גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

מליסרון מבקשת לתת למנכ"ל אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר (50.8%) מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות ● קבוצת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פירסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

ועד עובדי בנק הפועלים פנה יחד עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין לעבודה נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל אלביט לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

ראמין מוסאבי, מנכ''ל Cathworks / צילום: LSI Lens Magazine

"החוצפה הישראלית כל כך חשובה": ענקית המכשור מדטרוניק רוכשת חברה ישראלית ב־585 מיליון דולר

חברת קת'וורקס פיתחה מערכת לא פולשנית המחליפה צנתור אבחוני ● מדטרוניק מממשת את האופציה לרכישה שהייתה חלק מהסכם אסטרטגי שנחתם בין החברות ב-2022 ● קת'וורקס מנוהלת על ידי האיראני-אמריקאי ראמין מוסאבי, שאמר היום לגלובס: "יש תחומים בחדשנות הרפואית שאף אחד לא היה נכנס אליהם, אם לא החוצפה הישראלית"

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

המשרד לאיכות הסביבה, האוצר ועיריית רמת גן סיכמו על העתקת הספארי אך שכחו את רמ"י

השרה עידית סילמן חתמה עם ראש העיר רמת גן על הסכם עקרונות להעתקת הספארי לפארק אריאל שרון, אך נציגי רמ"י ומינהל התכנון טרם אישרו את התוכנית ● "ההסכם נועד בעיקר למצלמות", התבטא בחריפות סגן ראש העיר, "תועלת לא תצמח לתושבי הערים הסובבות את הפארק המטרופוליני"

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה שוב שברה שיאים; מדד הביטוח זינק ב-4.3%, הקלינטק ב-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.7% ● מודי'ס העלתה את דירוג  האשראי של הפניקס ● דוראל זינקה בעקבות גיוס הון ● קרן ההשקעות מנור אוורגרין רכשה את השליטה ביצרנית הנייר שניב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: שלומי יוסף

מודי'ס נותנת להפניקס דירוג מעל מדינת ישראל, ומשדרגת גם את תחזית הדירוג לבנקים

אחרי שהעלתה בסוף השבוע את תחזית הדירוג של ישראל מגיע השלב המשלים ● הפניקס זוכה לעלייה בדירוג לרמה בינלאומית שהיא מעל הדרגה של המדינה עצמה, מהלך שנחשב מפתיע ● במקביל היא העלתה גם את תחזית הדירוג לבנקים ●  בבורסה מניות הפיננסים מזנקות היום

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות