גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפשר גם ללא שכר מינימום? זה עובד בסקנדינביה, אבל יש לזה מחיר

האם דווקא ברבות מהמדינות העשירות בעולם אין חקיקה שמגדירה שכר מינימלי? סגן השר אביר קארה הפנה לשורה של מדינות כאלה, ולמרות שלא דייק הוא הפנה זרקור למודל המעניין של המדינות הנורדיות ● בסקנדינביה לפחות 80% מהעובדים נכללים בהסכמים הקיבוציים, והמחוקק העניק לארגוני העובדים שם הרבה יותר כוח מלמקביליהם בישראל, מסביר ד"ר עמי וטורי

אביר קארה, ימינה. קרן מרציאנו ואודי סגל, גלי צה”ל, 10.3.22 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
אביר קארה, ימינה. קרן מרציאנו ואודי סגל, גלי צה”ל, 10.3.22 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחרי כמה וכמה שנים שבהן עלה שכר המינימום בישראל, הדיונים על העלאתו בחודשים האחרונים עוררו לא מעט מחלוקות בתוך הקואליציה, שכוללת קשת מגוונת מאוד של דעות גם בתחום הכלכלי. על עצם העלאת שכר המינימום היו מעט מחלוקות. בראשית השנה הודיע משרד האוצר כי סיכם על "עסקת חבילה" עם ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי והתאחדות התעשיינים, שכוללת שורה של הבנות. גולת הכותרת שלהן הייתה העלאת שכר המינימום. על פי נוסח הצעת החוק (מדובר בתיקון לחוק דיני העבודה), שכר המינימום, שכיום עומד על 5,300 שקלים בחודש, יעלה בתהליך הדרגתי עד ל-6,000 שקלים בדצמבר 2025. בתקופת הזמן הזאת, שכר המינימום יעלה בחמש פעימות, כאשר בכל פעימה יתווספו בין 100 ל-200 שקלים. הפעימה הראשונה, בגובה 100 שקלים, הייתה אמורה להיות כבר החודש, אך כפי שוודאי שמתם לב זה לא קרה.

באגף השמאלי של הקואליציה הועלו טענות שהעלאה עליה סוכם עם ההסתדרות היא נמוכה מדי ומתפרסת על פני זמן ארוך. מנגד, באגף הימני, יש כך נראה מי שסבור שבמצב אידיאלי עדיף שבכלל לא יהיה שכר מינימום בישראל. גורם אחד כזה הוא סגן השר אביר קארה, ובראיון לגל"צ הוא התייחס לסוגייה באופן שנשמע לנו מעניין.

קארה הפנה למדינות "כמו דנמרק, שוודיה, שווייץ, ניו זילנד וסינגפור", שבהן, לדבריו, "לא נהוג שכר מינימום, (ולמרות זאת) השכר הממוצע שם גבוה בהרבה (מבישראל)". איך זה קורה? קארה הסביר כי "מה שכן נהוג שם זה הסכמים בין מעסיק לבין העובד שלו, ובין ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים. רוב ארגוני המעסיקים שם וארגוני העובדים הם לא ארגוני עובדים בכפייה, זה לא שאתה צריך לשלם (דמי חבר) תחת הסכם קיבוצי בכפייה לאותו ארגון…". האם אכן הדשא יותר ירוק כשאין שכר מינימום? בחנו את הסוגיה.

נתחיל מהמקומות שבהם קארה לא ממש דייק. בכל הנוגע לניו זילנד, למשל, אפשר להיכנס לאתר משרד התעסוקה של המדינה ולגלות כי שכר מינימום שם נקבע על ידי הממשלה, ועומד כיום על 21.2 דולרים ניו-זילנדיים, ששווים בערך 46 שקלים (בישראל שכר המינימום השעתי עומד על כ-29 שקלים). לא רק זה: לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), ניו-זילנד היא אחת המדינות הראשונות בהן התפתח שכר המינימום, יחד עם אוסטרליה, והוא קיים שם מסוף המאה ה-19.

