אחרי כמעט ארבע שנים כמנכ"ל החברה, דודו מזרחי הודיע כי הוא פורש מקבוצת בזק. מזרחי קיבל לידיו את בזק בעיצומו של משבר קשה בעקבות פתיחת החקירות בהן הסתבכה ההנהלה הקודמת של החברה בתיקי האלפים.
המחליף הטבעי והסיבות לעזיבה
העזיבה של מזרחי מסקרנת במיוחד על רקע השמועות על מחליפו. אחד השמות שיהיו ברשימה הוא רן גוראון, מנכ"ל החברות-הבנות בבזק, פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes. גוראון הוא מוותיקי בזק ומכיר את בזק על בוריה. עבורו הכניסה לתפקיד תהיה חלקה ותלווה במינימום זעזועים לחברה - פרמטר מאוד חשוב לבעלת השליטה קרן סרצ'לייט, שראשיה כבר מכירים אותו.
שיקול חשוב נוסף הוא היכולת של גוראון לעבוד עם גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון, אחת הסיבות לעזיבה של מזרחי היא היחסים בינו לבין שרון שנחשב יו"ר פעיל במיוחד. שרון וגוראון מכירים היטב מן העבר ועבדו ביחד בשנתיים האחרונות.
מזרחי מתפטר כעת מכמה סיבות, אבל המכרזית שבהן היא הרצון שלו לפתוח קריירה עצמאית אחרי שנים כשכיר. ההערכות בשוק הן שמזרחי כבר סגר על שותפות וניהול של קרן השקעות חדשה שתתמחה בתחום התשתיות. סביר להניח כי גם הרצון שלו לא להיות מנוהל על ידי יו"ר דירקטוריון פעיל כמו גיל שרון עשתה את שלה ודחפה אותו לפצוח בקריירה חדשה.
בקרן סרצ'לייט מזרחי זוכה להערכה רבה מאוד, והם היו שמחים אם הוא היה נשאר. אבל מערכת היחסים בין מזרחי לשרון - מינוי של סרצ'לייט - צמצמה את מרחב המחיה של מזרחי בהנהלה.
מכלכלן צעיר למנכ"ל קבוצת התקשורת הגדולה במדינה
הכניסה של מזרחי כמנכ"ל בזק הייתה הקדנציה השנייה שלו בחברה. הוא היה כלכלן צעיר בחברה וצמח במשך השנים לתפקידים בכירים בתחום הכספים גם בזמן כהונתם של אבי גבאי וסטלה הנדלר.
מזרחי עזב את בזק בעקבות התנגדותו לעסקת בזק-yes. הוא ריכז את המשא-ומתן לרכישת חלקו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ' ב-yes. אחרי שהעסקה נסגרה, למרות-רוחו, מזרחי פרש. מבזק הוא המשיך לתפקיד סמנכ"ל הכספים בפרטנר ולאחר מכן שימש באותו התפקיד גם בתנובה.
מזרחי יצא מפרשת בזק-yes שהתגלגלה לתיקי האלפים, כשהוא זוכה להערכה רבה על העמידה שלו נגד בעלי השליטה ועל כך שהיה מוכן לשלם את המחיר גם באופן אישי בעזיבה שלו.
החזרה שלו לבזק ב-2018 היא סגירת מעגל מהבחינה הזו. מזרחי הוא מאלה שאפשר להגיד עליהם שהם מבשרה של החברה, שבה החל את דרכו ככלכלן צעיר ועשה את כל הדרך עד הצמרת. זו הסיבה שגם בקרב העובדים מאוד רצו את מזרחי בתפקיד. ועד העובדים בבזק הוא גורם מאוד דומיננטי בחיי החברה, ומנכ"ל חדש שייכנס יידרש לפתח מהר מאוד עור של פיל כדי להתמודד עם ועד שרואה בחברה מעורב מאוד.
גולת הכותרת בקדנציה של מזרחי כמנכ"ל תהיה פרויקט הסיבים האופטיים. כשמזרחי נכנס כמנכ"ל, בזק איבדה מנויי אינטרנט בקצב של 100 אלף בשנה לטובת מתחרותיה פרטנר וסלקום שנכנסו עם פתרונות סיבים אופטיים, ועם שחיקה של 150 מיליון שקל בהכנסות.
חמור מכך, בזק הייתה במשבר רגולטורי כבד מאוד שאיים על החברה משמעותית. אחרי פרשת וואלה-בזק, החברה אבדה את אמון הרגולטור ולאחר עזיבת מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר בשל אותה פרשה, החברה נזקקה לשיקום עמוק של יחסיה עם משרד התקשורת.
קבלת הפנים של מזרחי בבזק מצד משרד התקשורת הייתה קשה, ורק כאשר יועז הנדל נכנס כשר התקשורת ביחד עם לירן אבישר בן חורין כמנכ"לית המשרד, החל שינוי במערכת היחסים בין הצדדים. הנדל ואבישר הבינו שאת העבר הם חייבים להניח מאחור, אם הם רוצים לשקם את תשתיות התקשורת במדינת ישראל ולהתחיל לצמצם את הפיגור שמדינת ישראל צברה בשל הכבילה והעצירה של בזק, שדרדרה את ישראל למיקומים לא מחמיאים בשוק הבינלאומי בכל הקשור לקצבי גלישה ופריסת סיבים.
שינוי הגישה במשרד אפשר להגיע להבנות עם בזק ולמה שקרוי מתווה הסיבים, שהוציא את בזק לפריסה חסרת תקדים של סיבים בכל הארץ. בזק עקפה את מתחרותיה, וב-2021 היא הגיעה לפריסה של מעל למיליון בתי אב. למעשה, בזק השלימה פריסה כמעט בכל הבניינים הגבוהים בארץ, והשנה היא מתרכזת בבנייה יותר נמוכה וביישובים כפריים, אך קצב הפריסה ייחתך בערך בחצי בשל הקשיים בפריסה בבנייה נמוכה.
כנראה יחזור לסיבוב שלישי בבזק
ההתפטרות של דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, אולי מסיימת רשמית את תפקידו בחברה, אבל אפשר להמר שזה לא הסיבוב האחרון שלו בבזק. זה יכול להיות בטווח קרוב יחסית של שנה-שנתיים אחרי שבעלת השליטה קרן סרצ'לייט תצא, וזה יכול להיות אולי טיפה יותר, אבל נראה כי בסופו של דבר מזרחי ימצא את עצמו חוזר לבזק בקונסטלציה כזו או אחרת, בפעם השלישית.
