גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנייה ביו"ש תחת הממשלות השונות: ממצאים חדשים בעקבות בדיקת המשרוקית הקודמת

לאחרונה פרסמנו בדיקת עובדות שנתנה ציון "נכון" לטענה שהבנייה ביו"ש תחת הממשלה הנוכחית היא דומה בהיקפה לבנייה תחת ממשלות קודמות ● אילו בעיות התגלו בבדיקה, ולמה הנושא הוא סבוך מכדי לתת לו ציון חד-משמעי מהסוג שאנחנו נותנים בדרך-כלל

שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ב-12 באפריל פרסמנו באתר גלובס בדיקת עובדות של המשרוקית שבחנה את אמירתו של ח"כ מוסי רז שלפיה "מאז שהממשלה הזו קמה אושרו כ-3,000 יחידות דיור, בדיוק כמו שהיה בקודמותיה" (הבדיקה התפרסמה גם בגיליון המודפס בתאריך 11 באפריל). הציון שהענקנו לאמירה הזאת היה "נכון". לאחר פרסום הבדיקה הובאו לידיעתנו מספר עובדות שלא היינו מודעים להן.

לאור העובדות הללו, ולאור בירורים נוספים שערכנו, הגענו למסקנה כי הציון שנתנו אינו הולם את האמירה, וכי למעשה קביעתו של רז אינה מתאימה לציון חד-משמעי מהסוג שאנחנו נותנים לבדיקות במשרוקית. בשורות הבאות נסביר מה אירע, ומדוע הנושא מורכב מכפי שהיה נדמה לנו בתחילה.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית היא מאותגרת כל העת בשאלה האם היא ימנית יותר או פחות מהממשלה הקודמת, שבראשה עמד בנימין נתניהו. מי שניסה לספק לאחרונה הוכחות לימניותה של הממשלה היה דווקא אחד מנציגי האגף השמאלי בה, ח"כ מוסי רז. כשהוטח בו בערוץ הכנסת כי "מאז שהממשלה הזו קמה לא אושרה שום יחידת דיור (בשטחים)", הוא השיב כך: "זה לא נכון, אישרו כ-3,000 יחידות דיור מאז שהממשלה הזו קמה, בדיוק כמו שהיה בקודמותיה".

כדי לבדוק את האמירה התחלנו בהתחקות אחר טענתו של רז והמקור לקביעתו כי הממשלה הנוכחית אישרה כ-3,000 יחידות דיור בשטחים. מי שאמון על תכנון הבנייה בשטחי יהודה ושומרון היא לשכת התכנון במינהל האזרחי - גוף שכפוף למשרד הביטחון ואחראי על הפן האזרחי בשטחים. בתוך לשכת התכנון קיימת מועצת התכנון העליונה (מת"ע), המקבילה למועצה הארצית לתכנון ובינוי הפועלת בשטחי ישראל הריבונית. בסוף חודש אוקטובר 2021 הופיע פרסומים רבים בעיתונות על כך שמת"ע אישרה בנייה של מעל 3,100 יחידות דיור, וייתכן שעל כך הסתמך רז. מצאנו אישור לנתונים הללו גם באתר משרד האוצר.

על סמך הממצאים הללו סברנו כי חלקה הראשון של האמירה של רז הוא אכן נכון. אלא שבדיעבד התברר לנו שזה לא סוף פסוק. על פי החלטות ממשלה 150 ו-175 מסוף שנות ה-90, כל אישור בנייה כזה מצריך אישור נוסף של שר הביטחון, לפני שניתן יהיה לקבל עבורו היתר בנייה. במועצת יש"ע מאשימים בחודשים האחרונים את השר בני גנץ כי הוא אינו חותם על אישור סופי עבור כ-1,700 דירות מתוך ה-3,100 שעברו את מת"ע. לא ברור עד כמה מצב כזה - עיכוב של כמה חודשים באישור משרד הביטחון להחלטת מת"ע - הוא חריג. מצאנו דוגמאות לכך שזה כבר קרה בעבר, וקיימת האפשרות שתוך זמן קצר גנץ יחתום על ההיתר ויהפוך את טענתו של רז לנכונה.

יחד עם זאת, במועצת יש"ע טענו בשיחה איתנו כי בשנים האחרונות אישורים של שר הביטחון הם עניין אוטומטי, ונראה כי לפחות נכון לעכשיו, הנקודה הזאת פוגעת בנכונות הטענה של רז.

שיטות השוואה לשנים עברו

לב הטיעון של רז הוא כי הנתון הזה, אישור של 3,100 יח"ד בשנה, הוא "בדיוק כמו בממשלות קודמות". היות שרז התייחס מלכתחילה לנתון האישורים במת"ע, הדבר המתבקש היה להשוות את הנתון הזה עד כה תחת ממשלת בנט, לנתון המקביל ממשלות ומשנים קודמות. אלא שנתון רשמי כזה - כמה יח"ד מאשרת מת"ע מדי שנה - אינו בנמצא.