גם לגבי שווייץ שהוזכרה על ידי קארה כדאי לסייג. באתר של ממשלת שווייץ מצאנו אישור לכך שבמדינה אכן אין שכר מינימום, ואף מוזכר שם כי ניסיון להעביר אחד כזה נכשל במשאל עם ב-2014. יחד עם זאת, בארבעה קנטונים במדינה (מתוך 26) דווקא כן נקבע שכר מינימום, והוא יכול להיות גבוה למדי. בז'נבה, למשל, הוא עומד על 23 פרנקים שווייצריים לשעה, שהם כ-78 שקלים - מה שהופך אותו לשכר המינימום הגבוה בעולם.

ומה לגבי סינגפור? גם כאן נכניס סייג. במדינה אמנם אין שם שכר מינימום לכל העובדים, אבל כן מונהג בה שכר מינימום חוקי למקצועות מסוימים. לדוגמה, מנקים ומאבטחים זכאים לרף שכר תחתון שממנו אי אפשר לרדת.

 

רוב מוחלט עם הסכם קיבוצי

אבל הסיפור המעניין הוא מה שמתרחש בסקנדינביה. לפי ה-ILO, לא רק בשוודיה ודנמרק שהוזכרו על ידי קארה אין שכר מינימום שנקבע על ידי המדינה, אלה הם פני הדברים גם בנורווגיה, פינלנד ואיסלנד. במדינות האלו, מסבירים בארגון, השכר המינימלי נקבע באמצעות הסכמים קולקטיביים בין העובדים למעסיקים. כלומר, כאן סגן השר דייק בדבריו.

איך זה עובד? "בסקנדינביה, בגדול, המערכת כוללת שני חלקים", מסביר ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל משותף בכוח לעובדים, שעשה את התמחותו האקדמית בארגוני העובדים בסקנדינביה. "קודם כל יש את ההסכמים הקיבוציים, שהם ענפיים בדרך כלל, וכוללים גם שכר מינימלי. ההסכמים האלו מכסים בין 80% ליותר מ-90% מהשכירים, תלוי במדינה. בקרב עובדי צווארון כחול המספרים גבוהים אפילו יותר".

ארגון ה-OECD מפרסם את המספרים המדויקים. לפי הנתונים שלו, כ-90% מהעובדים באיסלנד זוכים להגנת הסכמים קיבוציים; בשוודיה ובפינלנד עומד הנתון הזה על כ-88%; בדנמרק כ-82%; ובנורווגיה כ-70%. על ישראל אין נתונים מאז 2012, אך אז ההסכמים הקיבוציים כיסו רק כ-26% מהשכירים. אבל נראה שמי שחריגות בהקשר הזה הן מדינות סקנדינביה שנתוני ההתאגדות בהן גבוהים בהרבה לא רק מישראל אלא מהממוצע במדינות המפותחות בכלל. על פי הערכה של ה-OECD, נכון ל-2019 רק 32% מכלל השכירים במדינות הארגון זכו לכיסוי של הסכמים קיבוציים.

"החלק השני", ממשיך וטורי, "הוא זכות השביתה. במדינות הנורדיות היא כוללת גם 'שביתת חרם', שאסורה בישראל. זה אומר שאם מעסיק כלשהו מסרב לחתום על הסכם ענפי, או לא עומד בתנאיו, הארגון יכול לפתוח נגדו בשביתה שתמנע מאותו מעסיק לקבל שירותים חיוניים לעסק שלו. זה לא תיאורטי, וזה קרה גם לגופים גדולים כמו טויס אר אס בשוודיה, או ריינאייר שוויתרה על ניסיון להעסקה ללא הסכם בדנמרק בעקבות איום, עוד לפני שהוכרזה שביתה. התוצר של שני הדברים האלו הוא שהשכר המינימלי חל כמעט על כל המשק".

לפי וטורי, חיבור שני החלקים הללו מביא לכך שמצב העובדים החלשים יותר בסקנדינביה הוא טוב בהרבה ממקביליהם בישראל. "אם ניקח את התוצר פר משרה ללא מע"מ, נגיע בשוודיה ובישראל לסך דומה בשקלים. אבל בישראל שכר המינימום הוא 5,300 שקל, ובשוודיה השכר המינימלי נע סביב ה-9,000 שקלים".

