ההפתעה במדד המחירים לצרכן מחלישה את השקל? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אווירת החג מורגשת בבורסה המקומית, שמתנהלת בעצלתיים ביומיים האחרונים, אך בשוק המט"ח הרוחות סוערות והדולר מזנק היום (ב') ביותר מ-1.2% בהשוואה לשקל, ועולה ל-3.239 שקלים. לצד הדולר, גם האירו והפאונד מתחזקים ב-0.1%-0.3%.
מתחילת השנה טיפס הדולר ב-3.6% כנגד השקל, אך שערו נמוך ב-2.2% לעומת השער לפני שנה. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס להתחזקותו של הדולר וציין שזו יכולה להיות תוצאה של כמה דברים.
1. מדד המחירים הפתיע לטובה
"ייתכן שזו תגובה לנושא מדד המחירים לצרכן, שהיה מעט נמוך מהציפיות בחודש מרץ, ויכול להיות שימתן את תוואי העלאת הריבית של בנק ישראל", מסביר מנחם. "הבנק העלה את הריבית ל-0.35%, ויתכן שההעלאה הבאה תהיה נמוכה מהתכנון - למשל ב-0.15%, וזה יכול לפעול להחלשה של השקל".
מדד המחירים לצרכן, נזכיר, עלה ב-0.6% בחודש מרץ (בעוד שהציפיות היו לעלייה של 0.8%), כך פרסמה ביום שישי הלמ"ס. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-3.5%, בדומה לנתוני פברואר, ומעל לתחום היעד של בנק ישראל זה חודש שלישי ברציפות. בשבוע שעבר, במעמד העלאת הריבית, עדכנו בבנק ישראל את תחזית האינפלציה בחדות כלפי מעלה ב-2%, כך שהיא תסתכם ב-3.6% בסוף השנה להערכתם.
2. הדולר משמש חוף מבטחים
הסבר שני שסיפק מנחם הוא התחזקות הדולר בעולם. "אנו עדים להמשך המלחמה באוקראינה וברוסיה, ואין כרגע סימנים להסדר אלא להפך, יש התפתחויות שליליות. בתקופה כזו וגם בתקופה הבאה הדולר יהיה חוף המבטחים וכולם ירצו לרכוש אותו, כך שההתחזקות של הדולר בעולם תביא להתחזקותו גם בארץ".
3. היקפי המסחר יורדים והתנודתיות עולה
הסבר שלישי שבא בחשבון הוא שזו תקופת החגים וההילוך בבורסה המקומית ירד, וניסיון העבר מראה שבזמן שהיקפי המסחר נמוכים יחסית, גם התנודתיות גבוהה יותר וזה יכול להתבטא גם בתנודתיות של השקל.
4. השקל מגיב לאירועים הביטחוניים
עוד גורם לירידת שער השקל נובע, לפי מנחם, מהמתיחות הביטחונית ששוררת בתקופה האחרונה, סביב האירועים בהר הבית והעימותים בשאר חלקי הארץ. "זה זמן מתוח, ובתקופות כאלה המטבע המקומי, במקרה זה השקל, נוטה לפרקי זמן קצרים להגיב בחולשה - וזה מה שרואים היום".
5. אי הוודאות הפוליטית מסכנת את תחזית האשראי
לצד חוסר השקט הביטחוני קיימת גם אי ודאות פוליטית, על רקע הקפאת החברות של רע"מ בממשלה והחששות שמא לאחר פגרת החורף של הכנסת יוחלט על פיזורה ועל בחירות חדשות. "אלה לא בשורות טובות לשוק ההון שמעדיף יציבות והמשכיות", אומר מנחם, ומזכיר שרק לאחרונה אושר התקציב וחברת דירוג האשראי מודי'ס שינתה את תחזית הדירוג של המדינה, וציינה שאחד התנאים זה המשך יציבות פיסקלית והמשך ההשקעות בתשתיות וכדומה.
"ברגע שיש חשש שזה יפסק ונחזור שוב לתקופת בחירות והוצאות תקציביות לצורך כך, הפסקה של המשילות, חוסר יכולת להוציא לפועל תוכניות ממשלתיות שדווקא השווקים מעוניינים בהן, זה פועל לרעת השקל ולרעת הכלכלה, ויכול לפגוע בנכונות העתידית של חברות דירוג האשראי להמשיך להמליץ על המשק, כך שגם אי הוודאות הפוליטית פועלת בהחלט לרעת המטבע המקומי", הוא אומר.
ומה צפוי הלאה?
מנחם: "כלל ההסברים הללו יכולים להעיד על המשך מגמה של פיחות השקל גם בתקופה הקרובה, כל עוד הנסיבות האלה או לפחות חלקן ממשיכות להתקיים".