פרופ' בוב לנגר, ממייסדי מודרנה / צילום: יח''צ
"הטכנולוגיה הזאת יכולה לייצר בגוף כל חלבון שהוא". המשפט הזה היה הרעיון שעל בסיסו הוקמה חברת מודרנה ב-2011. זמן קצר לפני כן, המדענית קטלין קריקו הצליחה למצוא דרך להחדיר RNA לתאים אנושיים, ובכך פתרה בעיה מדעית ארוכת שנים, אבל לא הצליחה לעניין גורמים מסחריים בטכנולוגיה שלה. ד"ר דריק רוסי מאוניברסיטת סטנפורד חשב שהטכנולוגיה יכולה להתאים להנדסה של תאי גזע, והביא את הרעיון לקבוצה של חוקרים מאוניברסיטת MIT. אף אחד לא זוכר מי בדיוק אמר את משפט המפתח, ויש על כך גם ויכוחים מרים, אבל כל מי שהיה בחדר ההוא הפך לאדם עשיר מאוד. עשור אחרי כן, מודרנה הביאה לשוק את המוצר הראשון שלה, חיסון מבוסס mRNA לקורונה, והיום היא שווה 57 מיליארד דולר.
אחד המדענים באותו חדר היה פרופ' רוברט (בוב לנגר), מאוניברסיטת MIT. היום הוא אמנם מוכר לעולם בעיקר כמייסד ודירקטור במודרנה, אבל עוד לפני כן, לנגר כבר היה אחד המדענים המוערכים בעולם (גם אם פרס נובל עוד לא קיבל). הוא היה שותף לכתיבת מעל 1,500 מאמרים, ייסד מעל 100 חברות על בסיס הטכנולוגיות שפותחו במעבדה שלו (מהן יותר מ-10 נמכרו לתאגידים גדולים), והכשיר במעבדתו גדודים של חוקרים שהמשיכו ועשו מהפכות בתחום ההנדסה הביו-רפואית (ביניהם הישראלים פרופ' שלומית לבנברג, מהנדסת איברים שעל בסיס מחקריה נוסדה חברת הבשר המשובט המובילה אלף פארמס, ופרופ' טל דביר, שממציא איברים ביוניים באוניברסיטת תל אביב וייסד את חברת מיטרהסלף הנסחרת בתל אביב).
לנגר יהיה אחד הדוברים בכנס ביומד 2022, שיערך השבוע (שלישי-חמישי) בתל אביב, בהשתתפות דוברים ונציגים מכל העולם ומהתעשייה הישראלית.
בראיון לגלובס, מספר לנגר: "בעבר הייתי יועץ לחברת הביוטק המובילה ג'ננטק, וראיתי איזו תועלת אפשר להביא אם מביאים לתוך הגוף חלבונים שונים - על כך מבוססת רוב הביוטכנולוגיה המודרנית, לטיפול במחלות אוטואימוניות, גנטיות, סרטן, סוכרת ועוד. אבל ליצור חלבונים במפעל, זה תהליך יקר ומסובך ולוקח הרבה זמן, וכדי לתת אותו למטופל בדרך כלל נדרשת הזרקה או נדרש אפילו עירוי. והמחשבה הייתה שבתוך כל תא שלנו, RNA מתורגמים לחלבון, ואם נוכל לתת לתא RNA, הוא כבר יעשה את יתר העבודה. מהרגע הראשון, נראה היה שזו יכולה להיות מהפכה".
לנגר מחזיק 3% במודרנה. באוגוסט 2021, חלקו היה שווה 5.7 מיליארד דולר, והיום "רק" 1.7 מיליארד, לאחר ירידה של 70% בערך המניה מהשיא, למרות ההצלחה המשמעותית של החברה. בכל התקופה הזאת, הוא מעולם לא מכר את מניותיו בחברה.
ההצלחה של מודרנה, והאתגר
ברבעון הראשון של 2021, מודרנה רשמה הכנסות של 5.9 מיליארד דולר, ורווח של 3.66 מיליארד, אך ורק מהחיסון לקורונה. הכנסות אלה היו גבוהות פי שלושה לעומת הרבעון הראשון של 2021, אז רק החל קמפיין החיסונים.
עם פרסום דוחותיה אישררה מודרנה תחזית הכנסות של 21 מיליארד דולר עבור שנת 2022. לו השוק היה מאמין שאפשר לשמור על ההכנסות הרבעוניות האלה אפילו לאורך כמה שנים, המחיר שבו נסחרת מודרנה כרגע, 57 מיליארד דולר, היה נחשב זול. אולם לא ברור עד מתי יימשך הביקוש לחיסוני הקורונה ואיך תעמוד מודרנה מול החיסון של פייזר, שבינתיים נמכר טוב יותר. פייזר גם הצליחה כבר להשיג אישור לחיסון לבני נוער וילדים בגילאי 5-17, בעוד שמודרנה מקווה להשיג אישורים אלה רק ביוני הקרוב. לעומת זאת, מודרנה הקדימה את פייזר לבקש אישור לחיסון לילדים צעירים מגיל 6, והיא מקווה כי תקבל גם אישור זה במהלך יוני.
בשיחת הוועידה שערכה החברה עם פרסום הדוחות, נאמר שיש אי ודאות לגבי התחזית השנתית. איתותים מטרידים הם למשל העובדה ש- Covax, ארגון משותף לכמה מדינות הרוכשות חיסונים יחד ובאופן מסובסד עבור מדינות עניות יותר, בחר לא לרכוש ממודרנה את כמות החיסונים המרבית שהקצתה לו החברה, כנראה בגלל מחירם.
כמו פייזר, גם מודרנה מאמינה שתצליח להביא לשוק חיסון מכוון אומיקרון לקראת הסתיו הקרוב, אחרי שתציג מידע מניסויים קליניים במוצר במהלך יוני (ובתנאי שהתוצאות אכן יהיו טובות). מודרנה אף בוחנת משטר של מינון מופחת, קידוד של חלקים נוספים בווירוס כדי לשפר את היעילות, ושיטות שונות להפוך את השינוע של המוצר לפשוט יותר.
שתי החברות תלויות בשאלה כיצד יתנהג הציבור וכיצד תתנהג המגפה עד שהחיסון הספציפי יגיע. ככל שרבים ידבקו וחיסון המחלימים יחזיק מעמד, הביקוש לחיסון עשוי לרדת. לעומת זאת, דעיכה של הנוגדנים הן של המחוסנים והן של המחלימים או וריאנט חדש העוקף את אלה יהיו טריגרים לפיתוח חיסון חדש. שתי החברות מעריכות שיידרש חיסון שנתי לקורונה, ומקוות לחבר אותו עם חיסון RNA שנתי לשפעת.
"גם על ג'ננטק אמרו שזה לא יעבוד, זה מעליב"
אבל שאלת החיסונים היא רק חלק מהסיפור של מודרנה. הרי משפט המפתח היה "אפשר לייצר בתא כל חלבון שהוא". חלבונים שיש בהם מחסור בגלל פגם גנטי וגורמים מחלות גנטיות חמורות וקשות, או חומרים שהגוף הפסיק לייצר או שייצורם משובש מפאת הגיל, וגם חומרים שיכולים לעזור לגוף להילחם בסרטן. אבל חובת ההוכחה לטכנולוגיה הזאת עדיין חלה על החברות. אין היום מוצרים כאלה בשוק.
איך בעצם החלטתם מלכתחילה לקחת את הטכנולוגיה של ה- mRNA לתחום של חיסונים, לעומת האפשרויות האחרות לשימוש בה?
"די מהר התברר שאי אפשר לתת את ה- mRNA באופן חד פעמי ולגרום לו לייצר חלבון בתאים לאורך כל חיי המטופל. לכן כדי להחליף חלבון יידרש מתן זריקה באופן רב פעמי. הזריקות האלה עדיין סימפטיות יותר וניתנות לריווח לעומת זריקה של חלבונים, אבל חיסון, כך חשבנו, מאפשר להראות תוצאה במתן חד פעמי, וזו הייתה הזדמנות נגישה יותר".