"שביתות ללא הגבלה"

אז האם קארה וד"ר וטורי יכולים להתחבר ולהסכים שכדאי לבטל את שכר המינימום גם בישראל? כמובן שמבחינת וטורי המצב הנוכחי רחוק מאוד מלאפשר זאת. שאלנו אותו בכל זאת מה צריך לקרות כדי שהוא יתמוך בכך. השינוי הראשון מבחינתו הוא ש"צריך שארגוני העובדים שלנו יהיו גדולים לפחות פי ארבעה, ולהרחיב הרבה יותר את זכות השביתה. בארצות סקנדינביה הן שביתות רגילות והן שביתות סולידריות מותרות כמעט ללא הגבלה. מצב זכות השביתה בישראל מאוד רחוק מזה".

ואכן, אם ניקח את שוודיה כמשל, סעיף 14 לחוקתה קובע כי "איגוד עובדים, מעסיק או אגודת מעסיקים רשאים לפתוח בסכסוך עבודה (industrial action) אלא אם צוין אחרת בחוק או בהסכם". ה-ILO כן מצביע על סייגים מסוימים שמופיעים בחוק, למשל, חוק העבודה הציבורית מ-1994, מגביל את היכולת של עובדי ציבור שנחשבים חיוניים לשבות.

נכון שכפי שקארה הזכיר בדבריו במדינות הנורדיות אין הסדר שלפיו אם שליש מהעובדים מתאגדים, שאר העובדים נכללים גם הם באיגוד בכפייה, אך לפי וטורי, שם "כל ארגון יכול לפתוח בשביתה ולדרוש מו"מ, בלי קשר לגודלו".

איזה עוד שינוי נדרש לדעתו של וטורי כדי שגם בישראל ניתן יהיה לשקול את ביטול שכר המינימום? כאן הוא מצביע על עניין נוסף שמעיד על הכוח הרב שמחזיקים ארגוני העובדים בסקנדינביה, ולא בטוח שקארה היה אוהב במיוחד. "לפקחים מטעם ארגוני העובדים שם מותר להיכנס לכל מקום עבודה ולראות שההסכמים מיושמים. מדובר באלפי פעילים שיכולים לבצע אכיפה. בישראל יש רק פקחים מועטים יחסית של משרד העבודה, ובמקום שאין בו ועד עובדים אין למעשה אכיפה לא של החוק ולא של הסכמים כלליים. להגיע למצב בישראל שבו יש לנו את כל הכוח והסמכויות של ארגוני העובדים הסקנדינביים, זה לא כל כך ריאלי כרגע".

מטעמו של קארה נמסר לנו בתגובה: "כפי שמצאתם, הכלל הוא שבמדינות משגשגות, עשירות ומוצלחות כגון אלה שדגמתם - אין שכר מינימום, או ישנו למקצועות ספציפיים או במחוזות ספציפיים. שכר המינימום אינו מבטיח רווחה. שוק תחרותי, מפותח, יעיל וטכנולוגי, עם מעט מלכודות עוני כגון קצבאות ועם תשתיות כלכליות ופיזיות מפותחות - מבטיחים רווחה.

"מידע בונוס לקוראי המשרוקית מתוך מאמר שפרסם תומס סמואל: אחת מתוך כמה סיבות לרקע קביעת שכר המינימום משחר ההיסטוריה הייתה כשקבוצות חזקות, בעיקר לבנות, רצו למנוע מקבוצות חלשות, בעיקר שחורים, למצוא עבודה והשיטה הייתה קביעת שכר מינימום מעל כוח ההשתכרות שלהם.

"כמו כן, מחקר שנעשה בישראל מראה שהנפגעים העיקריים מהעלאת שכר המינימום הם המעסיקים הקטנים, השולמנים, אלה שמעסיקים ברמות שכר נמוכות יותר ואינם יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר או להחליף את התשתיות שלהם לתשתיות טכנולוגיות יותר" (התגובה מובאת כלשונה, ומבלי שהעבודות הנוספות שמוזכרות בה נבדקו על ידינו).

לקריאה נוספת:

נתוני OECD על שכר מינימום
נתוני OECD על שכר ממוצע
ארגון העבודה הבינלאומי על שכר מינימום במדינות הנורדיות 
שכר מינימום בניו זילנד
שכר מינימום בשווייץ

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה שהדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל