גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרה שקד מול השופטת אגמון-גונן: חילופי האשמות חסרי תקדים חושפים את הקרביים של מערכת המשפט

בחודש האחרון טענה השופטת מיכל אגמון־גונן כי מופעלים עליה לחצים פסולים לשנות את החלטותיה ● לגלובס נודע כי השופטת, על דעת נשיאת העליון אסתר חיות, הגישה תלונה נגד שרת הפנים איילת שקד, שלטענתה היא העומדת מאחורי אותם לחצים ● בלשכת שקד מכחישים ותוקפים: "בניגוד לנהלי הנשיאה, השופטת ביקשה בעבר מהשרה ומאפי נוה לקדמה לעליון"

שרת הפנים איילת שקד והשופטת מיכל אגמון־גונן / צילום: אוהד צויגנברג ''הארץ'', שלומי יוסף
שרת הפנים איילת שקד והשופטת מיכל אגמון־גונן / צילום: אוהד צויגנברג ''הארץ'', שלומי יוסף

השופטת מיכל אגמון-גונן, על דעת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט ד"ר יגאל מרזל, הגישה בחודש האחרון תלונה רשמית ליועצת המשפטית לממשלה נגד שרת הפנים איילת שקד, בטענה כי השרה פעלה כדי לשבש הליכי משפט.
על פי הנטען, שקד ביקשה מחברתם המשותפת לדבר עם השופטת ולהמליץ לה לשנות את פסיקותיה ביחס לאזרחים אוקראינים שנכנסים לישראל, וביחס לתיק של אוקראינית ספציפית אשר משרד הפנים דחה את בקשתה להיכנס לישראל.

היועמ"שית, שקיבלה את התלונה דרך מנהל בתי המשפט, סגרה את התיק במהירות שיא של 48 שעות. בהרב-מיארה הבהירה שאין בנטען שום דבר פלילי שמצדיק את התערבותה. כידוע, חקירה פלילית נגד שר דורשת, על פי חוק, אישור של היועצת המשפטית לממשלה ומשום כך התלונה הוגשה ישירות אליה ולא למשטרה.

עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

שרת הפנים איילת שקד, שלא הכירה את התלונה שהוגשה נגדה, מסרה בתגובה לגלובס כי מעולם לא ביקשה דבר מהשופטת אגמון-גונן, ואף לא ביקשה מאף גורם שידבר איתה. בתגובתה חשפה שקד כי דווקא אגמון-גונן היא זו שפעלה בניגוד למצופה ממנה. לדברי השרה, כאשר רצתה אגמון-גונן להתמנות לבית המשפט העליון, היא פנתה ישירות לשרת המשפטים דאז איילת שקד ואף לחצה על ראש לשכת עוה"ד דאז אפי נוה.

על פי נוהלי נשיאת בית המשפט העליון - אסור לשופטים מכהנים לפנות לחברי וועדה, לראש לשכת עוה"ד ולשרת המשפטים ולהיפגש עימם כדי לשכנע אותם לתמוך בהם, מבלי לעדכן מראש ולבקש את אישור נשיאת בית המשפט העליון.

התרגיל של שקד הפקיע סמכות מהשופטת

במשרד הפנים וברשות האוכלוסין זועמים בתקופה האחרונה על השופטת אגמון-גונן. זאת, בעקבות פסיקותיה בעניין ערעורים על בתי הדין לעררים והחלטות רשות האוכלוסין ביחס להגירה ושהייה בישראל, במיוחד סביב המלחמה באוקראינה.

לאור חוסר האמון הקיצוני של רשות האוכלוסין ומשרד הפנים בשופטת אגמון-גונן, החליטה שקד בחודש האחרון להפקיע מידיה את העיסוק בתיקים אלו. עד היום, כאשר פקידי רשות האוכלוסין בנתב"ג החליטו לסרב לכניסת אזרח אוקראיני לישראל, הערר הוגש לבית הדין לעררים בת"א והערעור נדון בפני השופטת אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.על פי הנוהל החדש, שנחשף כאן לראשונה, ההחלטה הסופית תעבור לידיו של מנכ"ל רשות האוכלוסין תומר מוסקוביץ, אשר יחתום על סירוב כניסת האוקראינים. כך, הסמכות המקומית להגשת ערר על ההחלטה תהיה אצל בית הדין לעררים בירושלים והערעור יידון במחוזי בירושלים.