המעקב היחיד שנוגע לאישורים הללו שמצאנו עד כה הוא של תנועת "שלום עכשיו". בשל מורכבות המעקב אחרי האישורים הללו - כפי שנפרט בהמשך - גם הנתונים של שלום עכשיו אינם נטולי בעיות. אבל ראשית נפרוס את הממצאים על פי המדד הזה.

הממצאים: לפי הממוצע של שלום עכשיו מאז 2012 ועד 2020 (כולל), אושרו במת"ע בשנה ממוצעת של נתניהו כ-5,800 תוכניות בנייה. הנתון ב-2021, שרק חלקו ניתן לשייך לממשלת בנט, עומד על 3,600 תוכניות. יחד עם זאת, ההשוואה היא שנתית וממשלת בנט טרם השלימה שנת כהונה. לפי דיווחים בתקשורת, מת"ע צפויה להתכנס מיד לאחר חג הפסח. אם בישיבה זאת היא תאשר עוד מספר משמעותי של תוכניות, מאזנה השנתי של ממשלת בנט יכול להתקרב לשנה ממוצעת של נתניהו. עוד נוסיף כי גם על פי הממצאים של שלום עכשיו היו שנים תחת ממשלות נתניהו, שבהן הנתונים היו נמוכים יותר, או קרובים לנתונים של ממשלת בנט, אפילו אם נחסר את 1,700 יחידות הדיור שכעת נמצאות במחלוקת. כך, למשל, ב-2015 כולה ניתנו כ-1,250 אישורים, וב-2016 כ-2,300.

הבעיות בהסתמכות על שיטת המדידה הזאת: כל תוכנית בנייה בשטחי יו"ש עוברת שני אישורים במת"ע. אישור הפקדה ולאחר מכן אישור תוקף. בשלום עכשיו מבהירים כי אם אותה תוכנית קיבלה את שני האישורים בשנים שונות (למשל, אישור הפקדה ב-2020 ואישור תוקף ב-2021), הם ייספרו כשני אישורים נפרדים, למרות שכמובן מדובר באותן יחידות דיור. מעבר לכך, מדובר כמובן בנתונים שאינם נתונים רשמיים של המדינה, וייתכן שיש בהן בעיות או הטיות שאיננו מודעים להן.

שיטות נוספות שהיו יכולות להתאים

אחת השיטות שהוצעו לנו בדיעבד הייתה לבדוק את נתון שיווקי הקרקעות ביו"ש. הנתון הזה עשוי להיות רלוונטי לניסיון למדוד את ההשפעה הפוליטית על מספר יחידות הדיור שמאושרות מדי שנה, משום שבשרשרת של תהליכי אישור הבנייה הוא נמצא מייד אחרי האישור של מת"ע, ולאחר חתימתו הנדרשת של שר הביטחון, ולפני תחילת תהליך הוצאת היתר הבנייה (לגבי הבעיות בנתון של היתרי בנייה - ראו בהמשך). בנוסף, נתון השיווקים מנטרל את בעיית הכפילויות של אישורי מת"ע, אותה הזכרנו קודם לכן. עבור כל תוכנית מתפרסם רק "שיווק" אחד.

הבעיה היא שגם את הנתון הזה לא ניתן לקבל בקלות מרשויות המדינה. הלמ"ס לא מפרסם אותו. פנינו למשרד השיכון בבקשה לקבל אותו אך שם הוסבר לנו לא מתבצע רישום נפרד של שיווקים במחוז יהודה ושומרון. פנינו גם לרמ"י, וגם מהם נמסר לנו שאין להם נתונים כאלה.

אמנם, הצלחנו בכל זאת למצוא בעצמנו נתונים מסוימים באתר של רמ"י, אך נראה כי קשה להסתמך עליהם לצורך בדיקה מקיפה, ולכל הפחות עיבודם ובירורם דורש זמן רב.

בשיחתנו עם אנשי מועצת יש"ע נאמר לנו כי גם להם יש מעקב אחר אישורים במת"ע לפי שנים. עד כה לא הצלחנו לקבל לידינו את הנתונים, ואם הם יועברו אלינו בהמשך נעדכן בהתאם.

השיטה שבה בחרנו, ולמה היא התגלתה כמוטעית

בבדיקה המקורית שפרסמנו החלטנו לבדוק את טענתו של רז באמצעות נתון עקיף, שלא נובע ישירות מדבריו. מדובר בנתון היתרי הבנייה בשטחי יו"ש לפי רבעונים שמתפרסם על ידי הלמ"ס (הנתון האחרון שקיים נוגע לרבעון האחרון של 2021). גם הנתון הזה אינו נטול בעיות. לחלקן היינו מודעים מראש כשקיבלנו את ההחלטה להשתמש בו. בדיעבד התבררו לנו עובדות נוספות שהופכות את הנתון הזה ללא רלוונטי במקרה הנוכחי. גם כאן נפרוס תחילה את הממצאים שהתקבלו על סמך שימוש בנתון הזה.

הממצאים: בשנים האחרונות, תחת ממשלות נתניהו, ולאחר חילופי הנשיאים בארה"ב ב-2016, עומדים היתרי הבנייה שניתנו מדי שנה על מספרים די נמוכים. ב-2016 ניתנו כ-2,400 היתרים; ב-2017 כ-2,000; ב-2018 כ-1,900; ב-2019 כ-1,550; וב-2020 כ-1,300. מה קורה ב-2021 שהיא השנה הראשונה שכוללת נתונים שאמורים להיות קשורים לממשלת בנט שהחלה את כהונתה באמצע השנה? כאן אנחנו מגלים כי ברבעון האחרון של 2021 לבדו ניתנו 1,180 היתרים. נתון גבוה משנים קודמות, ואף גבוה משמעותית משלושת הרבעונים הראשונים של אותה שנה. על סמך הממצא הזה, הסקנו כי נראה שלכל הפחות אפשר לקבוע שתחת ממשלת בנט לא נרשמה ירידה באישורי הבנייה בשטחים לעומת ממשלות שקדמו לו.

הבעיות בהסתמכות על שיטת המדידה הזאת: אחת הבעיות שהועלו בפנינו לאחר הפרסום הייתה כי נתון "היתרי בנייה" אינו יכול להכריע בסוגיה שרז העלה מכיוון שהפרשי הזמנים הם גדולים מאוד. כלומר, על פי הטענות הללו, היתר בנייה שניתן ברבעון האחרון של 2021, יכול להיות תולדה של אישור תב"ע שניתן לפני שנתיים ושלוש.

ליתר ביטחון, וידאנו את הדברים שוב עם הלמ"ס ושם אישרו לנו כי הפערים הרלוונטיים אינם כה גדולים. מה שנכון הוא שמשלב הגשת התב"ע, כלומר השלב הראשוני ביותר בתכנון, ועד מתן ההיתר, אכן חולפות בדרך-כלל בין שנתיים לשלוש שנים. אלא שהבדיקה שלנו נוגעת לפער שבין האישור הסופי במת"ע - בממשלת בנט אישורים אלה ניתנו בסוף אוקטובר - לבין קבלת היתר הבנייה. כאן מדובר, לפי הלמ"ס, במרווח קצר בהרבה. לפי הערכות שלנו מדובר בדרך-כלל בפער של כמה חודשים. לכן, על פניו, ייתכן כי בדוחק מסוים, דווקא כן היה ניתן ליחס לפחות חלק מנתוני היתרי הבנייה של הרבעון האחרון של 2021, לאישורי מת"ע שניתנו במהלך תקופת כהונת ממשלת בנט.

אם כך איפה הבעיה? מה שלא לקחנו בחשבון הוא שבפועל מתוך 3,100 היח"ד שאושרו בתקופת ממשלת בנט, 1,700 נעצרו כליל לפחות נכון לעכשיו משום ששר הביטחון טרם חתם עליהם. ומבין האישורים הנוספים שניתנו, חלקם הם ממילא אישורי הפקדה בלבד, שעדיין זקוקים לאישורי תוקף, ולא היו יכולים להיות "מתורגמים" במהלך התקופה הזאת להיתרי בנייה.

לכן, למרות שלכאורה הזמנים היו יכולים להסתדר, לפחות באופן חלקי, ולמרות שגם בדיקות קודמות של המשרוקית הסתמכו על הנתון הזה של "היתרי בנייה", במקרה הנוכחי השימוש בו אינו מתאים, והוא היה מוטעה.

סיכום ומסקנות

המשרוקית של גלובס מייצרת שני תוצרים: 1. בדיקה יומית לאמירה של איש ציבור שבסופה ציון מובהק (ככל הניתן), שהגדרתו היא נוקשה יחסית, לגבי נכונות האמירה. 2. כתבה שבועית שבה אנחנו בודקים אמירות של פוליטיקאים בצורה שיותר דומה לכתבה עיתונאית שסוקרת נושא רוחבי, ללא מחויבות לציון מובהק בסופה.

בדיעבד, ולאור הפרטים שידועים לנו כעת, האמירה של רז הייתה יכולה להתאים לכתבה מהסוג שהוזכר, אך לא לבדיקת עובדות יומית. יש לכך מספר סיבות. ראשית, הנתון הקונקרטי שאותו הזכיר ח"כ רז בדבריו - אישורים של יחידות דיור במת"ע - הוא נתון שאין אחריו מעקב גלוי ורשמי מצד המדינה, וההתחקות אחריו היא סבוכה (אישורים כפולים, ועוד). שנית, נראה כי נתון היתרי הבנייה שמפרסמת הלמ"ס יכול לשמש כדי לבחון את ביצועי הממשלות בתחום הבנייה ביו"ש, אך השימוש בו יכול להיות אפקטיבי רק במקרה של ממשלות שכיהנו תקופת זמן ארוכה יותר מזו שהשלימה ממשלת בנט עד כה.

אנו מתנצלים על הטעות, ונעשה כמיטב יכולתינו כדי להשתפר בהמשך.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה