יאיר גולן, מרצ. משחקי הכיס, כאן ב’, 31.3.22 / צילום: כדיה לוי
זמן קצר לאחר שני פיגועי הטרור בבאר שבע ובחדרה שבוצעו על ידי ערבים ישראלים, נשאל סגן שרת הכלכלה, יאיר גולן, על היכולת להביא את השלום דרך הכלכלה, ועל העובדה שלמרות שהממשלה הקודמת והנוכחית הגדילו את ההשקעה התקציבית בערביי ישראל, לא נראה שזה מביא פתרון. גולן השיב כי הפתרון אינו יכול להיות רק כלכלי, ואז עבר לתחום אחר. "אני אתן דוגמה מהעולם החינוכי… רבע מהם (מהערבים הישראלים) שיוצאים ללמוד בחו"ל לומדים בתחומי הרשות הפלסטינית. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי… (צריך) להביא לכך שלא נשלח צעירים שהם אזרחי מדינת ישראל ללמוד באוניברסיטאות שלך תדע מה מלמדים שם". עד כמה באמת משמעותית הסוגיה שעליה הצביע גולן? בדקנו.
נתונים על יעדי הלימוד של סטודנטים מהחברה הערבית בישראל מצאנו בעבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בעבודה נכללים נתונים שאספו פרופ' קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר, ומהם עולה שגולן אכן הצביע על תופעה משמעותית, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. למעשה, נראה שגם גולן עצמו כבר לא מעודכן מספיק בממדיה.
כך, בעוד שב-2012 למדו בתחומי הרשות הפלסטינית 2,500 סטודנטים ערבים-ישראלים, שהיוו אז כרבע מכלל הסטודנטים הללו שלומדים בחו"ל, ב-2018 (השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים בעבודה), כבר למדו בתחומי הרשות כ-7,900 סטודנטים, שהיוו כמחצית מכלל הסטודנטים הערבים שלמדו בחו"ל. כלומר, בסך הכל למדו בחו"ל באותה שנה כ-15 אלף ערבים ישראלים, שהיוו קרוב לחמישית מכלל הסטודנטים הערבים הישראלים (כ-65 אלף למדו במוסדות שונים בישראל).
מדוע נוהרים הערבים הישראלים ללימודים ברשות? פילוח הנתונים מבליט מאוד מוסד לימודי אחד: האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין. בשנת הלימודים 2018/19 למדו בה לא פחות מכ-6,200 ערבים ישראלים, נתון שהופך אותה למוסד הלימוד האקדמי שבו למדו הכי הרבה ערבים ישראלים באותה שנה. גבוה יותר מאוניברסיטת חיפה (כ-5,400 סטודנטים) או תל אביב (כ-3,000).
ומה יש באותה אוניברסיטה שמושך כל כך את בני החברה הערבית בישראל? ככל הנראה, ההסבר העיקרי לכך הוא הרצון ללמוד את תחומי הבריאות. בסקרים שנערכים בקרב אלה מביניהם שניגשים לבחינה הפסיכומטרית, הם מדווחים שתחומי הלימודים המועדפים עליהם הם רפואה וסיעוד. אלא שבישראל הם מתקשים להתקבל ללימודים בתחומים האלה. ואכן, 80% מהערבים הישראלים שלומדים בג'נין, עושים זאת בתחומי הבריאות, בעיקר בלימודי סיעוד (31%) וריפוי בעיסוק (18%).
בשורה התחתונה: דבריו של גולן נכונים ברובם. ב-2018, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, כמחצית מהסטודנטים הערבים-ישראלים שלא לומדים בישראל למדו ברשות הפלסטינית - נתון שהוא אף גבוה מזה שבו נקב גולן. זאת, לאחר שב-2012 רק רבע מהלומדים בחו"ל עשו זאת ברשות.
תחקיר: יובל אינהורן