בשבועות האחרונים נשלחו למועמדים לנבחרת הדירקטורים מכתבי הסינון הראשונים מרשות החברות הממשלתיות. מתוך 12 אלף מועמדים, כ-2,100 ברי מזל עברו את הליך הסינון הראשוני וזומנו לראיונות, ומהם יתקבלו לנבחרת הרביעית 1,100 מועמדים לתפקידי דירקטורים ודירקטוריות בחברות הממשלתיות. 480 מהמועמדים יוכלו לכהן בתפקידים הפנויים, בין היתר ברכבת ישראל, חברת רפאל, מקורות, מכון היהלומים הישראלי, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, החברה למתנ"סים, החברה לדיור ציבורי, החברה הממשלתית לתיירות, החברה להגנת ים המלח, הכפר הירוק, מוזיאון ישראל ועוד.
מעדויות שהגיעו לידי גלובס, התברר שבין האלפים שלא התקבלו לנבחרת נמצאים מנכ"לי חברות תשתית ממשלתיות, מנכ"לי חברות שאחראיות על עסקאות של מאות מיליוני ומיליארדי שקלים, יועצת משפטית ואנשי צבא לשעבר. על אף הוותק הארוך והניסיון העשיר, רבים מהם לא התקבלו מסיבות שאינן ברורות.
הליך סינון שמותיר בכירים מחוץ לרשימה
הליכי הקבלה לנבחרת הרביעית יצאו לדרך בחודש ינואר, ובמשרד האוצר מתכוונים לסיים אותם מיד לאחר הפסח. במסגרת הליכי המיון, התבקשו המועמדים להתמודד לאחד משמונה פרופילים שונים: ציבורי, פיננסי, עסקי בכיר, משפטי, ביטחוני, טכנולוגי, תשתיות וחברתי. במסמכים שהופיעו באתר הרשות מופיעה גם שיטת הניקוד עבור ניסיון, תפקידי דירקטור בעבר וקריטריונים נוספים.
בימים אלו, המועמדים שהגיעו לשלבי המיון הסופיים, יוזמנו לראיונות מול נציג מרשות החברות ונציג חברת כוח האדם, "אדם מילוא".
מבירור שערך גלובס, עולה שבשלב הראשון אלגוריתם סינן את המסמכים שהוגשו על ידי המועמדים השונים, ובהמשך עברו עליהם אנשי הרשות. מכך ניתן להבין שלא קיימת ועדה שבוחנת את המועמדים לנבחרת, בדומה לוועדה למינוי בכירים, אלא מי שעושה זאת הם עובדי הרשות בעצמם.
על אף שהקריטריונים שקופים לכאורה, טרם ברור איך עובד הליך הסינון שמותיר בחוץ בכירים בחברות הממשלתיות, בעולם העסקים ובצה"ל. במכתבי הדחייה שהגיעו לידי גלובס במהלך הכנת הכתבה, חתומה סגנית בכירה ברשות, יפעת סלע, אך לא מצוינים שמות העובדים שבחנו בפועל את קורות החיים של המועמדים. בניסיון לקבל תשובות מפורטות יותר על הליכי הסינון, גלובס פנה לדוברות משרד האוצר המטפלת ברשות החברות הממשלתיות, אך לא זכה למענה.
מנכ"לים ופרקליטים בכירים לא מתאימים?
כאמור, דמויות בולטות וחשובות במשק הישראלי נפסלו במסגרת הליך בחירת המועמדים לנבחרת הדירקטורים, וניסיונן העשיר יעיד יותר מכל על הפגמים שקיימים בהליך. בין השמות שנפסלו ניתן למנות את אריק פינטו - מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ויו"ר המועצה הלאומית לספורט; דליה רבין - פרקליטה במשך 14 שנים בפרקליטות תל אביב, ח"כ לשעבר וסגנית שר; דלית זילבר - מנכ"לית מנהל התכנון במשרד הפנים מאז 2018. נזכיר שקודם לכן, זילבר שימשה כמתכננת מחוז ירושלים ויו"רית ועדות לתכנון ובנייה של ירושלים ותל אביב.
שמות נוספים שנפסלו היו יצחק (חקי) הראל - מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר, בעברו ראש אגף התכנון בצה"ל, ושימש גם בתפקיד יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל ודירקטור בחברת שיכון בינוי; ובני דרייפוס - מנכ"ל מפעל הפיס, ולפני כן מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. כך גם נפסל ואייל איזנברג, מפקד פיקוד העורף ואוגדת עזה בעבר, ודני בנלולו - ח"כ לשעבר, דירקטור בנת"ע ויו"ר בפועל של החברה.
שם בולט נוסף שנפסל בהליך היה עופר פרי, המכהן כדירקטור בחברת רפאל במשך שש השנים האחרונות, מתוכן ארבע שנים כיו"ר ועדת כספים. יש לציין שחברת רפאל מחזיקה במחזור של עשרה מיליארד שקלים ומאזן של 25 מיליארד, כך שהפסילה של פרי תמוהה בפני עצמה. כמו כן, פרי כיהן גם בעברו כמנכ"ל בזקכל, מנכ"ל הטוטו ומנכ"ל קווי זהב, גופים בעלי מחזור של למעלה ממיליארד שקלים. אם לא די בכך, לאור הניסיון שצבר כדירקטור, הוא הוגדר על ידי משרד האוצר כ"מומחה פיננסי", ועדיין לא נמצא מתאים לנבחרת.