אז מה יצר את הרושם שבחרתם בחיסונים על רקע אי הצלחה או לכל הפחות עיכוב בתחומים האחרים?
"ההתוויות האחרות פשוט לוקחות יותר זמן. בכל חברה שהייתי מעורב בה היו עליות וירידות, ודווקא במודרנה לא זכורות לי בעיות מהותיות במדע, ותמיד הצלחנו לגייס את הכסף. כרגע הניסויים הקליניים של החברה עובדים יפה. לכל חברה שעושה משהו דרמטי, לוקח זמן למצוא בדיוק את הדרך שלה לשוק. תראי מה שקורה עכשיו בטסלה".
בעיתונות ביקרו לא מעט את ההתנהלות של החברה, שנתפסה כשחצנית, את הסודיות שלה ואת תחלופה העובדים. היום היא כבר לא סודית, ולשחצנות שלה יש כיסוי. תחלופת המנהלים עדיין מעט גבוהה לעומת הצפוי בחברה בשלב זה של הצלחתה.
"מה שנכתב בזמנו בכלי התקשורת היה פשוט לא נכון. ואם שמעת דברים לא נעימים שנאמרו על החברה, אני מאמין שזה בעיקר מקנאה. או מחוסר אמונה ביכולת של חברה בגודל כזה לשחק במגרש של הגדולים, תפיסת עולם שהתבדתה. גם על ג'ננטק (שהייתה מהחברות החשובות במהפכת הביוטק וכיום היא חלק מתאגיד רוש) אמרו בתקשורת שזה אף פעם לא יעבוד. זה ממש מעליב".
"נהיה חברה ממוקדת mRNA"
איפה אתם נמצאים היום בדרך להגשים את החלומות השאפתניים עוד יותר שלכם?
"דוגמה אחת: מ-2013 ועד היום, אנחנו עובדים יחד עם חברת אסטרהזנקה (אשר בתחום חיסוני הקורונה היא דווקא מתחרה של מודרנה) על מוצר mRNA שתפקידו לעודד התפתחות של כלי דם ברקמות שאליהן לא מגיע מספיק דם, למשל גפיים או אפילו הלב. זו התוויית ביניים בין החיסונים לבין החלפת חלבון חסר, כי מרגע שנתת את התרופה, כבר יצרת את כלי הדם והם כבר קיימים. לפתח מוצר כזה מ-2013 ולהיות היום בשלב הניסויים הקליניים - זה מאוד מהר!
"אנחנו בוחנים את השימוש ב-RNA לטיפול בסיסטיק פיברוזיס, מחלה גנטית, וגם למחלה הנדירה academia. בתחום החיסונים אנחנו מפתחים חיסון משולב של קורונה ושפעת, וגם חיסונים למחלת הנשימה RSV המסכנת ילדים מסוימים, ולמחלה CMV, שהיום אין לה חיסון. בין כל האינדיקציות האלה, אנחנו נמצאים ב-46 ניסויים קליניים שונים".
בחברה מעריכים שיושקו שלושה חיסונים חדשים בשנתיים-שלוש הבאות, ויש לה בצנרת שני חיסונים בשלבים ראשוניים נגד HIV. היא פועלת בימים אלה להקמה של ארבעה מפעלי ייצור נוספים, שעליה למלא במוצרים החדשים אם וכאשר הביקוש לחיסוני קורונה יפחת.
בנוסף, לחברה תוכניות בתחום הטיפול במחלות אוטואימוניות ובתחום הטיפול בסרטן, באמצעות mRNA. המוצרים הללו עובדים על ידי הפרשת חומרים שמשפיעים על המערכת החיסונית, לשם בקרה שלה או לשם עזרה לה במלחמה בגידולים.
