גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרדי בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

הודעת הפרישה של מנכ"ל בזק דודו מזרחי תערבב את הקלפים מחדש בהנהלת החברה, וזהו הדבר האחרון שבעלי השליטה היו מעוניינים לראות בתקופה הזאת. בזק נמצאת בתקופה טובה מצד אחד ורשמה ביצועים טובים בשנת 2021 - עלייה של 1.1% בהכנסות הקבוצה ל-8.8 מיליארד שקל, שנת צמיחה ראשונה מאז 2016; ורווח נקי שגדל ב-1% ל-1.15 מיליארד שקל. אבל לצדם מזמן העתיד הקרוב כמה אירועים שיתרחשו במקביל כבר השנה ודורשים יד מיומנת ומנוסה ממי שיירש את כיסא המנכ"ל. הנה כמה מהם:

טלפוניה: "הקנס" שבזק שילמה לא מספיק

הפחתת מחירי הטלפוניה של בזק צפויה לגרוע לפי הערכת החברה כ-170 מיליון שקל משורת הרווח - כ-15% מהרווח הנקי השנתי, סכום שבזק תוכל להתמודד איתו.
אלא שלירידה במחירי הטלפוניה יש צד נוסף: הנזק שבזק צופה נמוך משמעותית ממה שמשרד התקשורת "בישל" עבורה. משרד התקשורת רצה שמהרווחיות של בזק ייגרע סכום של 300-350 מיליון שקל בשנה, אבל כעת - לאור האומדן של בזק - סביר להניח כי המשרד לא יתקן את התעריפים ולא יתחיל תהליך סבוך של קביעת תעריפים מחדש.

בזק הרוויחה מן הספק בנקודת הזמן הזאת. אבל בעתיד יהיה מי שיזכור שהחברה אמורה הייתה להרוויח פחות, ולמשרד התקשורת לא חסרות דרכים כדי לסגור את הפער.

מנכ"ל חדש בבזק חייב להיות מנוסה ברגולציה מול משרד התקשורת ולעמוד בפני ניסיונות "תיקון" עתידיים. אחד ההישגים הגדולים של המנכ"ל היוצא דודו מזרחי מול המשרד היה ביכולת לתקן את נזקי העבר ולבנות עם שר התקשורת ומנכ"לית המשרד מערכת של יחסי אמון.

השוק הסיטונאי: המחירים יירדו

מחירי השוק הסיטונאי בבזק הם כאב ראש גדול למשרד התקשורת, לחברה עצמה ובעצם לכלל השוק. המחירים היום גבוהים, ובזק נהנית מהכנסה יפה מאוד כתוצאה ממדיניות המשרד. בעצם, אחת הביקורות הכי גדולות על מדיניות השוק הסיטונאי הייתה בכך שמחיריו בעצם מחזקים את בזק ומסייעים לה לשמור על רווחיותה העודפת.

מחירי השוק הסיטונאי הגבוהים הם אלה שדחפו את פרטנר וסלקום, ועכשיו גם את IBC, להקים תשתיות עצמאיות של סיבים אופטיים ולא להסתמך על תשתיות בזק.

מחירי השוק הסיטונאי בסיבים אופטיים עומדים היום על כ-80 שקל בחודש. המחירים הגבוהים נקבעו כאקט של פשרה בעקבות כניסת בזק לעולמות הסיבים, אבל הם לא בהכרח יישארו כאלה.

בחינת המחירים תעמוד במוקד של עבודת אגף הכלכלה במשרד התקשורת, שנמצא בהליך לבחירת חברת ייעוץ בינלאומית. מניסיון העבר ניתן להעריך כי מחירים אלה ייחתכו משמעותית. הסיבה: למשרד התקשורת יש היכולת להעריך את היקף ההשקעה של בזק בפרויקט הסיבים, וההערכות הן כי הוא נמוך מכפי שהוערך תחילה, מה שיאפשר לקזז כעת מהמחיר שגובה בזק.

המשמעות: הרווחיות של בזק תקבל מכה נוספת החל מהשנה הבאה כנראה, ולהילחם בזה יהיה לא פשוט מבחינתה.

המתחרות: בזק איבדה את כוח ההרתעה

אחד הנזקים שספגה בזק בשנים האחרונות הוא ריסוק כוח ההרתעה שלה. בעקבות העיכובים בכניסה לתחום הסיבים האופטיים על-ידי משרד התקשורת, סלקום, פרטנר ו-IBC האיצו את פריסת הסיבים שלהן, כך שבזק כבר לא נחשבת לבלתי מנוצחת בתחום הסיבים - גם כשתגיע לפריסה של 82% ממשקי הבית, כפי שהתחייבה למשרד במסגרת מתווה הסיבים.

אם בישראל יש כ-2.5 מיליון משקי בית לערך, המשמעות של מתווה הסיבים הוא שבזק ויתרה על כחצי מיליון מהם, כ-20% מהשוק, לטובת מתחרותיה. זה נתח שוק עצום שבזק לא תוכל להגיע אליהם עם סיב, כי היא ויתרה עליהם לטובת המתחרות. אומנם עדיין צריך לחכות ולראות מה יעלה במסגרת המתווה הזה, אבל בשורה התחתונה גם אם זה יהיה מספר נמוך במקצת, התושבים באזורים שבזק ויתרה עליהם ירצו סיבים אופטיים, והם יתחברו דרך ספקים אחרים.

בזק תישאר עם התחזוקה באותם מקומות, ועם דרישה לתחזק את הרשת הפסיבית שלה לטובת מתחרותיה שישתמשו בה. זהו עוד אירוע שלא מבשר טובות.

סיבים אופטיים: הסיב של המתחרות לא שונה

בזק טורפת את השוק מבחינת נגישות והקמת תשתיות ללקוחות, אבל בכל הקשור למכירות סיבים ללקוחות, החברה בבעיה, והקצב איטי מהצפוי. בזק דיווחה בסוף השנה על 120 אלף מנויי סיבים בלבד ונגישות ל-1.1 מיליון משקי בית. המשמעות היא שהלקוחות נכון לעכשיו לא ממהרים לנטוש את סלקום או פרטנר ולעבור לבזק.

בזק לא מייצרת מוצר שיש לה יתרון בו, להפך - המוצר הוא אותו מוצר, והמחיר שלו אצל המתחרים גם יותר נמוך. לבזק יש יתרון מובהק בשירות, אבל עלויות ההתקנה הגבוהות וכאמור המחיר הפחות אטרקטיבי של השירות, מראים שהלקוחות לא חוששים לקחת סיב ממתחרותיה.

רגולציה: מעצור לבזק בשוק הטלוויזיה

נקודה לא פחות חשובה נעוצה בכך שבזק לא יכולה מבחינה רגולטורית למכור חבילות משולבות של אינטרנט וטלוויזיה. זה מאוד מגביל ומקשה על החברה כשלקוחות יכולים לקחת מהמתחרות חבילה משולבת במחיר מוזל. עד שבזק תקבל אישור למכור חבילות טלוויזיה ייקח עוד זמן, ובכל אופן כרגע היא בבעיה שמשרד התקשורת לא שש לפתור.

שורה תחתונה: בזק היא חברה יציבה ואיתנה, ובשוק העסקי אין לה מתחרים. מנגד, מתחרותיה אינן חוששות ממנה יותר. הן מתחרות בה ללא פחד עם מוצר סיבים מאוד דומה לשלה ובקצב פריסה גבוה בשוק הפרטי, וזו תהיה שאלה של זמן עד שהן יתרחבו גם לשוק העסקי.

בהתחשב בכך שבעלי המניות בבזק, קרן סרצ’לייט, ירצו לממש בשנה-שנתיים הקרובות את החזקתם בחברה, המנכ"ל החדש של בזק ייכנס לסיר לחץ.

כל אלה עוד לפני שדיברנו על "זוטות", כמו הצורך ביחסי עבודה תקינים עם ועד עובדים מיליטנטי, שהוא המנוע של החברה, ובלעדיו אין הירתמות לאתגרים.