית, אירופה משקיעה סכומי עתק בהקמת תעשיית נשק עצמאית, פותחת מפעלים ומכפילה ייצור ● אולם בתחומים הקריטיים ביותר, מחלל ועד הגנה אווירית, היא עדיין רחוקה מלעמוד לבד ● האם היבשת תצליח להתחמש מחדש?

אלכס הונולד מטפס על הבניין בטאיפיי / צילום: ap, Chiang Ying-ying

כמה כסף שווה טיפוס על מגדל בגובה 500 מטר? "הסכום מביך"

ללא כל אמצעי אבטחה ובידיים חשופות טיפס גדול המטפסים בעולם, אלכס הונולד, על אחד הבניינים הגבוהים בעולם ● למרות שנחשב לספורטאי עילית בתחומו, נאלץ המטפס האמריקאי להסתפק בסכום צנוע במיוחד ואמר ש"זה פחות ממה שהסוכן שלי שאף שנקבל"

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

משרד הכלכלה מקצץ בתקציבי התוכנית להכשרות מקצועיות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה

לגלובס נודע כי התקציב שמשרד הכלכלה השקיע בפרויקט "מנהלת המעסיקים" צפוי להצטמצם משמעותית ● כמות העובדים תיחתך בחצי, והמנהלת תיאלץ למצוא מימון ממקורות אחרים ● אלו המשמעויות

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה