גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק פעם אחר פעם, אבל חכו עם ההספדים

שוק הקריפטו נוסק ומתרסק בקצב מסחרר, ולאורך השנים מומחים בישרו פעם אחר פעם על סופו ● אלא שהמהפכה הביזורית המשיכה להתרחב, גייסה עוד משקיעים, ובעקבותיה צמחו מודלים המנסים להעניק תחזית יציבה לחוסר היציבות המאפיין אותה ● המהפכה הביזורית - כתבה אחרונה בסדרה

תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס
תנודתיות בשוק הקריפטו / עיצוב: גלובס

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

בשלהי שנת 2013, מחיר הביטקוין חצה לראשונה את סף אלף הדולרים עבור מטבע אחד והעולם הכלכלי רעש. כל זה קרה מהר מאוד, אחרי ששווי המטבע נסק פי שמונה בחודש אחד בלבד. אולם, בשנת 2014 הביטקוין ספג התרסקות איטית וכואבת, ומחק כ-80% מערכו. כותרות העיתונים הגדולים בעולם, כדוגמת בלומברג, פייננשיאל טיימס, פורבס, יאהו, CNN ועוד, הכריזו על מותו של המטבע הווירטואלי הראשון. הפרשנים הכלכליים בישרו שזה הוא סופו של המטבע הבלתי יציב ובעל שיגעון הגדלות.

אותם גופי תקשורת, לצד כלכלנים מומחים, שבו להספיד את הביטקוין פעם נוספת בשנת 2017 לאחר שקרס בשנית, אך הפעם מחירו היה גבוה בהרבה מאשר בתחילת הדרך - כ-20 אלף דולר למטבע בודד. גם בשנה החולפת הפסימיות כיכבה, כשהמחיר למטבע אחד נשק כבר ל-70 אלף דולר.

על מנת לקבל פרספקטיבה, ביקור באתר 99Bitcoins מאפשר לראות שהחל משנת 2011, המטבע הדיגיטלי הוספד 447 פעמים על ידי שלל גופי התקשורת בעולם. כמות נכבדת מהידיעות החדשותיות הנוגעות לשוק הקריפטו עד היום, עסקו בנסיקתו או התרסקותו של המטבע והשוק באופן כללי.

כנכס המוצלח ביותר להשקעה בעשור האחרון, נדמה שהמילה "ביטקוין" מעוררת אצל האדם הממוצע תחושת החמצה, זהירות וסקרנות. הסיבה המרכזית לכך היא שביטקוין, לצד שלל המטבעות הדיגיטליים, משלב ייחודיות של טכנולוגיה פורצת דרך, יחד עם נכס נזיל וסחיר מסביב לשעון.

עד היום הציבור התרגל לציר זמן קבוע, בו חברה טכנולוגית צומחת בשנים הראשונות, מגייסת כספים ממשקיעים וקרנות פרטיים, ורק לאחר שיש לה מודל עסקי המניב מיליוני דולרים, היא עוברת להיסחר באופן ציבורי. אולם, הקריפטו מתנהג אחרת - הדור השלישי של האינטרנט שיבש את ציר הזמן הזה, הפך את היוצרות והציג מסחר הרבה יותר ציבורי כבר מההתחלה.

מסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה

במסגרת המהפכה הביזורית, הכוח עובר לציבור בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהחברה גייסה דולר ראשון ממשקיעים, והטכנולוגיה הביזורית תלויה במטבע משילות, הסחיר מרגע עלייתו של המיזם לאוויר. בשל תלות הזו, התנודתיות של המטבע הלא יציב, הנובעת בהתחלה ממסחר ספקולטיבי ונזילות נמוכה, משפיעה דרמטית על קופת המזומנים של המפתחים, על השימושיות בקרב הקהילה, ועל האימוץ והביטחון מצד שותפים פוטנציאליים.

מטבע הממוקם גבוה בשוויו יקבל עדיפות משמעותית בעת הרישום לבורסות מסחר, תמיכה מארנקים ושירותים דיגיטליים, וחיי היזמים יהיו קלים הרבה יותר בגיוס מפתחים, הבאת משתמשים, והרחבת הקהילה הדיגיטלית. בפועל, מטבע הנוסק משמש כאמצעי שיווק מפה לאוזן על ידי המחזיקים בו, אך גם הפוך במקרה בו הוא מתרסק.

מיזמים מבוזרים יכולים להשפיע מעט על המסחר במטבע באמצעות שלל דרכים. ראשית, דרך שחרור איטי או מהיר של הטוקנים אל השוק (Vesting), בדומה להקצאה הדרגתית של מניות לעובדי הייטק. שנית, באמצעות נעילת משקיעים ואנשי הצוות ממכירה של הטוקנים בשלב מוקדם (Lockup). ושלישית, על ידי עידוד המשתמשים להשתתף בפעילות המיזם על ידי נעילת הטוקנים (Staking), ובתמורה יקבלו אפשרות הצבעה ויהנו מהרווחים בעתיד.

אם בשוק המסורתי מקובל למדוד את יחס מחיר המניה אל מול מכפיל ההכנסות שלה, בעולמות הקריפטו, בהם רוב המיזמים אינם נמצאים עדיין בשלב ההכנסות, ישנן אמות מדידה חדשות, כמו סכום המטבעות הנעולים בחוזה החכם של המיזם, האוצר ההולך ותופח ברשות קהילת מחזיקי הטוקן בארגון המבוזר, ומספר המשתמשים ההולך וצומח.

מודלים שונים לחיזוי פעילות השוק

מחזיקי הטוקנים מתחלקים ליזמי הפרויקט, הקהילה והמשתמשים, יחד עם המשקיעים והסוחרים. אל מול האמונה היוקדת של היזמים המאמינים בפרויקטים לטווח ארוך, ישנה הציניות (הלגיטימית, חשוב להדגיש), וניצול הזדמנויות הפיננסיות במסחר במטבע מצד הסוחרים, בטווח הקצר.

מכיוון שאף אחד לא יכול לחזות בבירור את העתיד, אל תוך מציאות מבלבלת זו נולדו מספר מודלים פופולריים, המנסים לתת תחזית יציבה יותר לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. המודל הראשון, הוא מלאי לזרימה (Stock to Flow). המודל מחשב את היחס בין היצע הסחורה (כמה ביטקוינים יש בשוק), לבין התזרים שלה (קצב שחרור הביטקוינים לשוק), ומציג קורלציה בין המחיר, המשקף ביקוש, אל מול ההיצע ההולך ומצטמצם על ציר הזמן.

לצד מודל מלאי לזרימה, ישנו מודל דומה הנשען על המחזוריות בביטקוין הנובע מ"אירוע החצייה" המתרחש כל ארבע שנים לערך, ובו כמות הביטקוינים המשוחררת לשוק בכל בלוק יורדת ב-50%. כלומר, "אירוע חצייה" הוא תהליך בו קצב היווצרות מטבעות חדשים נחתך בחצי, מה שמונע את האפשרות שהמטבע יסבול מאינפלציה. לדוגמה, אם היום משתחררים 6.25 ביטקוינים בכל בלוק, בעוד כשנתיים זה יחצה לשניים ל-3.125, וכן הלאה. תהליך זה מוביל לדפלציה, שמניעה את מחיר הביטקוין מעלה, וכך נשמר ערך המטבע.

למרות ששני המודלים הללו נוגעים במחיר הביטקוין, בפועל יש להם השפעה ניכרת על כלל שוק המטבעות הדיגיטליים כיום, וזאת מכיוון שישנה התאמה יחסית בין שוק דובי או שורי בביטקוין לתנודתיות שאר המטבעות הדיגיטליים.

מסחר שלא מיועד לבעלי לב חלש

את המחזוריות בשווקים הפיננסים ניתן גם לפרש לפי תיאוריית הפסיכולוגיה האנושית, המכונה Wall Street Cheat Sheet, המתארת את גלי המסחר לאורך שנים, חוסר אמונה מהתאוששות אפשרית, התקווה המתפתחת והאופוריה בשיא. משם, הדרך לתחתית החדשה מעוררת חרדה, הכחשה, פאניקה המובילה לבסוף למכירת הנכסים, המולידים כעס וייאוש שאחריהם תופיע בדרך כלל ההתאוששות שמבשרת על המחזור הבא, וכן הלאה.

לצד המודל ה-Wall Street, ישנו מודל ה־The Wyckoff Method, המנצל את הפסיכולוגיה האנושית לטובת ניתוח טכני של הגרפים, ומחלק את השלבים בהם משקיעים ממלאים את המלאי או משחררים אותו.

קצרה היריעה מלהקיף את הררי המידע סביב המסחר בקריפטו, אולם התנתקות מהגרפים, המספרים ומהשיח השטחי, לטובת הסתכלות ארוכת טווח, תאפשר לגלות ששוק הקריפטו אומנם עולה ויורד בתנודתיות שאינה מביישת את הרכבות ההרים המפחידות בטווח הקצר. אולם בראיית מאקרו, המהפכה הביזורית לא עוצרת לרגע.

סדרה זו ניסתה להנגיש את העולם הכלכלי-חברתי-טכנולוגי המשתנה מרגע לרגע, תוך העמקה במספר המשתמשים והארנקים הדיגיטליים, הכלכלה המבוזרת, הנכסים המבוזרים, המטאוורס, הארגונים האוטונומיים, הבלוקצ’יינים, המטבעות היציבים והגופים המסורתיים. כל אלה נמצאים בצמיחה חסרת תקדים ואימוץ מקצה לקצה. בשוק מהפכני שכזה, תנודתיות היא חלק מתופעות הלוואי שילכו וידעכו ככל שהדור השלישי של האינטרנט יתרחב ויגיע אל אחרון משתמשי הקצה בעולם.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הישראלים ממתינים לחברות התעופה הזרות, ובינתיים הענף במגמת ירידה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על קיטון בכמות העסקאות בענף התיירות ועל קנייה ממוצעת של 2,220 שקל

"ארטילריה לטווח ארוך ומטוסי קרב": סין ערכה תרגיל צבאי מול טייוואן

סין מחריפה את רמת המוכנות הצבאית שלה לעימות אפשרי עם טייוואן ● בים, באוויר וביבשה תרגלו כוחות סינים ספינות קרב, מטוסים ויחידות ארטילריה ● התרגילים לוו ברטוריקה לוחמנית ובפרסום סרטונים צבאיים ברשתות החברתיות

גדעון תדמור / צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מעביר למשפחתו מניות בשווי 47 מיליון שקל

בקבוצת דיסקונט ציינו 90 שנה להקמת הבנק ● ברמי לוי מזמינים את הצרכנים להצביע על הקטגוריות בהן היו רוצים מבצעים ● ואיסתא וישראייר מאריכות את ההסכם האסטרטגי ביניהן ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניית עזריאלי זינקה ב-8%, נקסט ויז'ן ב-5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● עזריאלי זינקה לאחר שהודיעה על עסקה גדולה בתחום מרכזי הדאטה ● השקל עלה לשיא של ארבע שנים מול הדולר ● בוול סטריט, תקופת ה"סנטה קלאוס ראלי" נפתחת ברגל שמאל, עם ירידות במדדים המובילים ● וגם: המניה הישראלית החבוטה שזוכה לזריקת עידוד

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

השחקן דן תורג'מן ירצה 9 חודשי עבודות שירות בגין עבירות מס

הסכום הכולל של העלמת ההכנסות המיוחסות לדן תורג'מן עמד על כ-3.7 מיליון שקל ● כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מעשור מביצוע העבירות ● המדינה עתרה להטיל על תורג'מן 15 חודשי מאסר בפועל, אך ביהמ"ש קבע כי בשל השיהוי ועינוי הדין שנגרם לו, יש למקם את העונש מתחת למדרג הענישה הרגיל בעבירות דומות

גיל פלדמן ויוני חנציס / צילום: יונתן בלום

רק לפני שנה הם נכנסו לנבחרת היוקרתית וכבר מונו לתפקידים בכירים

ההרשמה לפרויקט 40 עד 40 של גלובס מסתיימת מחר בחצות ● חזרנו לשניים מנבחרי השנה הקודמת שכבר זכו לשדרוג קריירה

דגם SPICE 1000 מתוצרת רפאל / צילום: Shutterstock

בדיוק של 3 מטר: הודו רוכשת מרפאל פצצות מתקדמות למטוסים

כחלק מחבילת רכש ביטחונית בהיקף של כ־8.7 מיליארד דולר, הודו אישרה את רכישת ערכות הנחיה ספייס 1000 של רפאל ● המהלך משקף העמקה נוספת של שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, על רקע המתיחות המתמשכת מול פקיסטן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

היום השלישי ברציפות: וול סטריט ננעלה בירידות קלות

פרוטוקול הפד מראה כי הבכירים היו חלוקים בדעתם באופן צמוד סביב הורדת הריבית בדצמבר ● מספר המסירות של טסלה ברבעון הרביעי צפוי לרדת בחדות ● אנבידיה השלימה את ההשקעה באינטל ● למרות ערבות אישית של לארי אליסון - וורנר ברדרס צפויה להעדיף את הצעת נטפליקס ● מחיר אונקיית כסף זינק ב-8% לאחר הנפילה החדה אתמול

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE מזהירה: בלי מימון חדש, הכסף שיש לה יספיק רק עד הרבעון השני של 2026

חברת האוטוטק הישראלית פרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום המחצית הראשונה של השנה וצירפה להם הערת "עסק חי" ● החברה הצליחה להפחית את ההוצאות התפעוליות שלה בשיעור משמעותי, אך קופת המזומנים שלה המשיכה להצטמצם ● הנהלת הנאסד"ק הזהירה לאחרונה את החברה באשר לכך שאינה עומדת בתנאי הסף להמשך מסחר

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשורה לנהגים: ירידה חדה במחיר הדלק בינואר

לראשונה זה שנתיים, מחיר הבנזין יורד מתחת ל-7 שקלים לליטר: משרד האנרגיה הודיע כי החל מחצות הלילה שבין רביעי לחמישי המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי לא יעלה על 6.85 שקלים לליטר - ירידה של 26 אגורות מהעדכון הקודם ● הסיבה: צניחה במחירי הבנזין הבינ"ל והיחלשות הדולר

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי עודכן. מי ירוויח ומי יפסיד?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר

היו לה 200 טאלנטים ומודל שפה חדשני. אז למה AI21 מחפשת אקזיט?

סטארט־אפ הבינה המלאכותית מכוון למחיר של לפחות 2 מיליארד דולר, למרות הכנסות צנועות וקושי בחדירה לשוק הארגוני ● ברקע: המייסד פרופ' אמנון שעשוע מקים בנפרד את חברת AAI

שכר המנכ''לים ברשויות מקומיות קטנות עולה / צילום: Shutterstock

שכר הבכירים ברשויות מקומיות קטנות עולה, מנכ"לים ירוויחו עוד 4,000 בחודש

מנכ"לים ברשויות קטנות ירוויחו עוד 4,000 שקל בחודש, כך ששכרם החודשי צפוי להגיע ל-28,280 שקל ● גם מנהלי וסגני מנהלי אגפים ומחלקות ייהנו מתוספת שכר

מטוס בואינג F-15 בתצורת חמקן / צילום: יח''צ

היתרון של F-15 והאפשרות לסיוע אמריקאי אחר: המשמעות של עסקת המיליארדים לישראל

ביקור נתניהו בארה"ב בימים אלה מלווה בהודעה על אישור מכירת מטוסי 15־F לישראל ואופציה להרחבה עתידית ● במקביל, מועד תום מזכר ההבנות הנוכחי עם ארה"ב קרב ונבחנות חלופות חדשות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם

חוק ההסדרים יגיע בקרוב לכנסת, ומאחורי הקלעים מתגברים הלחצים על רפורמות דרמטיות בענף התעופה ● בתוך כך, אל על פנתה לשרים ולחברי הכנסה בדרישה לפצל את הסעיף שמשנה את שיעור הפחת על רכישת מטוסים חדשים ● המשימה, כך נראה, צפויה להיות מורכבת במיוחד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

לאור השינויים הצפויים במדרגות מס הכנסה: רשות המסים מאריכה את תוקף תיאומי המס

במסגרת תקציב 2026 מבקש שר האוצר סמוטריץ' להרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר ● אם הצעת החוק תאושר, הציבור יידרש להגיש מחדש את תיאומי המס בגין הכנסות נוספות ● על-מנת לחסוך את הנטל הבירוקרטי לציבור הוחלט להאריך את תוקף התיאומים, משנת 2025 עד אפריל 2026

שפד''ן - מבט על / צילום: אתר חברה

דיסקונט יעניק לאלקטרה מימון של כ-450 מיליון שקל לפרויקט בשפד”ן

בנק דיסקונט חתם על הסכם מימון עם אלקטרה להקמת מתקן ייבוש בוצה בשפד"ן, שיופעל בגז טבעי וייתן מענה לניהול תוצרי טיהור שפכים מ־23 רשויות ● המתקן החדש צפוי להפחית שינוע ואחסון של בוצה רטובה המתקן ויהפוך אותה לחומר יבש לשימוש חקלאי רציף

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: AP, Leo Correa

תמורת 61 מיליון שקל: צחי אבו רכש את הדירות ההרוסות במגדלי דה וינצ'י

במשך שנים ניסו עיריית תל אביב ורמ"י למכור את 40 הדירות בפרויקט מגדלי דה וינצ'י, אך היזמים לא ראו בהן אטרקציה ● כעת, לאחר פגיעת הטיל האיראני והקיזוז המשמעותי במחיר, היזם צחי אבו זיהה את הפוטנציאל ורכש אותן תמורת 61.5 מיליון שקל ● עלויות השיקום עשויות להגיע ליותר מ-10 מיליון שקל

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026