חן ליבוביץ, הבעלים של פיץ׳ פילאטיס / צילום: קובו בן עזרא
את רשת הפילאטיס שלה "פיץ' פילאטיס" הקימה חן לייבוביץ בגל הרביעי של משבר הקורונה. בלי שקל מיותר בבנק ובלי עזרה ממשקיעים או ממקורבים וכנגד כל הסיכויים, היא הקימה את העסק עליו חלמה במשך שנים.
"את הסטודיו הראשון פתחתי ביוני 2021 ממש בתחילתו של הגל הרביעי. למרות כל הסגרים בגלל הקורונה, אחרי הגל השלישי התחושה הייתה קצת יותר רגועה מהגלים הקודמים לפניו ולמרות שכולם מסביבי המליצו לחכות עם התוכניות שלי, אמרו שהעולם בפאוזה ולא כדאי להיכנס להרפתקאות עסקיות ולמרות כל הבלגן מסביב, החלטתי לפתוח את הסטודיו שלי בכל זאת", מספרת חן "רציתי ללכת על כל הקופה ולא להתפשר, לקחתי מעצבת פנים סיפרתי לה על החלום הגדול שלי, על הרצון שלי להקים מקום שיהיה מעוצב כמו סטודיו ניו יורקי שראיתי בשיטוטיי בארה"ב. החלטתי ללכת עד הסוף עם החלום שלי ולא לפחד. למרות שבתוך תוכי פחדתי מאוד".
חן הקימה את הסטודיו בשכונת בבלי בתל אביב, בלי עזרה של משפחה או מקורבים ובלי משקיעים חיצוניים. בקושי רב היא הבנק אישר לה הלוואה בסך 50 אלף שקלים ומזה היא התחילה לפעול ולהגשים את החלום שלה. חצי שנה אחרי הפתיחה של הסטודיו ואחרי שהגיעו מפה לאוזן לקוחות רבים, הרבה מעבר למה שהוראות ניהול העסקים התירו בתקופת הקורונה, היא החליטה ללכת עד הסוף ופתחה את הסניף השני בשכונה נוספת בתל אביב.
למרות הכל פתחת את העסק בתקופת משבר הקורונה, באילו קשיים נתקלת?
"החלק הכי קשה בהגבלות הקורונה היה כשהחליטו שמגבילים את כמות הנוכחים בחדר, סטודיו קטן של 60 מטר שלא נכנסים בו יותר מ-9 אנשים בשעה, שבפועל בגלל המטרים צריכים להיות בו רק 3 אנשים. לא היה לי ברור איך מתפרנסים במצב הזה, לא ידעתי איך אני מחזירה את ההלוואה שלקחתי. מה גם שההנחיות לא היו ברורות ולא ידעתי מה לעשות. הייתי במצב של חוסר ודאות. בעיקר כי לפני רגע פתחתי את העסק והיו לי הוצאות שוטפות והוצאות הקמה שהייתי צריכה להחזיר".
בנוסף לכל זה, היא אומרת: "לא הורשיתי להכניס לסטודיו אנשים שלא התחסנו, גם במקרה שהיו למתאמנים סיבות בריאותיות שבגללן לא יכלו להתחסן, לא יכולתי לאפשר להם להגיע לסטודיו. חוסר הוודאות, אם יהיה סגר או לאו, גרם לי ללחץ נפשי גבוה והתקפי חרדה באופן כמעט יומי. אבל בכל זאת, אני נורא מאושרת שקיבלתי את ההחלטה לפתוח את העסק ולהפוך לעצמאית".
כדי לפרנס את עצמה ולעמוד בלחצי החזרת ההלוואה, חן המשיכה לעבוד במקום עבודתה הקודם ובנוסף נתנה ייעוץ למדריכות פילאטיס שהחליטו לפתוח סטודיו ולבעלות סטודיו לפילאטיס שהיו צריכות הכוונה וייעוץ עסקי. "כדי לפתוח את הסטודיו הייתי צריכה הלוואה, עברתי בכל הבנקים, רובם סירבו לי, התנאים לקבלת הלוואה היו מחמירים מתמיד בגלל הקורונה, תנאי הסף היו כמעט בלתי אפשריים, הריביות היו גבוהות והיה מאוד קשה לקבל אישור להלוואה כי פחדו שאנשים לא יחזירו את הכסף. בסוף הגעתי לבנק מזרחי ששם הייתה בנקאית שהאמינה בי והחליטה לתת לי את ההלוואה, אומנם בריבית מאוד גבוהה אבל לא הייתה לי ברירה".
"להחזיק את העסק כשיש כל חודש גל חדש בפתח זה משהו שהוא לא פשוט, חלק מהאנשים פחדו להגיע למקומות סגורים ולהידבק ומי שנדבק הפסיק או הקפיא את המנוי. מה שפגע בהכנסה, השכירות בעקבות הקורונה גם ככה הייתה גבוהה ולכן הסיכוי להרוויח לא היה פשוט. חלק מהאנשים בכלל לא חזרו לעבוד ונשארו מובטלים בבית, צריך לקחת בחשבון שפילאטיס מכשירים זה ספורט יקר ויש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להגיע בגלל זה, מה שהקטין את קהל היעד שלי ופגע בהכנסות שלי".
"החלום הגדול שלי", מסכמת חן "הוא להרחיב את הרשת שתגיע לכל הארץ, לתת אימוני פילאטיס מכשירים ברמה הכי גבוהה שיש, להגיע לכמה שיותר אנשים ולגרום להם להרגיש טוב עם עצמם ועם הגוף שלהם".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il