גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנייה ביו"ש תחת הממשלות השונות: ממצאים חדשים בעקבות בדיקת המשרוקית הקודמת

לאחרונה פרסמנו בדיקת עובדות שנתנה ציון "נכון" לטענה שהבנייה ביו"ש תחת הממשלה הנוכחית היא דומה בהיקפה לבנייה תחת ממשלות קודמות ● אילו בעיות התגלו בבדיקה, ולמה הנושא הוא סבוך מכדי לתת לו ציון חד-משמעי מהסוג שאנחנו נותנים בדרך-כלל

שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ב-12 באפריל פרסמנו באתר גלובס בדיקת עובדות של המשרוקית שבחנה את אמירתו של ח"כ מוסי רז שלפיה "מאז שהממשלה הזו קמה אושרו כ-3,000 יחידות דיור, בדיוק כמו שהיה בקודמותיה" (הבדיקה התפרסמה גם בגיליון המודפס בתאריך 11 באפריל). הציון שהענקנו לאמירה הזאת היה "נכון". לאחר פרסום הבדיקה הובאו לידיעתנו מספר עובדות שלא היינו מודעים להן.

לאור העובדות הללו, ולאור בירורים נוספים שערכנו, הגענו למסקנה כי הציון שנתנו אינו הולם את האמירה, וכי למעשה קביעתו של רז אינה מתאימה לציון חד-משמעי מהסוג שאנחנו נותנים לבדיקות במשרוקית. בשורות הבאות נסביר מה אירע, ומדוע הנושא מורכב מכפי שהיה נדמה לנו בתחילה.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית היא מאותגרת כל העת בשאלה האם היא ימנית יותר או פחות מהממשלה הקודמת, שבראשה עמד בנימין נתניהו. מי שניסה לספק לאחרונה הוכחות לימניותה של הממשלה היה דווקא אחד מנציגי האגף השמאלי בה, ח"כ מוסי רז. כשהוטח בו בערוץ הכנסת כי "מאז שהממשלה הזו קמה לא אושרה שום יחידת דיור (בשטחים)", הוא השיב כך: "זה לא נכון, אישרו כ-3,000 יחידות דיור מאז שהממשלה הזו קמה, בדיוק כמו שהיה בקודמותיה".

כדי לבדוק את האמירה התחלנו בהתחקות אחר טענתו של רז והמקור לקביעתו כי הממשלה הנוכחית אישרה כ-3,000 יחידות דיור בשטחים. מי שאמון על תכנון הבנייה בשטחי יהודה ושומרון היא לשכת התכנון במינהל האזרחי - גוף שכפוף למשרד הביטחון ואחראי על הפן האזרחי בשטחים. בתוך לשכת התכנון קיימת מועצת התכנון העליונה (מת"ע), המקבילה למועצה הארצית לתכנון ובינוי הפועלת בשטחי ישראל הריבונית. בסוף חודש אוקטובר 2021 הופיע פרסומים רבים בעיתונות על כך שמת"ע אישרה בנייה של מעל 3,100 יחידות דיור, וייתכן שעל כך הסתמך רז. מצאנו אישור לנתונים הללו גם באתר משרד האוצר.

על סמך הממצאים הללו סברנו כי חלקה הראשון של האמירה של רז הוא אכן נכון. אלא שבדיעבד התברר לנו שזה לא סוף פסוק. על פי החלטות ממשלה 150 ו-175 מסוף שנות ה-90, כל אישור בנייה כזה מצריך אישור נוסף של שר הביטחון, לפני שניתן יהיה לקבל עבורו היתר בנייה. במועצת יש"ע מאשימים בחודשים האחרונים את השר בני גנץ כי הוא אינו חותם על אישור סופי עבור כ-1,700 דירות מתוך ה-3,100 שעברו את מת"ע. לא ברור עד כמה מצב כזה - עיכוב של כמה חודשים באישור משרד הביטחון להחלטת מת"ע - הוא חריג. מצאנו דוגמאות לכך שזה כבר קרה בעבר, וקיימת האפשרות שתוך זמן קצר גנץ יחתום על ההיתר ויהפוך את טענתו של רז לנכונה.

יחד עם זאת, במועצת יש"ע טענו בשיחה איתנו כי בשנים האחרונות אישורים של שר הביטחון הם עניין אוטומטי, ונראה כי לפחות נכון לעכשיו, הנקודה הזאת פוגעת בנכונות הטענה של רז.

שיטות השוואה לשנים עברו

לב הטיעון של רז הוא כי הנתון הזה, אישור של 3,100 יח"ד בשנה, הוא "בדיוק כמו בממשלות קודמות". היות שרז התייחס מלכתחילה לנתון האישורים במת"ע, הדבר המתבקש היה להשוות את הנתון הזה עד כה תחת ממשלת בנט, לנתון המקביל ממשלות ומשנים קודמות. אלא שנתון רשמי כזה - כמה יח"ד מאשרת מת"ע מדי שנה - אינו בנמצא.

המעקב היחיד שנוגע לאישורים הללו שמצאנו עד כה הוא של תנועת "שלום עכשיו". בשל מורכבות המעקב אחרי האישורים הללו - כפי שנפרט בהמשך - גם הנתונים של שלום עכשיו אינם נטולי בעיות. אבל ראשית נפרוס את הממצאים על פי המדד הזה.

הממצאים: לפי הממוצע של שלום עכשיו מאז 2012 ועד 2020 (כולל), אושרו במת"ע בשנה ממוצעת של נתניהו כ-5,800 תוכניות בנייה. הנתון ב-2021, שרק חלקו ניתן לשייך לממשלת בנט, עומד על 3,600 תוכניות. יחד עם זאת, ההשוואה היא שנתית וממשלת בנט טרם השלימה שנת כהונה. לפי דיווחים בתקשורת, מת"ע צפויה להתכנס מיד לאחר חג הפסח. אם בישיבה זאת היא תאשר עוד מספר משמעותי של תוכניות, מאזנה השנתי של ממשלת בנט יכול להתקרב לשנה ממוצעת של נתניהו. עוד נוסיף כי גם על פי הממצאים של שלום עכשיו היו שנים תחת ממשלות נתניהו, שבהן הנתונים היו נמוכים יותר, או קרובים לנתונים של ממשלת בנט, אפילו אם נחסר את 1,700 יחידות הדיור שכעת נמצאות במחלוקת. כך, למשל, ב-2015 כולה ניתנו כ-1,250 אישורים, וב-2016 כ-2,300.

הבעיות בהסתמכות על שיטת המדידה הזאת: כל תוכנית בנייה בשטחי יו"ש עוברת שני אישורים במת"ע. אישור הפקדה ולאחר מכן אישור תוקף. בשלום עכשיו מבהירים כי אם אותה תוכנית קיבלה את שני האישורים בשנים שונות (למשל, אישור הפקדה ב-2020 ואישור תוקף ב-2021), הם ייספרו כשני אישורים נפרדים, למרות שכמובן מדובר באותן יחידות דיור. מעבר לכך, מדובר כמובן בנתונים שאינם נתונים רשמיים של המדינה, וייתכן שיש בהן בעיות או הטיות שאיננו מודעים להן.

שיטות נוספות שהיו יכולות להתאים

אחת השיטות שהוצעו לנו בדיעבד הייתה לבדוק את נתון שיווקי הקרקעות ביו"ש. הנתון הזה עשוי להיות רלוונטי לניסיון למדוד את ההשפעה הפוליטית על מספר יחידות הדיור שמאושרות מדי שנה, משום שבשרשרת של תהליכי אישור הבנייה הוא נמצא מייד אחרי האישור של מת"ע, ולאחר חתימתו הנדרשת של שר הביטחון, ולפני תחילת תהליך הוצאת היתר הבנייה (לגבי הבעיות בנתון של היתרי בנייה - ראו בהמשך). בנוסף, נתון השיווקים מנטרל את בעיית הכפילויות של אישורי מת"ע, אותה הזכרנו קודם לכן. עבור כל תוכנית מתפרסם רק "שיווק" אחד.

הבעיה היא שגם את הנתון הזה לא ניתן לקבל בקלות מרשויות המדינה. הלמ"ס לא מפרסם אותו. פנינו למשרד השיכון בבקשה לקבל אותו אך שם הוסבר לנו לא מתבצע רישום נפרד של שיווקים במחוז יהודה ושומרון. פנינו גם לרמ"י, וגם מהם נמסר לנו שאין להם נתונים כאלה.

אמנם, הצלחנו בכל זאת למצוא בעצמנו נתונים מסוימים באתר של רמ"י, אך נראה כי קשה להסתמך עליהם לצורך בדיקה מקיפה, ולכל הפחות עיבודם ובירורם דורש זמן רב.

בשיחתנו עם אנשי מועצת יש"ע נאמר לנו כי גם להם יש מעקב אחר אישורים במת"ע לפי שנים. עד כה לא הצלחנו לקבל לידינו את הנתונים, ואם הם יועברו אלינו בהמשך נעדכן בהתאם.

השיטה שבה בחרנו, ולמה היא התגלתה כמוטעית

בבדיקה המקורית שפרסמנו החלטנו לבדוק את טענתו של רז באמצעות נתון עקיף, שלא נובע ישירות מדבריו. מדובר בנתון היתרי הבנייה בשטחי יו"ש לפי רבעונים שמתפרסם על ידי הלמ"ס (הנתון האחרון שקיים נוגע לרבעון האחרון של 2021). גם הנתון הזה אינו נטול בעיות. לחלקן היינו מודעים מראש כשקיבלנו את ההחלטה להשתמש בו. בדיעבד התבררו לנו עובדות נוספות שהופכות את הנתון הזה ללא רלוונטי במקרה הנוכחי. גם כאן נפרוס תחילה את הממצאים שהתקבלו על סמך שימוש בנתון הזה.

הממצאים: בשנים האחרונות, תחת ממשלות נתניהו, ולאחר חילופי הנשיאים בארה"ב ב-2016, עומדים היתרי הבנייה שניתנו מדי שנה על מספרים די נמוכים. ב-2016 ניתנו כ-2,400 היתרים; ב-2017 כ-2,000; ב-2018 כ-1,900; ב-2019 כ-1,550; וב-2020 כ-1,300. מה קורה ב-2021 שהיא השנה הראשונה שכוללת נתונים שאמורים להיות קשורים לממשלת בנט שהחלה את כהונתה באמצע השנה? כאן אנחנו מגלים כי ברבעון האחרון של 2021 לבדו ניתנו 1,180 היתרים. נתון גבוה משנים קודמות, ואף גבוה משמעותית משלושת הרבעונים הראשונים של אותה שנה. על סמך הממצא הזה, הסקנו כי נראה שלכל הפחות אפשר לקבוע שתחת ממשלת בנט לא נרשמה ירידה באישורי הבנייה בשטחים לעומת ממשלות שקדמו לו.

הבעיות בהסתמכות על שיטת המדידה הזאת: אחת הבעיות שהועלו בפנינו לאחר הפרסום הייתה כי נתון "היתרי בנייה" אינו יכול להכריע בסוגיה שרז העלה מכיוון שהפרשי הזמנים הם גדולים מאוד. כלומר, על פי הטענות הללו, היתר בנייה שניתן ברבעון האחרון של 2021, יכול להיות תולדה של אישור תב"ע שניתן לפני שנתיים ושלוש.

ליתר ביטחון, וידאנו את הדברים שוב עם הלמ"ס ושם אישרו לנו כי הפערים הרלוונטיים אינם כה גדולים. מה שנכון הוא שמשלב הגשת התב"ע, כלומר השלב הראשוני ביותר בתכנון, ועד מתן ההיתר, אכן חולפות בדרך-כלל בין שנתיים לשלוש שנים. אלא שהבדיקה שלנו נוגעת לפער שבין האישור הסופי במת"ע - בממשלת בנט אישורים אלה ניתנו בסוף אוקטובר - לבין קבלת היתר הבנייה. כאן מדובר, לפי הלמ"ס, במרווח קצר בהרבה. לפי הערכות שלנו מדובר בדרך-כלל בפער של כמה חודשים. לכן, על פניו, ייתכן כי בדוחק מסוים, דווקא כן היה ניתן ליחס לפחות חלק מנתוני היתרי הבנייה של הרבעון האחרון של 2021, לאישורי מת"ע שניתנו במהלך תקופת כהונת ממשלת בנט.

אם כך איפה הבעיה? מה שלא לקחנו בחשבון הוא שבפועל מתוך 3,100 היח"ד שאושרו בתקופת ממשלת בנט, 1,700 נעצרו כליל לפחות נכון לעכשיו משום ששר הביטחון טרם חתם עליהם. ומבין האישורים הנוספים שניתנו, חלקם הם ממילא אישורי הפקדה בלבד, שעדיין זקוקים לאישורי תוקף, ולא היו יכולים להיות "מתורגמים" במהלך התקופה הזאת להיתרי בנייה.

לכן, למרות שלכאורה הזמנים היו יכולים להסתדר, לפחות באופן חלקי, ולמרות שגם בדיקות קודמות של המשרוקית הסתמכו על הנתון הזה של "היתרי בנייה", במקרה הנוכחי השימוש בו אינו מתאים, והוא היה מוטעה.

סיכום ומסקנות

המשרוקית של גלובס מייצרת שני תוצרים: 1. בדיקה יומית לאמירה של איש ציבור שבסופה ציון מובהק (ככל הניתן), שהגדרתו היא נוקשה יחסית, לגבי נכונות האמירה. 2. כתבה שבועית שבה אנחנו בודקים אמירות של פוליטיקאים בצורה שיותר דומה לכתבה עיתונאית שסוקרת נושא רוחבי, ללא מחויבות לציון מובהק בסופה.

בדיעבד, ולאור הפרטים שידועים לנו כעת, האמירה של רז הייתה יכולה להתאים לכתבה מהסוג שהוזכר, אך לא לבדיקת עובדות יומית. יש לכך מספר סיבות. ראשית, הנתון הקונקרטי שאותו הזכיר ח"כ רז בדבריו - אישורים של יחידות דיור במת"ע - הוא נתון שאין אחריו מעקב גלוי ורשמי מצד המדינה, וההתחקות אחריו היא סבוכה (אישורים כפולים, ועוד). שנית, נראה כי נתון היתרי הבנייה שמפרסמת הלמ"ס יכול לשמש כדי לבחון את ביצועי הממשלות בתחום הבנייה ביו"ש, אך השימוש בו יכול להיות אפקטיבי רק במקרה של ממשלות שכיהנו תקופת זמן ארוכה יותר מזו שהשלימה ממשלת בנט עד כה.

אנו מתנצלים על הטעות, ונעשה כמיטב יכולתינו כדי להשתפר בהמשך.

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר