גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף לחגיגה בהייטק? לראשונה מזה שנתיים, ירידה בביקוש למתכנתים

לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה, ברבעון האחרון נרשמה ירידה במספר המשרות הפנויות למפתחי התוכנה ● פיטורים מחברות טכנולוגיה בארה"ב, בהודו ובברזיל, לצד האטה בגיוסי העובדים בתחומי המסחר האלקטרוני, מבשרים שהחורף של חברות ההייטק כבר כאן

גם בלמונייד חווים האטה בצמיחה. הנפקת החברה ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE
גם בלמונייד חווים האטה בצמיחה. הנפקת החברה ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לפני שבוע וחצי, מגלים דבר שלא התרחש בישראל מאז פרוץ מגפת הקורונה לפני כשנתיים - מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה החל לרדת. זאת, לאחר עלייה תלולה ורצופה שנרשמה מאז שנת 2020, הרגע שבו חלחלה ההבנה שהקורונה מייצרת גם הזדמנויות חדשות לענף הטכנולוגיה.
על פי נתוני הלמ"ס, בין החודשים ינואר למרץ נרשמה ירידה של 3% בביקוש למפתחי תוכנה. באותה תקופה, לשם השוואה, נרשמה עלייה של 6% בביקוש לסוכני מכירות ואנשי מכירות בסניפי רשתות בקניונים, ועלייה של 5% במלצרים ובברמנים.

נתוני ירידה דומים התגלו גם עבור מהנדסי אלקטרוניקה, שהביקוש להם ירד כעת לרמה בה היה בשיא מגפת הקורונה באפריל 2021. על פי הלמ"ס, הביקוש למקצוע זה ירד בכ- 31% מאז אוקטובר האחרון, וב-3.6% מאז חודש ינואר השנה.

עם זאת, צריך לומר שלא כל המהנדסים סובלים מירידה בביקוש. מספר המשרות הפנויות למהנדסי מכונות עלה בכ-9% בהשוואה לינואר השנה. גם אצל ההנדסאים והטכנאים רואים עלייה רצופה בביקוש, עם מספר משרות פנויות של כ־1,300 איש, שיא של השנים האחרונות.

שינוי כיוון או ירידה רגעית שתיעצר?

העלייה בביקוש למתכנתים בשנה שעברה הייתה הגבוהה והמהירה ביותר אי פעם. המספר הכפיל את עצמו מ-7,000 ל-14,000 בתוך שנה בלבד, בין ינואר 2021 לינואר 2022. לשם השוואה, לפני הקורונה לקח ארבע שנים למספר המשרות הפנויות להכפיל את עצמן. האם המטוטלת משנה כיוון כלפי מטה או שמא מדובר בירידה רגעית שתיעצר בקרוב?

אייל סולומון, מנכ"ל ומייסד חברת השמה להייטק אתוסיה, מספר על משנה הזהירות בהן נוקטות כעת חברות טק רבות. "חלק גדול מהחברות תיכננו להיכנס להדממה וחלק להקפיא גיוסים," הוא מספר לגלובס.

"אמנם הירידה בביקושים הנראית לעין קשורה בעיקר לחגים אך בשיחות שלנו עם החברות המגייסות עולה חשש גדול ממה שעומד להגיע לאור הירידות בבורסות העולם, המלחמה באירופה והאינפלציה הגואה בארה"ב. חלק מהחברות החליטו להקפיא גיוסים ולשבת על הגדר על מנת לראות לאן השווקים הולכים.

 

"מדד החרדה מהדוחות הפיננסים בשילוב של אי יציבות גלובלית, גוררים אחריהם קושי בגיוס כספים לסטארט-אפים חדשים ואיתם גם חברות טק רבות נוקטות משנה זהירות בקצב הגיוסים שלהן".

תחומים שסבלו מהזנחה חווים כעת תיקון

למריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק, יש הסבר אחר לגבי הממצא של הלמ"ס. הוא מכנה אותו "תיקון" ומסביר את הרקע להיווצרותו. "מאחר והיה יותר אטרקטיבי להכשיר מהנדסי תוכנה, תחומים אחרים סבלו מהזנחה של שני עשורים - בהם הנדסת המכונות, ובוודאי בתחום ההנדסאים והטכנאים," הוא אומר.

"עד היום המחסור הגדול ביותר באנשי ההייטק נמצא לא בסטארט-אפים אלא במפעלי הייצור - בין אם אלה מפעלי הייטק, ובין אם אלה מפעלי לואו-טק העושים שימוש במיכון ברמה טכנית גבוהה. כשהממשלה מדברת על הגדלת מספר עובדי ההייטק מ-370 אלף כיום ל- 550 אלף בתוך כחמש שנים, עיקר הגידול לא יבוא מהסטארט-אפים, שמספרם דווקא הולך וקטן, אלא מהמפעלים הגדולים".

עמית קרפ, שותף בקרן ההון סיכון בסמר, מספר על שינוי אווירה שחל לרוחבו של השוק. "כמעט בכל הדירקטוריונים שאני מעורב בהן נערכה שיחה שסובבת סביב המציאות החדשה ומנכ"לים נשאלים האם הם מזהים צורך לתקן את התקציב השנתי בהתאם למצב," הוא אומר.

עמית קרפ, קרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין

"חלק מהחברות התנהלו ביעילות, אבל חברות שמעדיפות שלא לגייס הון בקרוב כדי לא לאבד שווי, או שלא התנהלו ביעילות מלכתחילה, מבצעות בימים האחרונים הערכה מחדש של התקציב שלהן".

קרפ מסביר שאת התיקון בשוק הציבורי רואים בבירור. "הוא מספיק חד, כואב וממושך כדי שלא ייחשב לאירוע קצרצר. לכן, ברור לאן המצב הולך גם בשוק החברות הפרטיות. בגלל שעבר רק רבעון אחד מאז התיקון בשוק הציבורי עדיין לא רואים את זה בכל מקום, אבל מתחילים לראות התקררות בצד של גיוסי ההון סיכון: יש ירידה קלה במספר הגיוסים, בעיקר בחברות בוגרות יותר.

"אמנם החגיגה בענף הקריפטו עדיין בעיצומה, אבל כשאתה רואה שחברות בתחום המוצר לצרכן הסופי בשוק הציבורי חוטפות, אתה מבין שזה בוודאות יגיע לשוק הפרטי במוקדם או במאוחר. חברות שנזקקות לצאת לגיוס מחכות עוד קצת, מחשש לאבד שווי, אבל יש גבול כמה הן יוכלו להישאר מתחת למים. לכן כולם כרגע מחכים, וייתכן ונראה את עיקר הירידה בעוד רבעון אחד, שניים או שלושה".

גל פיטורים בחברות הסטארט־אפ בעולם

התיקון בביקוש לעובדי ההייטק הוא ביטוי נוסף לנקודת האיזון אליה הגיע הענף לאחר שנה של צמיחה חריגה בכל פרמטר אפשרי.

 

כך לדוגמה, בשנת 2021 גייסו סטארט-אפים ישראלים סכום שיא של 25.6 מיליארד דולר, פי 2.5 מהשיא הקודם של 2020, וכרבע מכלל הסכום שזרם לאירופה. גם ברבעון הראשון של שנת 2022 גייסו חברות הסטארט-אפ הישראליות 5.6 מיליארד דולר, סכום גבוה כמעט מכל רבעון בשנים שלפני 2021.

גיוסים רבים שהוכרזו ברבעון שעבר נסגרו כמה חודשים קודם לכן, כאשר התעשייה עוד נמצאה תחת אווירה אופורית. בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, ההתבטאויות לגבי העלאת הריבית בארה"ב ומחיקת השווי האדירה בשוק ההון, המציאות סביב חברות הטכנולוגיה השתנתה מקצה לקצה.

לפי בדיקת גלובס שנחשפה השבוע, 22 חברות הייטק ישראליות שהונפקו או מוזגו לחברות SPAC במהלך השנה שעברה, מחקו למשקיעים בהן קרוב ל־34 מיליארד דולר על הנייר, ביחס לשווי שלהן בעת ההנפקה. אף לא אחת מהן נסחרת כיום ברווח.

בארה"ב ובעולם המציאות כבר מדכאת הרבה יותר. אמנם אי אפשר עדיין לדבר במונחים של משבר, אבל התיקון בהחלט קיים, עם יותר מ- 2,000 מפוטרים מחברות סטארט-אפ רק בחודש האחרון מחברות בעלות פרופיל גבוה בארה"ב, בהודו ובברזיל.

בארה"ב פוטרו עובדים מגו-פאף, ענקית המשלוחים של מוצרי הדחף ומפאסט, חברת הטכנולוגיה לאתרי מסחר אלקטרוני שגייסה 124 מיליון דולר ונסגרה לאחר שהתברר כי הכניסה רק כמה עשרות אלפי דולרים בלבד. הצעד של גו־פאף התבצע לאחר פיטורים המוניים שהתרחשו בחברת ניהול האירועים המקוונים הופין, חברת האוטומציה הייפר סיינס וקמעונאית האיפור גלוסייר.

בברזיל פוטרו עובדים מחברות סטארט-אפ שפיתחו טכנולוגיה לעולם הנדל"ן, ואילו בהודו קוצצו אלפי עובדים מסטארט-אפ המסחר האלקטרוני מישו ואתר הלימודים המקוונים אנ-אקדמי.

על פי אתר דה-אינפורמיישן, שחשף לראשונה חלק ממקרים אלה, פיטורי עובדי ההייטק מהחברות הם בדרך כלל תולדה של לחץ מצד המשקיעים בחברות לקצץ בכוח-האדם או להאיט את גיוסי העובדים. זאת, במטרה לגייס בהמשך הון בשווי נמוך יותר מסבבי גיוס שנערכו בשנה שעברה, כזה שיתאים לשווי חברות הטכנולוגיה בשוק ההון.

"יותר הזדמנויות לרכישה במחיר אטרקטיבי"

למרות שירידת השווי של חברות הטכנולוגיה בבורסה מתפרסת על פני כל התחומים, בשוק הפרטי היא ממוקדת בעיקר בחברות שנאלצות לגייס כל שנה או שנה וחצי מאות מיליוני דולרים כדי לכבוש נתחי שוק. מנגד, חברות אלו צריכות להוציא הון רב על תשתיות וגיוסי עובדים ולכן הן נחשבות לרחוקות מאוד מרווחיות. כאלה הן בעיקר חברות בתחום המסחר האלקטרוני ומוצרים שנמכרים לצרכנים (ולא לחברות מסחריות).

בדיקה של קצב צמיחת החברות באמצעות רשת לינקדאין מספקת תמונה דומה. עקומות הגידול במספר העובדים בעולמות המסחר האלקטרוני - כמו אבו, יאנגו, יוטפו, ואפילו גלובל-אי המצליחה - נמצאות במגמה של האטת הצמיחה. גם למונייד, שמשווקת ישירות ביטוח מקוון ללקוחות, האטה את קצב צמיחתה וכך גם ביזאבו שמסייעת להפיק כנסים וירטואליים. תמונה שונה מספקות חברות סייבר, כמו וויז, סנטינל וואן או אורקה סקיוריטי שממשיכות להראות צמיחה חזקה.

אפילו חברות שספגו ירידות שווי בבורסה אך נמצאות בתחומים צומחים כמו קלטורה, טאבולה או איירון סורס, מפגינות צמיחה חזקה על פי הרשת החברתית לעובדים (לינקדאין).

ירידת השווי, ההצטננות בשוק הפרטי והתחזיות הקודרות מביאות חברות רבות לחשוב על רכישות. למרות שהרבעון האחרון היה מצומצם יחסית באקזיטים מהסוג הזה, אור לנצ’נר, מנכ"ל חברת המידע העסקי ברייט דאטה רואה יותר ויותר הזדמנויות בשוק הישראלי. "סמנכ"ל הפיתוח העסקי שלנו, שעוסק בין השאר ברכישות, עסוק מתמיד," הוא מספר לגלובס.

אור לנצ'נר מחברת ברייט דאטה / צילום: ענת שרון

לנצ'נר מספר על ההזדמנות שהמצב בהייטק מספק לחברה שלו. "הכסף הפך לפחות זול וחברות לא רווחיות, שכבר לא רואות בשוק גיוסי ההון כאטרקטיבי, מחפשות להירכש. אנחנו בהחלט רואים כיום הרבה יותר פניות מחברות ומבנקאי השקעות. עבורנו כחברה רווחית בינונית, ההזדמנויות הפכו רבות יותר, והמחיר הפך לאטרקטיבי יותר".

שי וינינגר, מנכ"ל למונייד, כתב בתגובה לכתבה כי "אין קשר בין הכתבה לבין למונייד. למעשה, למונייד מגייסת עובדים מהר מאי פעם וצפויה לגדול השנה בקצב של כ-70% ומעל לחצי מיליארד דולר במכירות - השנה הכי טובה מאז הקמתה".

עוד כתבות

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?