גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אחרי שבנק ישראל הפחית אשתקד את דרישות יחס המינוף מהתאגידים הבנקאיים בחצי נקודת אחוז על רקע ההתאוששות ממשבר הקורונה, ובכך הבטיח כי זה לא מה שיהווה חסם להעמדת אשראי, היום הבנק האריך את הוראות השעה.

בהודעה שפרסם היום הפיקוח על הבנקים הוארך תוקף ההקלה שנקבעה בהוראת השעה עד לסוף 2023. לאחר מכן, יידרשו התאגידים הבנקאיים לשוב בתוך שני רבעונים ליחסי המינוף שבשגרה.

המהלך אומר דרשני לגבי המשך אספקת האשראי מצד המערכת הבנקאית שמהווה מראה למשק, שכן בהודעה היום בנק ישראל מציין כי השחיקה ביחס המינוף של המערכת הבנקאית נמשכה ברבעונים האחרונים, מה שמצריך את המשך ההקלות.

אם הבנקים צריכים להגיע למצב שמצריך את המשך ההקלות, זה אומר שמגבלת האשראי של חלקם חורגת או לפחות ממש גבוהה. לצד זאת, המהלך עשוי לרמז על הקדמת תרופה למכה, כלומר לפני שיהיו גל העלאות ריבית שיביאו לעלייה בפיקדונות ויפרו את יחס הלימות ההון, בנק ישראל מאפשר לבנקים זמן נוסף לייצר כרית ביטחון.

בנק ישראל נדחק לצעד זה, על רקע עליית הפיקדונות של הבנקים

נוכח סיום המדינות המרחיבה שהנהיג בתקופת הקורונה, בנק ישראל סיים עם מרבית התוכניות שהנהיג על מנת לסייע למשק, אז עולה השאלה מדוע יש צורך בהארכה זו כדי להבטיח שיחס המינוף לא יהווה חסם.

בנק ישראל למעשה נדחק להאריך את הוראת השעה על רקע עליית הפיקדונות של הבנקים בבנק ישראל, שמביאה לירידה ביחס ההון למאזן שלהם, ואין ברצונו למנוע מתן אשראי למשק. הרי הפיקדונות של הציבור שמורים בבנק ישראל והעלאת הריבית על פניו תביא לעלייה בפיקדונות, ואיתה את הצורך להגדיל את יחס ההון. כך ייתכן כי בנק ישראל מכשיר את הקרקע לקראת העלאות הריבית במשק.

כיום, בנק ישראל נמצא לפני סבב (סייקל) של ריבית עולה, ובדרך כלל במהלך כזה יש מעבר מהשוק לפיקדונות, שכן האלטרנטיבה לכסף עלתה, ולו בקצת. ברגע שהפיקדונות עולים, אז ההון אמור לגדול בהתאם, מה שמסביר את עצירת הדיבידנדים מצד פועלים וגיוס ההון של דיסקונט.

עוד לפני העלאת הריבית הבנקים הגיעו לנקודה שבה הצטרכו להאט את הצמיחה מבחינת העמידה ביחס הלימות ההון. כעת בנק ישראל לא יכול לעצור את זה. או שבנק ישראל יאריך את ההקלה עוד ועוד או שהוא יציב יעד כפי שעשה היום וממנה המצב אמור להשתנות.