גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרגישים שאתם עומדים יותר בתורים ובכבישים? כך הפכה ישראל למדינה המצטופפת ביותר בעולם

אחרי תקופת קורונה ממושכת, יצא עם ישראל מהבית ונדהם לגלות כמה גדלנו: עומסים, פקקים ותורים בכל מקום ● בתוך 74 שנים צמחה האוכלוסייה פי 12 - יותר מכל מדינה מערבית אחרת - והמדינה מתקשה לעמוד בקצב ● גלובס בודק איך ניתן להתמודד עם האתגר, מה צפוי בעתיד והיכן נקודות האור

קול התור נשמע בארצנו. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קול התור נשמע בארצנו. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כמעט שנתיים ישבו אזרחי ישראל בבתים תחת איום מגפה, יצאו לבלות פחות, נסעו לעבודה פחות. כשהכל נגמר והמשק חזר לפעילות שגרתית גילינו שוב שהמדינה כמעט קטנה עלינו. פקקים, תורים כבדים בכל מקום, נתב"ג שוב צר מלהכיל, המתנה של חודשים לתור אל משרד הפנים, המתנה לחבילה שהזמנו מזמן וקבורה במתקן המיון של הדואר, עשרות אוניות מטען המחכות לפריקה מחוץ לנמלי הים שלנו.

 

מבחינה אובייקטיבית כמעט בלתי אפשרי שלא להרגיש את השינוי - אוכלוסיית ישראל גדלה כמעט פי 12 מאז הקמתה לפני 74 שנים. קצב הגידול באוכלוסייה הוא חסר תקדים ומניח אותנו במקום הראשון בעולם, ובעיקר מעלה שאלה אחת מטרידה: אם זהו המצב כעת, כשהתשתיות - מכבישים ועד שימוש במשאבים - מקשות מאוד על החיים כאן, מה יהיה בעוד שלושה עשורים במידה ונמשיך להתרבות בקצב אקספוננציאלי; ולאור המצב הפוליטי המורכב תמידית, איך בכלל ניתן לתכנן קדימה וגם לבצע על מנת לשמר כאן רמת חיים טובה.

דמוגרפיה שוברת שיאים / החיים המתאגרים של התושב ה-10 מיליון

לכבוד יום העצמאות ה-74, פרסמה הלמ"ס כי מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל ב-176 אלף איש, שמשקפים גידול של 1.9%. וכיום מונה האוכלוסייה 9.5 מיליון נפשות לעומת 806 אלף איש בקום המדינה. לפי תחזיות הלמ"ס, ביום העצמאות ה-100 של ישראל תמנה אוכלוסיית המדינה 15.2 מיליון נפש. לשם המחשה, כדי לקיים את הגידול באוכלוסייה, תצטרך המדינה לבנות עוד תריסר ערים בנות מספר תושבים כמו של תל אביב.

איך ייראו החיים כאן? בעוד שלוש שנים יוולד הישראלי שיכניס אותנו לרשימת המדינות עם אוכלוסייה של 10 מיליון איש ומעלה. הילד הזה יגדל לתוך המדינה המצטופפת ביותר בעולם. הוריו הצעירים, שבחייהם הקצרים כבר הספיקו לחזות במספר התושבים בישראל הקטנה כמעט ומכפיל את עצמו, יצטרכו להקדים לרשום את בנם למסגרות, בגלל המחסור החמור בפעוטונים וגנים. כשיסיעו אותו בבוקר ייאלצו לעמוד בפקקים, ואם יצטרכו לקחת את הילד לרופא מומחה ייתבקשו להמתין בתור חודשים ארוכים.

 

כשהילד ה-10 מיליון יעלה לבית הספר היסודי, בתחילת העשור הבא, אמורה מדינת ישראל לפי תחזיות בינלאומיות לעקוף את הולנד ודרום קוריאה ולהגיע למקום הראשון בדירוג המדינות המפותחות הצפופות ביותר, עם יותר מ-500 אנשים לכל קילומטר רבוע. בשנת 2050, קצת אחרי שישראל תחגוג את יום העצמאות ה-100, הישראלי ה-10 מיליון שירצה לצאת מבית הוריו ולעבור לדירה שכורה, עלול למצוא את עצמו בבעיה קשה. עד אז, על פי התחזית, הצפיפות בישראל כבר תשאיר הרחק מאחור את מדינות המערב: על פי הערכות דמוגרפיות, האוכלוסייה בישראל תהיה דחוסה עוד יותר מאשר בהודו וטאיוואן, עם 724 איש בקמ"ר ממוצע - זינוק של כ-65% לעומת המצב כיום.