לטענת גורמים המעורים בהליכי הקבלה, ברשות החברות מודעים לבעיה, וסיבת הפסילה הינה טכנית בלבד, כשאחת הסברות שהיא נעוצה באופן מילוי הטפסים. עם זאת, במכתבי הדחייה שקיבלו המועמדים הבכירים, הם לא התבקשו למלא את הטפסים מחדש, ואף צוין שלא עמדו בתנאים הנדרשים. "על פניו נראה שהגורמים הממיינים אינם בקיאים במה נדרש מדירקטור בחברה ממשלתית", סיפר לגלובס גורם המעורה בתהליך סינון המועמדים לנבחרת. "ממינויים פוליטיים עברו למינוי של יחידי סגולה שלא קיימים בינינו. נדרש שילוב מאוזן יותר".
לא רק פסילת מועמדים בכירים לנבחרת הדירקטוריונים הייתה תמוהה, אלא גם לוח הזמנים הצפוף שבו עובדים ברשות כדי לבחור את חברי הנבחרת. אמנם מחסור בדירקטוריונים עלול לפגוע בפעילות של חברות גדולות במשק, וכן בפיקוח עליהן, אך קשה שלא לתהות על לוח הזמנים המואץ שמכתיב משרד האוצר, כמו לדוגמה במינוי של מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים. יש לציין שבשל המינוי של רוזנבוים, בממשלה אף האשימו את האוצר במחטף, וניסיון לקבוע עובדות בשטח.
רוזנבוים נכנסה לתפקיד במרץ, והצהירה לא פעם שהיא מתכוונת לחזק הדירקטוריונים כדי להביא לתוצאות עסקיות, אך כאמור, נראה שהמצב לא כך. כדי להתמודד עם אתגר הליכי המיון הסופיים של הנבחרת החדשה וסינון המועמדים הלקוי, רוזנבוים תיאלץ בשלב הראשון להאט את קצב לוח הזמנים לפני שתוצג הרשימה לשר האוצר, ולתקן את העיוותים שקרו עוד בטרם כניסתה לתפקיד.
לא הביקורת הראשונה נגד תהליך המינוי
הליך המינוי לבנחרת הדירקטורים ספג ביקורות רבות לאורך השנים. אחת הביקורות הבולטות נגעה לעצם לסיבה שלשמה הוקמה הנבחרת בשנת 2013 על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד ויו"ר הרשות לשעבר, אורי יוגב. המטרה המוצהרת של השניים הייתה למנוע מעורבות פוליטית בהליך המיון, אלא שכדי למנות דירקטור לאחת החברות, נדרשת חתימה של שר האוצר ושר רלוונטי נוסף, כך שההתערבות הפוליטית לא נעלמה כליל.
בנוסף, יש להדגיש שמעורבות שר האוצר חלה גם בקביעת הקריטריונים. למשל, רק לאחרונה השר ליברמן קבע שהדרג המדיני יכול למנות לנבחרת דמויות שעבדו בעבר בשירות המדינה.
טענה נוספת שעלתה לאורך השנים נגעה למספר הדירקטורים המגיעים מאזורי הפריפריה. לטענת המבקרים, ההליך מותיר רבים מחוץ לנבחרת בשל העובדה שהועסקו בתפקידים בכירים במפעלים ומקומות בעלי היקפי מחזורים קטנים יותר משל אלו שהגיעו ממרכז הארץ, למשל כמו באזורי פריפריה.
בין המבקרים המרכזיים בהקשר זה היה השר לשעבר דודי אמסלם, מי שהיה ממונה על רשות החברות וניסה לבטל את נבחרת הדירקטורים ללא הצלחה. אמסלם טען פעמים רבות שאת הנבחרת מרכיבים בעיקר גברים ממוצא אשכנזי המתגוררים במרכז הארץ, אשר יצרו מחסום שלא מאפשר לאנשים מאזורי הפריפריה להיכנס אליה.
ביקורת אחרת על הליך המינוי מגיעה מנשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, המעורה במינוי הדירקטורים, שכן רבים מהדירקטורים הם רואי חשבון. שרייבר מתח ביקורת על העובדה שבדירקטוריונים רבים חסרים נציגים, והשרים מצדם לא ממהרים למנות אותם.
"לא יכול להיות שיש חברות היום שחסרות בהן מעל עשרה דירקטורים, והן ממשיכות להתנהל", אמר שרייבר. "הממשל תאגידי בסכנה ואם חברה כזו מתמוטטת, כל המשק חוטף מכה קשה. אם לא רוצים למנות, שיקטינו את מספר הדירקטורים. היום הנבחרת יפה בכותרת, אך עדיין המינויים לא נעשים בפועל".
עוד הוסיף שרייבר שהעובדה שאין ייצוג לכלל הגוונים בחברה הישראלית. "הנבחרת הוקמה כדי לתת העדפה מתקנת למגזרים מסוימים וזה גם לא קורה" טען. "הכניסו חרדים, יוצאי אתיופיה וערבים לנבחרת אבל לא לדירקטוריונים. ואכן, מתוך נבחרת של אלף דירקטורים, מחציתם עשוי שלא לכהן כלל, והבחירה הסופית מוטלת בידיהם של השרים. יש לקדם בחקיקה את הכורח במינוי לדירקטורים על בסיס לוח זמנים כדי שהדירקטוריונים לא יישארו ריקים וכן לבצע את ההעדפה המתקנת בכל דירקטוריון ודירקטוריון ולא רק בכניסה לנבחרת".
"הקריטריונים לא צריכים להיקבע על ידי פקידים"
ד"ר אייל צור, מומחה לתחום מדעי המדינה, ומי שחקר את נושא הנבחרת, טוען שכדי לתקן את העוולות שהוצגו במינוי לנבחרת, יש לקבוע את הקריטריונים בהחלטת ממשלה ולא במחשכים או בהשתתפות גורמים בודדים. "הנבחרת מצליחה לשרוד למרות ניסיונות של גורמים במערכת הפוליטית לשנות אותה", אמר ד"ר צור. "הקריטריונים אמורים להתקבל על ידי החלטת הממשלה ולא על ידי פקידים או שר האוצר לבדו".
על מנת לפתור את הבעיות הללו, ד"ר צור קורא להפוך את הליך בחירת הנבחרת לשקוף. הוא מציע לפרסם כל מינוי באתר רשות החברות, יחד עם מכתב שמנמק את סיבות הבחירה. "השקיפות הזו חשובה בשירות הציבורי", אמר.
יש גם מי שמסתייג מחלק מהביקורות על הליך המינוי. לדברי בכיר לשעבר ברשות החברות הממשלתיות, הנבחרת היא הדרך למינוי הוגן לדירקטורים וההליך מבוצע בתנאי מעבדה. "ברשות רוצים שאת המשאב היקר, הנכסים של הציבור, ינהלו האנשים הכי טובים. אנשים ישבו ימים על הניקוד והניסיון העסקי, וייצרו פרופילים. הבעיה היא שאנשים לא ממלאים את הטופס נכון. אני בטוח שההליך מתנהל בתנאי מעבדה. עובדי רשות החברות עושים את הסינון והקריטריונים הם מקצועיים".
האוצר: "ההליך הוא פומבי, שוויוני ותחרותי"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הליך נבחרת הדירקטורים הרביעית, הליך פומבי, שוויוני ותחרותי, יצא לדרך בראשית ינואר 2022, ובסופו תועבר לשרים רשימת המועמדים והמועמדות לכהונה כדירקטורים בחברות הממשלתיות, שתכלול כ-1,100 מועמדויות.
ההליך מלווה בנוהל מפורט שכולל, בין היתר, פירוט של שלבי ההליך השונים, וכן בנוגע לתנאים המקדמיים והקריטריונים למיון ביחס לכל פרופיל אליו ניתן להגיש מועמדות, ביניהם: ותק, בכירות, מומחיות, השכלה וניסיון בכהונה בדירקטוריונים. הנוהל פורסם באתר רשות החברות הממשלתיות והוא פתוח לעיון הציבור.
"בנוסף, קיימה רשות החברות הממשלתיות אירועי חשיפה לציבור הרחב ולאוכלוסיות הגיוון במטרה להנגיש את ההליך לציבור ולאפשר מתן מידע ישיר לציבור מאנשי רשות החברות הממשלתיות. הרשות שמחה מאוד על רצונם של רבים כל כך, מבכירי החברה והמשק הישראלי, לקחת חלק בהליך, ורואה בכך סימן לחשיבותו של תפקיד הדירקטור בחברות הממשלתיות.
"לפני מספר שבועות, ולאחר שהסתיימו שלבי המיון בהתאם לנתונים שמולאו על ידי המועמדות והמועמדים ובהתייחס לתנאים המקדמיים והקריטריונים למיון, שנקבעו כאמור מראש, זומנו לראיונות אישיים 2,000 המועמדים להם ניתן הניקוד הגבוה ביותר.
"רשות החברות הממשלתיות עורכת בקרה על כל אחד משלבי הסינון והמיון של ההליך אשר נמצא בעיצומו. כן אפשרה רשות החברות הממשלתיות לכלל המועמדות והמועמדים שלא זומנו לשלב הראיונות, לפנות באמצעות טופס ממוחשב מובנה ולבקש כי יתקיים עיון מחדש במועמדותם. בימים אלו נבחנות כלל הבקשות לעיון מחדש שהוגשו. מטבע הדברים ולאור מספר הניגשים להליך מחד ומספר המועמדים שיכללו ברשימה הסופית מצד שני, מועמדים רבים וטובים לא יכללו בנבחרת".
