הבשר המתורבת של אלף פארמס / צילום: שלומי יוסף
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד-שותף של אלף פארמס (Aleph Farms)
רגע לפני שאתם מניחים אותו על המנגל הביטו בנתח הסטייק שבידכם. יכול להיות שבעוד כמה שנים הוא יהיה היסטוריה.
בעתיד הלא רחוק, לצד מוצרי בשר מבוסס שחיטה נוכל למצוא על מדפי החנויות סטייק בקר שמעולם לא ראה רפת מבפנים ושניצל או נקניקיה שהגיעו אלינו ללא שחיטת תרנגולת. ישראל היא מהמדינות המובילות בפיתוח בשר מתורבת, ולפי גורמים בתעשיה בתוך כחמש שנים חלק ממוצרי הבשר המתורבת צפויים להגיע לשוויון מחירים עם מוצרי בשר קונבנציונלי.
זאת בשורה מצוינת ולא רק לקרניבורים שבינינו.
בשר מתורבת מיוצר מחוץ לגוף בעל חיים ישירות מאבני הבניין שלו, התאים. היום, כ-88% מהבקר שצורכים בישראל כל שנה מיובא לפני או אחרי השחיטה. מהפיכת הבשר המתורבת תצמצם משמעותית את תלותה של מדינת ישראל במקורות מזון לא מקומיים החשופים לזעזועים הנובעים ממשבר האקלים והתייקרויות הנובעות מבעיות בשרשרת האספקה. אם פיתוח מאגרי "תמר" ו"לוויתן" העניקו לישראל עצמאות אנרגטית - פיתוח הבשר המתורבת יעניק לישראל עצמאות תזונתית.
בנוסף, טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הבשר המתורבת מעמידות את תעשיית הפודטק הישראלית בעמדת זינוק מעולה לקראת הסתערות על שוק הבשר המתורבת הגלובאלי שעל פי הערכות צפוי להגיע לשווי של 25 מיליארד דולר עד שנת 2030. שוק הבשר העולמי יעבור בשנים הקרובות מהפך יסודי וישראל מובילה את המהפכה - ביס אחר ביס. עם השקעות בהיקף של 507 מיליון דולר, ישראל היא המדינה השניה בעולם אחרי ארה"ב בהשקעות בסטרטאפים בתחום הבשר המתורבת. סביר להניח שטכנולוגיית הבשר המתורבת תעשה לתעשיית המזון הישראלית את מה שפיתוח טכנולוגיית ההתפלה עשה לישראל בתחום ניצול המים.
למרבה השמחה ממשלת ישראל מודעת לגודל השעה ופועלת לניצול ההזדמנות.
רק לפני כשבועיים הודיעה רשות החדשנות הישראלית על הקמת מאגד הבשר המתורבת הגדול בעולם ובו 14 חברות ועשר מעבדות מחקר. המאגד יזכה למימון ממשלתי בגובה 60 מיליון שקל לאורך שלוש שנים במטרה לפתח שיטות ייצור חדשניות שיתאפיינו ביעילות ותחרותיות מוגברת ויתאימו לייצור בקנה מידה תעשייתי.
העיתוי לא יכול היה להיות טוב יותר. המלחמה באוקראינה חשפה עד כמה הבטחון התזונתי בעולם רעוע, ואיך אפילו מדינה מתקדמת כמו ישראל חשופה לזעזועים חיצוניים. המלחמה שיבשה את אספקתם של שליש מיבול החיטה העולמי, שמונים אחוז משמן החמניות, ותשעה עשר אחוז מהתירס העוברים בנתיבי הים הבלטי. כתוצאה מכך מחירי המזון ברחבי העולם כבר התייקרו בשיעור שבין שמונה לעשרים אחוזים.
שוק הבשר בישראל חשוף במיוחד לזעזועים. ישראל היא צרכנית גדולה של חלבון מן החי, אבל מוגבלת ביכולת יצור בקר מקומי בגלל מחסור בקרקעות ובמים, ואקלים שפחות מתאים לזני הפרות המיועדים לבקר. במקביל, עלויות הייצור המוגדלות בעולם כבר באו לידי ביטוי בהתייקרות מוצרי הבשר מאז תחילת משבר הקורונה, והן צפויות לעלות עוד על רקע הזעזועים הגיאופוליטיים.
היכולת לייצר כמות אינסופית של בשר במחירים סבירים תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים ובאמצעות תשתית טכנולוגית קומפקטית וירוקה תשחרר אפוא את הצרכן הישראלי מתלות בשרשראות אספקה ארוכות המועדות לשיבושים.
אבל לא רק צרכני הבשר יהיו מרוצים.
מהפיכת הבשר המתורבת יכולה גם להיות בשורה טובה לחקלאות הישראלית. הבשר המתורבת יגשר בין היכולת המוגבלת של החקלאות המסורתית לבין הביקוש העולה לבשר, ויפתח אפיקים חדשים של שיתוף פעולה בין עולם הטכנולוגיה והחקלאות. עולם החקלאות של מחר יהיה יעיל יותר, נקי יותר, ורווחי מאי פעם.
אז רגע לפני שאתם נוגסים בסטייק שלכם, זכרו זאת: שוק הבשר הישראלי נשען אולי על כרעי תרנגולת, אבל כאשר הוא יגיע אליכם ממפעלי הבשר המתורבת השוק הזה יהיה איתן וחסון מאי פעם ויסלול את דרכה של מדינת ישראל לעצמאות מזון לאומית.
בתאבון!