גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרה שקד מול השופטת אגמון-גונן: חילופי האשמות חסרי תקדים חושפים את הקרביים של מערכת המשפט

בחודש האחרון טענה השופטת מיכל אגמון־גונן כי מופעלים עליה לחצים פסולים לשנות את החלטותיה ● לגלובס נודע כי השופטת, על דעת נשיאת העליון אסתר חיות, הגישה תלונה נגד שרת הפנים איילת שקד, שלטענתה היא העומדת מאחורי אותם לחצים ● בלשכת שקד מכחישים ותוקפים: "בניגוד לנהלי הנשיאה, השופטת ביקשה בעבר מהשרה ומאפי נוה לקדמה לעליון"

שרת הפנים איילת שקד והשופטת מיכל אגמון־גונן / צילום: אוהד צויגנברג ''הארץ'', שלומי יוסף
שרת הפנים איילת שקד והשופטת מיכל אגמון־גונן / צילום: אוהד צויגנברג ''הארץ'', שלומי יוסף

השופטת מיכל אגמון-גונן, על דעת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט ד"ר יגאל מרזל, הגישה בחודש האחרון תלונה רשמית ליועצת המשפטית לממשלה נגד שרת הפנים איילת שקד, בטענה כי השרה פעלה כדי לשבש הליכי משפט.
על פי הנטען, שקד ביקשה מחברתם המשותפת לדבר עם השופטת ולהמליץ לה לשנות את פסיקותיה ביחס לאזרחים אוקראינים שנכנסים לישראל, וביחס לתיק של אוקראינית ספציפית אשר משרד הפנים דחה את בקשתה להיכנס לישראל.

היועמ"שית, שקיבלה את התלונה דרך מנהל בתי המשפט, סגרה את התיק במהירות שיא של 48 שעות. בהרב-מיארה הבהירה שאין בנטען שום דבר פלילי שמצדיק את התערבותה. כידוע, חקירה פלילית נגד שר דורשת, על פי חוק, אישור של היועצת המשפטית לממשלה ומשום כך התלונה הוגשה ישירות אליה ולא למשטרה.

עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

שרת הפנים איילת שקד, שלא הכירה את התלונה שהוגשה נגדה, מסרה בתגובה לגלובס כי מעולם לא ביקשה דבר מהשופטת אגמון-גונן, ואף לא ביקשה מאף גורם שידבר איתה. בתגובתה חשפה שקד כי דווקא אגמון-גונן היא זו שפעלה בניגוד למצופה ממנה. לדברי השרה, כאשר רצתה אגמון-גונן להתמנות לבית המשפט העליון, היא פנתה ישירות לשרת המשפטים דאז איילת שקד ואף לחצה על ראש לשכת עוה"ד דאז אפי נוה.

על פי נוהלי נשיאת בית המשפט העליון - אסור לשופטים מכהנים לפנות לחברי וועדה, לראש לשכת עוה"ד ולשרת המשפטים ולהיפגש עימם כדי לשכנע אותם לתמוך בהם, מבלי לעדכן מראש ולבקש את אישור נשיאת בית המשפט העליון.

התרגיל של שקד הפקיע סמכות מהשופטת

במשרד הפנים וברשות האוכלוסין זועמים בתקופה האחרונה על השופטת אגמון-גונן. זאת, בעקבות פסיקותיה בעניין ערעורים על בתי הדין לעררים והחלטות רשות האוכלוסין ביחס להגירה ושהייה בישראל, במיוחד סביב המלחמה באוקראינה.

לאור חוסר האמון הקיצוני של רשות האוכלוסין ומשרד הפנים בשופטת אגמון-גונן, החליטה שקד בחודש האחרון להפקיע מידיה את העיסוק בתיקים אלו. עד היום, כאשר פקידי רשות האוכלוסין בנתב"ג החליטו לסרב לכניסת אזרח אוקראיני לישראל, הערר הוגש לבית הדין לעררים בת"א והערעור נדון בפני השופטת אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.על פי הנוהל החדש, שנחשף כאן לראשונה, ההחלטה הסופית תעבור לידיו של מנכ"ל רשות האוכלוסין תומר מוסקוביץ, אשר יחתום על סירוב כניסת האוקראינים. כך, הסמכות המקומית להגשת ערר על ההחלטה תהיה אצל בית הדין לעררים בירושלים והערעור יידון במחוזי בירושלים.

מדובר בתרגיל חריג, בו שרת הפנים משנה נוהל באופן פרסונלי רק כדי למנוע משופטת ספציפית לדון בערעורים על המדיניות שלה. יש לציין כי הנימוק הרשמי של משרד הפנים הוא שההחלטה הועברה לידי מנכ"ל רשות האוכלוסין כדי ששיקול הדעת על סירוב כניסת אזרחי אוקראינה לישראל יהיה בידי הגורם הבכיר ביותר, לאור הנסיבות המיוחדות של המשבר בין המדינות. כאמור, הסיבה האמיתית היא הייאוש של הייעוץ המשפטי ברשות האוכלוסין והייאוש בלשכת שרת הפנים מפסיקותיה והחלטותיה של אגמון-גונן.

"ניסיון פסול לשנות את החלטתי"

לפני מספר שבועות, רמזה אגמון-גונן על פנייתה העקיפה של איילת שקד. בפתח דיון שעסק בערעור של אזרחית אוקראינה על סירובה להיכנס לישראל, אמרה השופטת: "אני רוצה להביא לידיעת הצדדים כי בימים האחרונים נעשו אלי פניות עקיפות מטעם משרד הפנים, בניסיון פסול לגרום לי לשנות את שיקול דעתי בהחלטותיי בנוגע לאזרחיות ואזרחי אוקראינה המגיעים בימים אלו לישראל בכלל, ובפרט להביא אותי לשנות את החלטתי המחייבת את רשות האוכלוסין להמתין 48 שעות בטרם תרחיק את אותם אזרחים, ואף ניסיון פסול להשפיע על שיקול דעתי בתיק הספציפי שלפנינו, כך שאורה על הרחקת המערערות בתיק זה".

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

חרף פניית גלובס עם בקשה להבהרה על מה בדיוק מדובר, סירבה השופטת לספק פרטים. כעת, כאמור, אנו חושפים כי עם הודעתה העמומה, הגישה אגמון-גונן תלונה דרך הנהלת בתי המשפט ליועמ"שית נגד שרת הפנים שקד ונגד חברתן המשותפת.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לגלובס כי "בדיקת העניין מוצתה".

מלשכת שרת הפנים איילת שקד נמסר בתגובה: "נבהיר, השרה שקד מעולם לא ביקשה דבר מהשופטת אגמון-גונן, לא במישרין ולא בעקיפין ולא ביקשה מאף גורם שידבר איתה. לעומת זאת, השופטת אגמון-גונן ביקשה מהשרה שקד לקדמה לבית המשפט העליון ולחצה על יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה שיפעל למינויה, בניגוד לנהלי נשיאת העליון.

"ולעצם העניין, השרה שקד כן הביעה את מורת רוחה מהחלטותיה של השופטת אגמון־גונן, שבחרה שוב ושוב להתעלם מלשון החוק, מסדרי הדין ואף לתת הנחיות בעלות משמעויות רוחב ולנסות לייצר נורמות הסותרות את החוק, על אף שאלו חורגות בהרבה מסמכותה במסגרת דיון פרטני בעניינם של מהגרים בעלי רקע עברייני שכבר הורחקו מישראל, וכעת מנסים להיכנס שוב בשעריה".

לא הפעם הראשונה שהביקורות מוטחות

חוסר האמון הנוכחי בין אגמון-גונן לשקד הוא לא הפעם הראשונה בה השופטת חוטפת ביקורות. רק לאחרונה פרסמנו כי השופטת אגמון-גונן ננזפה על ידי יו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש ונשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס.

כאשר התייצבה אגמון-גונן לראיון בפני הועדה לפני כשלושה חודשים, יו"ר הוועדה, השופט גרוניס, תקף אותה מיד. "כשופטת את צפצפת על הערכאה שמעלייך. איך את חושבת שאת ראויה להיות יועמ"שית?!"

אגמון-גונן, שהופתעה מהביקורת, ניסתה להתגונן ולהתנצל: "הייתי צעירה. היום הייתי מתנסחת אחרת". השיח ביניהם התלהט, וגרוניס למעשה פסל את מועמדותה באותו רגע. מכאן ואילך הראיון היה לפרוטוקול בלבד.

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בראשות השופט אשר גרוניס מסרה בתגובה: "על-פי סעיף 16 להחלטת הממשלה מספר 2274 משנת 2000, שמכוחה פועלת הוועדה, חלה חובת סודיות על כל פרט הנוגע לדיוני הוועדה".

בתגובה מאוחרת לפרסום, הנהלת בתי המשפט ביקשה להבהיר להבהיר כי ״השופטת אגמון-גונן לא הגישה תלונה נגד השרה איילת שקד וכי הנהלת בתי-המשפט תפעל לבירור העניין במישור המוסדי ובהמשך נמסר כי בדיקת הענין מוצתה״. כמו כן נמסר כי ״השופטת אגמון-גונן נפגשה בעבר עם השרה שקד בעת שכיהנה כשרת המשפטים, בלשכתה, זאת באישורה של נשיאת בית המשפט, ובהתאם להסכמה שבין הנשיאה והשרה״.

נציין כי גלובס עומד מאחורי הפרסום, וכי תלונת השופטת אגמון-גונן אכן הוגשה ליועמ"שית בהרב מיארה שהחליטה לגנוז את התלונה. לא ברורה הטענה ל"בדיקה מוסדית שמוצתה", לאור העובדה כי "הבדיקה המוסדית" הוגשה ליועצת המשפטית לממשלה עו''ד גלי בהרב מיארה, שהחליטה כי אין בעובדות הנטענות עבירה פלילית וגנזה את התלונה או בלשונה של הנהלת בתי המשפט: "הבירור המוסדי".

התנהלות מגונה או עיוות העובדות? נשיאת העליון נדרשת לבדק בית | פרשנות

הפרשה הנוכחית של אגמון־גונן ושקד מטרידה מכמה כיוונים. מטרידה במיוחד הטענה של השופטת כי שרת הפנים שלחה אליה חברה משותפת כדי שתשנה את דעתה בנוגע לתיקים שמתנהלים בפניה. זאת, תוך הסתרת השידול הזה מהצדדים שהופיעו בתיק.

אם שרת הפנים עשתה כך, מדובר בהתנהלות שראויה לגינוי. אולם, הן שקד והן החברה מכחישות בתוקף את נכונות טענות אגמון־ גונן. לטענת שתיהן, שקד לא יזמה כל פנייה אל אגמון־גונן וידעה על קיומה של השיחה רק בדיעבד. אם כך הם פני הדברים, מטריד לגלות ששופטת בית משפט מחוזי, שהתמודדה לאחרונה על התפקידים המשפטיים הכי בכירים בישראל, מעוותת את העובדות או לכל הפחות רואה צל הרים כהרים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

אני סבור כי אי-אפשר להשאיר את התמונה העובדתית בסימן שאלה, ועל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לבקש מנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לברר את העובדות.

נזכיר כי לאחרונה הגיש חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ שמחה רוטמן, בקשה לדון בהדחת השופטת אגמון־גונן לאור התנהלותה בחודשים האחרונים. שר המשפטים גדעון סער לפי שעה התעלם מבקשת רוטמן, אולם כאשר פרשה זו מצטרפת להתנהלותה הכללית - נראה ברור שאי-אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא, ולכל הפחות נדרש בירור עובדתי אודותיה.

בהקשר זה, שרת הפנים שקד חושפת כי אגמון-גונן פנתה אליה בעבר על מנת שתקדם אותה לבית המשפט העליון. לטענת שקד, אגמון-גונן לחצה גם על ראש לשכת עורכי הדין דאז, אפי נוה, שיפעל למינויה, בניגוד לנהלי נשיאת העליון. אפי נוה בחר שלא להגיב לידיעה.

בעיניי, פרשה זו פחות חמורה כי אגמון־גונן היא לא הראשונה ולא האחרונה שפועלת כך והנוהל שאוסר את המפגשים נראה מלכתחילה כמו גזירה שהציבור מתקשה מאוד לעמוד בה.

אולם, מבחינת נשיאת העליון מדובר במעשה חמור והיא אף פסלה בעבר קידום שופטת כאשר גילתה שחתרה תחת הנוהל שלה ונפגשה עם ראש לשכת עוה"ד בהיחבא. לא הועילו לה טענותיה כי פעלה על דעת נשיא בית המשפט בה היא מכהנת. אם כך הם פני הדברים, חלומה של אגמון-גונן להתמנות לעליון נגוז.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה