עונת 21-22 התאפיינה, בעיקר, בטמפרטורות נמוכות יחסית לממוצע הרב שנתי / צילום: Shutterstock, Ivan Marjanovic
140 מיליון שקל, זהו הסכום בו תפצה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, את החקלאים בגלל נזקי מזג האוויר. זאת לאחר שהשלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים פגעו במהלך החורף בחקלאים וביבול. מסיכום נתוני חורף 2021-2022 (דצמבר2021 - אפריל 2022) עולה כי מדובר בעלייה של כ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ובזינוק של למעלה מ-37% ביחס לחורף 2019-2020.
בקנט אומרים כי משבר האקלים ממשיך לתת אותותיו בריבוי של מקרי קיצון הגורמים לנזקים גדולים בתקופה קצרה מאוד. בקנט מעריכים כי בשנים הקרובות נמשיך להיות עדים להתגברות מקרים אלה בכל העולם, ובאזורנו בפרט.
על פי סיכום החורף של קנט, עונת 21-22 התאפיינה, בעיקר, בטמפרטורות נמוכות יחסית לממוצע הרב שנתי. בחודש דצמבר התרחשו שני אירועי סערה משמעותיים שכללו רוחות חזקות שנשבו בכל רחבי הארץ. אירועים שכאלה גורמים לנשירת פירות מהעצים או לטלטלה חזקה של הפרי על העץ וכתוצאה מכך לפגיעה הגורמת לפסילתו לשיווק. האירוע הראשון התרחש ב-8-9 בדצמבר והשני ב-20 לחודש עם תחילת מערכת "כרמל". בעקבות אירועים אלו התקבלו כ-200 הודעות נזק, בעיקר בענפי הירקות, ההדרים והאבוקדו.
רצף הימים הקרים הארוך ביותר שנמדד מאז שנות ה-90
בנוסף, חודש ינואר האחרון היה הקר ביותר מאז 2008. בקנט מציינים כי לא זו בלבד שהממוצע החודשי היה נמוך מהממוצע הרב שנתי, אלא שמאמצע ינואר היינו עדים לרצף הימים הקרים הארוך ביותר שנמדד מאז שנות ה-90. באירוע קרה שהתרחש בין ה-17 ל-19 לינואר נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד שהגיעו על למינוס 5 מעלות בצפון הגולן, למינוס מעלה בהרי המרכז, בעמקי הצפון ובשפלה ולאפס מעלות בצפון הנגב. באירוע בודד זה התקבלו כ-900 הודעות נזק, ולפגיעה נרחבת בגידולי הירקות, בננות, אבוקדו, פירות ופלחה.
בהמשך החורף, חודש מרץ היה קר משמעותית מהממוצע הרב שנתי וממוצע הטמפרטורות החודשי היה הנמוך ביותר מזה 70 שנה. גם רצף הימים הקרים (16 ימים מתחת לערכי סף שונים בתחנות שונות) היה חסר תקדים לחודש מרץ. באזור ירושלים, לדוגמה, נמדד רצף הטמפרטורות הנמוכות ביותר בחודש זה מתחילת המדידות ב-1867. אירוע קרה בודד שהתרחש במחצית החודש גרם לפגיעה נרחבת בגידולי הירקות ולנזק משמעותי לגידולי החיטה, בעיקר בצפון הארץ, שצפוי להסב פחיתה משמעותית ביבול לחלקות שהיו בשלב התפתחותי קריטי.
מבחינת היקף המשקעים, החורף החולף היה משופע בגשמי ברכה, כאשר כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה עלו על הממוצע הרב שנתי או שוות לו ברוב אזורי הצפון והמרכז. בדרום הארץ, לעומת זאת, כמות המשקעים הייתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי ועמדה על 70% עד 80% מהממוצע בצפון הנגב, כאשר בחלקים אחרים בדרום אף נמדדו כמויות משקעים פחותות מזה.
41 מיליון שקל למגדלי הירקות, 31 מיליון למגדלי הבננות
מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף טיפלו מעריכי החברה בלמעלה מ-4,200 דיווחי נזקים שהתקבלו מהמגדלים. על פי הנתונים, משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ-10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.
הנזק הגדול ביותר נגרם בחורף האחרון לגידולי הירקות ובכללם תפוחי אדמה, פלפל ועגבניות. עבור נזקים אלה תפצה קנט את המגדלים בלמעלה מ-41 מיליון שקל. את מגדלי הבננות תפצה קנט בלמעלה מ-31 מיליון שקל ואת מגדלי האבוקדו בכ-15 מיליון שקל. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי ההדרים אותם תפצה קנט בכ-6 מיליון שקל בגין אירועי ברד, סערה וקרה. את מגדלי הפירות תפצה הקרן בכ-4 מיליון שקל.
בהקשר זה יצויין כי החורף הקר היטיב עם גידולי פירות הקיץ, שנהנו ממנות קור הדרושות להתפתחותם. זאת בניגוד לחורף הקודם שהיה חם מהממוצע וגרם למחסור ביבול פירות הקיץ.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, החקלאות הישראלית אינה "עוד ענף". "יש לה חשיבות לאומית בכל הקשור לגידול תוצרת כחול לבן, ביטחון המזון ואי תלות במקורות זרים באספקת מזון טרי וכן בשמירה על קרקעות המדינה. אולם, בניגוד לכל ענף אחר במשק, החקלאות סובלת מחוסר וודאות כתוצאה מהתלות במזג האוויר, תלות ההולכת ומחריפה לאור משבר האקלים. מדובר בפרמטר משתנה ודינמי שכמעט ולא קיים בסקטורים אחרים", אומר תורג'מן.
כאן נכנסת לתמונה המדינה באמצעות קנט, כפי שנעשה ברוב מדינות העולם כאשר מגדילים את התמיכות הישירות בחקלאים דרך מנגנוני הביטוח. "מנגנון זה מאפשר למדינה לתמוך בחקלאים ולעודד אותם לספק מקסימום תוצרת ביעילות הכי גבוהה. במחקרים בינלאומיים עלה שאותו כסף ציבורי שהולך באמצעות מנגנוני הביטוח לתמיכה בחקלאים חוזר לציבור פי 5 ולפעמים אפילו יותר. יתירה מכך, הוא מונע בזבוז של כספי ציבור כיוון שמנגנוני פיצוי נקודתיים הניתנים בעקבות משבר או אירוע חריג התגלו, בכל העולם, כלא יעילים. הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים העצומים ולהמשיך בפעילות למרות אותם נזקים".