פאנלים סולאריים בשנגחאי / צילום: Shutterstock
הכותבת היא סמנכ"לית מחקר בילין לפידות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
ב-30 השנים האחרונות עברה סין מהפכה כלכלית ותעשייתית. למרות גודלה העצום, ב-1990 התל"ג שלה היווה כ-6% מזה של ארה"ב, וצריכת האנרגיה שלה הייתה כ-34% מצריכתה של ארה"ב.
מאז, עברה סין שינויים רבים ונפתחה לעסקים עם מדינות העולם. היא הפכה למרכז תעשייה עולמי ועקומת צריכת האנרגיה שלה במגמת עלייה תלולה. כיום סין צורכת כ-26% מהאנרגיה העולמית וכ-35% יותר מהצריכה האמריקאית. כדי לייצר את האנרגיה, היא נשענת בעיקר על ייצור חשמל באמצעות דלקים פוסיליים, פחם וגז, מה שמעכב את המלחמה בהתחממות הגלובלית שסין שותפה לה, ופוגע גם באיכות החיים של תושבי המדינה.
מערכת החשמל הסינית חוותה קשיים בהתאמה לעלייה המהירה בצריכת האנרגיה, והדבר גרם לנפילות חשמל באזורים רבים בסין. אלה נפתרו באמצעות הקמה של מתקנים רבים לייצור חשמל ותחנות פיקריות, שפועלים בעיקר באמצעות פחם.
סין אמנם מייצרת לעצמה את החשמל שהיא צורכת, אך נאלצת לייבא ממדינות אחרות כמויות אדירות של גז טבעי ונפט, ולצער הממשל, שאינו מרוצה מהתלות הזו, היא אינה עצמאית אנרגטית. המהפכה שסין עברה, והשימוש המוגבר בדלקים פוסיליים, יצרו בעיה של זיהום אוויר ובייג'ין הפכה לאחת מהערים המזוהמות ביותר בעולם, עד כדי כך שלפעמים קשה לראות בה למרחק. המודעות לאיכות הסביבה גברה בהנהגה הסינית בעשור האחרון ובשילוב עם התלות האנרגטית במדינות אחרות, הממשל החליט שיש לנקוט בצעדים ולשנות את התמונה.
הקורונה גררה עלייה במחיר הפאנלים הסולאריים
סין החליטה להגביר משמעותית את קצב התקנתם ואת כמותם של מתקני אנרגיה מתחדשת בשטחה וסבסדה את הקמתם של מפעלים לייצור פאנלים סולאריים וטורבינות רוח רבים - מה שגרם להוזלה בעלות הקמתם בעולם כולו. בשנה שעברה, הקורונה פגעה ביכולות הייצור הסיניות וזה גרם למחירי הפאנלים הסולאריים לעלות, לראשונה מזה כמה עשורים. בנוסף, לאחרונה נסגרו מפעלים בסין, אשר הפיקו את רוב הפוליסיליקון המופק בעולם, אשר משמש כחומר מרכזי בייצור הפאנלים הסולאריים - הדבר גרם להתייקרות עולמית בעלות הפאנלים.
סין פועלת באסטרטגיה של שליטה בכל שרשרת הייצור של מתקני האנרגיה המתחדשת - היא הבעלים של מכרות, ברחבי העולם, של מתכות ושל חומרים המשמשים לייצור מתקני אנרגיה מתחדשת וסוללות ליתיום-יון (המשמשות לאגירת אנרגיה במתקני אנרגיה מתחדשת והמשמשות את שוק הרכב החשמלי) והיא גם מייצרת בעצמה את חלקי המתקנים והסוללות. סין מספקת כ-75% משרשרת הייצור העולמית של ייצור אנרגיה סולארית. זהו איום קריטי על מדינות שהולכות ומפתחות תלות ביכולות של סין.
ייצור סוללות ליתיום-יון דורש ליתיום, קובלט וניקל. סין שולטת בשוק הקובלט ובשוק הליתיום. כ-70% ממכרות הקובלט בקונגו (שם נמצאות רוב רזרבות הקובלט שבעולם) הם בבעלות סינית. לסין גם יש שליטה על יותר מ-80% מתעשיית זיקוק הקובלט, שם הופכת המתכת למתאימה לסוללות. כ-17% מרזרבות הליתיום העולמית מגיעה מסין אך חברות סיניות מחזיקות נתח גדול הרבה יותר מהליתיום העולמי. החברה שבבעלותה כמויות הליתיום הגדולות בעולם היא סינית בשם Tianqi Lithium, שכורה ליתיום באוסטרליה, צ'ילה וסין.
הוזלת הקמתם של מתקני אנרגיה מתחדשת, גרמה להוזלה של עלות הפקת החשמל מהם וכן תרמה משמעותית לנתח השוק שלהם מסך משק ייצור החשמל. בשנה שעברה, נתח ייצור החשמל הירוק בשוק העולמי הגיע לכ-10%. במשק ייצור החשמל הסיני הנתח אף גבוה יותר ויחד עם האנרגיה הגרעינית הוא עומד על כ-29%.