מחיר הצפיפות / עומס על תשתיות ועלויות פיצוי גבוהות

אחת הבעיות הדחופות היא הקמה של מתקני תשתיות אסטרטגיים. כך, למשל, הסיפור הבלתי נגמר של שדה התעופה הבינלאומי השני שמעוניינת המדינה להקים, כאשר כל אחד מהמיקומים שהוצעו מעורר התנגדות רבתי. גם הקמת רכבות עירוניות, הקמת מתקני התפלה ותחנות כוח - כמעט כל פרויקט כרוך במאבקים מול התושבים, כי כבר אין שטחים שבהם ניתן לבנות מבלי להפריע לאף אחד.

יש לצפיפות הזו עלות עודפת בפרויקטים: המדינה צריכה לבנות תשתית רכבת קלה או מטרו בגוש דן אחרי שהוא כבר כולו בשטח בנוי, ולשלם פיצויים על הפקעות והחלטות להזיז תשתיות קיימות. ככל שהצפיפות יותר גדולה צריך לשלם יותר ויותר, גם בזמן וגם במיליארדי שקלים מקופת המדינה.

שוק הדיור מושפע ישירות מהצפיפות. לפי חישוב שערכו בפורום "צפוף", ארגון ששם לו מטרה להעלות את השלכות גידול האוכלוסייה המואץ לסדר היום הציבורי, בעשור שיסתיים בשנת 2030 תצטרך המדינה לבנות 526 אלף יחידות דיור רק כדי לקיים את תוספת האוכלוסייה, מבלי לפתור את משבר הדיור. בעשור הקודם נבנו בארץ 437 אלף יחידות דיור, וכידוע, זה לא מספיק.

הצפיפות מצריכה תשתיות שיקיימו אותה. איך, למשל, יספקו את הצריכה המוגברת של חשמל לאוכלוסייה הצומחת, לצד המעבר לתחבורה חשמלית שצורכת אנרגיה רבה? על פי מודל רשות החשמל, אנו צפויים לגידול שנתי בצריכת החשמל של 2.8% עד 2030. בפועל, ממוצע הגידול בחמש השנים האחרונות עמד על 3.4%.

ומה לגבי היקפי התפלת המים? גם שם תידרש המדינה להגדלת התפוקה ביותר מ-50% מ-596 מיליון קוב מים ב-2019 ל-941 מיליון קוב ב-2030.

ריבוי טבעי / קצב פריון הגבוה ביותר בעולם המערבי

לפי נתוני ה-OECD לשנת 2019 (ראו גרף), הפריון לאישה בישראל עומד על מעט יותר משלושה ילדים - פער ענק על המדינה הבאה אחרינו בהשוואה, מקסיקו, שבה הפריון עומד על 2.1 ילדים לאישה. בעוד שמקסיקו בסטגנציה מבחינת גודל האוכלוסייה, רוב מדינות המערב נמצאות בתהליך של הצטמקות. אנחנו בקצב גידול האוכלוסייה הטבעי הגבוה מבין המדינות המפותחות ללא שום תחרות, וזה בתוך מדינה שהיא בגודל של נעץ על המפה.

אחת הבעיות האופייניות לחברה הישראלית היא מגוון גדול של אוכלוסיות שמשתלבות רק חלקית בתעסוקה ובתמ"ג. אחד האתגרים שחשוב לפתור כיום הם שילוב תעסוקת גברים חרדים ונשים מוסלמיות, שנמצאים כיום באחוזים נמוכים. אחרת, הגיבנת על כלכלת ישראל רק תגדל ככל שיחלפו השנים.

בעיה נוספת שמאפיינת את מחוזותינו היא חוסר יציבות פוליטית וממשלות מתחלפות שלא מצליחות לייצר אסטרטגיה עקבית ולהדביק את קצב הביקוש לשירותים ותשתיות. כולם זוכרים איך לפני הקורונה נתב"ג הגיע לעומסי שיא. כולם דיברו אז על תוכניות להרחבתו. יותר משנתיים חלפו, השמיים נסגרו לסירוגין והטרמינל היה ריק יחסית. אלא שאיש לא ניצל את הזמן להתייעלות וכעת התורים הארוכים שהכרנו חזרו אל השדה הצר מלהכיל.

הדמוגרף ד"ר אליהו בן משה, לשעבר סמנכ"ל הלמ"ס וחבר ועדת ההיגוי של פורום "צפוף", מביע פסימיות לגבי העתיד: "ללא שינוי במגמת גידול האוכלוסייה, בשנת 2048 אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-17 מיליון נפש. קשה לקלוט את המספרים האלה. זו תוספת אוכלוסייה השווה להקמה של עוד 45 ערים בסדר גודל של רמת גן. איפה הם יגורו? מה ישתו? איפה יטיילו? גם עם תכנון למופת, עם אילוצי הביטחון והפוליטיקה המגזרית שלנו - איכות החיים שלנו בהכרח תיפגע", הוא אומר.

בן משה סבור כי משבר הדיור הוא במהותו משבר דמוגרפי: "המשבר נובע מכניסת מחזורים גדולים של צעירים לגיל הקמת משפחה ורכישת דירה", הוא מסביר את הביקוש הרב לדירות, "המשבר שהולך ונבנה מתחת רגלינו ואשר יתפרץ במלוא עוזו תוך 10-15 שנים יהיה קשה הרבה יותר. אין בעולם המפותח מדינות שבהן צריך לבנות רק כדי להדביק את קצב גידול האוכלוסייה, בטח לא בקצב של 2% בשנה".

נקודות אור והזדמנויות / מצב חירום שיאיץ בנייה לגובה

מנגד, ישנם מומחים שמוצאים במגמה הקיימת דווקא הזדמנות לשיפור איכות החיים. ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה טוען שגם אם האוכלוסייה תכפיל את עצמה בתוך כארבעה עשורים ניתן יהיה לשכן את כולם אם תיעשה התחדשות עירונית ובנייה לגובה בהיקפים גדולים.

"המצב דורש ציפוף של מרכז הארץ, מה שנקרא בין חדרה לגדרה", אומר שניר, "היעד של המדינה לשנים הבאות הוא ש-40% מהבנייה תהיה בהתחדשות עירונית, אבל כרגע זה לא נראה שמתקרבים לשם, והנתון הקיים הוא פחות מ-10%. ציפוף האזורים העירוניים יכול להכיל את גידול האוכלוסייה. בין השאר, נדרשת בנייה על כל שטח פתוח שנשאר במרכז, שזה באמת מאוד עצוב. ולצד כל זה, נדרשת תחבורה ציבורית טובה, כי כשאתה מצופף את הבנייה אתה מקטין את שטח הכבישים ומגדיל את מספר הנוסעים עליהם".

שניר מבהיר כי הצפיפות הישראלית אמורה דווקא להקל על פתרונות התחבורה: "ישראל היא מדינה קטנה ויותר קל לבנות תחבורה ציבורית בשטח מצומצם. זה שבארץ האוכלוסייה מרוכזת בגוש דן, אומר שניתן עם כמה קווים בודדים של מטרו ורכבת קלה לפתור כמעט את כל הבעיה, לצד רכבות בין-עירוניות מהירות".

פיזור האוכלוסייה / איך מביאים תושבים לנגב ולרמה"ג

כששואלים האם מדינת ישראל תוכל להכיל 20 מיליון תושבים, התשובה המיידית שקופצת לראש היא חזונו של בן גוריון באשר להפרחת הנגב. הרי, הנגב משתרע על פני כ-60% משטח המדינה. לכאורה, ההצטופפות במרכז הארץ אינה כורח המציאות. בפועל, יותר ממחצית מהנגב נמצא כיום או מיועד להיות, בשימוש, ולא דווקא להתיישבות. ברמת הגולן כולה, שטח עצום, חיים כ-50 אלף תושבים בלבד.

ישראל מאוד חריגה בשיעור השטחים שלה שמוגדרים שטחי אש ובתשתיות צבאיות שדורשות הרבה מאוד שטח. בנוסף, שוק האנרגיה הולך להישען בעשורים הקרובים על תשתיות סולאריות, שאף הן דורשות המון קרקע ומיועדות לקום בעיקר בנגב. זאת בנוסף לתשתיות של מתקני פסולת, כריית מחצבים ושימושים נוספים שקשה להעביר. כמובן, ישנם עדיין שטחים בנגב שאפשר ורצוי ליישב. ואולם, אפילו אם רוב הגידול באוכלוסיית ישראל יעבור דרומה, עדיין שיעורי הצפיפות בישראל יהיו הרבה יותר גבוהים מאשר ברוב המדינות המפותחות.

הדגש בהשוואה למדינות מפותחות הוא חשוב, כי הציפייה של תושבי מדינת ישראל היא שהממשלה תספק להם רמת חיים של מדינה מפותחת. האתגרים לעתיד הם של איכות חיים ולא של קיום. הצפיפות מכה בנו בעומסי התנועה בדרכים, בזיהום אוויר, בדוחק באתרי פנאי ונופש. כבר היום בקושי אפשר למצוא פיסת חוף ים פנויה להניח עליה מחצלת. היחס של שטח חוף רחצה לתושב כיום בישראל הוא פחות מ-1.5 ס"מ רבוע. ב-2040 זה כבר יירד לסנטימטר בודד. אז למילימטרים האחרונים שעוד נותרו לנו, צריך לדאוג כבר היום.

עוד כתבות

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה