ברק רוזן ואסף טוכמאייר / צילום: איל יצהר
חברת נורסטאר, ששולטת על גזית גלוב, ומעוניינת לחלק 13% ממניות גזית גלוב לבעלי המניות שלה כדיבידנד בעין, משיבה במכתב חריף למכתב שנחשף בגלובס ברביעי האחרון מטעמה של ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר. במכתב התשובה שמשגר הערב עו"ד שוני אלבק מטעמה של נורסטאר לישראל קנדה, נטען כי לא רק שלא מתקיים "מאבק שליטה" על נורסטאר, אלא שישראל קנדה גם לא יכולה לנהל מאבק שליטה לו רצתה, משום שלפי חוק הריכוזיות היא תיצור פרמידה אסורה אם תשלט על נורסטאר.
נורסטאר דוחה את הטענות שעלו במכתב של ישראל קנדה וקרן ספירה שנשלח אליה ביום רביעי האחרון (13.4). באותו מכתב טענו שני הגופים באמצעות פרקליטם, עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן, כי מטרתו האמיתית, הגלויה והברורה של מהלך חלוקת מניות גזית גלוב לבעלי המניות של נורסטאר, שאמור להתלוות אליו צעד של הנפקת זכויות לצורך גיוס ההון, היא "לבצר את שליטת חיים כצמן בחברה ולסייע לו לחסום אפשרות להעברת השליטה בחברה לאדם או תאגיד אחרים". לדבריהן, הדבר נעטף בכסות אחרת, מלאכותית ומומצאת, "צבועה בהדר מלכות של נימוקים ושיקולים של טובת החברה ובעלי מניותיה".
במכתב התגובה עונה נורסטאר כי גם החבירה של ישראל קנדה לבעלת מניות נוספת שלה, קרן הגידור ספירה, גם היא נוגדת את ההסכם שעליו חתמה ישראל קנדה עם בעל השליטה הנוכחי בנורסטאר, חיים כצמן. לפי אותו הסכם מכר כצמן לישראל קנדה נתח של 11%, מוקדם יותר השנה, שהעלה את החזקתה מ-10% ל-22%. בסיכומו של דבר מחזיקה ישראל קנדה ב-22.6% מנורסטאר כיום.
עו"ד אלבק, מציין במכתבו כי החבירה המדוברת, "יוצרת שליטה משותפת, שאסורה אף היא על פי חוק הריכוזיות והיא אף מהווה הפרה של התחייבות חוזית שלהם כלפי מר כצמן והחברה. בהקשר זה החבירה של ישראל קנדה לקרן ספירה נראית על פניה כפעולה המנוגדת להתחייבות שלעיל".
בנורסטאר גם טוענים שמהלך החלוקה המתוכנן של מנית גזית גלוב, אינו חדש ואף נבחן עוד לפני שרוזן וטוכמאייר הגיעו באמצעות ישראל קנדה לנתח ההחזקה שלהם בחברה. "תכליתו של מהלך זה היא לשרת את טובתה של החברה", עונה נורסטאר. ומוסיפה כי כפי שישראל קנדה מודה לטענתה במכתבה שלה אליה, "חלוקה בעין של כל מניות גזית הינה פעולה שהיתה מעלה את שווי השוק של גזית ומשרתת את טובת החברה ובעלי מניותיה".
מעבר לכך, מזכירים בנורסטאר, שהיא חברה שמאוגדת בפנמה, כי לא יהיה פשוט להשתלט על החברה ממילא. הם מזכירים סוג של "גלולת רעל" שמעוגנת במבנה החברה. נורסטאר פועלת לפי דירקטוריון מדורג (staggered board) מבנה הגנה נגד השתלטות עוינת שבו החלפת דירקטורים אורכת תקופה ארוכה. במכתב מציינת נורסטאר כי "גם אם מרשייך יפרו את ההסכם שחתמו עם מר כצמן, ויחברו לבעלי מניות נוספים, עדיין לא יוכלו להחליף את הרכב הדירקטוריון של החברה, שכן לחברה דירקטוריון מדורג לשלוש שנים, דהיינו בשנתיים הקרובות ניתן להחליף דירקטור רגיל אחד בלבד כל שנה".