היעד: פרויקטים תקדימיים לאנרגיה מתחדשת
הזיהום בסין וההתחממות הגלובלית, בשילוב עם פיתוח מערך האנרגיה המתחדשת שם ועם לחצים עולמיים להפחתת פליטות הפחמן, הביאו את סין לחתום ב-2015 על הסכם פריז לצד מדינות רבות בעולם, ולהתחייב להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2060. תוכנית המעבר לאפס פליטות פחמן של סין, מתבססת על "ביסוס החדש לפני השמדת הישן" ולכן, ייצור החשמל שלה מדלקים פוסיליים יגדל ויגיע לשיא ב-2025-2030.
החל מנקודה זו, תוך שלושה עשורים, הסינים יגיעו לאפס פליטות פחמן כאשר 80% מהאנרגיה שלהם תגיע מייצור מקומי נקי מפליטות. לצורך כך, סין תקים פרויקטים לאנרגיה מתחדשת בגדלים שעדיין לא הוקמו באף מדינה אחרת ולמעשה, היא כבר החלה בכך. המתקן הסולארי בצ'ינגהאי למשל, הוא בגודל של סינגפור (בעל הספק של 2.2 ג'יגוואט ולו גם מערכת אגירה של 203 מגוואט הוא חלק מפרויקט ענק של אנרגיה מתחדשת, שמתוכנן להגיע להספק של 16 ג'יגוואט ובהקמתו הושקעו כ-2.2 מיליארד דולר. בשנת 2060, הגז הטבעי, הנפט והפחם ישמשו לגמישות מערכתית בלבד.
נכון להיום, מתקני האנרגיה המתחדשת בסין מפיקים יחד כ-20 ג'יגוואט - מספיק בשביל לספק את כל צורכי החשמל של ישראל כיום. עד ל-2030, סין מתכננת להגיע לייצור של כ-1.2 טרה-וואט באמצעות מתקני אנרגיה מתחדשת - מספיק בשביל לספק את כל צורכי החשמל של ארה"ב כיום.
סין לא רק השתלטה על מערכת הכרייה והייצור אלא גם פיתחה מערכת הולכה מיוחדת, שהיא חשובה לא פחות, למעבר לאפס פליטות פחמן. באזור צ'ינגהאי למשל, שם הוקם כאמור מתקן ייצור חשמל עצום, יש דרישה נמוכה יחסית לאנרגיה, בעוד שהייצור מאסיבי. יש לשנע את החשמל המיוצר לאזורים אחרים בסין ולכן הוקמה רשת עצומה של קווי חשמל העומדים במתחים גבוהים מאוד שיעבירו את האנרגיה הזו, ממערב סין, למיקומים בהם היא נדרשת, שעיקרם במזרח.
קווי החשמל הללו הם בעלי מערכות המפחיתות משמעותית את אובדן האנרגיה שמתרחשת בהובלת חשמל על פני מרחקים ארוכים. קו המתח בצ'ינגהאי הוא באורך כ-1,600 ק"מ במתח של 800 קילוואט. רק בשתי מדינות בעולם קיימות מערכות הולכה כאלו - ברזיל וסין. בברזיל שתי מערכות כאלו ובסין 25 מערכות. סין היא ללא ספק, המובילה העולמית בתחום זה והיא הקצתה לכך תקציבי ענק.
כורים גרעיניים כמפתח לאנרגיה ירוקה
תוכנית המעבר של סין ליעד של אפס פליטות פחמן תוך שימוש במתקני ייצור חשמל "ירוקים", העמידה את סין בפני בעיה, שכן הם יוצרים לה תלות חדשה - בשעות האור ובעוצמת הרוח. אי היציבות של מתקני הרוח והסולאר, מחייב את סין לייצר אנרגיה נקייה מפליטות פחמן בדרך נוספת, שתספק חשמל 24/7 באופן אחיד. אנרגיה גרעינית עונה לדרישות הללו, אך ברוב המדינות, תעשיית הגרעין מדשדשת, דורשת עלויות הקמה עצומות, מכשולים רגולטוריים ודעת ציבור שלילית. סין, לעומת זאת, רואה בה את המפתח למעבר לאנרגיה ירוקה והיא מתכננת לבנות במהלך 15 השנים הקרובות כ-150 כורים גרעיניים חדשים בשטחה (מתוכם, 20 כורים כבר יהיו מוכנים לשימוש עד 2025). לעניין העלות הגבוהה של ההקמה - הידע והניסיון הרב שהסינים צברו בשנים האחרונות, בהקמת מבנים הנדסיים מורכבים מאוד, יופנה להקמת כורים גרעיניים ויחסוך זמן. בנוסף, סין בונה על מקור הכנסה נוסף - מכירת הטכנולוגיות שהיא תפתח למדינות העולם - לכן חשוב לה להיות מובילה עולמית ופורצת דרך בתחום.
בהיותה של סין מדינה לא דמוקרטית, ולנוכח איומיה הגוברים על שכנותיה ובראשן טייוואן, מדינות המערב מודאגות מהדומיננטיות של סין בכל שרשרת הייצור של האנרגיה המתחדשת והרכבים החשמליים. התלות שמדינות העולם מפתחות בה, אינה שונה מהתלות של מדינות אירופה באנרגיה הרוסית. מבחינת ההשקעה בחברות האנרגיה המתחדשת וביצרני הרכב (בדגש על יצרני רכבים חשמליים), יש לזכור כי מצב של משבר או שינוי מדיניות בסין עלול לפגוע בפעילותן של החברות הללו באופן מהותי.