חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט, שיו"ר הדירקטוריון שלה הוא שר האוצר לשעבר משה כחלון, דיווחה על שוד בהיקף כספי של 3.5 מיליון שקל במזומן. נסיבות האירוע עדיין לא ברורות, אך סימני שאלה רבים מרחפים מעליו. כיצד יכול להיות שחברה מחזיקה סכום כה גבוה במזומן, מי אמור לחקור את האירוע, וכיצד בכלל ניתן לשדוד ולהעביר סכום כזה?
■ באיומי אקדח וגז פלפל: 3.5 מיליון שקל נשדדו מחברת האשראי שבראשה עומד שר האוצר לשעבר כחלון
מדוע העבירה יונט קרדיט סכום כה גבוה במזומן?
החברה התחילה לפעול אשתקד בתחום המרת מטבע החוץ. פעילות זו כוללת שינוע של סכומי כסף מזומן בהיקפים משמעותיים, שכן בין השירותים שמספקת החברה, נכללת האפשרות לבצע הזמנה מראש של מטבע חוץ בהיקפים גדולים.
עם זאת, ככל הידוע לא מדובר בשוד של "הזמנה" ספציפית מלקוח, אלא בפעילות יזומה של החברה שנעזרה בשירותי בלדר שפעל עבורה. הכסף שנשא איתו היה בחלקו במזומן בשקלים, והיתרה במטבעות חוץ, והוא שימש לצרכים שוטפים.
כיצד פועלים בלדרים בהעברת כספים במערכת הפיננסית בישראל?
המערכת הבנקאית וגם חברות האשראי החוץ-בנקאיות נעזרות בשירותי בלדרות ברמה היומיומית. בעוד שיש מגוון רחב של גופים שעוסקים בשירותי בלדרות מאובטחת, הבנקים באופן פרטני משתמשים בשירותי החברות שקיבלו אישורים רגולטוריים, ובהן ברינקס ומזרחי הובלות מזומנים.
במערכת הבנקאית נעשה שימוש בשירותי הבלדרות לצורך הובלת מזומנים, צ'קים, ניירות ערך וחוזים חתומים (למשל בתחום המשכנתאות). הבלדרים מתנייעים באמצעות כלי רכב משוריינים ועם מאבטחים חמושים.
הצורך להוביל מזומנים בצורה מאובטחת נובע כמובן מהסיכון למעשה שוד, אבל הוא גם מסייע לבנק להקטין חלק מהסיכון של שימוש במזומנים ופגיעה אפשרית בעובדיו, שכן את שירותי הבלדרות ניתן לבטח.
במקרים של חברות האשראי החוץ-בנקאי, הן עושות שימוש מגוון בשירותי בלדרים, בין היתר לצורך הפקדה בחשבונות הבנקים שלהן עצמן את המזומנים מהפעילות.
עד כמה חריג סכום שנשדד ביחס להעברות המזומן במערכת הבנקאית?
הסכום שנשדד במקרה זה אינו נחשב לחריג ביחס לפעילות המזומן התקינה של סניפי הבנקים, בוודאי לא ביחס לפעילות הסניפים שבמרכזי הערים. גורם במערכת הבנקאית אומר כי מדובר בסכום כסף "שגרתי", וכי בין סניפי הבנקים מועברים ברמה היומית גם סכומים גבוהים יותר. זאת בין היתר לצורך שירותי הקופה של סניפי הבנקים ומילוי מכונות הכספומט.
מי צפוי לבדוק את המקרה?
לפי שעה מי שחוקר את מעשה השוד ביונט קרדיט היא משטרת ישראל, כך על-פי הודעתה. למרות שמדובר בשוד מזומנים בהיקף חריג, בדיקת הפרשה לפי שעה אינה צפויה להתבצע על-ידי משרד האוצר. יונט קרדיט קיבלה רישיון לשירותי מטבע מטעם האוצר, אך הבדיקה של מקרי שוד לא נוגעת ככל הידוע לרישיון ולא צפויה לחייב בדיקה. כמו כן, היות שנעשה דיווח מסודר לציבור המשקיעים, גם רשות ניירות ערך לא קשורה ככל הידוע לבדיקת הנסיבות. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים אינם מפקחים על חברות אשראי חוץ-בנקאיות ולכן גם כן אינם קשורים לפי שעה לבחינת האירוע.
איך מכניסים 3.5 מיליון שקל לתיק של וולט?
על-פי חלק מהדיווחים, השודדים היו מחופשים לשליחי וולט. האם 3.5 מיליון שקל נכנסים לתיק סטנדרטי של שליח וולט? תיק ממוצע למשלוח מזון הוא בנפח של כ-50 ליטר. 3.5 מיליון שקל הם בעצם 17,500 שטרות של 200 שקל, או 35,000 שטרות של 100 שקל. הגודל של שטר של 200 הוא 150×71 מ"מ, והעובי הוא בערך 0.08-0.12 מ"מ. אך חישוב הנפח הוא לא צעד מספיק - גם כיוון שנגיע לתוצאה מקורבת בלבד, אך גם כיוון שניתן לדחוס את השטרות פנימה ולפנות מקום.
זוג אמריקאי החליט לפני כעשור לבדוק אם באמת ניתן להכניס מיליון דולר לתוך מזוודה. הנפח הממוצע של מזוודה גדולה הוא כ-100-120 ליטר, קצת יותר משני תיקים של שליחי וולט. מיליון דולר במזומן זה 10,000 שטרות של 100 דולר. הסתבר להם כי די פשוט להכניס מיליון דולר למזוודה, לשקית נייר פשוטה, למיקרוגל ואפילו לתוך מכונת כביסה.
בהנחה שהשודדים היו יעילים, הם שדדו 17,500 שטרות של 200 שקל - קצת פחות מכפליים מכמות השטרות אותה בדק הזוג האמריקאי. גודל של דולר אחד הוא 156.1×66.3 מ"מ, לא רחוק מדי מהגודל של שטר של 200 שקל. על-פי הערכות, חלק מהכסף היה בשקלים וחלק בליש"ט. אם השודדים החליטו להסתיר את השטרות בתוך תיקי המשלוחים של וולט, נראה שהם הצליחו לעשות זאת ללא בעיה.
