פוסט ויראלי בפייסבוק, 18.4.22 / צילום: צילום מסך
קרוב ל-200 שיתופים ויותר מ-500 לייקים הצטברו לפוסט בפייסבוק שעוסק בחיסונים, אך הפעם ללא קשר לקורונה. בפוסט נטען כי "משרד הבריאות שינה לפני שנתיים את חיסון המחומשת שנותנים לתינוקות בישראל (טטנוס, דיפתריה וכו')", והחליף את "החיסון שניתן במשך שנים רבות לחיסון אחר שנקרא pentaxim" (המילה חיסון נכתבת בפוסט עם האות O באנגלית במקום ס' בעברית). לפי הפוסט, לחיסון החדש "אין אישור FDA, ולא מחסנים בו בארה"ב ובקנדה וגם לא במדינות אירופה כמו אנגליה, גרמניה, בלגיה, הולנד וכו'". עוד נטען בו כי "במרכיבים של החיסון הזה יש פורמלדהיד".
אז האם הורים לתינוקות צריכים לדאוג לגבי אותו חיסון שניתן לתינוקות מספר פעמים בשנה הראשונה לחייהם? פנינו למשרד הבריאות, לסוכנות התרופות האירופית (EMA, המקבילה של ה-FDA), ונעזרנו גם בארגון מדעת. להלן הממצאים.
ראשית, במשרד הבריאות אישרו לנו כי בשנת 2019 נעשה מעבר לחיסון אחר. הסיבה לכך היא שחברת סנופי פסטר, שמייצרת גם את החיסון שניתן עד אז וגם את החיסון החדש, "הודיעה שהמפעל בקנדה לא עומד בייצור הכמויות המבוקשות לחיסון המחומש עבור השוק בצפון אמריקה, ולכן למדינת ישראל הוצע לקבל (במחיר יקר יותר) את החיסון שמיוצר באירופה, ומשווק לכל שאר העולם למעט צפון אמריקה". זאת גם הסיבה שלחיסון החדש אין אישור FDA - הוא לא בשימוש בארה"ב ולכן אין לו צורך באישור כזה. לעומת זאת, "החיסון רשום ומאושר ברשות התרופות האירופית, וב-109 מדינות, כולל 26 מדינות באירופה, שביניהן אנגליה, גרמניה, ספרד וצרפת".
כדי לאמת את התגובה שקיבלנו ממשרד הבריאות פנינו בעצמנו לסוכנות התרופות האירופית (שמכונה, כאמור, EMA) ושם הוסבר לנו כי תרופות יכולות להיות מאושרות באופן גורף על ידי הסוכנות לכל מדינות האיחוד, אך יכולות גם להיות מאושרות בנפרד על ידי כל מדינה ומדינה. במקרה של חיסון ה-Pentaxim (שמופץ באירופה גם תחת השם Pentavac) האישור נעשה בדרך השנייה. כלומר, על ידי המדינות עצמן.
מיהן המדינות שאישרו באופן פרטני את אחד משני החיסונים הללו? באמצעות עמותת מדעת מצאנו את הרשימה וכפי שציינו במשרד הבריאות זאת דווקא כוללת מדינות כמו בריטניה, גרמניה ובלגיה - שהוזכרו בפוסט ככאלה שבהן החיסון אינו בשימוש - ועוד רשימה ארוכה מאוד של מדינות אירופיות. ביניהן: צרפת, איטליה, דנמרק, פינלנד, נורווגיה, שוודיה ועוד ועוד.
ומה לגבי הטענה שמופיעה בפוסט לפיה בחיסון יש פורמלדהיד? גם היא, כך מתברר, נכונה אך חסרת משמעות. ממשרד הבריאות נמסר לנו כי "החיסון אכן מכיל כמות זעירה של פורמלדהיד, כמו חיסונים רבים אחרים, בכללם התרכיב שניתן בצפון אמריקה ושהיה בשימוש בישראל עד לפני שנתיים… יודגש כי הפורמלדהיד נמצא בגוף האדם באופן טבעי ברמות גבוהות בהרבה מאלה הניתנות בחיסון".
כפי שניתן לראות באישור ה-FDA שקיבל החיסון שהיה בשימוש בישראל עד 2019 אכן גם בו יש פורמלדהיד (בכמות של פחות משני מיקרוגרם). גם בעמותת מדעת מסבירים שפורמלדהיד נמצא בגוף האדם בכמויות גדולות מאלו שיש בחיסונים, ושניתן למצוא את המרכיב גם בחיסונים אחרים.
בשורה התחתונה: הפוסט הוויראלי מטעה. משרד הבריאות אכן עבר לאחרונה לחיסון חדש שניתן לתינוקת בשנה הראשונה לחייהם ("מחומשת"), ולחיסון זה אין אישור FDA, אך הדבר נובע מכך שהוא לא משווק בארה"ב. לעומת זאת, בניגוד לנטען בפוסט, החיסון כן ניתן ברבות ממדינות אירופה, ויש לו אישור מטעם רשויות הבריאות שם. בנוסף, החיסון אכן מכיל פורמלדהיד, אך בכך הוא אינו שונה מהחיסון האמריקאי שניתן בעבר, ובכמות המדוברת אין סיכון.
תחקיר: אוריה בר-מאיר