בעוד חודש בדיוק - ב-24 במאי - יתקיימו הבחירות להסתדרות, כשלראשונה מזה שנים מתנהל קרב איתנים של ממש על תפקיד היו"ר. מצד אחד, יו"ר ההסתדרות הנוכחי, ארנון בר-דוד, שמחזיק בכוח ובהשפעה בארגון. מצד שני, עופר עיני, שועל קרבות ותיק, שחזר במפתיע אל הזירה מן הצללים.
זו גם מתבררת כאחת ממערכות הבחירות היצריות והמלוכלכות שידענו, שעירבה בתוכה עד כה טענות לזיופי חתימות תומכים מצד עיני, קרע בין משפחות ואפילו התגייסות של אלון חסן - לשעבר היו"ר הכוחני של ועד עובדי נמל אשדוד - לטובתו של עיני.
אתמול (א') פרסם חסן בעמוד הפייסבוק שלו הודעת תמיכה בעיני. חסן, שהורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת שחיתות בנמל, נימק את תמיכתו בגיבוי לו זכה בעבר מעיני, שכיהן כיו"ר ההסתדרות בעת התפוצצות הפרשה. "הכי חשוב, אני זוכר את האירוע האישי שקרה לי", כתב חסן בפוסט, "עת פורסמה כתבת תחקיר בערוץ 12 במהדורת החדשות ביום שישי, שם הואשמתי בשחיתויות ודברים קשים ביותר, עופר עיני לא נטש אותי, עזב אותי, בגד בי, כמו חברי ההסתדרות הנוכחיים ויו"ר ההסתדרות שהחליף אותו באותו שבוע בו נעצרתי אבי ניסנקורן החלש והאנמי".
חסן, שלא חסך בביקורת כלפי הנהגת ההסתדרות הכללית הנוכחית, חצה בשנים קודמות את הקווים והצטרף לארגון המתחרה, ההסתדרות הלאומית.
בעוד חסן נרתם לטובת עיני, אחיו, בני, מריץ בבחירות דווקא את היריב בר-דוד. עיני, שהיה יו"ר ההסתדרות בין השנים 2006-2014, הביא את אחיו הצעיר לתוך ארגון העובדים. עופר הקים אז את סיעת "עוגן" בהסתדרות ובני נבחר ב-2007 לתפקיד מנכ"ל הסיעה. כשעיני הבכור פרש מתפקידו, בני נותר בתפקידו כמנהל הסיעה, שהפכה ברבות השנים להיות הפלטפורמה של בר-דוד.
בשנות כהונתו של ניסנקורן, בין 2014-2019, נפוצו דיווחים כאילו עופר עיני המשיך לשמר את השפעתו בהסתדרות דרך אחיו. בפועל, מקורות המקורבים למשפחה טוענים שהיחסים בין האחים עיני ידעו עליות ומורדות. לבסוף, היחסים המשפחתיים המתוחים התגלגלו לכדי שתי מחנות נפרדים - ובתמיכה של בני ביריבו המר של אחיו.
בתוך הקמפיין עתיר ההשמצות ההדדיות, קל לשכוח שעיני ובר-דוד היו בני ברית עד לפני שנים ספורות. כשניסנקורן פרש כדי להצטרף לפוליטיקה הארצית ונכנס למפלגתו של בני גנץ, החליף אותו בר-דוד. גורמים שהיו במעגל של בר-דוד טוענים שעיני חשב שיוכל להשפיע על ההסתדרות מבחוץ דרך יחסיו החמים עם בר-דוד, אלא שהאחרון לא נתן שינהלו אותו - וכך נולד הקרע בין השניים.
בשמונה השנים שבהן עיני לא היה בהסתדרות, הוא פנה לעסקים פרטיים: הקים את חברת עושרד לשיווק גז טבעי לתעשייה יחד עם נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש; וכן ייעץ להנהלות של חברות במשק כמו סלקום ובנק דיסקונט. בעוד עיני נחשב ליו"ר הסתדרות כריזמטי ולוחמני, שלא היסס לצאת בשביתות ולהוריד שאלטר, הרי שבר-דוד נחשב פרגמטי הרבה יותר וכמי ש"אפשר לעשות אתו עסקים". עיני תוקף כעת את בר-דוד על כך שהסכים ל"עסקת חבילה" לא טובה מול האוצר בנובמבר האחרון, שכן היא כוללת בתוכה, למשל, הסכמה להקפאת שכר העובדים במגזר הציבורי ב-2022.
יש גם מכנה משותף בין עיני לבר-דוד, הנוגע לבנות זוגם: גם רוית דום, אשתו של עיני, וגם הילה קניסטר בר-דוד, אשתו של בר-דוד, קודמו לתפקידים בכירים מאוד בהסתדרות לאורך השנים. דום היא מנכ"לית רשת עמל וקניסטר בר-דוד היא מנכ"לית שחר און בהסתדרות, עמותה שאחראית על כנסים והשתלמויות.
זהו מרוץ שגם מעורר שאלות רבות: מה בדיוק מחפש עיני בהסתדרות אחרי שכבר פרש ממנה לפני זמן רב ומה הסיכוי שלו לנצח? מי טוב יותר לציבור העובדים, עיני או בר-דוד ועד כמה הבחירות להסתדרות חשובות לציבור הרחב? כל התשובות בפרק של "הצוללת של גלובס".
