עזיבת מקום עבודה היא אירוע משמעותי מאוד שמחייב התאמות ושינויים בניהול הכסף המשפחתי. לעזיבת מקום עבודה שלוש משמעויות עיקריות: הראשונה, עצירת הכנסות שעליהן מבוסס תקציב המשפחה. השנייה, עצירת ההפקדות למוצרים הפנסיוניים, דבר שעוצר את צבירת הכסף לחיסכון ומסיים את תוקף הביטוחים הקיימים בהם (ביטוח חיים וביטוח לאבדן כושר עבודה). המשמעות השלישית, היא שמרכיב הפיצויים בחיסכון הפנסיוני הופך להיות נזיל. הכתבה הבאה תתמקד בפיצויים. מה ההסדר הקיים בישראל, ואיך נכון להתנהל?
פיצויים: כך הם הפכו לחלק מהפנסיה
בהסדר הפיצויים בישראל נעשו לאורך השנים מספר שינויים. בעבר, אחד ההסדרים הנפוצים שהיו קיימים הוא מתן פיצויים רק במקרה של פיטורים ממקום העבודה. אם העובד התפטר בעצמו, הוא לא היה זכאי כלל לפיצויים, ואם הוא פוטר - הוא היה זכאי למשכורת אחרונה כפול מספר שנות הוותק במקום העבודה.
הסדר זה התפתח להסדר המוכר בשם סעיף 14 - המעסיק צריך להפריש לקרן הפנסיה של העובד את מרכיב הפיצויים, ואותו הוא מקבל בין אם הוא פוטר או התפטר.
בהסדר החדש, המעסיק חייב בפיצויי פיטורין של 8.33% מהשכר בכל שנת וותק, אך על מנת לעמוד בתנאי סעיף 14, די שהוא הפריש 6%. אם המעסיק פעל כך והפריש רק 6%, הוא צריך להשלים את ה-2.33% רק במקרה שהעובד פוטר.
כשצו ההרחבה לפנסיה חובה הוחל על המשק בשנת 2008, הוא אימץ למעשה את ההסדר בסעיף 14. זה הוא ההסדר שחל היום על כלל העובדים במשק, גם אם הם לא חתמו מפורשות על סעיף 14. על פי סעיף זה, הפיצויים הפכו להיות חלק מהפנסיה, כשהמעביד צריך להפריש בכל חודש לפחות 6% לקרן הפנסיה תחת מרכיב הפיצויים. כשהעובד מסיים את עבודתו, הקופה ממשיכה איתו, וכאמור אם הוא פוטר והופרשו רק 6%, הוא יקבל השלמה של 2.33% לכל שנת ותק.
ראוי לציין שלפי ההסדר החדש, אם הייתה עלייה בשכר של העובד לאורך השנים, והמעסיק הפריש באופן קבוע לפי השכר העדכני, הוא לא חייב להשלים לשכר האחרון (הכפול מספר שנות הוותק).
חשוב להכיר את ההסדרים הקודמים, עבור עובדים ותיקים שעבדו באותו מקום עשרות שנים, כשבחלק מהתקופה המעסיק לא הפקיד עבורם את מרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, ואז הם פוטרו. במקרה כזה, הפיצויים להם הם זכאים מחושבים לכל תקופת עבודה, לפי הכללים הנוהגים לגבי אותה תקופה.
פיטורים: מה קורה עם ה־2.33%?
כאמור, אם המעסיק מפריש 6% לקרן הפנסיה והוא פיטר את העובד לאחר מספר שנות עבודה, הוא צריך להשלים לו 2.33% ממשכורת אחרונה לכל שנת ותק. כסף זה יופיע בטופס ה-161 שיופנה למס הכנסה, ולאחר אישור פקיד השומה, הוא יוכנס לחשבון הבנק. אם העובד ירצה להוסיף אותו לסכום הצבור לפנסיה, הוא יוכל, אך הדבר דורש הליך בירוקרטי שיש לעשות מראש.
לפני הפנייה למס הכנסה, העובד צריך להגיד למעסיק שהוא מעוניין שהכסף יצטרף לחיסכון הפנסיוני, ועליו לפתוח קופת גמל, להעביר את פרטיה למעסיק, ולהורות לו להפקיד אליה את השלמת כספי הפיצויים. בטופס 161, השלמת כספי הפיצויים צריכה כבר להופיע עם פרטי קופת הגמל. לאחר מכן, ניתן לפנות למס הכנסה ולבקש לצרף את הכסף לכספי הפנסיה ברצף קצבה.
הבירוקרטיה: אילו טפסים נדרשים?
בישראל קיים פטור ממס על פיצויים בגובה של משכורת לכל שנת ותק עד לתקרה של 12,640 שקלים לשנה. על כן, בעת עזיבת מקום עבודה, נדרשת התחשבנות מול מס הכנסה, שמבהירה אילו כספים נמשכים בפטור, אילו חייבים בתשלום מס, ואיך הדבר ישפיע בהמשך הדרך על יתרת ההון הפטורה. כשפורשים ממקום עבודה, יש צורך לקבל מהמעסיק טופס 161, ובו מצוינים כספי הפיצויים והמענקים. על בסיס טופס זה, ניתן למלא טופס 161 א’, ובו נאמר למס הכנסה מה לעשות עם הכסף.
ישנם כספים, כמו מענקי פרישה, שעל פי החוק צריכים למשוך, וישנם כספים, כמו פיצויים, שניתן לבחור. למעשה עומדות בפני העובדים שלוש אפשרויות: הראשונה, למשוך את הכסף, לקבל פטור עד סכום התקרה, ולשלם מס מעבר אליו. השנייה, להעביר את הכסף לרצף קצבה, כלומר הוא נשאר בקרן הפנסיה ומצטרף לכספים המיועדים לקצבה. במרבית המקרים אפשרות זאת תהיה ברירת המחדל, אם לא הוגש טופס 161 א’ בסיום מקום העבודה.
האפשרות השלישית היא לייעד את הכסף לרצף פיצויים. במקרה זה, פשוט דוחים את התחשבנות המס לסיום העבודה אצל המעסיק הבא. אפשרות זו מתאימה במקרים מאוד מאוד ספציפיים, למשל אם קיימים מענקי פרישה גדולים שעוברים את תקרת הפטור, והעובד מתחיל עבודה חדשה בשכר נמוך יותר. לאחר שנבחרה האפשרות המתאימה, יש לפנות לפקיד שומה, שמוציא את האישורים המתאימים.
משיכת פיצויים: מה הן הסכנות?
על פי שיטת הפנסיה הקיימת בישראל, החיסכון שנצבר לאורך השנים, ישמש לקצבה הפנסיונית. חיסכון זה מורכב מכספי התגמולים שהמעסיק והעובד מפרישים מידי חודש, ומכספי הפיצויים. אם כספי הפיצויים ימשכו, הקצבה תקטן בהתאם. כמה תקטן? עד 40%, כיוון שפיצויים שנשארים בקרן פנסיה לאורך שנים צוברים גם תשואה בריבית דריבית.
בנוסף, למשיכת הפיצויים לאורך הדרך יש השפעה על הטבות מס שמתקבלות בעת הפרישה. קצבת הפנסיה נחשבת כהכנסה, והיא ממוסה על פי מדרגות מס. עם זאת, לכל אחד יש הטבת מס שנקראת "ההון הפטור" בגובה של כ-810 אלף שקל. חלק ממנה ניתן לנצל למשיכת מענקים או פיצויים פטורים ממס, ומה שלא מנוצל במשיכות אלו, משמש כפטור לקצבת הפנסיה השוטפת.
המדינה מעודדת את שמירת הכספים והעברתם לקצבה, ולכן יש "קנס" על משיכות חד פעמיות, המקטינות את יתרת ההון שתישאר כפטור על קצבת הפנסיה השוטפת. הפיצויים שנחשבים כאלו שפוגעים ביתרת ההון הפטור הם כאלו שנמשכו במשך 32 שנה לפני היציאה לפרישה.
אם העובד פוטר ואין לו כסף לקנות אוכל לילדים, ברור שעדיף למשוך את כספי הפיצויים. אולם, אם הוא התחיל לעבוד במקום חדש, והוא מעוניין למשוך את הכסף להחליף אוטו, לנסוע לחו"ל, או אפילו להשקיע בבורסה - עליו לקחת בחשבון שהפיצויים הם חלק מהפנסיה, והכסף שנצבר דרך קרן הפנסיה זוכה להטבות מס שבסוף הדרך ישתקפו בקצבה בעת הפרישה. ויתור על ההטבות האלו צריך להילקח בחשבון בעת קבלת ההחלטה. כלל האצבע הוא שאין כדאיות למשיכת הכספים.
מרכיבים ביטוחיים: למה צריך לשים לב?
בשולי הדברים נתייחס גם להשפעות הנוספות שיש לעזיבת מקום העבודה בהקשר לניהול הכסף המשפחתי. תרחיש בו יש תקופות ללא שכר הוא תרחיש שצריך להיות מודעים לו בעת תכנון התקציב המשפחתי. אם בעבר רבים היו נכנסים למקום עבודה, מקבלים קביעות, כיום ישנן תקופות ללא עבודה, והחלפות מקום עבודה. על כן, צריכה להיות למשפחה קרן חירום למקרים כאלו, שתאפשר תקופה ללא הכנסה.
בנוסף, הפסקת ההפרשה לפנסיה, משליכה באופן ישיר על גובה הקצבה בפרישה. תקופות ארוכות מאוד ללא עבודה, יובילו לפנסיה נמוכה. ולבסוף, בעת עזיבת מקום עבודה וחיפוש עבודה חלופית, צריך לזכור שהפסקת ההפקדות תוביל לביטול הביטוחים בקרן. עם עזיבת העבודה, מומלץ ליצור קשר עם קרן הפנסיה, באופן אקטיבי ולבקש הסדר ריסק זמני.
