גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיליון ציונים ל-74 שנות כלכלה: הרבה סיבות לגאווה והנקודות לשיפור

74 שנות כלכלה ישראלית מספקות הרבה סיבות לגאווה: אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים, האבטלה כאן נמוכה, הצמיחה גבוהה, והאינפלציה של שנות ה־80 דוכאה ● יחד עם זאת, בכל הקשור לאי השוויון בחברה הישראלית, יש מקום לשיפור ● ובמבט צופה פני עתיד יש גם סיבות לדאגה

איפה היינו ולאן אנחנו הולכים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
איפה היינו ולאן אנחנו הולכים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אבטלה: המפנה הגיע ב-2003 

איפה היינו: מהגרף בולטות במיוחד שלוש תקופות עם שיעור אבטלה חריג: תקופת המיתון של 1966-1967, תקופת העלייה מברה"מ בשנים 1990-1994 ותקופת האבטלה הגבוהה של ראשית המילניום. בחקר הכלכלה מקובל לדבר על "האבטלה הטבעית" - שיעור המבוטלים הנובע מהזמן שלוקח למעסיק למצוא עובד או מהזמן שלוקח למובטל למצוא עבודה. לפי ניתוח של פרופ' יורם מישר, לאורך שנותיה של המדינה כמעט בכל השנים שיעור האבטלה כאן לא עלה על "השיעור הטבעי", כששני החריגים הם המיתון של שנות ה-60, ותקופת התפוצצות "בועת הדוט קום" והאינתיפאדה השנייה בראשית שנות האלפיים.

 

איפה אנחנו היום: היום פרסמה הלמ"ס כי באפריל האחרון עמד נתון האבטלה על 2.9% - שפל של 50 שנה. נקודת המפתח למצבה הטוב של ישראל בפרמטר האבטלה היא 2003 והצעדים שהוביל אז שר האוצר, בנימין נתניהו. לפי פרופ' דן בן-דוד, ראשיתה של מגמת הירידה היא בקיצוץ עמוק בתמיכות בשנת 2002 שיושם בתגובה למיתון החריף בשנים אלה. כדי לנסות לפצות על אובדן ההכנסה מתמיכות, יותר ויותר בלתי מועסקים נאלצו להתחיל לעבוד - והדבר הגדיל את שיעורי התעסוקה.

איפה נהיה בעתיד: הנה נתון מעניין: בתקופת הקורונה שיעור הירידה בתעסוקה היה גדול פי ארבעה משיעור הירידה בתוצר. פרופ' בן דוד שהצביע בפנינו על הנתון הזה מסביר כי הסיבה לכך היא שרבים מהמועסקים בישראל הם בעלי מיומנויות נמוכות - מה שמתבטא בפריון עבודה נמוך. כלומר, זה לא מספיק להגדיל את מספר המועסקים במשק, חשוב גם להקנות להם את המיומנות המתאימה. וזה גם האתגר של ישראל לעתיד: להקנות חלקים גדולים יותר באוכלוסייה את היכולת להשתלב בענפים עם פריון גבוה, כמו ענף ההייטק. 

מאזן התשלומים: המהפך הושלם

איפה היינו: לאורך רוב שנות קיומה של ישראל, החשבון השוטף של מאזן התשלומים (הכסף שנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורות, שירותים ותשלומי העברה פחות הכסף היוצא ממנה בסעיפים אלה) נמצא בגירעון. המשמעות היא שהמשק נאלץ להקטין את יתרות המט"ח שלו או להגדיל את החוב החיצוני שלו. במהלך השנים נעשו מאמצים לצמצם את הגירעון הזה אך לרוב הם לא צלחו למעט שתי אפיזודות קצרות: ב-1954, עם כספי השילומים מגרמניה ובשנים 1985-1986 עם קבלת מענק מיוחד ממשלת ארה"ב.

 

איפה אנחנו היום: כיום המאמץ צלח, המהפך הושלם, ומאז ראשית שנות האלפיים ישראל נמצאת בעודף בחשבון השוטף, שהולך וגדל. איך זה קרה? דעה רווחת מייחסת את השינוי להצלחת ענף ההייטק. אלא שלדעת זעירא התשובה כנראה מורכבת יותר. בספרו הוא מראה כי הירידה בגירעון מאזן התשלומים לא נגרמה על ידי שיפור היצוא, אלא דווקא על ידי צמצום היבוא.

איפה נהיה בעתיד: קשה לחזות מגמות בסחר הבינ"ל, אבל פרופ' עומר מואב מצביע על כך שמדינת ישראל פועלת להגביל את היבוא מחד ולעודד את היצוא מאידך, כך שהעודף בחשבון השוטף של ישראל צפוי להמשיך ולגדול. אלא שאם להעכיר קצת את האווירה, מואב לא סבור שמדובר בבשורה חיובית דווקא. לדבריו, "אין כל ערך ליצוא מלבד מימון יבוא. לכן יצוא גבוה מהיבוא הוא טוב רק אם הוא משמש למימון עודף יבוא בעתיד".

אי שוויון: ישראל בתחתית הדירוג

איפה היינו: הגרף שאנחנו מציגים כאן תומך בטענה די רווחת: פעם היה פה הרבה יותר שוויוני. אי השוויון בחברה הישראלית החל לטפס בשנות ה-80 על רקע גורמים כמו העלייה באבטלה והזינוק באינפלציה. בהמשך הגיע הקיצוץ בתמיכות של תחילת שנות האלפיים שאמנם הגדיל את התעסוקה, אך באמצעות שילוב עובדים בשכר נמוך יחסית שבמידה רבה התקזז עם אובדן ההכנסה מתמיכות.

 

איפה אנחנו היום: כיום ישראל היא אחת המדינות הלא שוויוניות בקבוצת המדינות המפותחות (OECD). ב-2018 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים) ישראל דורגה במקום השמיני ברמת אי השוויון. עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות מסוימת: בעשור האחרון נרשמת ירידה ברמת אי השוויון בישראל, וזאת בניגוד למגמות הבינ"ל. כך, בעוד שאצלנו מדד ג'יני - המדד המקובל למדידת אי שוויון - רשם ירידה של 7% בין 2012 ל-2018, המדד החציוני של מדינות ה-OECD נותר באותה תקופה ללא שינוי.

איפה נהיה בעתיד: בדומה למצב בשוק העבודה, גם כאן בן-דוד מציין את רכישת המיומנות כגורם שיכתיב את המגמה. לדבריו, היות שחלק הולך וגדל של ילדי ישראל נמצא במערכות חינוך שאינן מעניקות לו כלים הולמים לשוק העבודה, ניתן לצפות ששיעור העובדים בעלי כושר השתכרות נמוך ימשיך לגדול, ילחץ למטה את רמות השכר הנמוכות, וישפיע באופן שלילי על אי השוויון בחברה.

תוצר לנפש: בזכות גידול האוכלוסייה

איפה היינו: כפי שאפשר לראות מהגרף, לאורך ההיסטוריה שלה ידעה מדינת ישראל שנים לא מעטות של מיתון (ירידה בתוצר). ניגע כאן בשנה חשובה אחת: 1972. לפניה שיעור הצמיחה השנתי הממוצע עמד על 5%, ובארבעת העשורים שאחריה הוא צנח ל-1.7%. מה קרה? פרופ' דן בן-דוד מצביע על מלחמת יום כיפור כזרז ל"שינוי בהעדפות הלאומיות", שהתבטאו בשינויים בהוצאות המשאבים הציבוריים בשנים הבאות (יותר סקטוריאליות ופחות לאומיות). לעומתו, פרופ' זעירא סבור כי הירידה בשיעור הצמיחה לא נבעה מבעיה כלכלית, אלא הייתה בלתי נמנעת, וכי על רקע המספרים הגבוהים שמאפיינים כלכלה צעירה, הייתה חייבת להגיע האטה בצמיחה בזמן מסוים.

 

איפה אנחנו היום: עם היציאה ממשבר הקורונה הציגה ישראל נתון פנטסטי: צמיחה לנפש של 6.3% - הרביעית בגובהה בעולם. יחד עם זאת, קשה לגזור מאירוע חד פעמי כזה מסקנות חד משמעיות. כדאי לשים לב לכך שלמרות נתוני הצמיחה הגבוהים מבחינה אבסולוטית שמציגה ישראל בשנים האחרונות, כשבודקים את הצמיחה לנפש, ומנטרלים את העבודה שהאוכלוסייה כאן גדלה בקצב מהיר יותר מבשאר מדינות המערב, המיקום של ישראל מרשים פחות. ב-2019, למשל, ישראל דורגה במקום ה-6 ב-OECD בנתון הכללי, אך רק במקום ה-14 (המכובד גם הוא) בשיעור הצמיחה לנפש.

איפה נהיה בעתיד: אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה הוא הפריון הכולל - זהו החלק בצמיחה שאינו מוסבר על ידי גידול בעבודה או בהון. המגמה כאן אינה מבשרת טובות: אם בשנות ה-70 היינו קרובים מאוד לארצות הברית בפריון הכולל, הרי שכיום אנחנו מתרחקים ממנה יותר ויותר. 

אינפלציה: אין סיבה לחשש

איפה היינו: האינפלציה בישראל החלה לעלות בשנות השבעים בעקבות מימון חלק ניכר מהגדלת הגירעון הציבורי על ידי "הדפסת כסף", והואצה בשנות השמונים לאחר תוכנית הליברליזציה של משטר שער החליפין ושוק מטבעות החוץ. ב-1983 נרשם השיא של למעלה מ-400% אינפלציה לאחר משבר מניות הבנקים.

 

איפה אנחנו היום: ב-1985 אומצה בממשלה תוכנית לייצוב המשק שבין צעדיה ניתן למנות את הקטנת ההוצאות, הגדלת ההכנסות, קיבוע שער החליפין, הקפאת המחירים והשכר והרחבת העצמאות של בנק ישראל. צמצום האינפלציה היה מיידי, ובהמשך עד סוף שנות ה-90 היא הצטמצמה לסביבות 10% בשנה. משנות האלפיים היא התייצבה על רמה נמוכה של כ-2%, ובעשור האחרון, בדומה למגמות העולמיות, האינפלציה אף הייתה שלילית בשנים מסוימות (דפלציה).

איפה נהיה בעתיד: לדעת פרופ' מואב, כל עוד נשמרת עצמאותו ומקצועיותו של בנק ישראל - אין סיבה לחשש מאינפלציה. כשבנק ישראל שומר על עצמאות מוסדית וכשיש לו חופש מקצועי לנהל את המדיניות המוניטרית, תקופות האינפלציה החריפות שנגרמו כתוצאה מהגירעונות הממשלתיים - לא צפויות לשוב. 

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות