גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רואי החשבון בדרך ללשכה סטטוטורית? החלה עבודת הוועדה הציבורית לאסדרת מקצוע ראיית החשבון

הוועדה, שהקים נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר, תדון ותבחן, בין היתר, את מעמדו של מקצוע ראיית החשבון בישראל, את מעמדו ביחס למדינות אחרות, את השחיקה בשכרם של רואי החשבון ואת הגורמים לכך, את הרפורמה המוצעת עפ"י המודל הגרמני ועוד

מימין: חברי הוועדה איתן כבל, אודי ברזיל וחן שרייבר / צילום: אלעד גוטמן
מימין: חברי הוועדה איתן כבל, אודי ברזיל וחן שרייבר / צילום: אלעד גוטמן

כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר פתח השבוע את פעילותה של הוועדה הציבורית לאסדרת מקצוע ראיית החשבון, במטרה להוציא לפועל את הבטחתו להפיכת לשכת רואי החשבון ללשכה סטטוטורית.

הוועדה תדון ותבחן, בין היתר, את מעמדו של מקצוע ראיית החשבון בישראל, את מעמדו ביחס למדינות אחרות, את השחיקה בשכרם של רואי החשבון ואת הגורמים לכך, את הרפורמה המוצעת על-פי המודל הגרמני ועוד. את מסקנות הביניים תגיש הוועדה בעוד 45 יום.

בין החברים בוועדה: המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי; חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, ששימש כיו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים ("ועדת הטייקונים") וכיו"ר ועדת הכלכלה; רו"ח ועו"ד אודי ברזילי, לשעבר היועץ המשפטי וסגן נציב למס הכנסה (רשות המסים); ד"ר גיתית גור-גרשגורן, לשעבר כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך וכן סגנית מנהל קרן תמורה במדען הראשי ומי שימשה כחברה בוועדה הציבורית לבחינת התחרותיות במשק; ונשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר.

שחיקת שכר, אחריות בלתי מוגבלת ומחלוקות מול רשות המסים

בשנת 2022 לשכת רואי החשבון היא עדיין לשכה ולנטרית, התנדבותית, ולא לשכה סטטוטורית, שכל רואי החשבון בארץ חייבים להיות חברים בה ולהיות נתונים תחת פיקוחה, בדומה ללשכת עורכי הדין. שרייבר הבטיח לאורך קמפיין הבחירות שלו כי זה יהיה הנושא המרכזי שבו הוא יטפל - הפיכת הלשכה לסטטוטורית.

בעיות נוספות שמטרידות את העוסקים במקצוע בשנים האחרונות הן שחיקת שכר רואי החשבון ומעמדם, האחריות הבלתי מוגבלת שלהם וניגוח רואי חשבון על-ידי רשויות המס ככלי לאכיפה נגד לקוחותיהם והפעלת סנקציות בלתי סבירות.

בסקירת מצב המקצוע שהוצגה בפני חברי הוועדה בפתח הדיון הראשון, נכתב כי "מקצוע ראיית החשבון איננו כשאר המקצועות 'החופשיים'. רואי החשבון המבקרים את התאגידים, גדולים כקטנים, ומייצגים תאגידים ועוסקים אל מול רשויות המס, משמשים כנאמנים של המדינה ושל טובת המשק בכלל. מהימנות הדיווחים הפיננסים, בחברות ציבוריות, בחברות ממשלתיות, ובכלל הפעולות המשקיות, היא מרכיב יסודי באמון הציבור בכלכלה ובאטרקטיביות של המשק. ניתן היה לצפות כי תפקידם החיוני של רואי החשבון, כנאמנים של הכנסות המדינה ושל המשטר התאגידי והפיננסי הקבוע בדין, היה מקנה להם מעמד מיוחד בקרב רשויות המדינה, מולה הם עומדים כמייצגים של הגופים הכלכליים.

"אלא שלא כך היא. מערכת היחסים בין ציבור רואי החשבון ובין רשות המסים היא נוקשה, מסורבלת ובלתי יעילה. במקום פעולה הרמונית, בשיתוף-פעולה הנדרש כל-כך לטובת המשק, מתגלעים עימותים וקשיים חדשות לבקרים".

בסקר שנערך בקרב כ-300 רואי חשבון בישראל, הסכימו למעלה מ-75% מהמשיבים עם הקביעה כי "רשות המסים מכבידה מאד על רואי החשבון ואינה רוחשת כבוד למקצוע". כ-90% מהמשיבים סברו כי על לשכת רואי החשבון לנהל מדיניות תקיפה מול רשות המסים, לצורך שיפור מעמדם של רואי החשבון כמייצגים של לקוחותיהם.

בסקירה צוין כי "אלה מאבקים שאינם הכרחיים; הם תולדה של רגולציה אדישה לצורכי המקצוע, שאינה מכירה את דרישות המקצוע מקרוב, ולכן מסרבלת תהליכים ומקשה על ההתנהלות השוטפת. בניגוד למקצוע עריכת הדין, הגורם האחראי לאסדרת (רגולציה) התחום איננו הגוף המקצועי אלא גוף ממשלתי במשרד המשפטים - מועצת רואי החשבון. במועצת רואי החשבון אין לגוף המקצועי, לשכת רואי החשבון בישראל, כל מעמד מחייב".

נשיא הלשכה: ההמלצות יביאו לשינוי

לדברי נשיא הלשכה, רו"ח שרייבר, "ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה, מבין כל הכלכלות המפותחות, שבה מתקיים המצב האבסורדי שאנחנו בלשכת רואי החשבון נתונים בו. בכל שאר המדינות סבורים כי על הגוף המקצועי המייצג את רואי החשבון יש להטיל את האחריות לאסדרת המקצוע, ורק בישראל - שום דבר.

"אסדרת המקצוע, האתיקה המקצועית, מבחני ההסמכה ועוד נמצאים בידי אנשים חסרי יכולת וסמכות מקצועית. לא עוד. כשנכנסתי לתפקידי, הבטחתי להוביל לשינוי ולהפוך את הלשכה לסטטוטורית, בעלת מעמד מעוגן בחוק. היום אנו מקימים ועדה ציבורית של מומחים ששמם הולך לפניהם, כל אחד ואחת מוביל בתחומו, שתבחן את הנושא לעומק ותמליץ המלצות שיהפכו לתוכנית עבודה עבור הלשכה. אני משוכנע כי המלצותיה של הוועדה יביאו לשינוי משמעותי של מעמד מקצוע ראיית החשבון ויטיבו לא רק עם רואי החשבון אלא עם המשק כולו".

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

חברי הוועדה הנוספים הם: רו"ח יפעת פלקון-שניידר, לשעבר חשבונאית ראשית ומנהלת המערך החשבונאי ברשות ניירות ערך; רו"ח דורון סדן, שותף מנהל ב-PWC ישראל; פרופ' חיים אסיאג, שותף מנהל בפירמת אסיאג יועצים בע"מ ומרצה בכיר בבית הספר למינהל במסלול האקדמי של המכללה למינהל ומי שאחראי על בחינות ההסמכה הסופיות בחשבונאות פיננסית מטעם לשכת רואי החשבון; תא"ל (במיל.) מהרן פרוזנפר, ששימש כיועץ כספי לרמטכ"ל וכראש הוועדה המייעצת לשר האוצר משה כחלון וכיום בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ופיננסי M-Faculty; ד"ר דוד (דייבי) דישטניק, חבר הסגל האקדמי הבכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב והמייסד והשותף המנהל בקרן הגידור DNR; ומאיר סויסה, בעלים ומייסד של משרד מאיר סויסה תקשורת, המספקת ייעוץ אסטרטגי למקבלי החלטות ולארגונים במגזר הפוליטי, העסקי והחברתי.

לפני כחודשיים הקים נשיא לשכת רואי החשבון ועדה אחרת בלשכה, בראשות רו"ח שלומי שוב, שמטרתה "לדון בעתיד המקצוע" ובין היתר לבחון את תוכנית הלימודים למקצוע ראיית החשבון ואת הרפורמה בתוכנית שהובילה מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, ביחד עם נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח איריס שטרק.

מדובר בשתי ועדות שאמורות להשלים אחת את השנייה, כאשר הוועדה שעוסקת בעתיד המקצוע עוסקת בשילוב רואי החשבון במקצוע, היבטי מיסוי, התייחסות חשבונאית לקריפטו ובשאלה איך רואי החשבון רואים את העתיד שלהם; בעוד הוועדה הסטטוטורית עוסקת בדרך בה המדינה רואה את המקצוע. חברי הוועדה הסטטוטורית הם אנשי מקצוע בלתי תלויים, שאמורים לבחון לעומק שלל סוגיות הקשורות למקצוע ולממשקים שלו עם גורמים שונים במשק.

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"