גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה רוצה להוזיל את רכבי היוקרה בשעה שמחירי יתר הרכבים עומדים לעלות

כפי שנחשף בגלובס, בכוונת משרד הכלכלה לחתוך ב־7% את המכס על כלי רכב מיבוא מקביל • אלא שבפועל, יבוא זה מקיף נתח מצומצם מהשוק, ועלות הרכבים בו נעה סביב רבע מיליון שקל • בינתיים, הפקקים בנמלים והסגרים בסין מביאים גל התייקרויות נוסף

רכבים מיובאים / צילום: Shutterstock, BkkPixel
רכבים מיובאים / צילום: Shutterstock, BkkPixel

בחודשים האחרונים עסקנו רבות בעליות המחירים של כלי הרכב החדשים בישראל. והנה, בראיון שפורסם בגלובס במהלך החג עם ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, גילינו כיצד מסבירה הממשלה את התופעה: "המחירים הגבוהים נובעים מתחרות לקויה ומחברות השולטות על נתחי שוק גדולים". למשרד הכלכלה יש גם פתרון קסמים לבעיה: הורדת מכס על כלי רכב מיבוא מקביל, שתתרחש בגל הפחתות המחירים הבא.

כמובן שהורדת מסים היא מהלך מבורך, אבל צר לנו לקלקל את הצהרת הכוונות החגיגית עם כמה נתונים. מכירות הרכב ביבוא מקביל הקיפו בשנה שעברה כ-3% מהשוק, ומחיר עסקה ממוצעת במגזר זה נע סביב 230 אלף שקל. כלומר, עמוק בטריטוריה של רכבי היוקרה. לפיכך, הטענה שניתן להוריד את יוקר המחיה בשוק הרכב באמצעות הוזלת היבוא המקביל משולה לניסיון לפתור את יוקר הדיור באמצעות הוזלת הקרקעות לבניית וילות במרכז הארץ.

אם משרדי הכלכלה והאוצר היו רוצים באמת להוריד את מחירי הרכב באמצעות כלי מיסוי הם היו יכולים להפחית את מס הקניה, שהוא מהגבוהים בעולם. אבל למדינה אין באמת רצון לעשות זאת, מכיוון שמס הקניה הוא ממקורות ההכנסה העשירים והיציבים ביותר שלה.

למדינה גם אין עניין להוריד את כלל מיסי הרכב מכיוון שהצפיפות לקילומטר כביש בישראל היא כבר מהגבוהות בעולם. מדי שנה נוספים לכבישים כ-120 אלף כלי רכב נטו (בניכוי כלי רכב שנגרעו) והוזלת המחירים רק תאיץ את הבעיה. יתר על כן, התייקרות הרכבים בחודשים האחרונים נובעת מסיבות חיצוניות שלישראל אין עליהן שליטה. כאשר בוחנים את ההתפתחויות האחרונות בעולם מגלים שעוד גל של התייקרויות רכב נמצא בדרך.

מחירי הובלת הרכב הכפילו את עצמם

להובלה הימית יש השפעה ישירה על מחירי הרכב בעולם ובישראל - הן בשל עלויות הובלת המכוניות עצמן והן בשל עלויות הובלת חומרי גלם למפעלי הייצור, חלקי חילוף וכדו’. אמנם תחום הובלת הרכב בספינות (RORO) הצליח עד כה "לדלג בין הטיפות" ולא ספג את הטלטלות שעברה ההובלה הימית בשנתיים האחרונות, אבל כעת נראה כי הפריבילגיה הזו מגיעה לקיצה. עיתונות הספנות הבינלאומית דיווחה לאחרונה כי מחירי הובלת הרכב באוניות (שנגזרים מנפח הרכב) הכפילו את עצמם מכ-100 דולר למטר מעוקב ל-200 דולר.

יש לכך כמה סיבות ובראשן העלייה החדה במחירי הדלק בשל המשבר באוקראינה. סיבה נוספת היא משבר נוסף שאליו נכנסת כיום כל ההובלה הימית. זאת, בשל סגרי הקורונה החדשים בסין, שמשבשים באופן יסודי את לוחות הזמנים ואת הביקוש/היצע של אוניות בכל העולם.

 

בימים אלה, למשל, משתרר בנמלים בסין, ובמיוחד בנמל שנגחאי האסטרטגי, "פקק" ימי עצום ממדים. אלפי אוניות ממתינות כיום לפריקה/טעינה מחוץ לנמלים והמצב חמור במיוחד בתחום המכולות - מעל 500 אוניות מכולה, קרוב ל-5% מכלל אוניות המכולה הפעילות בעולם, תקועות כרגע מחוץ לנמלים בסין.

המשבר יוצר תגובת שרשרת בכל העולם. על פי הערכות למעלה מ-20% מאוניות המכולה הפעילות בעולם עוגנות כיום מחוץ לנמלים בהמתנה לפריקה/טעינה מתאחרת. הפיגור הממוצע בלוחות הזמנים של קווי ספנות רבים נמדד כרגע בשבועות.

בנוסף, קיים מחסור משמעותי באוניות זמינות להובלה בצובר, וגם ההזמנות לאוניות להובלת רכב מתאפיינות בתפוסה מלאה. זאת, בין השאר, מכיוון שמובילים משתמשים בהן כדי לשנע מטענים דחופים על המשאיות. בהערת אגב נציין שלמצב הזה תהיה בחודשים הבאים השפעה אינפלציונית מתמשכת ומהותית על כמעט כל תחום כלכלי בעולם שתלוי ביבוא ויצוא דרך הים.

נחזור לתחום הרכב - יבואני הרכב בישראל, שבעבר נטו להתייחס להובלה הימית של רכב כמעין "שירות מוניות" סדיר, אמין וזול, שהשפעתו על העלות הכוללת די זניחה, מתחילים להפנים כיום את העובדה שמדובר בעוד מקור לעליות מחירים רוחביות. אולי העלייה לא דרמטית, אבל גם עלייה של 500-700 דולר במחיר ההובלה למכונית, תתגלגל בקרוב למחירי הרכב החדשים. לכך אפשר להוסיף צפי לשיבושים קשים באספקת חלקי חילוף לרכב, שרובם מיובאים במכולות מהמזרח הרחוק, וגם בגזרה הזו אפשר לצפות התייקרות נוספת.

בתום הסגרים בסין: הנפט צפוי להתייקר

המשבר באוקראינה עדיין רחוק מסיומו וכתוצאה מכך בעולם לא צופים ירידה קרובה במחירי הנפט בעולם, שהתייצבו לאחרונה לטווח של כ-100 עד 110 דולר לחבית. נהפוך הוא: תחזיות צופות שכאשר הפעילות התעשייתית בסין תחזור לפעילות מלאה בתום הסגרים, מחירי הנפט יקפצו שוב.

אלו הן בשורות שליליות לתעשיית הרכב העולמית, שבחודשיים האחרונים מתמודדת עם עלויות אנרגיה נוסקות במפעלי הייצור לצד עליות חדות במחירי חומרי גלם החיוניים. נציין שלפחות חלק מהעלייה במחירי חומרי הגלם נובעת מהפעילות של היצרנים והספקים בתעשיית הרכב עצמה. הם החלו לאגור בשנה שעברה "מלאי חירום" מאסיביים ואפילו לנסות להשתלט על מקורות ייצור, דוגמת מכרות ליתיום, תוך שהם דוחפים מעלה את המחירים הגלובאליים.

מכיוון שהמחסור בשבבים עדיין לא הסתיים והביקוש לרכב בשוק העולמי עדיין עולה על ההיצע, ליצרנים אין בעיה לגלגל לדילרים, ומשם לצרכנים, את העליות במחירי הייצור והאנרגיה שנובעות מהמשבר באוקראינה. יבואנים בישראל מדווחים על מדיניות תמחור אגרסיבית של היצרנים בנוסח "זה המחיר החדש, תרצו תיקחו". זו אינה תופעה ייחודית לישראל ובכל השווקים המפותחים דגמי רכב מתייקרים פורמלית או בפועל, באמצעות צמצום ההנחות. כך גם המחירים של החלפים.

עליות המחירים יגיעו גם לארץ

גל ההתייקרות החדש, שנגזר מהמשבר באוקראינה ומהסגרים בסין, כבר מגיע לישראל ופוגש במציאות מורכבת. בענף מפרידים בין כמה תרחישים של התייקרות - בדגמים חדשים או מחודשים, שיגיעו לישראל בשבועות ובחודשים הקרובים, ההתייקרויות כבר יהיו מגולמות במחירי היצרן. מחירים אלו יהיו גבוהים משמעותית משל הדגמים היוצאים, וכך גם המחירים לצרכן.

לעומת זאת, ליבואנים יהיה קשה יותר להעלות מחירים רטרואקטיבית על דגמים קיימים "מבוקשים", שיש להם כיום צבר הזמנות גדול וזמני מסירה ממושכים. זאת, מכיוון שהלקוחות כבר הפקידו הזמנות אלו. לפיכך, היבואנים יצטרכו לספוג את ההתייקרויות, לצמצם הנחות או להשתמש בטריקים כמו "המצאת" גרסאות חדשות עם אבזור מופחת.

יהיו גם מקרים שבהם תתרחש העלאת מחירים גלויה וישירה, גם אם סלקטיבית, מכיוון שזהו צעד לא פופולרי בשוק, במיוחד באמצע השנה.

כל זה נכון למצב שבו השקל ימשיך לשמור על חוזקו מול מטבעות היבוא. אם המצב ישתנה גם בחזית הזו, כל הסכרים ייפרצו.

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"