כל התוכניות הללו נותנות תקווה לעתיד מדהים לחברה, ויש לה מספיק כסף כדי לקדם אותן - 19.3 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון. אבל אם יסתבר כי המדע של פיתוח תרופות mRNA פחות מפוענח ממה שחשבנו, וההצלחות יבוששו להגיע, היא עלולה לשרוף אפילו את כמויות הכסף האדירות האלה מהר מאוד.
למודרנה קופת מזומנים עשירה, ומנכ"ל החברה סטפן בנסל אמר כי בכוונתו לבצע רכישות. להערכתך אלה יהיו טכנולוגיות נוספות לעיבוי יכולותיה בתחום ה- RNA, או חברות עם מוצרים קיימים או שמאוד קרובות לשוק, כדי לחזק במהירות את זרם ההכנסות לקראת ירידה אפשרית במכירות החיסון לקורונה?
"אני מאמין שאנחנו נהיה חברת mRNA, לא חברה שמגוונת בטכנולוגיות באופן אופורטוניסטי. נהיה ג'ננטק של ה- RNA, אנחנו נעשה את המהפכה. אנחנו ללא ספק בין שתי מובילות התחום הזה, ויש לנו כלים משמעותיים לעשות את זה. אנחנו נשפר את שיטות הולכת ה- RNA, כך שיגיע לרקמות ספציפיות, נייצר פתרונות שחרור מושהה, והכלי הזה יהפוך להיות קריטי בבריאות של המאה הקרובה".
גלולה עם מחט לטיפול בסוכרת
לנגר מעורב במאות חברות מסחריות מלבד מודרנה. השנה הצטרף לתפקידי ייעוץ בשתי חברות ישראליות, ImmunAI ו-Quris, הוא יועץ קבוע לקרן הון הסיכון הישראלית aMoon שגם השקיעה בחברה נוספת שהקים, Seer Biotech, ובספין אוף שלה PrognomIQ.
באוניברסיטה קוראים לו "בוב הקוסם", לא רק משום שהוא נהנה להעלות מופעי קסמים בזמנו החופשי, אלא גם משום שהטכנולוגיות שהוא מפתח נראות כמו קסם לפני שמבינים כיצד הן עובדות. הוא פיתח יחד עם המנחה הנערץ שלו, פרופ' ג'ודה פוקמן, טכנולוגיה המאפשרת עיטוף של תרופה בפולימר (חומר פלסטי), ושחרור מדויק של כמות התרופה הרצויה דרך אוסף של תעלות מיניאטוריות בפולימר. גם אז, כמו בתחילת דרכה של מודרנה, נאלץ להתמודד עם רבים שלא האמינו בו ובטכנולוגיה. אחד הסיפורים המפורסמים שלו הוא על פרופסור ידוע שנשף לתוך פרצופו מעשן המקטרת שלו ואמר לו שהוא צריך לחפש עבודה חדשה. ולא, הוא מעולם לא התנצל.
מהם המוצרים הכי מדהימים שעליהם אתה עובד היום?
"פיתחנו מוצר שנועד לתת זריקה, אבל בתוך הגוף. נניח שאת רוצה לקחת אינסולין אבל שיפעל רק בקיבה. את בולעת גלולה ואז כשהגלולה מגיעה למקום הנכון, פתאום יוצאת ממנה מחט ומזריקה את התרופה לדופן הקיבה. איך אפשר לעשות את זה בלי שיישב ממש רובוט בתוך הגלולה? מתברר שזה אפשרי באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הנדסת חומרים.
"בתוך הגלולה יש לנו מעין כלוב של פולימר, ובתוכו יש לנו מחט, דחוסה כמו קפיץ. הפולימר מתפרק בקצב מסוים שקבענו מראש במדויק, כדי שממש ברגע שהוא מגיע למקום הנכון, למשל לקיבה, הוא יסיים להתפרק והמחט תקפוץ החוצה מהכלוב שלה ותדקור".
לדברי לנגר, חברת התרופות לסוכרת נובו נורדיסק מתחילה עכשיו לבדוק את המוצר הזה בניסויים קליניים. נובו נורדיסק, כמו גם חברת אורמד הישראלית, פיתחה גלולה לבליעה למתן אינסולין והשקיעה בכך עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים. הזרקה של אינסולין לדופן הקיבה יכולה לתת חלק מאותן תועלות. "בינתיים המוצר נמצא מאוד יעיל בבעלי חיים".
מוצר נוסף שלנגר נלהב לגביו הוא גלולה למתן תרופות בשחרור מושהה אפילו לתקופה של כמה חודשים. מדובר במוצר הנבלע כגלולה ונפתח בתוך המעי לצורה של מעין כוכבית: נקודה באמצע וכמה זרועות שמונעות את המעבר של המוצר מן הקיבה למעי, אבל המזון עדיין עובר בין הזרועות. בזכות השליטה בקצב התפרקות החומר, הנקודה המרכזית תיעלם בדיוק בזמן הרצוי, ובשלב זה הזרועות המשחררות את התרופה יוכלו לעבור בקלות למעי והחוצה ממנו. המוצר מיועד בעיקר לעולם השלישי, שם מאוד קשה לאוכלוסייה להגיע לקבל טיפול, ולכן יש צורך משמעותי במתן טיפול ארוך טווח.
לנגר מתקרב לישראל
בשיחה עמו, לנגר מספר ש"הקשר שלי עם ישראל התחזק בשנים האחרונות כי קיבלתי למעבדה הרבה סטודנטים מישראל, וחלקם חזרו והשתלבו בחברות ישראליות. כך הכרתי את החברות ImmunAI ו-Quris, שתיהן דרך אנשים בתוך החברה שהכירו אותי. ההצעה של ImmunAI למפות את מערכת החיסון האישית של כל אחד מאיתנו היא מהפכנית. קיוריס בונים כמעט את כל גוף האדם על שבב. עם הטכנולוגיה והצוות הנכונים, לא מפתיע שגם הכסף מגיע, והחברות הללו לא חסרות שום דבר מול כל מתחרה אמריקאית בתחום".
בשנים האחרונות, לנגר פיתח גם קשר אמיץ עם קרן הון הסיכון aMoon, והוא יועץ רשמי לקרן, שגם השקיעה בשתי חברות שהוא ייסד: Seer Biotech, והספין אוף שלה PrognomIQ. "אני מחפש קרנות שמתייחסות יפה לסטודנטים שעובדים אצלן, ושיהיו עם החברות בטוב וברע. חברות יכולות להיתקע ולסגת לאחור לקראת פריצה נוספת, תהליכים יכולים לקחת זמן. וגם לתת עצות טובות. אני יודע ש-aMoon נותנים עצות טובות ליזמים שלהם, כי הם שואלים אותי שאלות מעוררות מחשבה עבור חברות אחרות, אז אני יודע שהם מנצלים כך את הרשת שלהם לשאול שאלות גם עבור החברות שלי".
מהם החלומות שלך עבור תחום הולכת התרופות?
"תרופות שיגיעו רק לתאי סרטן או לרקמות מסוימות, תרופות שיגיעו באופן לא פולשני למוח, ושיטה יותר נעימה לתת תרופות דרך העור, לעומת זריקה. ובנוסף, מערכות שחרור מושהה שמפרישות את התרופה בתגובה ישירה למה שקורה בתוך הגוף, למשל שתל שיפריש אינסולין בתגובה לירידה בסוכר בדם. אנחנו עובדים כדי להגשים את רוב החלומות הללו".
בוב לנגר | תעודת זהות
אישי: בן 73, נשוי ואב לשלושה
מקצועי: פרופ' לכימיה והנדסה ביולוגית באוניברסיטת MIT, חבר בתוכנית Harvard-MIT למדע וטכנולוגיות הבריאות ובמכון קוך למחקר אינטגרטיבי בסרטן
עוד משהו: חתום על 1,400 פטנטים ו-1,500 מאמרים, שותף להקמה של יותר מ-100 חברות, מהן יותר מעשר נמכרו לתאגידים גדולים. מעבדתו נחשבת אחת הגדולות בעולם ומעסיקה יותר מ-100 חוקרים