מדובר בתרגיל חריג, בו שרת הפנים משנה נוהל באופן פרסונלי רק כדי למנוע משופטת ספציפית לדון בערעורים על המדיניות שלה. יש לציין כי הנימוק הרשמי של משרד הפנים הוא שההחלטה הועברה לידי מנכ"ל רשות האוכלוסין כדי ששיקול הדעת על סירוב כניסת אזרחי אוקראינה לישראל יהיה בידי הגורם הבכיר ביותר, לאור הנסיבות המיוחדות של המשבר בין המדינות. כאמור, הסיבה האמיתית היא הייאוש של הייעוץ המשפטי ברשות האוכלוסין והייאוש בלשכת שרת הפנים מפסיקותיה והחלטותיה של אגמון-גונן.

"ניסיון פסול לשנות את החלטתי"

לפני מספר שבועות, רמזה אגמון-גונן על פנייתה העקיפה של איילת שקד. בפתח דיון שעסק בערעור של אזרחית אוקראינה על סירובה להיכנס לישראל, אמרה השופטת: "אני רוצה להביא לידיעת הצדדים כי בימים האחרונים נעשו אלי פניות עקיפות מטעם משרד הפנים, בניסיון פסול לגרום לי לשנות את שיקול דעתי בהחלטותיי בנוגע לאזרחיות ואזרחי אוקראינה המגיעים בימים אלו לישראל בכלל, ובפרט להביא אותי לשנות את החלטתי המחייבת את רשות האוכלוסין להמתין 48 שעות בטרם תרחיק את אותם אזרחים, ואף ניסיון פסול להשפיע על שיקול דעתי בתיק הספציפי שלפנינו, כך שאורה על הרחקת המערערות בתיק זה".

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

חרף פניית גלובס עם בקשה להבהרה על מה בדיוק מדובר, סירבה השופטת לספק פרטים. כעת, כאמור, אנו חושפים כי עם הודעתה העמומה, הגישה אגמון-גונן תלונה דרך הנהלת בתי המשפט ליועמ"שית נגד שרת הפנים שקד ונגד חברתן המשותפת.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לגלובס כי "בדיקת העניין מוצתה".

מלשכת שרת הפנים איילת שקד נמסר בתגובה: "נבהיר, השרה שקד מעולם לא ביקשה דבר מהשופטת אגמון-גונן, לא במישרין ולא בעקיפין ולא ביקשה מאף גורם שידבר איתה. לעומת זאת, השופטת אגמון-גונן ביקשה מהשרה שקד לקדמה לבית המשפט העליון ולחצה על יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה שיפעל למינויה, בניגוד לנהלי נשיאת העליון.

"ולעצם העניין, השרה שקד כן הביעה את מורת רוחה מהחלטותיה של השופטת אגמון־גונן, שבחרה שוב ושוב להתעלם מלשון החוק, מסדרי הדין ואף לתת הנחיות בעלות משמעויות רוחב ולנסות לייצר נורמות הסותרות את החוק, על אף שאלו חורגות בהרבה מסמכותה במסגרת דיון פרטני בעניינם של מהגרים בעלי רקע עברייני שכבר הורחקו מישראל, וכעת מנסים להיכנס שוב בשעריה".

לא הפעם הראשונה שהביקורות מוטחות

חוסר האמון הנוכחי בין אגמון-גונן לשקד הוא לא הפעם הראשונה בה השופטת חוטפת ביקורות. רק לאחרונה פרסמנו כי השופטת אגמון-גונן ננזפה על ידי יו"ר ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש ונשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס.

כאשר התייצבה אגמון-גונן לראיון בפני הועדה לפני כשלושה חודשים, יו"ר הוועדה, השופט גרוניס, תקף אותה מיד. "כשופטת את צפצפת על הערכאה שמעלייך. איך את חושבת שאת ראויה להיות יועמ"שית?!"

אגמון-גונן, שהופתעה מהביקורת, ניסתה להתגונן ולהתנצל: "הייתי צעירה. היום הייתי מתנסחת אחרת". השיח ביניהם התלהט, וגרוניס למעשה פסל את מועמדותה באותו רגע. מכאן ואילך הראיון היה לפרוטוקול בלבד.

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בראשות השופט אשר גרוניס מסרה בתגובה: "על-פי סעיף 16 להחלטת הממשלה מספר 2274 משנת 2000, שמכוחה פועלת הוועדה, חלה חובת סודיות על כל פרט הנוגע לדיוני הוועדה".

בתגובה מאוחרת לפרסום, הנהלת בתי המשפט ביקשה להבהיר להבהיר כי ״השופטת אגמון-גונן לא הגישה תלונה נגד השרה איילת שקד וכי הנהלת בתי-המשפט תפעל לבירור העניין במישור המוסדי ובהמשך נמסר כי בדיקת הענין מוצתה״. כמו כן נמסר כי ״השופטת אגמון-גונן נפגשה בעבר עם השרה שקד בעת שכיהנה כשרת המשפטים, בלשכתה, זאת באישורה של נשיאת בית המשפט, ובהתאם להסכמה שבין הנשיאה והשרה״.

נציין כי גלובס עומד מאחורי הפרסום, וכי תלונת השופטת אגמון-גונן אכן הוגשה ליועמ"שית בהרב מיארה שהחליטה לגנוז את התלונה. לא ברורה הטענה ל"בדיקה מוסדית שמוצתה", לאור העובדה כי "הבדיקה המוסדית" הוגשה ליועצת המשפטית לממשלה עו''ד גלי בהרב מיארה, שהחליטה כי אין בעובדות הנטענות עבירה פלילית וגנזה את התלונה או בלשונה של הנהלת בתי המשפט: "הבירור המוסדי".

התנהלות מגונה או עיוות העובדות? נשיאת העליון נדרשת לבדק בית | פרשנות

הפרשה הנוכחית של אגמון־גונן ושקד מטרידה מכמה כיוונים. מטרידה במיוחד הטענה של השופטת כי שרת הפנים שלחה אליה חברה משותפת כדי שתשנה את דעתה בנוגע לתיקים שמתנהלים בפניה. זאת, תוך הסתרת השידול הזה מהצדדים שהופיעו בתיק.

אם שרת הפנים עשתה כך, מדובר בהתנהלות שראויה לגינוי. אולם, הן שקד והן החברה מכחישות בתוקף את נכונות טענות אגמון־ גונן. לטענת שתיהן, שקד לא יזמה כל פנייה אל אגמון־גונן וידעה על קיומה של השיחה רק בדיעבד. אם כך הם פני הדברים, מטריד לגלות ששופטת בית משפט מחוזי, שהתמודדה לאחרונה על התפקידים המשפטיים הכי בכירים בישראל, מעוותת את העובדות או לכל הפחות רואה צל הרים כהרים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

אני סבור כי אי-אפשר להשאיר את התמונה העובדתית בסימן שאלה, ועל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לבקש מנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לברר את העובדות.

נזכיר כי לאחרונה הגיש חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ שמחה רוטמן, בקשה לדון בהדחת השופטת אגמון־גונן לאור התנהלותה בחודשים האחרונים. שר המשפטים גדעון סער לפי שעה התעלם מבקשת רוטמן, אולם כאשר פרשה זו מצטרפת להתנהלותה הכללית - נראה ברור שאי-אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא, ולכל הפחות נדרש בירור עובדתי אודותיה.

בהקשר זה, שרת הפנים שקד חושפת כי אגמון-גונן פנתה אליה בעבר על מנת שתקדם אותה לבית המשפט העליון. לטענת שקד, אגמון-גונן לחצה גם על ראש לשכת עורכי הדין דאז, אפי נוה, שיפעל למינויה, בניגוד לנהלי נשיאת העליון. אפי נוה בחר שלא להגיב לידיעה.

בעיניי, פרשה זו פחות חמורה כי אגמון־גונן היא לא הראשונה ולא האחרונה שפועלת כך והנוהל שאוסר את המפגשים נראה מלכתחילה כמו גזירה שהציבור מתקשה מאוד לעמוד בה.

אולם, מבחינת נשיאת העליון מדובר במעשה חמור והיא אף פסלה בעבר קידום שופטת כאשר גילתה שחתרה תחת הנוהל שלה ונפגשה עם ראש לשכת עוה"ד בהיחבא. לא הועילו לה טענותיה כי פעלה על דעת נשיא בית המשפט בה היא מכהנת. אם כך הם פני הדברים, חלומה של אגמון-גונן להתמנות לעליון נגוז.

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים